<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>שלכת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626</link><description>עוד בלוג רגיל על החיים המשעממים שלי. (איזה מקורית אני, אה?)</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 עלה אדום.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>שלכת.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626</link><url></url></image><item><title>אני חושבת שהתקופה של הבלוג הזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=13621163</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היתה בסך הכל די משמעותית, מין תקופת מעבר די קטנה, שיא המאבק בין להיות נורמלית ללהיות שונה ומיוחדת. אני גאה בעצמי שהפסקתי לכתוב פה כשהרגשתי שהמקום הזה כבר לא נחוץ לי. בסך הכל הייתי די שמחה, הייתי בטוחה במקום שלי באותה תקופה ורק אחר כך התחלתי לפרש דברים. אולי רציתי להיות שמחה ולהדחיק החוצה את המוזרות, אני ממש לא חושבת שהייתי ילדה קטנה או משהו כזה. התקופה הזאת המשיכה הרבה זמן אחר כך, בווריאציות שונות. סוג של התחמקות. אני לא חושבת שבאמת הייתי ילדה שמחה ומהורהרת כמו מה שמצטייר כאן אולי. ומשום מה זה יותר מביך אותי מהדיכאון המעושה של לפני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jan 2013 13:03:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=13621163</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=13621163</comments></item><item><title>הממ.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=10116472</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי מהבלוג הזה.אז אני אפסיק לכתוב בו ואפתח אחד חדש.אם יש מישהו שירצה את הכתובת החדשה-הוא יוכל לכתוב לי אימייל ואתן לו אותה בשמחה.המייל שלי: anat.eylon@gmail.comאז ביי בינתיים...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 01 Nov 2008 08:15:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=10116472</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=10116472</comments></item><item><title>לפעמים לומדים להעריך דברים רק כשהם לא שם.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=10017357</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרסמתי את הקטע בבלוג הקודם בטעות. אין לי שום מושג למה. אבל באל י שהוא יתפרסם כאן, אז מחקתי אותו משם והדבקתי אותו כאן. אני מקווה שזה לא מעשה טיפשי מדי.בקשר לגל-הכל נסלח ונשכח.עוד 5 ימים תאילנד. אני כל כך מתרגשת ומחכה לזה.עוד
18 ימים בת מצווה. זה רק עוד גיל, אני לא מתייחסת לכל הבולשיט הזה של
&quot;עכשיו אני יותר בוגרת&quot;. סך הכל, רק ספרה משתנה. זה לא יותר משמעותי
בשבילי מכל יום הולדת אחר. אבל מקבלים יותר מתנות. זה מאוד שווה דווקא.אני
שונאת את ג&apos;וייס, אבל אני מבינה אותה. אחרי הכל, גם אנג&apos;ל וגם באפי ידעו
את זה בעצם. חוץ מזה-שאנג&apos;ל היה כל כך נמרח ומעצבן בעונה הזאת! &quot;בגרות&quot;
המחיש את מה שהוא בעצם עשה בעונה הזאת: סבל, התענה, סבל מעינויים... ונמרח
על באפי.הגעתי למסקנה-שאני הכי אוהבת את ווילו ואוז. גם כל אחד בנפרד, וגם יחד... לא יודעת-אני פשוט הכי אוהבת אותם.אבל
הכי מוצלח ראש העיר. נכון-הוא רע, אבל למרות שהוא כל כך מרושע ורוצה
להשתלט על העולם יש לו את הדברים הקטנים האלה, שזה די מדהים... הוא מדבר
על איך להרוג את באפי, אבל עוטף את צלחת העוגיות בניילון נצמד. שמתם לב
(זה לא כל כך קשה לשים לב, זה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Oct 2008 18:37:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=10017357</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=10017357</comments></item><item><title>יא חתיכת זבל...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9916971</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בכלל לא אכפת לה מאחרים, נכון?רק שיעשו את הכל כמו שהיא רוצה.מוזר, כי היא אפילו לא טורחת להגיד לאחרים מתי מה שהיא רוצה שהם יקרו, כי זה כל כך ברור שאנשים יוותרו על כל דבר בשבילה.שהכל יתבצע בול כמו שבא לה, לא משנה מה, מצידה שמישהו יחכה 5 שעות בשלג רק שיגיעו למסיבה שלה!!!עד שהכל היה טוב, ונהיינו שוב חברות, היא גרמה לי שוב לכעוס עליה. הרבה יותר ממקודם.יואו, אני כל כך כועסת עכשיו!!!ואני לא הולכת שוב לדבר איתה. כי אין לי על מה. זהו, אין לי יותר מה להגיד לה. מצידי שהיא תעשה אתצ כל המאמצים, רק שלא תבכה לי אחר כך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 19 Sep 2008 16:37:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9916971</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9916971</comments></item><item><title>כמעט הארי פוטר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9912507</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באפי זה מעולה.זה כבר לא משודר, אבל זאת הסדרה האהובה עלי. (בינתיים...)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Sep 2008 16:17:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9912507</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9912507</comments></item><item><title>אילו,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9816562</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אלו משהו מכל זה היה אמיתי. היה קיים...אני בטוחה שהחיים של כולנו היו שונים לגמרי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 Aug 2008 16:40:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9816562</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9816562</comments></item><item><title>המצברוח שלי הלך סופית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9809917</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אותן סיבות, בערך.אני מרגישה כל-כך בודדה עכשיו!!!מוזיקה היא הדבר היחיד שאיכשהו מעודד אותי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 26 Aug 2008 12:29:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9809917</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9809917</comments></item><item><title>אימאלה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9793119</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עידכנתי את הבלוג הישן. כאילו הרגשתי פתאום איזה דחף בלתי-מוזר להשוות בין לפני שנה לעכשיו.ואכן-מצאתי פוסט מלםני שנה בדיוק שמתאר רגשות שהם בו בזמן שונים לגמרי ממה שאני מרגישה כרגע, אבל בעצם אותו דבר.אני ממש מפחדת משנה הבאה. חברה ממש טובה שלי עוברת בית ספר, ואנחנו סוג של חבורה כזאת. ה&quot;מנהיגה&quot; של החבורה (שכתבתי עליה לפני כמה פוסטים) שהיא גם חברה ממש ממש טובה שלי לא מתייחסת אלי בגרוש, וכל השאר שפוטות שלה... יש גם את הכמה ילדות שאני שונאת, ואת ה&quot;מקובלים&quot;. וקבוצה די גדולה של בנים בלי הסתווגות... אני אהיה די תקועה בין הכל, וסה&quot;כ אולי אפילו די בודדה...טוב-די לרחם על עצמי, אני נשמעת ממש מסכנה בזמן שאני יודעת שיש המוני ילדים שסובלים הרבה יותר ממני, ושהצרות שלי מניאטוריות ופחות ליד שלהם, אבל עדיין... אני לא יודעת.אני נשמעת בדיוק כמו פעם. זה דבילי להגיד &quot;התבגרתי!&quot; כי אני לא... אני ממשיכה להתבכיין למרות שאני יודעת שיש בעיות יותר גדולות...אני מתנהגת כמו תינוקת. די, נמאס לי! תהרגו אותי וזהו...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Aug 2008 12:11:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9793119</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9793119</comments></item><item><title>מה עוד נשאר לי?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9783196</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;שלושה נסיכים קטנים יצאומגן העדן בין ערביים,בראש נטוי ופה פעורעד מחר בצהריים.קלרנית! קלרנית!סנדלי הם משקפיים!אגס, תפוח, אשכולית!יש מספר אחד כפלייםבצלחת הכללית.ובסך הכל נשאראפס, או (שום דבר)&quot;גן העדן הוא בית ספר, שלוש הן שש. הן לא עוזבות את גן העדן, אלא את בית ספר, ולא עד מחר בצהריים אלא לעוד חודשיים.באמצע יש כמה מריבות, ובסוף זה יוצא ככה:אחת עוברת בית ספר, (והיא אחת החברות הכי טובות שלי), אחת היתה אחת החברות הכי טובות שלי. (ראו פוסט קודם...) אחת כמעט לגמרי ניתקה את עצמה מכל השאר, אחת חושבת שזאת מהפוסט הקודם מושלמת והיא כל הזמן רוצה להיות איתה, ועוד אחת בסדר אבל זאת שניתקה את עצמה חושבת שהיא מושלמת ורוצה כל הזמן להיות איתה והיא עצמה החברה הכי טובה של זאת מהפוסט הקודם.מסובך-אבל מה כבר יש לי לעשות במצב הזה? אני בחיים לא אצליח להשתלב בחזרה...עדיף כבר להיות מישהי אחרת וזהו! די, נמאס לי!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Aug 2008 13:21:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9783196</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9783196</comments></item><item><title>שונאת את זה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9740314</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;את זה שכל פעם שאני מתקשרת אליה היא לא יכולה להיפגש.ואח&quot;כ, כשקובעים משהו עם שאר הבנות, היא מתחננת שאני אבוא ואז כשזה מגיע אז היא מתעלמת ממני לחלוטין.בטח כששנת הלימודים תתחיל היא תפרוץ בקריאות של &quot;הו, כמה התגעגעתי!&quot; ואם כל כך התגעגעת אלי, אז איך זה שבמשך חודשיים שלמים, כשהיה לך את כל הזמן שבעולם להיפגש איתי או לדבר איתי?ומה עם כל הצהרות ה&quot;את החברה השנייה הכי טובה בעולם&quot;? לאן זה נעלם?ובמעבר חד מהנושא-הארי פוטר זה הספר הכי טוב בעולם... (כולם.)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Aug 2008 10:54:00 +0200</pubDate><author>an_at4@walla.co.il (עלה אדום.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525626&amp;blogcode=9740314</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525626&amp;blog=9740314</comments></item></channel></rss>