http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234heCopyright 2026 מָנָנטִאַל.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=9098737<div align="right" dir="rtl">לשם שינוי אני באה לכתוב פה משהו ניטרלי, ראיתם ? לא הכל רע בחיים שלי [: הייתי במפגש ישרא והיה הכי כיף, הכרתי מלא אנשים חדשים, התחבקתי וצחקתי מלא.בזמן האחרון יש דברים טובים וגם רעים שטיפה מפריעים לאושר אליו אני כל כך רוצה להגיע. היום היה יום ממש נחמד וגיליתי שבכל חיסרון חייב להיות גם יתרון, בבית-הספר שלי יש חינוך ימי והיום היו אמורים לי להיות לי רק 4 שעות והשעתיים האחרונות היו אמורות להיות לי חינוך ימי, אבל בגלל שאני במקהלה של הבית-ספר נאלצתי להישאר בבית-הספר בשיא הביאוס במקום ליסוע לחינוך ימי. הרכזת שלחה אותי להביא לה טייפ ומיקרופונים לחזרות ובדיוק פגשתי את ל' שהבריז משיעור ופעם ראשונה שאמרנו שלום והתחבקנו הייתה אתמול, אז אמרנו שלום והתחלנו לדבר ועל הדרך כמובן הוא ליווה אותי להביא את הדברים...דיברתי איתו המון, אפילו על דברים שאני לא מדברת עם אף-אחד וזה היה כל כך מוזר. וגם הוא, דיברנו בעיקר על הורים וגירושים...הוא סיפר לי שההורים שלו נפרדו כשהיה בגיל 5 והוא שאל עם גם ההורים שלי גרושים ועניתי "לא, אבל הם היו אמורים" ואז הסברתי לו שאני מרגישה שהם כבר לא אוהבים אחד את השני, ולא הרגשתי ב</div>Wed, 30 Apr 2008 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=9098737http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=9098737http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8913891<div align="right" dir="rtl">ואו, החלטות זה דבר כל כך קשה. הגעתי למסקנה שלא משנה מה החיים באמת קצרים, ואתה לא יכול לדעת עד כמה כי בכל רגע אתה יכול למות, אם זה שמישהו הורג אותך, יש לך תאונה, התקף, מחלה או לא חשוב מה. בגלל זה אני רוצה לחיות כאילו אין מחר, כאילו זה היום האחרון שקיים ואני חייבת להספיק כמה להכיר ולגלות כמה שיותר. אם אני אוהבת מישהו, להגיד לו את זה פנים מול פנים, לצעוק למי שאני שונאת, לתת מתנות לחברים הטובים, לעשות שיחות נפש, ולהנות מכל שנייה שנשארה לנו. הקטע הוא, שלמה שיהיה לי את האומץ ? "בני-אדם חיים כאילו לעולם לא ימותו ומתים כאילו מעולם לא חיו". אני לא רוצה להסתכל במבט לאחור ולראות שהכל היה ביזבוז זמן, שהייתי צריכה לאמר לאותו אחד שאני אוהבת אותו, להיות כנה, להנות...לא רוצה את זה, לא רוצה להתחרט על דברים שלא עשיתי. ההחלטה הזאת אני חושבת שזאת תהיה אחת מההחלטות הקשות ביותר בחיים שלי, תעזרו לי איתה בבקשה, ותדברו איתי דוגרי...כאילו הייתם במקומי, כי זה ממש פשוט להגיד "תעשי את זה" אבל זה עדיין קשה לעשות. מה יותר שווה, חיים שלמים או חודש של אהבה ? התחלתי להתחבר יותר לשם שלי... Angel...</div>Mon, 31 Mar 2008 17:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8913891http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8913891http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8793564<div align="right" dir="rtl">די....לא.... הלב שלי, כואב לי הלב... הלב שלי מתפרקק דיייי תעזררררו לי..... אתם לא קולטים שמשהו לא בסדר איתי? שאני מתפרקת.... תפסיקו להכאיב לעצמכם, תפסיקוו עם זההה כל מה שאתם פוגעים בכם, כל פעם שאתם עצובים אני מתדכאת פי 20, תפסססיקקוווו דייי.......אני מתפרקת לכם מולל הפניים למה אף אחד לא שם לב !? אני צריכה שתעזרו לי......איפה אתםם? כואב לי הלב....הוא כבר לא פועם בצורה סדירה...אולי בגלל שלא אכלתי, תנו לי יד.....אצבע....מקל....משו שיעזור לי לקוםםם דדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!! </div>Tue, 11 Mar 2008 15:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8793564http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8793564http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8782497<div align="right" dir="rtl">זאת המציאות שלי, זה מה שאני רגילה אליו.לתת, לתת, לתת, לייעץ, לאהוב,לתמוך, לתת, לתת...ואז לא לקבל כלום, כ-ל-ו-ם בתמורה. אף פעם, ואף אחד לא הודה לי על כל מה שעשיתי בשבילו...אף אחד לא שם לב לזה, וזה לא שאני נותנת בשביל לקבל משהו בתמורה, שלא תחשבו..אני נותנת כי אני אוהבת לתת, אני אוהבת לאהוב, לייעץ, לתמוך.וגם אם זה לא עוזר לכם..אתם לא רואים עד כמה אני משתדלת ? אתם לא קוראים את האהבה שלי כלפיכם דרך העיניים שלי ? אתם יודעים מה אני מצפה כשאני כל כך משקיעה בשביל מישהו ? איזה מן 'תודה' מאושרת כזו, איזה חיבוק אוהב..זה הכל.זה הרבה ? כל כך קשה לכם לתת לי את זה ? לפחות !? כל כך נמאס לי מי זה שאף אחד לא מודה על כל מה שאני עושה.אף אחד לא שם לב, ונעלבתי מזה כבר אינספור פעמים על זה.אבל בנתיים...אני שותקת, כי אם אני אגיד את זה, יתחילו להתחנף בכוונה.וזה לא מה שאני רוצה. "..השתיקה שלי, זו הצרחה הכי גדולה שבי.." </div>Sun, 09 Mar 2008 16:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8782497http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8782497http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8707014<div align="right" dir="rtl">עכשיו אני מבינה יותר טוב מכל את החברות האנורקטיות שלי, שהן חושבות על רזון ושלמות כל שניה, כל דקה.כל הזמן. כי זה מה שקורה לי, ואני לא רוצה את זה... מה קרה לי לעזאזל !? מהילדה הרזה שטוחנת כאילו היא שוקלת 150 אבל עדיין לא משמינה הפכתי לכזאת שדואגת לגבי המשקל ? למה אני צריכה לחשוב שאם אני אמשיך לאכול בקצב הזה אני באמת אשמין , הרי אני יודעת שזה לא נכון...אז למה אני ממשיכה לדאוג לזה ? למה אני חושבת על השלמות הזאת כל זמן פנוי וזה לא יוצא לי מהראש ? אני לא רוצה את זה, ואני מתביישת להודות להורים שנפלתי למקום שתמיד אמרתי להם "אני בחיים לא אהיה כזאת..." כי באמת הייתי בטוחה שלי זה לא יקרה. התחלתי לחסוך כסף בשביל בגדים באופן כזה שאני לא קונה אוכל בבית-הספר ואני הולכת ברגל לחוגים במקום לבזבז על זה כסף. אני לא רוצה חיים כאלה...אני לא רוצה להפסיד את כל ההנאות של החיים בשביל גוף שעבדתי קשה בשבילו ובסופו של דבר ? הוא לא יעזור לי לכלום, כי הוא יגמור באותו מקום שבו גומר כל גוף. דרך אגב, פתחתי מסן חדש לכל אלה שרוצים לדבר איתי וכאלה.princesa_blog@princes.com D'ONT LET ME FALL </div>Tue, 26 Feb 2008 12:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8707014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8707014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8679172<div align="right" dir="rtl">למה פתאום יש לי מחשבות כל כך מעוותות ? למה אני בכלל מתעסקת בזה ? הרי אני כל כך נגד זה...אני רזה, ויש לי גוף יפה ואני שלמה איתו 100% ואפילו יש בנות שאומרות לי 'אני מתחילה דיאטה ואני יהיה רזה כמוך', אז למה ? בשביל מה המחשבות האלה ?אני לא מבינה. למה אני רוצה להיות כל כך מושלמת ? למה אני צריכה לא לקנות לעצמי אוכל בקניון או בבית-הספר כדי לחסוך לבגדים ולאיפור, ולמה אני מתחילה ללכת לחוגים בהליכה בשביל לחסוך כסף, ולמה חשבתי לרגע אחד...שפעם הבאה שאני אלך למפגש-ישרא, בטח לא יהיה לי זמן לאכול ואני אתרוצץ ממקום-למקום ועד שהם ירצו לאכול זה יהיה במקום שאני לא אוהב אז גם ככה כבר עדיף שאני לא אוכל וזהו. אני חושבת שהכל התחיל בגלל מ' וא', מ' דווקא לא יפה אבל היא מתלבשת כל כך מושלם, אני מנחשת שיש לה לפחות 10 זוגות נעליים ואין-סוף חולצות ומכנסיים מפול אנד בר וZARA.לא פילא שאימא שלה עובדת שם. כל יום היא חייבת לבוא בלבוש אחר, היום למשל היא באה עם גופיה ורודה ומעל סוודר קצר כזה מאדידס בצבע אפור עם אותיות ורודות וג'ינס ונעליים בצבעים לבן אפור וורוד. וא' אוהו היא כזאת מושלמת, ביופי, בלבוש בהכל. אני לא י</div>Thu, 21 Feb 2008 20:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8679172http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8679172http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8611239<div align="right" dir="rtl">איזה חיבוק קיבלתי ממנו, מזמן אני לא מקבלת אחד כזה. זה התחיל מנשיקת שלום רגילה שרציתי שתעבור לחיבוק קטן ואדיש אבל במקום זה הוא כרך את הזרועות הגדולות שלו סביבי באיטיות והיה חיבוק ארוך וחמים. אני כל כך אוהבת את החיבוק הזה, במיוחד כשמדובר במישהו שהרגשתי כלפיו משהו. אני רוצה את החיבוק הזה שוב. יום האהבה קרב ובא, זה יהיה ביום חמישי לפי מה שידוע לי לא?וזה יהיה עוד מימי האהבה המבואסים האלה שאין עם מי לבלות. אבל מה יש לכם?!אני לא מתכוונת להיתקע בבית, כמה חברות מגן-יבנה יבואו לפה ונחגוג ונקנה שוקולדים בצורות לב ונעשה צחוקים-כמו תמיד. חשבתי על זה הרבה, למה אין לי חבר, למה אני לא מתאהבת, ולמה לא מאוהבים בי.והגעתי לכמה מסקנות, דבר ראשון שנורא טיפשי מצדי לחשוב שלא מאוהבים בי כי למרות הכל אני לא יכולה לדעת , חבר, בינינו אני יכולה להשיג בקלות...אני יודעת מי הזונות של השכבה (במובן הגברי) שיסכימו לכל בת שתציע להם אז זאת לא בעיה...אבל אני לא רוצה חבר סתם, אני רוצה אהבה אמיתית, כי תופתעו לגלות אבל עדיין לא התנשקתי צרפתית עם אף-אחד.אני שומרת על דברים כאלה לרגעים מיוחדים, ואני רוצה להתנשק צרפ</div>Mon, 11 Feb 2008 14:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8611239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8611239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8541401<div align="right" dir="rtl">אני רוצה כבר להשתנות, להיות מה שאני שואפת להיות... להיות כוסית, חכמה, מצחיקה, את זאתי שכולם אוהבים בגלל מי שהיא בלבד, ולא בגלל שהיא מי שרוצים שתהיה כי ככה אני מתנהגת, אני?איך שרוצים שאני יהיה, או לפחות איך אני חושבת שהם רוצים שאני יהיה. נמאס לי לשים על כל אחד מסכה אחרת, עם כל אחד אני מישהו שונה, כאילו מותאמת לאיך אותו בן-אדם רוצה שאני אתנהג, ואני יודעת שזה הכי טוב להיות אתה, ואני באמת מנסה ומשתדלת ואני באמת מעריכה את כל הדברים הטובים שבי, אבל האמת?מכל המסכות ששמתי, כבר איבדתי את עצמי... אני לא יודעת מי אני. אז היום גיליתי שחברה מאוד טובה שלי חברה של מי שאני דלוקה עליו, ידיד שלי. מאכזב?קצת. הרי אני לא חושבת שזאת אהבה, אולי אני סתם רואה אותו כידיד טוב?או כאח שאף פעם לא היה לי? הפוסט הזה בעצם תיכננתי שיהיה כתוב התיאור שלו, אז בעצם למה לשנות את זה? הוא שטני והעיניים שלו כחולות ועמוקות כים, וכן הוא חתיך אבל לא בגלל זה אני דלוקה אליו...הוא פשוט משהו מיוחד הילד הזה. כשאני מסתכלת על הפה שלו פתאום נורא בא לי לנשק אותו...אבל זה סתם מחשבות, ולא אני לא אוהבת אותו שוב, אני סתם</div>Thu, 31 Jan 2008 20:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8541401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8541401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8518746<div align="right" dir="rtl">הריח הישן והמתוק של הדפים הישנים, המכתבים שכתבת לי.הריח של האבקה שהתאסף על הדברים שקנית לי, זה כל כך עושה לי דיגדוגים נעימים בגב להריח אותם, להסתכל עליהם, לקרוא אותם.אני אוהבת זכרונות, אני אוהבת להסתכל ולהיזכר, גם אם היה קשה לפעמים...זכרונות זה אחד הדברים הכי יקרים לי, שהכי, מן-הסתם מזכירים לי דברים מדהימים ומתוקים שקרו בעבר. אני אוהבת לקרוא מכתבים עם ריח של דף ישן, להסתכל על התמונות של שנים קודמות ולהיזכרבדברים הקטנים והלא חשובים במיוחד שקרו באותו רגע, לחשוב מה הייתי עושה ואיך הייתי פועלת אם הייתי מה שאני עכשיו באותו רגע, ואולי...אולי דווקא הייתי עושה אותו דבר?אני לא חייבת להתחרט. ואז להמשיך ולחטט בקופסא הישנה שכבר מלאה באבקה, ולהיזכר בשאר זכרונות מתוקים מהעבר. להסתכל על המכתבים, על הצעצועים הקטנים שנתנו לי מתנה ולהיזכר איך - כילדה כל כך קטנה התרגשתי כאשר נתנו לי אותם. זכרונות זה דבר כל כך יפה, לפעמים נזכרים סתם ככה פתאום בגלל נושא שדיברנו ואז הוא קישר אותנו לאותו זיכרון מיוחד...או אולי מפחיד? הם יכולים לבוא בעזרת שם כלשהו של שיר, או אפילו מסעדה או חנות. אפשר להיזכר בהם גם בעז</div>Mon, 28 Jan 2008 18:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8518746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8518746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8504995<div align="right" dir="rtl"> דמעות כה גדולות וכואבות ירדו מעיניה של הילדה הקטנה, כל דמעה הייתה כאב אחד ענק על הבלון האדום שהיא רואה עף אל השמיים. הבלון האדום שהיא כל כך אהבה ושהיה לה חבר לזמן-מה פתאום עף לו באיטיות למעלה לשמיים, אי-שם בעננים. בכייה של הילדה לא הייתה סוערת ומלאת צעקות אלא שקטה יותר, באופן כזה שראו את הכאב בעינייה הדומעות.בוכה על משהו שאיכזב אותה, שעזב אותה... או שאולי בעצם...זה מישהו? היופי שבתמימות, אני מתגעגעת לתקופה הזאת. מדהים ונפלא שתמונה אחת יכולה לתת לי כזאת השראה. בחיי, אני כל כך מטומטמת...הייתכן שאני עדיין מרגישה משהו כלפיו? הרי, זה לא ייתכן כשבאמת ובתמים הייתי מאוהבת בו אפילו לא ידעתי על כך וגיליתי את זה יותר בסוף שנה. ועכשיו שפתאום אני רואה תמונה שלו בשוקס, וכשאני רואה שכתוב לו באוואי "X וX וX וX? אוהבת אתכם אחים שלי" כואב לי הלב לדעת שאם אולי הייתי בוחרת ללכת לאותו בית-ספר עדיין היינו נמצאים בידידות המקסימה והתמימה שהיינו בה פעם. וכשאני רואה שפרחות כותבות לו בשוקס "נשמההה שלי כמה שאתה חתתיייך" באלי לקחת למישהו את הראש החלול שלו לסחוט אותו עם תפוזים ולהוציא ל</div>Sat, 26 Jan 2008 19:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (מָנָנטִאַל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=523234&blogcode=8504995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=523234&blog=8504995