<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סיפור אישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523976</link><description>בעיות אכילה (אנורקסיה) ואורך החיים המתלווה לזה. סיפור חיי</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 nogi18. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סיפור אישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523976</link><url></url></image><item><title>סיפור חיי, אנורקסיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523976&amp;blogcode=8511887</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הכל התחיל שהחלטתי שסך הכל רציתי להוריד 2קילו (תמיד ההיתי ילדה רזה ששקלה 47 קילו)- וכנראה חשבתי שאני לא מספיק רזה ולא מספיק יפה..(הביטחון העצמי שלא היה). ככה לאט לאט התחלתי בלהוריד ארוחות.. ארוחת ערב לאחד חודש הורדתי גם ארוחת בוקר...עם הזמן כמובן שהורדתי חטיפים שוקולדים עוגות וכדומה,בתחלתי להפסיק לשתות מוגזים שוקו וכדומה...לאחר 3 חודשים בערך התחלתי לאכול הרבה סלטים..לאחר חצי שנה ארוחת הצהריים שלי נהפכה לסלט. . . וככה בעצם הכל התחיל.. עם הזמן אפילו לא שמתי לב ששבועות על גבי שבועות אני אוכלת סלט,זה היה הרגל. זו היתה הארוחה הטעימה שלי שלה חיכיתי מהיום הקודם.אתה ניסחף לאט לאט בלי לשים לב..אז באמת רזיתי.. העצמות התחילו לצוץ מכל מקום בגוף.. הגוף ניחלש ועייף ,המצב רוח ירוד,עייף,עצוב. תאמת פתאום לאחר 8 ודשים באמת הרגשתי רזה,כל הבגדים היו גדולים,כל החברות כל היום נותנות הערות על המשקל שלי אבל אף חברה לא מבינה שזו בעצם מחלה,מחלה פסיכולוגית,וכשהמחלה הזו - אנורקסיה משתלטת עליך(גם אם אתה בן אדם חכם,בוגר,חושב) קשה לשלוט בה ,קשה להבין אותה. בעצם אחרים לא מבינים אותך וחושבים שאתה &quot;סתם&quot; לא אוכל(הם לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jan 2008 18:36:00 +0200</pubDate><author>nogan18@walla.com (nogi18)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523976&amp;blogcode=8511887</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523976&amp;blog=8511887</comments></item></channel></rss>