http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292ואז הבנתי, בחיים יש רק אהבה אחת. כל השאר זה גרורות.heCopyright 2026 Grumpy*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12682236<div align="right" dir="rtl">התחושה הזו שלאף אחד לא איכפת, כל כך מחזקת אותי ודוחפת אותי לצאת החוצה. ההחלטה התקבלה. אני לא אשכח לאף אחד כמה לא עזרתם לי במהלך כל הילדות שלי. אז נצא החוצה, ונמצא עבודה זה בטוח. ואין מה לפחד. פשוט צריך להיות קצת יותר קרוב לשחרור. ויהיה כיף, גם אם קשה. לפטופ יש, עכשיו רק למדוד את החדר, למצוא ארון, אולי גם שידה לטלוויזיה =\ המחשב ישמש כדיוידי וצורב. עציצים לחלון, מצעים כבר יש וגם צלחות וכוסת. לבזוז כל מה שאפשר ולהמשיך הלאה. עד הירושה.</div>Sat, 13 Aug 2011 18:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12682236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12682236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12666063<div align="right" dir="rtl">ינשוף ראם שביט צופית קרנף אח, כאילו נועדתי להיות באוויר ולא על הקרקע. אין כמו טיסה על כלי טיס צבאי. צריכה שוקולד. כל כך דפוקה מכל כיוון שעוסקת רק בצד המשימתי של החיים. הצד היחיד שבשליטתי- ושאני כל כך טובה בו. עד כאב.</div>Fri, 05 Aug 2011 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12666063http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12666063http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12631633<div align="right" dir="rtl">וואו! כמה זמן לא כתבתי כאן. מאפריל. איך זה קרה?? כל כך הרבה עבר עלי. ממש לא מתכוונת להתחיל ולפרט. התחלנו ראיונות עבודה. בסוף- הכסף יקבע. גם אם אצטרך להתחייב לשנתיים. חייב לצאת מהבית וכנראה גם אצא- באוקטובר. הלוואי וזה יסתדר. רק צריכה שמישהו יחתום לי על שטר חוב. איפה מוצאים אדם כזה? עמית הציע את עצמו, אבל קצת מפחיד אותי להחתים אותו. טוב נו, מקסימום נלך על ערבות בנקאית.</div>Tue, 19 Jul 2011 23:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12631633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12631633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12433238<div align="right" dir="rtl">בסוף מאי אנימסיימת את התחייבותי לזירה. באוקטובר אסיים את התחייבותי לצבא. אני נרגשת ומצפה בכיליון עיניים, ומפחדת כל כך מהרגע הזה. החוצה! אני רוצה החוצה! ובאותה נשימה רוצה להתחיל להתמיין לעבודה כבר עכשיו. לא משנה מה- רק שתהיה לי הכנסה. </div>Sat, 16 Apr 2011 23:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12433238http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12433238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12393481<div align="right" dir="rtl">זה לא יכול להיות דיכאון קליני, כי על מנת להיות כזה הוא חייב להימשך לפחות שבועיים. ואני בסדר כשאני בחוץ. אבל תחושת האשמה וחוסר הערך, הן בדיוק כמו בדיכאון קליני, רק כשאני בתוך הבית. ולבד. איך לעזאזל אפשר לתעל את זה ולאן?</div>Sat, 26 Mar 2011 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12393481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12393481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12369894<div align="right" dir="rtl">איזה דיכאון. זה הרי ברור שסדר וניקיון לא יכולים להישמר כאן לאורך זמן. עמית ואני צריכים לצאת מהבית. זה לא יהיה מאוד משנה אם הוא יעבור לגור עם חברים שלו או שנגור ביחד שנינו, אבל ברור שהאופציה השניה עדיפה. נראה לי. בינתיים שכסף מהצבא זורם, עד אוקטובר. כבר התחלתי לחפש שם עבודה. באוקטובר. הלוואי וזה יתממש. זה יגרום לי להצטמצם מאוד בכל הקשור לרמת מחייה, אבל אם זה מה שדרוש כדי לשמור על שפיות- זה מה שאעשה. מרגישה קטנה ולכודה.</div>Sun, 13 Mar 2011 13:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12369894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12369894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12345321<div align="right" dir="rtl">דירות בתל אביב זה לא צריך להיות קשה מאוד לצאתמהבית. התחלתי לעלעל באיטנרנט. יש דירת בסדר גמור עד 2000 שקל בחודש. לפעמים כולל ארנונה. לפעמים כולל ריהוט. נראה לי שברגע שאסיים את הצבא אצטרך לעבור לאחת חיצונית. אולי איתו? נראה. מעניין אותי העתיד. עמניין אותי אם יקבלו אותי לעבודה שם. עכשיו כבר מרץ. ז"א עד אוקטובר- 7 חודשים. מדהים. בתקווה שהם ימיינו אותי עוד לפני שאסיים, אתחיל לעבוד שם בשצף, בתקווה לבסביבות 8 כל חודש- וזה מאפשר לי לגור מחוץ לבית ועוד לחסוך. לא בטוחה שבעבודה שם ארצה, אצטרך או אוכל לחלטר מהצד בשירה. מצד שני- אם המקום עבודה יספק אותי אז הדרך סלולה. יהיה קשה באוניברסיטה אבל אני לגמרי יכולה לעשות את זה. להיפך- זה יארגן אותי טיפה יותר. תמיד שומעים על הסיפורים המסכנים האלה... שלמדו ועבדו וגרו מחוץ לבית ובכל זאת סיימו מצטיינים. אני לגמרי יכולה לעשות את זה. זה הכיוון. נקודת ההתחלה רק צריכה להיות הלתקבל לעבודה ההיא. יכולה לסדר אותי בגדול למשך כל התואר הראשון ועוד אולי להמשיך איתה אחכ ולהשתלב בתחום אחר באותה החברה. יכול להיות מדהים הסידור הזה. </div>Sun, 27 Feb 2011 15:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12345321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12345321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12319520<div align="right" dir="rtl">בריאות לפני מספר ימים התגלגלתי במדרגות של הבונקר. על הגב. מאז כואב לי כשאני הממ...זזה. נחכה עד יום שלישי ואם לא יעבור נלך לצילום. העיקר שאין נזג ממשי. מזל שיש ביטוח בצה"ל. תחקיר כבר בדרך. רוע. בשלב מסויים אני כבר לא יכולה לסבול את האנושות. עוד קשישה שהמטפלת שלה התעללה בה. איך אפשר? איך אפשר? אני רק נזכרת בסבתא שלי ורוצה להאמין שהמטפלת שלה לא עשתה לה דברים כאלה. הרוע האנושי חוצה גבולות שוב ושוב ושוב. אני כבר לא מסוגלת להסתכל לתוך הכתבות האלה ולדמיין מה קרה שם. נואשת וקרה כאבן עוברת למדור האופנה. רק לא לחשוב על זה. יום פתוח מה שגיליתי ביום הפתוח של ת"א: - ממש רואים את ההבדל בין סוג האנשים שהולכים להרצאה באדריכלות לבין אלו שהולכים לפסיכולוגיה. בפסיכולוגיה גם מתלבשים פחות טוב. - סביר שלא אתקבל למדעי המוח, ואם אתקבל למדעי המוח כבר אלך לרפואה. - אם לא אתקבל למדעי המוח- אלך לפסיכולוגיה- ביולוגיה ללא קשר למדעי המוח. - בסה"כ אני רוצה תואר שני בפסיכולוגיה ולא להמשיך במחקר מוחי. - עדיף ניסויים בבני אדם מאשר ניסויים על בעלי חיים. - כדאי לי ללמוד לפסיכומטרי ב</div>Sat, 12 Feb 2011 19:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12319520http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12319520http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12316438<div align="right" dir="rtl">קוגניציה- תואר ראשון. תואר דו חוגי של ביולוגיה ופסיכולוגיה בדגש על מדעי המוח. לפני שנה פסיכומטרי מינימלי לממוצע שלי- 680. סביר. הסימסטר- פסיכומטרי מינימלי לקבלה בטוחה- 760 בתל אביב 770 בעברית. במה פשעתי? כבר עדיף ללמוד רפואה! איך בכלל מוציאים כאלה ציונים בפסיכומטרי?? הצילו!!!!!</div>Fri, 11 Feb 2011 00:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12316438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12316438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12277433<div align="right" dir="rtl">חזרתי אתמול מפריז. והיה מדהים,באמת שהיה מדהים. וכל כך רציתי לכתוב פוסט חיובי. כל כך. ואז הצבא התקשר וקרא לי לחזור. אני רוצה החוצה!</div>Wed, 19 Jan 2011 20:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (Grumpy*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525292&blogcode=12277433http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525292&blog=12277433