<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>YOURE NOT ALONE</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 WOOT WOOT. All Rights Reserved.</copyright><image><title>YOURE NOT ALONE</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/49/81/51/518149/misc/13429619.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11370997</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

כשצלצלת רעד קולך 

מילים: נתן זךלחן: חנן יובל
כשצלצלת רעד קולךואני ידעתי שאני אבל בגללךולא היה לי צורך לשמוע את דבריךכי כשצלצלת רעד קולךואני ידעתי שאני אבל בגלליולא היה לך צורך לשמוע את קוליכי כשצלצלת רעד קולךואני ידעתי שאת כבר אינך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Nov 2009 16:48:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11370997</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=11370997</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11351771</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה דברים השתנו מהפעם האחרונה שאני כתבתי פה.. והאמת היא שאני יכולה להגיד שהדברים ישתנו אך ורק לטובה.

אתמול ראיתי את הדברים מחדש.. כאילו נפקחו לי העיניים ואור לבן, טהור ואלוהי פרץ לתוך עיניי וגרם לי לראות את הדברים כמו שהם באמת.
באבי שלי.. אין לי מושג איך עשית את זה, אין לי מושג איך את הצלחת לפרוץ את כל החומות שלקח לי כל כך הרבה זמן לבנות, איך ידעת מהרגע הראשון, מהשיחה הראשונה שלנו שהתנהגתי בה אליך כל כך מגעיל שאני יהיה שלך אבל את צדקת, אין לך מושג אפילו כמה צדקת.
אני אוהבת אותך!!!!!
אתמול באתי אליך, סתם לכמה שעות, אני רוצה שתדעי שנהנתי מכל רגע, צחקתי. יש בך משהו מיוחד, אני לא יכולה בדיוק להגיד מה זה, אבל יש בך שאין באף בנאדם אחר שהכרתי, אני פשוט נינוחה איתך, אני מרשה לעצמי להתפגר עד הסוף, להשתחרר מכל המעצורים שלי (שבתכלס שנינו יודעות שנבנו שם בחוכמה ואולי צריך להשאיר אותם :P) אני מרשה לעצמי להיות אני עד הקצה, הכי מאושרת, הכי שטוטניקית. להרביץ למכונות עד שהיד שלי נשמטת ודרך אגב אם לא שמת לב אחד הצפרדע הסגולה נשברה (אוופפפססס). וראיתי אתמול שלא משנה מה אנחנו עושות אנחנו צמד חמד, א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Oct 2009 11:53:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11351771</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=11351771</comments></item><item><title>picture this</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11196606</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Picture this after a thousand words said
we still couldn&apos;t understand what was in each others heads 

Complete,content,sunrise to sunset 

Its crazy we can only see the bad times when we&apos;re together
and remember the good when we&apos;re apart

?If we throw our love away does that bring us back to the start 

Times heal all wounds

Picture this after a thousand words said
we could never understand what was in each others heads

ובעברית שיהיה לכולם קל.

תארי את זה, אחרי מיליון מילים שנאמרו
אנחנו עדיין לא מצליחות להבין מה נמצא בידיים אחת של השנייה

שלמות, סיפוק, זריחה, שקיעה

זה מטורף שאנחנו יכולות לראות רק את הדברים הרעים כשאנחנו ביחד
ולהיזכר רק בדברים הטובים כשאנחנו לחוד

אם נזרוק את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Aug 2009 14:30:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11196606</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=11196606</comments></item><item><title>ג&apos;וק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11049659</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רקמה אנושית אחת

חוה אלברשטיין

מילים: מוטי המרלחן: מוטי המר

כשאמות, משהו ממני, משהו ממניימות בך, ימות בך.כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך ביימות איתך, ימות איתך.כי כולנו, כן כולנוכולנו רקמה אנושית אחת חיהואם אחד מאיתנוהולך מעמנומשהו מת בנו -ומשהו, נשאר איתואם נדע, איך להרגיע, איך להרגיעאת האיבה, אם רק נדע. 
(גם את האיבה שלנו כלפי עצמנו)אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)על אף עלבוננו, לומר סליחה.אם נדע להתחיל מהתחלה.כי כולנו, כן כולנוכולנו רקמה אנושית אחת חיהואם אחד מאיתנוהולך מעמנומשהו מת בנו -ומשהו, נשאר איתו

זה מוקדש לך.. אני יודעת שנעלמתי, אני יודעת שגם עכשיו אחרי שסיפרת לי אני עדיין נעלמת. אני פשוט מפחדת להתקשר אליך, אני יודעת שכרגע כשאני אשמע את הקול שלך אני אבכה ואת לא צריכה בכיינים ולא רחמים, את צריכה לידך אנשים חזקים.
בנתיים כל פעם שיש לי שניה לבד הדמעות מתחילות לנזול ובכל הזמן שאני עסוקה חיוך מזויף קטן עולה על שפתי ואני מרגישה עדיין את הדמעות נוזלות, את העצב פורץ החוצה אבל שום טיפה אינה נוזלת.
ואני לא יודעת למה באמת אני בוכה, אנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Jul 2009 09:54:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11049659</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=11049659</comments></item><item><title>הומופוביה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11039643</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;אני האמא שאסרו עליה לבקר את הילדים שילדתי, טיפלתי וגידלתי, בית המשפט אמר שאני לא אמא כשירה בגלל שעכשיו אני חיה עם אישה אחרת&quot;
&quot;אני הילד שלעולם לא סיים תיכון, בגלל שכל יום בבית הספר קראו לי הומו&quot;
&quot;אני הבחורה שנזרקה מביתה בגלל שהתוודתי לאמא שלי שאני לסבית&quot;

&quot;אני הזונה שעובדת ברחובות בגלל שאף אחד לא רוצה להעסיק אישה שהיא טרנס&quot;
&quot;אני האחות שהחזיקה את אחיה ההומו במשך כל הלילות הכואבים ומלאי דמעות&quot;
&quot;אנחנו ההורים שקברנו את הבת שלנו הרבה לפני זמנה&quot;

&quot;אני הגבר שמת לבד בבית חולים בגלל שהם לא הרשו לבן-זוגי במשך 27 שנה להיכנס לחדר&quot;
&quot;אני הילד הנטוש עם סיוטים שיקחו אותי משני האבות שהם המשפחה האוהבת היחידה שאי פעם הייתה לי..... הלוואי והם היו יכולים לאמץ אותי&quot;
&quot;אני לא אחד מהברי מזל, אני התאבדתי שבועות ספורים לפני סיום התיכון, זה היה פשוט יותר מידי בשבילי&quot;

&quot;אנחנו הזוג שהסוכן מכירות ניתק את הטלפון כשגילה שאנחנו רוצים לשכור דירה עם חדר שינה אחד לשני גברים&quot;
&quot;אני האישה שמרגישה אשמה, כי אני יכולה להיות בנאדם טוב יותר אם לא הייתי עסוקה כל הזמן בעובדה שהחברה שונאת אותי&quot;
&quot;אני הבנאדם שלא ידע אף פ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Jul 2009 00:42:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=11039643</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=11039643</comments></item><item><title>ה-18</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10999207</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;18/7/2004- הלכתי לראות עם המשפחה שלי את הסרט טרויה. שם גיליתי שיש לי יכולת מיוחד לצחוק בכל פעם שמישהו מת בסרט.. יכולת דיי נוראית אבל כל עוד זה בסרטים אני מסתבר שנקרעת על הרצפה.

18/1/2005- הלכתי לראות את הסרט אושן 12.. שהייתה החלטה דיי מפגרת כי לא ראיתי את הראשון, ושם גיליתי עוד יכולת מופלאה והיא שאני אשכרה יכולה לקום באמצע סרט ולעזוב אותו. זה משהו שלא ציפיתי שאני אי פעם אעשה.. חח אבל אחרי שראיתי את הראשון ראיתי שוב את השני.. והתאהבתי בשניהם.

18/8/2005- ראיתי את הסרט מדגסקר.. ראיתי כמה הומור יכול להיות דפוק ובאמת שלא מצחיק.. למרות שכל שאר הקולנוע התפקע מצחוק.. כנראה שגם בקטע של ההומור אני שונה.. חח יותר נכון מיוחדת XP

18/3/2007- הדרכתי את הפעולה הראשונה שלי בתור מדריכהבמשצים. מצאתי שיש לי את הכוח והיכולת לעמודמול מלא ילדים קטנים, להיות בטוחה בעצמי ולא רק לעמוד מולם, אלא גם ללמד אותם ולשחק איתם, למדתי שיש בי את היכולת להנהיג אותם וללמד אותם איך להנהיג וכמובן, שהדרכה היא דו צדדית, כמה שלימדתי אותם, גם הם לימדו אותי.

18/4/2007- בניתי חדר הל&quot;ם. שיום אחריו ראיתי בו לראשונה את אחו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Jun 2009 17:06:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10999207</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=10999207</comments></item><item><title>שושנים עצובות- הפרוייקט של עידן רייכל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10927151</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שם בהרים מעל הכפר שלנו יש שם גן של שושנים
מחר אצא לי השקם בבוקר עם ציוץ הציפורים
הביא לאהובי משם פרח משדה האדומים
אדע אני שלו והוא שלי לעולמים

ירדתי מההר שמעל הכפר שלנו בשערי שושנים
אך אהובי לא בבית, שקט בין החדרים
שם בנהר שמעל הכפר שלנו, אהובי בלילה לא חזר
מצא לא אהובה אחרת וליבי נשבר

לא, אלוהים תעשה שיבוא
מחכה ביום ובלילה
לא, אין לי כוח שעוד יום יבוא
שושנים עצובות והוא לא יבוא



אין לי סיבה באמת לכתוב את השיר הזה.. אולי כתבתי אותו בגלל שהשעה מאוחרת והוא מתאים לי בדיוק עם הטונים הרגועים והשקטים שלו.. אולי באמת כתבתי אותו כי אפשהו בתוך ליבי אני כן מתחברת אליו. אני רק יודעת שמשומה מגיע לשיר הזה מקום בבלוג שלי, מקום בתוך הלב שלי.
אני לא יכולה להסביר את הדברים שעוברו עלי בימים האחרונים.. יותר מידי מילים נאמרו, יותר מידי סכינים חדרו לתוך ליבי וגם המון חברים הראו לי שאני לעולם לא לבד ושהם אוהבים אותי ותומכים בי הכי שבעולם.
ושהסכינים והמילים שחדרו הן בכלל לא אמיתיים, כי המילים הגיעו מאנשים שלא באמת מכירים אותי, כי אם הם היו מכירים אותי הם לעולם לא היו חושבים אפילו על לח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Jun 2009 04:05:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10927151</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=10927151</comments></item><item><title>שומרת אחותי- ג&apos;ודי פיקו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10890110</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;יש קשר בין אש לתקווה. כפי שהיוונים סיפרו, זאוס הטיל על פרומתיאוס ואפימתיאוס את האחריות ליצור חיים על פני כדור הארץ. אפימתיאוס ברא את החיות והעניק להן האבות כגון מהירות וכוח ופרווה וכנפיים. כשפרומתיאום ברא את בני הארם, כלהתכונות הטובות ביותר כבר חולקו. הוא נאלץ להסתפק בכך שהם יוכלו ללכת זקופים ונתן להם אש.
זאוס רתח מזעם, ולקח את האש מהאדם. אבל פרמתיאוס ראה איך מקור גאוותו ואושרו רועד מקור ולא יכול לבשל. הוא הדליק לפיד מהשמש ושוב נתן אותו לאדם. כעונש, זאוס כבל את פרומתיאוס לסלע, שם אכל עיט את הכבד שלו. כדי להעניש את האדם, זאוס ברא את האישה הרשונה, פנדורה, ונתן לה מתנה - תיבה שנאסר עליה לפתוח.
סקרנותה של פנדורה גברה עליה, ויום אחד היא פתחה את התיבה, יצאו מתוכה מגפות וסבל ונזק. היא הצליחה לסגור את המכסה לפני שהתקווה חמקה החוצה. זה הנשק היחיד שנותר לנו להילחם באמצעותו בכל היתר&quot;

הכוח היחידי שיש לנו להילחם בכל הסבל ויגון של העולם היא תקווה, תקווה לעתיד, תקווה לטוב.. ואש.. האש שבוערת בתוך ליבנו, האש שדוחפת אותנו להיות האנשים הכי טובים שאנחנו יכולים..

אני אישית מאמינה.. שאנחנו יכולים ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 May 2009 14:09:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10890110</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=10890110</comments></item><item><title>light on/ david cook</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10855701</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Try to leave a light on when I&apos;m gone Something I rely on to get home One I can feel at night A naked light, a fire to keep me warm Try to leave a light on when I&apos;m gone Even in the daylight, shine on And when it&apos;s late at night you can look inside You won&apos;t feel so alone&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 May 2009 18:02:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10855701</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=10855701</comments></item><item><title>אהבנו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10829081</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

&quot;מה אלחש לך שתביטי
זה אני עומד כאן על הסף
איך אגע בך שתרגישי
את גופי יום אחד נוסף

את הרוח המלטפת 
לך אני שלחתי מן הים
היא תלחש לך ותיתן לך
&lt;P dir=rtl style=&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 May 2009 13:33:00 +0200</pubDate><author>sweetemily_01@walla.com (WOOT WOOT)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518149&amp;blogcode=10829081</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518149&amp;blog=10829081</comments></item></channel></rss>