<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>תראה כמה בודדה אני יכולה להיות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311</link><description>בלוג שמספר על החיים מבפנים.
החיים שאף אחד לא יכול לראות ולגעת בהם.
אם אתם מעוניינים לקרוא על חיים פשוטים שמכילים בתוכם את הדברים הקטנים שהופכים את החיים לאחד הדברים היותר מעניינים ומרתקים אתם מוזמנים לקרוא.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שמיים כחולים.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>תראה כמה בודדה אני יכולה להיות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311</link><url></url></image><item><title>צבעים וצבועים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8797592</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בעוד כמה דקות יתחלף לו היום ליום חדש שיביא איתו תחושה פנימית נעימה שרק אני יודעת להרגיש.
זהו היום שלי.
רק שלי.
לפעמים אני מרגישה שהימים המיוחדים האלה ששייכים רק לאנשים שמייחסים חשיבות לימים האלה הם ימים די מבוזבזים ומלאי רגשות מיותרים.
הרי מה ההבדל בין היום הזה לבין היום של אתמול?
בדיוק אותו הדבר רק ספרות אחרות שמסמלות משמעויות שונות לאנשים שונים.
אני שונאת את הדברים הצבעוניים האלה,המנופחים שמסמלים עבור אנשים מסוימים שמחה ואושר רגעי ואחרי מספר שעות שהכל נגמר כולם שוכחים וחוזרים לחיים הרגילים שלהם.
לימים הרגילים עם הספרות שלא מסמלות משמעות מסויימת.
אני מקווה שהיום שיגיע יהיה שונה מהימים האחרים בשנה כי בכל זאת הוא מופיע רק פעם בשנה.
אני לא אוהבת את היום הזה יותר מדי.
הוא גורם לי לתחושות נעימות ובו זמנית גורם לי גם לרגישות מסויימת שמופיעה רק ביום הזה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 11 Mar 2008 23:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8797592</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8797592</comments></item><item><title>ד&apos; יקרה,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8774338</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שכתבתי לך.
בדרך כלל אני כותבת בקבצי Word,רק כדי שיהיה תיעוד לדברים שהייתי רוצה להגיד לך אי פעם.
אני כותבת על היופי שלך שהוא יחיד במינו ועל העיניים הירוקות שלך שסוחפות כל אחד שמביט בהן.
למען האמת,אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתי את העיניים הירוקות שלך.
אני כל כך מתגעגעת למבט שלך שמשדר כל כך הרבה חום גם לכאלה שאת לא תמיד הכי אוהבת.
ד&apos;,אני יודעת שכדי לשמור על קשר צריך שני צדדים ובמקרה הזה אין שני צדדים שיכולים לשמור על קשר.
אני מודעת לעובדה שיגיע יום ונצטרך להיפרד,על אף שאני מרגישה את הפרידה הזאת כבר מה-20.6.2007.
כואב לי לראות אותך צוחקת כי אני יודעת שהצחוק שלך הוא עם אחרים ולא איתי.
כואב לי לדעת שכואב לך כי עוברים עלייך כל כך הרבה דברים כואבים ומבחוץ את יודעת להסתיר אותם.
את פשוט שחקנית בחצי משרה שיודעת להראות לכולם את השמחה שלך ואת העצב את שומרת לעצמך לשעות הקטנות של הלילה.
כנראה שאף פעם לא תדעי שיש מישהי שאוהבת ודואגת לך מרחוק כי אף פעם אנחנו לא נגיע למצב שאני אוכל לדבר איתך בצורה הכנה והגלויה ביותר.
יכול להיות שלא נועדנו להיות חברות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Mar 2008 11:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8774338</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8774338</comments></item><item><title>החיים עוברים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8471905</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החיים האלה כל כך מתוקים וכל כך מרים באותו זמן.
כשיש החלטה קשה צריך לדעת לקבל אותה ולדעת שלא צריך להתלבט יותר מדי.
בדרך כלל,האינטואיציה הראשונה היא נכונה (ברוב המקרים).
אחרי שלל טעויות גדולות וקטנות בחיים אני יודעת שאין כמו להיות במקום שהיינו בו בהתחלה.
השינויים מוציאים אותנו מהמסגרת ומהשגרה שאליה היינו רגילים.
הייתי רוצה לשנות קצת את החיים ולעשות אותם למעניינים יותר.
אני כבר דשה בזה מספר חודשים ואם לא שנה או שנתיים ובכל זאת הכל תקוע כאן.
דווקא בזמני לחץ וכשיש הרבה מבחנים אני לא כל כך ממהרת ללמוד ולהגיע למקסימום כי אני פשוט לא יודעת איך למקד את עצמי בעניין.
אבל זה בסדר,למזלי הכל מסתדר בסופו של דבר.
מחר אני בבית כדי להשלים קצת את הפערים וגם כדי להתחיל ללמוד ברצינות.
דרך אגב,האסטרולוגיה כל כך צודקת לגביי.
(לכל אנשי האמונה האסטרולוגית).&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jan 2008 22:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8471905</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8471905</comments></item><item><title>הלוואי שהכל ייסתדר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8358105</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחר אני אדע אם ההחלטה הגרועה ביותר בחיים שלי כבר תמצא פתרון ואני אהיה במקום שהייתי בו מההתחלה.
אחרי הכל,אני חושבת שהרסתי לעצמי שנה שלמה ויהיה לי מאוד קשה לתקן את כל זה.
לכן,אני כל כך בציפיה לקראת מחר ולקראת מה שעומד להתרחש.
אני כל כך רוצה לחזור למקום שהייתי בו כדי ליישר קו ולדעת שהשנה עוד לא אבודה.
ואם לא,אז החיים שלי פשוט ייגמרו מחר ברגע אחד קטן כי אני לא אוכל יותר לעשות שום דבר למען עצמי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jan 2008 15:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8358105</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8358105</comments></item><item><title>הרגשה רעה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8271942</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה שעשיתי את הטעות הגדולה ביותר שאי פעם עשיתי.
הרסתי לעצמי שלוש שנים ואני לא יודעת אם תהיה דרך לתקן את הטעות אחרי כל המלחמה הזאת.
אולי הייתי צריכה להישאר במקום שהייתי בו ופשוט לוותר קצת.
אני מרגישה כל כך רע עם עצמי שהחלטתי ללכת ראש בקיר.
התוצאות איומות.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 25 Dec 2007 15:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8271942</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8271942</comments></item><item><title>פחד.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8268743</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הפחד הגדול ביותר נובע מהלא מוכר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 24 Dec 2007 21:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8268743</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8268743</comments></item><item><title>השביתה ותוצאותיה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8178962</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת מה אתכם אבל מה שבטוח שעניין השביתה הפך להיות מרכזי בחיי תלמידי התיכון.
חודשיים שלמים שעברו כל כך מהר ואפילו החופש הגדול אף פעם לא נראה ארוך כל כך.
כל החשק ללמוד ירד בגל אחד שמחק את כל מה שהספקתי ללמוד וגם את כל מה שבאמת לא הספקתי ללמוד.
אני בטוחה שרוב התלמידים כבר מחכים לחופש הגדול שמחכה מעבר לפינה,הרי בסה&quot;כ נשארו רק עוד 6 חודשים.
אף אחד באמת לא רוצה ללמוד ואף אחד כבר לא ישקיע את כל המוטיבציה שיש לו.
בינינו,השביתה הפכה לכישלון מוחץ ולא השיגו שום דבר חוץ מהעלאה מסכנה של 5% שלא יתרמו שום דבר למורים שטרחו במשך חודשיים שלמים למעננו.
ובכלל,התלמידים המעצבנים שבכאילו תומכים במורים ורק רוצים להמשיך לישון כל יום עד 12 ולהסתובב עד מאוחר בפארק עם החבר&apos;ה.
תאמינו לי,אני לא יודעת מה יהיה מחר,לא כל כך מעניין אותי אבל אחרי הכל חשוב לי לדעת מה נסגר.
אני ממשיכה לישון עד מאוחר ולהשתעמם או שאני חוזרת לשגרה חסרת גבולות?
חבריי היקרים,אנא,ענו לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Dec 2007 23:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8178962</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8178962</comments></item><item><title>כמה כואב.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8156750</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הכל כל כך כואב לי עכשיו מבפנים.
העובדה שאת כבר לא נמצאת כאן לידי גורמת לי להרגיש כל כך רע.
בזכות השיחה האחרונהשהייתה לנו הקשר בנינו לעולם לא יחזור,הוא אף פעם לא היה ממש קשר אבל לפחות היה לנו מושג שיש איזשהו קשר קטן בפינה כלשהי.
עכשיו כבר אין כלום כי ידעתי להוציא את עצמי כל כך טיפשה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 10 Dec 2007 17:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8156750</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8156750</comments></item><item><title>התלבטות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8117149</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני נמצאת עכשיו בין שמיים לאדמה כי עליי להחליט החלטה גורלית בקשר לתיכון.
אני מתלבטת בין אם להישאר בכיתה הנוכחית שהיא כוללת כיתה בלי חברים ושיעמום טוטאלי בכל הפסקה וחסר עניין בשיעורים כי לומדיםכמעט כל מה שלומדים בחטיבה רק מוגבר יותר.
אבל אם אני אלך לכיתה אחרת אני אהיה במגמה שתפתח לי עולם חדש ומעניין יותר.
והדבר החשוב הוא שיש שם אנשים חדשים וגם חברות.
מה לעשות?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Dec 2007 11:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8117149</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8117149</comments></item><item><title>העבר חוזר אליי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8087967</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי שיחה סוערת אתמול בלילה הזמן התחלף לו הזמן ולפתע העבר חוזר אליי.
אני מרגישה שאנשים מהעבר מתקרבים אליי ורוצים להיות לידי ובסביבה שלי.
אני כל כך מרוצה מזה כי זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו.
הלוואי שדברים מסויימים יחזרו לעבר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 03 Dec 2007 01:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שמיים כחולים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=519311&amp;blogcode=8087967</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=519311&amp;blog=8087967</comments></item></channel></rss>