http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924לא באים בנפרדheCopyright 2026 TheDarkDragon. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12575968<div align="right" dir="rtl">כולם פה לומדים במכינה כמוני. השגים שונים כמובן. יש מי שמצליח יותר, ומי שמצליח פחות. בסוף שנה כולם יקבלו את התעודה והציונים הסופיים שלהם ויצטרכו להחליט על הצד הבא לחיים "שמחים ומאושרים". הם ינסו להתקבל לאן שהם רוצים ורובם לא יתקבלו. הגיע זמן הפשרות.. אני בעיקרון נגד פשרות.. זה נראה לי טיפשי. אם אתה רוצה לעשות משהו מסויים, אז למה שתתפשר ותלך לעשות משהו אחר, רק כי כרגע אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, ולפחות מקום אחר לוקח אותך. זה כמו לבקש רחמים.. אנשים רוצים ללכת ללמוד חשמל, כי ידוע שבחשמל יש עבודה. נראה שהאנשים האלה שוכחים שאם יש עבודה זה אומר שיש חברה קיימת שאפשר לעבוד בה, אבל מה זה חברה קיימת? מישהו פעם הקים את החברה הזאת! כן כן. היה פעם מישהו שהיה לו רעיון. והוא החליט לקחת את הרעיון הזה צד קדימה ופתח חברה כדי למכור את הרעיון. יכול להיות שהרעיון הזה פשוט צץ לו במקרה, בשיחה עם בחורה בבית קפה, רעיון שהוא כתב על מפית כדי לא לשכוח (כמו שאנחנו רואים לפעמים בסרטים), אבל ממש לא בהכרח. לא עד כדי כך קשה למצוא רעיון.. בעיה היא ליישם אותו.. אם כל אחד יעצום עיניים ויחשוב על איזו </div>Thu, 23 Jun 2011 02:05:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12575968http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12575968http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12367975<div align="right" dir="rtl">.Once more the sky turned gray. The sun that was just shining dissappears with all its' light and so does mine. The sound of the thunder strike is like the opening whisle of a starting race. The good thoughts and the bad, racing and strugling each other to conquer the mind. Battling for control, they are like Sumo fighters, but the rules of the fight are broken. The opponents are from different weight categories which leaves no chance to the lighter rival. How unfortunate. There are so many bad thoughts and their number is by far greater than the good. However, the more you're desperate, the more the good stuffs' weight counts more. Even the slightest bright recallection overwhelms the darkest one. He's maybe smaller but is definatly heavier. Like steroids for the subconscious, hope is the reenforcement you need. Light breaks through the greyish sky and you feel the darkness disappears. Until next time, my persistent friend.</div>Sat, 12 Mar 2011 12:57:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12367975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12367975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12301721<div align="right" dir="rtl"></div>Wed, 02 Feb 2011 18:54:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12301721http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12301721http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12300822<div align="right" dir="rtl">לצאת לבד החוצה לגשם. אתה לא יכול לצאת לשם סתם ככה. אתה חייב מטרייה, שכבת מגן, שתיהיה איתך לאורך הדרך. בסוף הדרך כמובן אתה תסגור אותה ותשים בצד. בדרך חזרה אם יהיה גשם תשתמש בה שוב. בסוף החורף רוב הסיכויים שתזרוק אותה, ולחורף הבא כבר תקנה מטריה חדשה. הכל זמני.. ככה מתייחסים היום להכל..ולכולם.</div>Wed, 02 Feb 2011 00:06:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12300822http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12300822http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12288354<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון אני שם לב לתופעות שאני כבר לא יודע אם זה תופעות שמאפיינות פה את הישראלים או שזה משהו כללי בכל העולם. שמתי לב כמה שהצרכן ניהיה קטן ואיך נעלמה לה לגמרי הסיסמה הקלישאית: "הצרכן תמיד צודק". אם פעם הסוחרים הם אלה שדאגו להתייחס יפה לקונים שלהם, והתנהגו בסגנון "צריך להגיד תודה שהוא קונה אצלי בכלל ולא הולך לאחרים", היום התופעה הזאת כבר לא קיימת כמעט. היום, כלפי הצרכן קיימת גישה "שיתן ת'כסף, יקח ת'מוצר ויעוף מפה, ושיגיד תודה שהורדתי לו עשר אגורות מהמחיר.. המניאק הזה..". יותר מידי פעמים בזמן האחרון, כאשר ניגשתי בשאלה או בקשה לנותן שירות שאני משלם לו, קיבלתי יחס מזוויע ביותר. האמת שבמקור הפוסט הזה היה מלא בקיטורים וסיפרתי על כל מיני מקרים שגרמו לי לכתוב על זה מלכתחילה, אבל נראה לי שלכולנו יש מספיק סיפורים כאלה ואין באמת צורך לפרט על כך. אחרי הכל אני לא באמת מחדש משהו, ידוע שהמצב הזה קיים ואולי, על זה צריך לדבר. למה המצב קיים ואיך אנחנו נותנים לזה להמשיך? כמה פעמים קרה, שהרגיזו אותכם כל כך שאתם מרגישים שבא לכם פשוט באותו הרגע למצוא ת'מנכ"ל של החברה ולפוצץ אותו מכות רצח? הרי תחש</div>Tue, 25 Jan 2011 22:41:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12288354http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12288354http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12087541<div align="right" dir="rtl">שמעתי שגאנז אנד רוזס אמורים להגיע להופיע בארץ. טוב קודם כל תרשו לי להגיד שזה לא גאנז אנד רוזס.. זה אקסל רוז והחברים. גאנז אנד רוזס התפרקו אי שם בשנות ה90 ומי שלא חושב ככה שיקרא קצת את ההיסטוריה של הלהקה. מאז שהם התפרקו החברים בה התחלפו כל כמה חודשים והיחיד שנשאר מההרכב המקורי זה אקסל רוז, הזמר. קראתי פעם כתבה בחדשות שהמאבטח שלו תבע אותו בגלל שאקסל נשך אותו, הבנאדם הזה לא שפוי. לפני כ4 שנים הוא הופיע בגרמניה, וכמו שהאמרגן שלו אמר, זאת הייתה אמורה להיות ההופעה הגדולה של גאנז אנד רוזס בגרמניה: 20 דקות אחרי שאקסל עלה לבמה הוא החליט שנמאס לו, ירד מהבמה ודרש לחזור לארה"ב. נאלצו לחסום את כל היציאות ולהתווכח ולשכנע אותו כדי שיחזור. בנאדם אבסורדי. הם הופיעו כבר בישראל אגב, עוד בהרכב המקורי שלהם. הם עלו לבמה בפארק הירקון ונתנו הופעה ממש מאולצת וחסרת אנרגיות כלשהם. זאת נחשבת אחת ההופעות הגרועות שהיו בישראל, למרות שזה גרם אחר כך ללהקות אחרות להתחיל לבוא לבקר כאן. לפני יומיים הייתי בהופעה של סקורפיונס ואני פשוט לא מאמין שהם מתפרקים.. שזה ממש מוזר כי יש הרבה להקות טובות שאני מכיר ש</div>Thu, 07 Oct 2010 18:57:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12087541http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12087541http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12012163<div align="right" dir="rtl">מצחיק לחשוב עכשיו שאני לא זוכר אפילו על מי רשמתי את זה אבל נחמד לקרוא את זה כי אני כבר לא זוכר מתי כתבתי משהו דומה לזה אפילו קצת.מישהי שאני לא מבין...מה איתה? מה היא חושבת עליי?(אם בכלל) אבל אולי זה לא משנה...חושב על הימים ההם, אתמול ושלשוםמה חשבתי לעצמי?כשניסיתי לעשות למענך הכל?מי את שתתפסי לי את קו המחשבה,ברוב השעות שביממה?לא מצאתי תשובהזה בלתי נסבל כבר.כבר כמה זמן שאני חושב רק עלייך.מתקשה להרדם, מתקשה להתרכז...ואת? את בכלל לא מעוניינתאבל אותי את מעניינת...אז מה אני צריך לעשות כדי שתביני?כי להגיד שאני מת עלייך פשוט לא מספיק...לפחות לא בשבילך...אני לא מבין...לפעמים את מדברת בכיף ובאהבה..ממציאה לי שמות חיבה...אבל כל זה בלילה,כי ביוםהכל מתהפךובשבילי אין לך מקום...לא עונה להודעותבטלפון את עסוקה...לא יודע מה יהיה...אני חושב כל הזמן שזה טירוףשאני לא צריך להרגיש ככהושאפילו אם את לא רוצה...אוכל למצוא מישהי אחרת שתיהיה מרוצה...אבל זה נשאר רק בראשלא מצליח ליישם את זהוממשיך לחלום עלייך....כי את החלום שלי..ולא אף אחת אחרת....</div>Tue, 31 Aug 2010 17:02:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=12012163http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=12012163http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=11967670<div align="right" dir="rtl">סיימתי לראות עוד פעם את הסוף של קליפורניקיישן, סוף העונה השלישית.. וכל פעם שאני חושב על הסוף של הסדרה, אני מתעצבן רק יותר ויותר..ממש מעצבן אתי לחשוב שדברים כאלה קורים גם במציאות וזה לא רק משהו דמיוני בסדרה.למי שלא מכיר, בסוף של הסדרה רואים את הכוכב של הסדרה, האנק מודי, שהוא סופר במשבר כתיבה תמידי ומכור לסקס ואלכוהול, מקבל את מכת המחץ מבחורה שפיתתה אותו לשכב איתה ולא אמרה לו בכוונה שהיא קטינה. היא נראתה ממש בוגרת לכן הוא לא חשב שהוא צריך לדאוג, הרי לא נבקש תעודת זהות מכל בנאדם שנשכב איתו נכון?הילדה הזאת גנבה ספר שהוא סוף סוף כתב ומכרה אותו במקומו. היא איימה עליו שאם ייספר שהוא זה שכתב את הספר, היא תספר למשפחה שלו ולמשטרה שהוא שכב עם קטינה. אז הוא לא סיפר.. סך הכל המשפחה הרבה יותר חשובה מאיזה ספר וכסף...ובסוף אחרי שהיא חזרה מסיבוב בכל הארץ ושיווק של הספר "שלה" שזכה להמון תשומת לב, זה פשוט לא הספיק לה.. היא והסוכן שלה הולכים ומספרים למשטרה בכל זאת.עכשיו... כמה פעמים אנחנו רואים כותרות דומות בחדשות? כותרות על נשים שמתלוננות שאנסו אותן? ואחרי הרבה חקירות הן מודות שזה בכלל לא נכון והן המציאו</div>Mon, 09 Aug 2010 22:10:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=11967670http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=11967670http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=11851068<div align="right" dir="rtl">התחלתי ללמוד בטכניון.לא, לא התחלתי תואר, אני לומד במכינה חח אני מרגיש נחות פה ^^"לומד שנה מתמטיקה ופיזיה ומוציא תעודה שמחליפה לי ת'תעודת בגרות. בתקווה עם התעוד ההזאת אני אוכל להתקבל פה לפקולטה של "הנדסה ביו-רפואית".נאלצתי להתפטר מהעבודה מהתראה של יום וחצי :S כי קיבלתי מכתב שהתקבלתי לפה ערב לפני שהתפטרתי.בנתיים פה במכינה מנסה להעסיק את עצמי בעוד דברים חוץ מלימודים כדי לא להשתגע.עושה קצת כושר מידי פעם, לומד לצייר... תכלס ממש נחמד לי פה.אני מרגיש שזאת התחלה של תקופה ממש טובה, נקווה שזאת לא סתם הרגשה =]האנשים אחלה אז כנראה שנסתדר, מחרתיים מסיבת בריכה :Pיאלההה...מממממממ..ביי!</div>Mon, 14 Jun 2010 22:26:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=11851068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=11851068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=11724161<div align="right" dir="rtl">החלטתי לשתף פה במבוא לספר שהחלטתי שאני כותב.. לא יודע לאן זה ימשיך אבל זה בנתיים מה שכתבתי מבוא "אידיוט!!!" צעק עליי אבא, "מה אתה לא מבין פה?!" המשיך תוך כדי ניסיון, בפעם המאה, להסביר לי איך עושים את התרגילים האלה במתמטיקה. ככה הוא בדרך כלל היה: בהתחלה היה מסביר, בצעקות וטונים שבהם אפילו הרס"רים הכי גרועים בצה"ל לא מדברים לחיילים הכי שנואים שלהם, ואז מצפה שאני אבין. הוא היה מתחיל משפט ומצפה שאני אשלים אותו כמו שמורות בבית הספר מלמדות, רק שבמקום לחשוב על התשובה הנכונה ועל איך לסיים את המשפט, יכלתי לחשוב רק על "מה להגיד לו כדי שירגע..." או "מה אני יכול לעשות כדי לקבל דקה הפסקה משדה הקרב הזה..".הוא היה בנאדם שחשב שהוא תמיד צודק בלי יוצא מן הכלל. לא היה מוכן להקשיב לשום דעה שונה משלו. וכאשר כן היה מקשיב, תמיד היה מתייחס אלייה כאילו באה מפי ילד מאותגר שיכלית.אמא בדרך כלל הייתה נכנסת לחדר ומבקשת מנו שירגע ומנסה להגיד לו שלא ככה עושים את זה אבל, הוא רק צרח עלייה, והעיף אותה מהחדר בצעקות וקללות תוך כדי טריקת דלת. זה היה השלב שבו הייתי נשבר סופית. ידעתי שאם הלביאה ל</div>Sat, 17 Apr 2010 15:27:00 +0200dragonsdominator@gmail.com (TheDarkDragon)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51924&blogcode=11724161http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51924&blog=11724161