http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005The world will be a lonely place without the one who puts the smile on her face ..heCopyright 2026 ShutUpBitch.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=10589271<div align="right" dir="rtl">איזהנחמדזה היה , אם היה לנו מקש שכזה , כמו שיש באינטרנט , שכל פעם שלוחצים עליו , אפשר לרענן את הדף. בשונה מהמחשב , לא היינו מרעננים את את הדף אינטרנט , אלא דף בחיים . תקופה , מעשה , מקרה . כל נקודה ונקודה שהיינו בוחרים פשוט - למחוק . וזה היה כלכך פשוט וקל. כל פעם , שמשהו קטן לא יצא כמו שרצינו , היינו לוחצים למשל- על האף ,שהיה משמש ככפתור ה -" רענן " , והכל היה מתחיל לנו מההתחלה . כמו שבאינטרנט ,אנחנו לוחצים על הכפתור הזה כשהקלדנו אות אחת לא במקום , אובחרנו באפשרות הלא נכונה באתר, אז הפעם , היינו לוחצים על האף . בכל פעם שהכרנו בןאדם-שעדיף לא להכיר , או .. שאמרנו מילה - שעדיף לא להגיד , א שאולי , סיפרנו סוד- שעדיף לאלספר.. ופשוט נפלט לנו . כלפעםשאמרנו שקר- שלא היה צריךלשקר לגביו, אבל לא השתלטנו על עצמנו . כל טעות וטעות שהיינו טועים .. היינו יכולים פשוט למחוק . וזאת הייתה מין היטהרות שכזאת . דף חדש , מתי שרקחפצנו בכך. וזה היה יכול להיות כלכך קל , למחוק את כל הטעויות שרק היינו בוחרים למחוק . לשכוח מהרגעים שלא רצינו לעצמנו . זה היה יכול להיות כלכך נחמד . אתם לא חושב</div>Sun, 01 Mar 2009 23:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=10589271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=10589271http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=10264418<div align="right" dir="rtl">כן , אני יודעת , הרבה זמן לא הייתי כאן , וגם בפעמים שניסיתי לחזור לכתוב בשביל לשחרר קצת לא הצלחתי . אז הינה אני כאן . על סףהתמוטטות עצבים יותר מתמיד . כל החיים צריך יעד כלשהובכל מעשה , הצעדים שאתה לוקח אמורים לקדם אותך להישג כלשהו שאתה שואף אליו . כל אחד צריך את הסיבה שמניעה אותו קדימה . לקום בבוקר ולהגיד לעצמך , " היום אני אגיע לכל השיעורים בזמן . " או , " היום אני אשלים עם החברה שרבתי איתה אתמול " , או אפילו , " היום הוא עוד יתאהב בי " . אם אתה קם בבוקר , והשאיפות שלך ריקות והצעדים שלך לא מקדמים אותך לשום מקום שאליו אתה רוצה להגיע , הימים פשוט לא עוברים . אפשר להגיד בהחלטיות גמורה, שהימים שלי כמעט ונמשכים לנצח . אני כבר לא רוצה או צריכה , ולא מנסה כי אין מה לנסות . אין לי מה להפסיד כי הכלום שולט לי בחיים . לפעמים אפילו הייתי מעדיפה שיהיה לי רע מסיבה מסוימת , משהו שיעשה לי מצברוח נוראי שלפחות יגרום לי להרגיש משהו אמיתי. כי אני יודעת שאם הייתה לי סיבה להיות עצובה , מתישהו זה היה עובר , ויהיה לי על מה להתגבר . כרגע אני פשוט לא חושבת , לא עושה , לא מרגישה , כי אין מה . אנ</div>Sun, 07 Dec 2008 18:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=10264418http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=10264418http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9961375<div align="right" dir="rtl">יש כאלה רגעים בחיים , שאתה מסתכל מהצד ורואה את כל חומות ההגנה שבנית לעצמך במשך כלכך הרבה זמן ומאמץ , נפרצות אחת אחת , לבנה לבנה , עד שאתה עומד חשוף ופגיע בצורה כזאת שכל אחד שרק רוצה יכול להכנס אל תוך המרחב הפרטי , האישי שלך , ולהרוס אותך . כל האנשים שתמיד עמדו לצידך , תמכו בך , נראים פתאום כמו צל מרוחק , בלתי אפשרי לנגיעה . אתה מתחיל להעריך את הדברים שהיו לך בידיים , באמת להעריך , רק אחרי שאיבדת אותם לחלוטין . וזה כואב , תאמינו לי . אתה מתחיל להבין מי אלה הם החברים האמיתיים שישארו שמה למרות המרחק והקשיים , זה אפילו כואב עוד יותר לראות את מי שהפנה לך גב והלך ממך הלאה . פתאום כל האנשים שתמיד היו כאן בשבילי נעלמים במכה , והמחשבה העיקרית והדיי כואבת שזה מעלה ,שאולי הם אףפעם לא באמת היופה . פטה מורגנה . כמו שזה מופיע ככה מהר זה נעלם . אומנם אני לא יודעת לענות על השאלה אם אני אוהבת אותך או לא , כי אחרי הכל אתה רחוק מידי מכדי שאוכל להבין את התשובה , אבל ברור לי , שדקה אחת יותר מידי שתהייה פה איתי אני אבין שאני לא מסוגלת להמשיך בלעדייך . אי אפשר להסביר את הצורה שנקשרת</div>Mon, 29 Sep 2008 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9961375http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=9961375http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9756921<div align="right" dir="rtl">התמוטטות עצבים . אין דרך יותר טובה להתחיל את הפוסט הזה , פשוט ככה , התמוטטות עצבים . זאת אחת התקופות היותר לחוצות ומחרפנות שהיו לי . מכל הבחינות . הרבה זמן לא הייתי כאן , ופתאום הייתי פשוט חייבת לכתוב קצת . אני לא בןאדם של תלונות , באמת שלא , אבל זה פשוט שכל דבר בזמן האחרון תמידקורה , על הצד הגרוע ביותר . אפילו זמן לכתוב פוסט בקושי היה לי , כבר ניסיתי איזה 5 פעמים ולא הספקתי לסיים . ואחרי הכל אני עוד צריכה ללמוד בחופש- שוב . [ מתמטיקהבלאט. הינה זה חוזר אליי , כל ההברזות המיותרות האלה *-* ] אני לא יכולה להגיד שאין שוםדבר שעושה לי טוב , אחרי הכל , השגתי עבודה , ואני ממש מרוצה מעצמי על זה(: עוד שבועיים בערך ווליום וביתספר , ועד כמה שעצוב לי , ומאוד מאוד מאוד מאוד עצוב לי- לעזוב את מבואות, אני רואה בזה גם לפעמים כהזדמנות , אולי באמת להתחיל קצת יותר טוב בלימודים . יש בי דיי הרבה מוטיבציה . ואני מקווה שהיא לא תיעלם , בשנייה שאני אגיע ואתגעגע לכל מה שיש במבואות וחסר באורט . אם קראתם פה , אני אתגעגע לכולכם כלכך , יהיהלי עצוב ברמות, באמת .3/&gt; בכל מקרה , עדיין חסרים לי</div>Sat, 16 Aug 2008 15:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9756921http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=9756921http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9292558<div align="right" dir="rtl"> עריכה , 27.6.08 , 21:44 אם אתם פה , אז לפחות תגיבו ! שאני אדע למי אין חיים והוא קורא כאן , כי זה ממשממש מציק לראות שאשכרה כל יום יש כניסות , גם חודש אחרי שרשמתי את הפוסט הזה , ואני פשוט לאמצליחה להבין בגלל מי &gt;&lt; אני לא חושבת שתקראי כאן , מזמן כבר לא במיוחד מעניין אותך , * אלא אם כן מדובר בלהגיד לי שיש לי כתם על המכנסיים מהתותים X=או לשאול מאיפה החולצה שלי . * אבל בכל זאת , כנראה בשביל שאני אוכל להרגיש יותר טוב עם עצמי , רציתי להגיד סליחה . באמת שאני ממשממשממשממשממש מצטערת על היום . אבל אין מה לעשות , זה רק כי אני פגועה ממך . גם אם אני יודעת שלא התכוונת שזה מה שיצא מזה . וכנראה , שיותר קל לשנוא אותך בחוץ , מאשר להתגעגע מבפנים . ואין לי מושג מה יש בך שככה אני מגיבה להתרחקות הזאת , אבל כנראה ... <P al</div>Sun, 01 Jun 2008 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9292558http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=9292558http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9155670<div align="right" dir="rtl"> 4 וחצי בלילה . אני יושבת במיטה . שומעת את השירים האלה . בלי קשר לכלום , גשם ופעם ראשונה בחיי , שאני שומעת צליל טיפות שנוחתות על קרקע יבשה , ואף חיוך לא חוצה את הפנים שלי . ובצורה קצת מלחיצה , ככל שהבכי שלי מתגבר , ככה גם הגשם . אני מגבירה את המוזיקה , מכבה את האור , ופשוט שוכבת שמה ונזכרת . רעם . ברק . זה הגשם הכי חזק שהיה כאן , יותר מכל החורף הזה , ב י ח ד . ואז כל המשפחה מתעוררת , אז אני צריכה לצאת מהבועה הזאת שבניתי לעצמי למשך הזמן שיורד הגשם . איכשהו , עוד לא הבנתי איך , * משהו עם המרזבים הסתומים לפי מה שאבא אמר * יורדים מים מאיזה פתח אוורור , שיש בחדר של ההורים שלי . אז שניהם קופצים ומתחילים לשים דלי וסמרטוטים ואבא עולה לגג לסדר את הבעיה . אני מנצלת את כל האור והרעש והולכת רגע למחשב , קצת יותר רגועה ממקודם . ופשוט מסתכלת בתמונה הישנה הזאת . כמעט שנה . יותר מידי זמן בשבילי . אני צריכהלהפסיק את זה איכשהו . אני חייבת . בנתיים, מספיק לי ללכת לישון . .If you were here I'd never have a fear ", So go on live your life. But I miss you more than I did yesterday. Y</div>Fri, 09 May 2008 17:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=9155670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=9155670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8898948<div align="right" dir="rtl"> שיפוצים O_o אל תתייחסו למראה הבלוג[: ולרשימותO: פוסט חדש בקרוב . שבת שלום 3333&gt;</div>Sat, 29 Mar 2008 01:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8898948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=8898948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8826354<div align="right" dir="rtl"> לא יאומן כמה פעמים שמעתי בחודשיים האחרונים את המשפט " את נכנסת לי עמוק ללב , ואת לא תצאי משמה - בחיים - .. " ובאמת שאני מתחילה לזלזל במשמעות שלו , ובעד כמה שאנשים מתכוונים לכך . אם בחיים לא חוויתם את זה , שיש בן אדם שפשוט לא יוצא לכם מהלב , אתם כנראה לא תבינו למה אני מתכוונת כאן . <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; TEXT-ALIGN: center" align=cent</div>Sun, 16 Mar 2008 18:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8826354http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=8826354http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8438010<div align="right" dir="rtl"> שנת 2008 . הוו , אושר <P dir=rtl styl</div>Wed, 16 Jan 2008 22:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8438010http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=8438010http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8144210<div align="right" dir="rtl"> בהתחלה הייתי מאוכזבת , כעסתי , צעקתי , בכיתי , רציתי להוציא סכין ופשוט .. &gt;&lt; כלכך התאכזבתי . <P class=Ms</div>Sun, 09 Dec 2007 02:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (ShutUpBitch.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=525005&blogcode=8144210http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=525005&blog=8144210