<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>ש-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ש-. All Rights Reserved.</copyright><image><title>ש-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748</link><url></url></image><item><title>לא יודעת מה אני עושה בכלל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=10324005</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן הנה אני כותבת . הרבה זמן לא כתבתי ולא כי הייתה לי תקופה קלה.
התחלתי טיפול פסיכולוגי [מוזר שזה קרה] כי איבדתי שליטה טוטאלית בחיים שלי:
לא דיברתי ימים שלמים בבית ספר
צמתי ואכלתי בלי הפסקה
מציונים של 90 ומעלה ירדו הציונים ל40-50 
בעיקר קיבלתי הרבה הערות על זה שאני נראית לא טוב, לא בסדר..
אבא כל הזמן אומר שהוא לא רוצה לשלם לי על טיפולים כי חושבים שאני פסיכית כולם טועים הוא יודע את האמת.
השבוע היגעתי לדבר איתה על אוכל, כי אמרתי שאני מגעילה את כולם. ואמרתי לה שלידם אני לא אוכלת ובבית אני אוכלת בלי סוף. והיא התעקשה לשאול שוב ושוב האם אני מקיאה אחר כך כי זה לא נשמע לה הגיוני. ולא אמרתי לה על הנסיונות השונים וההצלחות המועטות. אני לא יודעת למה אני מתביישת ממנה ככ. סיפרתי לה על הצומות שאני עושה כשאני יוצאת מהבית. היא אמרה שהאוכל זה בגלל הריקנות שאני מרגישה
בטיול השנתי לא אכלתי כל הטיול. כל כך לא רציתי לצאת.

ואיך הכל נהיה פתאום טוב יותר כשאני שותה.אני אותה אחת שהייתי פעם, מזמן. קולנית, שמחה, מפתה, צוחקת, חברותית.
ואתמול פתאום נהייתי כל כך עצובה שוב פעם כי אני גרועה, אני כל כך גרועה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Dec 2008 09:36:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=10324005</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=10324005</comments></item><item><title>אני רוצה לבכות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=9494284</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת למה החלטתי לכתוב את זה. פשוט כי אני מרגישה נורא.אני הולכת ממקום למקום עם עצבים מתוחים כאילו ממש עוד רגע אתחיל לבכות .אני גמורה מעייפות אני מרגישה את העיניים כל הזמן, את הדמעות..חשבתי שהשתניתי שינדלקה לי איזו נורה . ובעצם כן השתנתי אבל לא שינוי טוב.אני רוצה לבכות. אני כל כך רוצה לבכות.אני חושבת על דברים ופשוט נכנסת לעצב התהומי הזה כל פעם מחדש.נמאס לי ללכת ולראות את המבטים של כולם מתעלמים. נמאס לי לפחד להדליק את אבא ולראות אותו מתעצבן וצועק וכמעט בוכה כמו ילד,.נמאס לי לפחד לחזור הביתה מהפחד מצעקות ולפחד להגיד דברים כדי לא להצית אותו. וממה אני פוחדת מצעקות?נמאס לי מאמא שחוזרת בערב ואוכלת ומספרת לי על איזו דיאטה של מישהו מהעבודה ושהיא מרגישה פרה בזמן האחרון אבל משבוע הבא היא יותר תקפיד ואני אשמור עליה נכון?נמאס לי מהארוחות הפריכיותלחמניהגבינהחסהשעועיתירוקהיוגורטפלפלוגזר ואחר כך הצומות היומיומיים שלא מביאים שום תועלת ואני נראית אותו דבר שמנה מידי.נמאס לי לשתות יומיום את המאיצחילופחומרים בצורה פתטית כזו.נמאס לי שאני נמשכת לכל דברשזז ואחרכך מתעצבת שאף אחד לא מתקרב אלי פתטית.נמאס לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jul 2008 18:49:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=9494284</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=9494284</comments></item><item><title>-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8839541</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת מה יש לילא בא לי כלום, אין לי רצון בכלום.וזה לא מין קטע כזה של בא לי להתאבד. זה משהו אחר, מוזר.אני תוקפנית, אין לי כוח לאף אחד אני כועסת על כולם, שונאת אני לבד.אני כבר לא מתענינת בכלום אין לי את התאווה שהיתה לי לבגדים, את הזיקה הזאת שכל כך התאימה למקום שלי, זה פשוט לא מענין אותי, מגעיל אותי [אולי אני פשוט לא יכולה להתמודד עם הגוף שלי ביחס לבגדים] ואני לא שייכת.אני לא שייכת לאף קבוצה לאף אחד לא מסתדרת עם אף אחד.לא מתקבל המראה שלי.היה זמן קצר שפשוט אכלתי כמו שאמורים והשמנתי, וחזרתי אחורה, כמו להתחיל מהתחלה, לא לאכול יותר ליד אנשים ללמוד לשלוט בעצמי לאכול . וכבר ירדתי שלוש, אבל צריך סבלנות ולא רואים כלום ואין לי סבלנות אני רוצה למהר, אין לי איך להעסיק את עצמי בהמתנה לא בא לי כלום בלי אנשים רק הספר שלי שאני תכף אחזור לקרוא.אתמול אמא לקחה אותי לקנות בגדים בקניון. הכל כל כך הגעיל אותי והעציב אותי ואז התחלתי לבכות כמו מפגרת בקניון מול כולם ומכונית בלי הפסקה וכשהגענו המשכתי לבכות ונכנסתי למין היסטריה כזאת שאני נכנסת אליה ואמרת הרבה דברים ונחנקתי והשפלתי את עצמי והרגשתי כזה חוסר או&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Mar 2008 14:04:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8839541</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8839541</comments></item><item><title>אבא הבטיח שלפחות חכמה אני אהיה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8574388</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כל כך מעצבן. אבא תמיד הבטיח לי שאין כזה דבר להיות גם חכמה וגם יפה ושכל היפות טיפשות ואני לפחות אהיה חכמה.וזה שקר.ואיך אני הכי מכוערת והכי טיפשה? ואיך אני רואה כל כך הרבה יפיפיות וחכמות ואני כל כך דוחה?אני רואה איך אנשים מסתכלים עלי. אני רואה אותם אומרים אוי מסכנה איך שהיא נראית רע.ואני לא עומדת בלחץ הזה פשוט לא. לחזור בשבע וחצי הביתה עם כל המשימות האלה ואני כל כך מקבלת ציונים גרועים ואני משקיעה והולך לי רע.ואני מותשת. נעצמות לי העינים כבר כל הזמן.ואיך זה שאין שומדבר שאני טובה בו?!ברנפלקס חלב 150רסק תפוח 50ברנפלקס חלב 150סלט כרוב ועוף וחרדל 70דיסה על מים 160פריכית עם קוטג 20יוגורט 100סהכ 800 וזה יחסית הרבה אבל מעט יחסית לי.מחר אני חוזרת בתשע בערך. אז:ברנפלקס חלב:150פטריות, מלפפון, גמבה, תפוח ורסק תפוח : 100 [כדי לא להתפתות לשטויות.]מרק עדשים או משו.. 300סהכ: 550מישהי בסופר אמרה לי שתה קינמון מדכא תאבון. הבעיה היא שהיא אמרה את זה ליד אמא שלי. אני יכולה לעשות לי תה כזהכשהיא לא תהיה בבית.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Feb 2008 16:00:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8574388</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8574388</comments></item><item><title>אני ממש בסדר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8566123</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מרעיבה את עצמי. אני אוכלת בריא. אולי יותר מידי.התפריט שלי: ברנפלקס עם חלבסויה 200תפוח מלפפון 50עוף וקינואה או משהו 200דייסה מסולת200 מרק עדשים וסלט כרוב 200כן יוצא איזה 800 וזה הרבה, אבל זה עדיף על הבליסות שלפני.את יודעת את בכלל לא שמנה. אבל אני כן מה את משקרת מה תבואי ותגידי לי שאני שמנה? טוב יודעת מה נסכם על זה שאת לא רזה. נכון אני שמנה.אני כל כך מגוחחת וחלשה. כל כך כל כך.אני חייבת להיות יותר ביקורתית. ואיך אני תמיד מגיעה למסקנה הזאת ולא עושה כלום?אני אעשה עריכה נראה לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 04 Feb 2008 07:10:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8566123</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8566123</comments></item><item><title>יואוו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8431013</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברתי על כל הבלוג, בגלל שהן קראו פה והכל ורציתי לראות מה הן ראו.שתי מסקנות שהגעתי אליהן: בהתחלה מה שהייתי כותבת היה ממש מתחכם ואומנותי כאילו, אז זה מצד אחד היה טוב כי היה לי מין סגנון כתיבה אבל ממש אידיוטי ומטומטם.והמסקנה השניה והעצובה:התחלתי לכתוב כאן והייתי במשקל של 50 קג והיום אני 55 רוב הזמן.זה מאוד מאכזב אותי. התחלתי לכתוב כאן במטרה להרזות בעיקר, לפני הרבה זמן. והשמנתי. מאוד.והיום כמובן שוב אכלתי הרבה אוף אוף. נראה לי 1000!אני פשוט לא מצליחה להתנתק מזה, אני פשוט מכורה לזה ואני מרגישה כל כך מגעילה עם על זה, אבל זאת הכנות.תכנון למחר ומחרתים. ואני פשוט עומדת בזה ויהי מה. אוף אוף זה ממש ממש ממש ממש משפיל שאני לא מצליחה כלום.:מחר:כוס חלב סויה 100מלפפון, פטריות, מש (קצת כמו גריסים..) וטיפה עוף בלי שומן 200תפוח 802 מיני בטטה וכף גבינה. 200סהכ: 600 נגיד. ואני פשוט אעמוד בזה!חמישי: תפוז 50ולחמניה חומה עם גבינה 300ומרק! וזהו! 10וזהו וזהו וזהו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jan 2008 20:54:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8431013</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8431013</comments></item><item><title>עלו עלי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8415970</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן טוב אני ממש מטומטמת ומישהי גילתה פתאום הכל, וסיפרה לחברה מאוד טובה שהיתה בשוק. לא דיברתי על כך הדברם האלה בחיים עם אף אחד. והיא פשוט היתה בשוק. והיא בקשה ממני להבטיח לה שאני מפסיקה עם הכל והבטחתי, ואת הרוב אני גם ככה כבר הרבה זמן מקיימת, לא חותכת כבר מזמן, לא מקיאה או משהו. אבל מה לעשות, אני חייבת לאכול מעט.אני מרגישה ערומה.לא דימינתי שזה יקרה לי, לא שקלתי אפשרות כזאת ולא ידעת שככה היא תרגיש. אני פשוט מרגישה ממש מטומטמת. כי אני שמנה מאוד. ובא לי לבכות, אבל כשהיא דיברה איתי חייכתי ואמרתי לה שזה באמת שטויות ושהיא רואה שלא משתנה איתי כלום אז שאפשר להרגע, ורק כשחזרתי הביתה התחלתי לבכות. ואמרתי לה שלא תדבר איתי על זה כי זה מביך אותי.בינתיים העברתי את הבלוג, אבל אני חושבת שאפסיק לכתוב פה, ואעבור מדיבורים למעשים.מאז שהן גילו עלתה לי המוטיבציה, כי זה מצחיק שהן חושבות עלי שטויות ואני בעצם שמנה מאוד.היום הלך בכלל לא רע: פיבר 1 עם חלב סויה 150? מלפפון 7 חמישה שקדים ושלושה משמשים 200 חברה לקחה אותי לאכול פיצה וזה רע שנכנעתי 350? ארוחת ערב עם אמא: 200 מקסימום ובעצם כשאני מסתכלת על זה זה בכלל לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 13 Jan 2008 17:35:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8415970</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8415970</comments></item><item><title>|</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8380940</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא יודעת, אני נשקלת בערב ושוקלד -57 56(!!!!! בחיים לא הגעתי לזה!!!) ובבוקר 53-4 זה ממש נורא, אני פשוט מבישה את עצמי.היום אכלתי 950. אני פשוט חזירה אני ממש חזירה, וכל הקטע הזה שלי שזה גורם לי הנאה זה ממש מזעזע אז אני באמת חייבת להשתפר. מחר זה היום הכי קשה חוצמשישבת, כי אני מסיימת מוקדם. אבל אני לא אוכל בבוקר, אני אגיד שאני אקח אוכל לבית ספר, ואני אוכל את זה רק בצהרים כשאני אחזור. אז זה יצא:מלפפון, גזר, 10 שקדים, פיבר 1 בספלון עם חלב סויה ובערב מרק או ירק. סה&quot;כ מקסימום 600. אני פוט אעשה את זה אני חייבת אווווף אני ממש צריכה את זה.
					
			   			   בזמן האחרון נמאס לי מכל הקטע הזה של החברה וכל זה, אני מרגישה רע עם הצביעות של כולם אחד כלפי השני וגם עם מה שאני עושה, נמאס לי שכל הזמן:&quot;איזה יפה את היום, איזה מעיל יפה, איזה צעיף יפה, איזהעיניים יפות&quot; והכל סתם באמת בלי כוונה, וגם אני חלק מזה. ואני כל הזמן מעליבה ופשוט נוראה, וגם משמיעה את עצמי יותר מידיי אני פשוט חייבת לשתוק. אם אני אלמד לשמור את מה שיש לי להגיד אני ארויח כל כך הרבה, אני כל הזמן רוצה לעשות רושם על כולם וזה דפוק וזה יוצא בדיוק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Jan 2008 17:49:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8380940</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8380940</comments></item><item><title>יום חמישי כבר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8289371</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב הזמן עובר מהר מאוד.וכן נשקלתי בבוקר והמשקל הראה 53, וזה אומר שהצלחתי, אבל זה לא בסדר, להשקל ככה בבוקר על בטן ריקה לעומת פעם קודמת שהיתה על בטן מלאה.ביום ראשון צמתי 24 אבל ביום שלישי לא.אני כל הזמן כאילו מתווכחת עם עצמי, חלק אחד אומר לי שאני צריכה לצאת מזה, כי אני ממש פטתית וחוץ מזה זה ילדותי ודפוק, וגם כל הזמן כאילו אני רוצה לאכול. החלק השני אומר לי שאני חייבת להמשיך עם זה, להתחיל באמת להשקיע ולהיות רצינית, כי זה פטתי ואנשים שמנים הם מגושמים וחלשים וזה יהיה הכח שלי והיחוד.אני כל הזמן נשברת.אני עובדת עכשיו, בנקיות מדרגות של בנין חמש קומות, זה נחמד ומשמח אותי העומס והלחץ. פעמים בשבוע.מישהו מהכיתה, הוא מאוד מעניין אותי, ויום אחד ראיתי אותו מפנה אריזות מסטיק מהתיק, כמוני, ואז הבנתי שבעצם הוא לא אוכל כלום כל הלימודים, לא ראיתי אותו אוכל. אני כמובן לא משתווה אליו בכלל, אבל הוא מענין אותי, אני לא כל כך מדברת הרבה.היום אכלתי: ביופלקס עם חלב (הרבה) 400, יוגורט עם חטיף מרמולייט 150, תירס (לא מחשבת, יש בזה גם הרבה שלא מתעכל), 4 פרוסות לחם עם גבינה 350, שלושה שזיפים מיובשים בתוך מיים רותחים200&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 Dec 2007 19:33:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8289371</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8289371</comments></item><item><title>עומס.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8235640</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואוו עבר עלי שבוע ממש עמוס, ולא היתה לי דקה לעדכן.לא נראה לי שיש שינוי במשקל. אבל החלטתי לנצל את העומס לטובתי:ביום ראשון אני מסיימת ללמוד ב4 ורבע, אחזור ברגל ואגיע ב5 וכך אוכל לצום 24 לפחות- החל מיום שבת ב5 ועד שאמא תחזור בראשון ותרצה לראות אותי אוכלת.ביום שלישי אני מסיימת ב5 ואגיע ב6 הביתה אז אצום 24 מינימום, בשאיפה ל30 (אתחיל בשני בערב..)חוץ מזה, אני חייבת להתחיל לצמצם את כמויות האוכל משמעותית: בבוקר 4 כפות דגנים, עם מעט חלב/ יוגורט, בצהרים 3 כפות כוסמת עם מעט עוף ללא שומן וחסה או משהו.. ובערב סלט כלשהו/ מרק כלשהו/ ירק אפוי עם מעט גבינה.. בקיצור לא לנשנש כלום חוץ מחטיף אנרגיה free שהוא ללא סוכר ו69 קלוריות. זה יוצא סך הכל משהו כמו 600 וזה אמור להביא להרזיה. אני חייבת להתמיד ולהיות יותר ביקורתית כלפי עצמי.ממש קשה לי חברתית, עם כל המעבר הזה של בית ספר, קשה לי חברתית, יש לי חברים אבל מעט ואני מרגישה כמטרד. ואני הכי שמנה כמעט בשכבה, באמת שכולן ממש כוסיות חוץ ממני, וקשה לי לדבר עם אנשים.הרבה פשוט מתעלמים מקיומי,אני לא יודעת למה, כנראה כי אני הכי שמנה ומגושמת. בנים פשוט לא מתרבים אלי או מת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 20 Dec 2007 16:40:00 +0200</pubDate><author>shira.orion@gmail.com (ש-)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518748&amp;blogcode=8235640</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518748&amp;blog=8235640</comments></item></channel></rss>