http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005heCopyright 2026 Pretty Woman.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/80/51/518005/misc/13412692.bmphttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14036134<div align="right" dir="rtl"> ... ביום למחרת התעוררתי בהרגשה טובה יותר. בדרך כלל אירועים מהסוג המתוקשר שואבים ממך אנרגיות &ndash; תמיד צריך להיות חינניים וחייכנים, לנהל סמול טוק מנומס ובכללי.. היכרות זה דבר מעייף ומתיש.בעיקר בגלל שאני חדשה בתוך העולם הזה ומנסה למצוא את מקומי בין כל היחצנים, התקשורת ואנשי העסקים.אבל ליל אמש היה נחמד וקצר ודניאל דאג לשמור אותי קרוב אליו. ידו מדיי פעם ליטפה באגודלו את כף ידי ואת אצבעותיי. היה אפשר לראות את זה כמעשה תמים וקצת ילדותי אבל מידת הרכות של עורי מול אגודלו....גרמה לי ליותר מרגע אחד לדמיין את חיכוך עורי מול גופו הערום. לא רציתי שיהיה שום דבר בנינו. לא אנשים, לא מצלמות ובעיקר לא בגדים. שום פיסה של בד. רק עור מול עור.המחשבה הזאת עוררה בי גל של תאווה. בחיים לא הרגשתי משיכה עזה כל כך אל שום גבר, ובלהביט בו, זה היה כבר חוויה ארוטית שלא הכרתי.נאלצתי להילחם בדחף המיני הלא מסופק שלי כמעט כל האירוע. גם הוא נראה חולק איתי את אותה מחשבה.קלטתי את מבטן של העיניים השחורות האלו שברקו בשעשוע וסקרו כל חלק בגופי בהזמנה מינית. התגריתי בהן גם במבטי. "אני יודע מה את רוצה שובבה אחת." הוא לחש</div>Fri, 07 Feb 2014 00:58:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14036134http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=14036134http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14034766<div align="right" dir="rtl"> לא ננטשתם...אני עדיין כאן :)עם קצת זמן ועם קצת מוזה שיש לי אני אשתדל לסיים את הפרק..מקווה שזה יקרה עוד היום </div>Wed, 05 Feb 2014 11:16:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14034766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=14034766http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14022769<div align="right" dir="rtl">המעלית נעצרה. הצליל המתכתי נשמע, הדלתות נפתחו ושחררו אותנו מהחלל הסגור והמחניק שהיה. כל אחד יצא לכיוון אחר &ndash; אבל ההד המזהיר של דין עדיין נשאר איתי ולחץ לי על החזה. הבחילה עלתה לי לגרון. גם מהתקרית עם הבלונדינית שסירבתי לשכוח וגם הווידוי של דין, האיש שלכאורה היה אדם קרוב אליו. לשמוע את זה היה כמו נורת אזהרה שמאותת לך על סכנה. זה ישר כרסם בביטחון העצמי שלי, חדר לכל שכבות ההגנה ופגע בהם מטווח אפס ישר למטרה. אני מחפשת בעיניי את דניאל ורואה אותו עומד כאילו הוא מרכז העולם, העוצמה האדירה והאנרגיה שבקעה ממנו בלי לעשות דבר תמיד הדהימה אותי. אנשים חולפים על פניו, נשים וגברים כאחד שולחים מבטים חטופים לעברו &ndash; כי איך לא? &ndash; אבל עיניו האפלות והחמות סורקות את גופי שנע לכיוונו במבט נעוץ תאווה. אני מתקרבת ונמשכת אליו כמו פרפר לאש, מקווה שהוא חושק בי באותה רמה שאני חושקת להפשיט את בגדיו בשיניי. הוא עושה את הצעדים האחרונים אליי בגב זקוף והניח את ידו על גבי התחתונה. המחווה הפשוטה והעדינה הזאת קיבלה משמעות בעיניי. היה בה משהו תמים ועם זאת אינטימי בקצות האצבעות שליטפו את שיפולי הגב שלי, משה</div>Tue, 21 Jan 2014 14:06:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14022769http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=14022769http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14013931<div align="right" dir="rtl">"ידעתי שהגעתי למקום הנכון!" בלונדינית עם קול צפצפני עמדה בפתח הדלת. עיניי מתכווצות ואני משתדל להחניק גיחוך. היא נראתה כמו בליינית בגיל הטיפש-עשרה שהגיעה בטעות לבניין משרדים במקום למסיבה בשעה הלא נכונה."אני חושב שבכל זאת טעית""עוז!" היא צחקקה ושפתיה נצמדו אל שפתיי בנשיקה חטופה. זיעה קרה כיסתה את גופי תוך שניות. עוז. היא חושבת שזה אני. "הא..." לא הצלחתי לבטא שום מילה. אחוז אימה. מבועת כאילו ראיתי בתולת ים או מישהו שהתעורר מהמתים. הלב שלי הולם בחוזקה כאילו עוד שניה פורץ מהחזה. מה לעזאזל. "מופתע?" רוצה להיות מופתעת? לא קוראים לי עוז. לפיצול אישיות שלי כן. כנראה שהגעת בכל זאת למקום הלא נכון. חשבתי לעצמי בעגמומיות ותהיתי איך אני אוכל לצאת מהמצב המביך הזה בלי נזק. בלעתי את הרוק וניסיתי להתעשת על עצמי. קדימה, מפגר, גערתי בעצמי. תדבר, תתנצל ותעיף את הזיון של עוז מליל אמש לכל הרוחות. "מה את עושה פה?" "חשבתי נשב לאכול איפשהו" חיוך מזמין ומפתה נמרח על שפתייה המשוכות באדום. "אני צריך ללכת לפגישה" הדפתי אותה ממני בעדינות. אבל לא נראה שהיא קלטה את הרמז בין השורות. "אין בעיה." היא קרצה ובתנועה חדה העי</div>Fri, 10 Jan 2014 20:20:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14013931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=14013931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14007517<div align="right" dir="rtl">... ביום למחרת קמתי בלי שעון מעורר ובלי לצרוך את מנת הקופאין שלי. ולמרות כל זה – ועוד בנוסף לזה שהייתי עסוקה כל הלילה בלהתהפך מצד צד במיטה – הייתי ערנית. לא הפסקתי לשחזר את המבט שלו – הרך והאפל באותה מידה, זה שמקלף שכבה אחר שכבה, מגיע לך ללב וממיס אותו כמו חמאה על מחבת רותח. לא יכולתי לשכוח את השיחות העמוקות והשתיקות הנעימות, שדווקא בהן הרגשתי את האינטימיות ואת הקרבה. והחיוך. זה שגורם לכל האיברים שלי לרצות לצאת אליו. זה שמזכיר לי כמה מסתתר מאחורי התדמית הרצינית שלו. כמה צללים יש בו. הייתי כל כך הרבה זמן לבד שלא ידעתי איך זה להרגיש ביחד. ובכל זאת, הייתי יכולה לדמיין אותנו כמו כל אותם זוגות שהיו חולפים על פניי ברחוב. המחשבה על כך העלתה בי חיוך והציפה אותי בחמימות. הדבר היחיד שהפך את הבוקר הזה לקשה יותר היה דווקא בחירת הבגדים. רציתי להיראות סקסית ומושכת. לוהטת. כן, זה המילה. אבל לא מתאמצת מדיי ולא נועזת מדי, איפשהו בגבול הטעם הטוב והחינני. ידעתי שדניאל הוא גבר שסביבו מלא נשים יפות בין אם ירצה או לא. ואני, לא משנה מה, ארגיש מאוימת. תקראו לזה חוסר ביטחון אם תרצו אבל הרגשתי שאני</div>Thu, 02 Jan 2014 23:40:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14007517http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=14007517http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14002746<div align="right" dir="rtl">השנה הזאת מבחינתי הייתה שנה של פספוס. 365 ימים ששום דבר לא הולך משום בחינה. שנה של לאבד ולחפש את עצמי מחדש, בגידות ואכזבות, בדידות וריקנות, ניתוק מכל מה שמוכר והרבה ויתורים. ללכת ולנסות להתקדם הלאה ובסוף להגיע לאותה נקודה, תקועה. זאת הייתה שנה של שינויים גרועים בכל התחומים, כאלה שמערערים וגורמים לקרקע היציבה והבטוחה לרעוד תחתייך.זאת הייתה שנה שפשוט הייתי עסוקה ששום דבר נוסף לא יתפרק. רק להחזיק את הראש מעל המים לפני שעוד גל מאיים מגיע. קשה לי לראות נקודות אור בשנה הזאת. אבל תמיד האמנתי שזה שם. שזה עוד מעט יגיע. שעוד קצת ויהיה טוב יותר. חיכיתי לה.אבל האמת היא שלדעתי היא הגיעה בדרך אחרת משציפיתי לה. האור הפנימי שלי זה הדבר היחיד שהחזיק אותי, האמונה והרצון להמשיך למרות הכל ואחרי הכל – זה הכוח שלי. האור שלעולם לא נכבה.השנה אני מאחלת לעצמי להרגיש את החמימות של האור הזאת מוקרנת החוצה.לממש את "הפוטנציאל הלא ממוש" שאנשים לא מפסיקים להגיד לי. להגשים חלומות ויעדים מהקטנים ועד הגדולים. לדעת לדרוש. להפסיק לפחד. לפרוץ גבולות. להפתיע את עצמי. לנסות דברים חדשים. להפסיק לשלול. לבטוח. להאמין. לסמוך. להי</div>Sat, 28 Dec 2013 15:50:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=14002746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=14002746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13998464<div align="right" dir="rtl">אי אפשר להפסיק להסתכל עלייה. אפילו אם אתה מרגיש שאתה הופך למגוחך או למביך. לא אכפת לך. היא לא מושלמת. והיא לא שואפת לשלמות. היא זאת היא – משוחררת, נטולת מניירות וזיופים. טוב לה עם עצמה. היא לא מנסה להיות מישהי אחרת. כולם היום נראים אותו הדבר, מחפשים אותו הדבר, הולכים אחרי הזרם, חולמים אותם חלומות. היא שונה. וזה מה שני אוהב בה. זה מה ששובה בה, כובש כל איבר והופך את הקרביים שלך החוצה - היופי שבפשטות, הכנות והאמת, החוסר שלמות שמרתק ורוצה לדעת עוד. הדרך שלה להסתכל ולהתפעם מהדברים הקטנים. דברים שאני לא הייתי טורח לעצור עבורם. דברים שתמיד לקחתי כמובן מאליו. הנוף המרהיב. האוויר הצלול והנקי. התענוג שבאוכל. דברים שהסתכלתי עליהם כחלק מהשגרה היומית והיא מודה להם, לכל דבר ולו הקטן ביותר - הופך לגדול ועוצמתי בעיניים שלה, כאילו כל זה עלול להיעלם מחר. ואני רוצה שהרגעים האלה יישארו לנצח. אבל אין דבר כזה נצח. אז אני גורם לזה להיצרב לי בזיכרון חזק. ויש לה את המבט הזה, החודר, כזה ששום דבר לא יחלוף או יעבור לידו. היא מתמקדת בך, ואתה מיישר מבט אל הבוהק העז שבעיניה הכהות ומוקסם. ואז היא מחייכת.</div>Sun, 22 Dec 2013 22:28:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13998464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=13998464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13994567<div align="right" dir="rtl">אתמול הגעתי לעבודה באיחור של חצי שעה. מכירים את הימים שכלום לא הולך כמו שצריך? אז זה היה יום כזה.גם את הספר הראשון שתפסתי והחזרתי למקום – נפל ואחריו כל הערמה."צריכה עזרה?" הרמתי מבט וקלטתי את הבחור שיושב בפינה, מביט בי משועשע. חייכתי חצי חיוך מובך והתפללתי שהאדמה תבלע אותי, "לא תודה... אני סתם קלמזי""זה לא את. זה הספרים""ברור. זה הספרים אשמים. והרצפה. והדלת השקופה שכמעט נכנסתי בה לפני יומיים."הוא מחייך. יש לו חיוך יפה, ציינתי לעצמי והתפניתי ללקוח הבא. חמש דקות אחרי זה הוא מסמן לי לבוא אליו."אני מסתכל עלייך ואת נראית מיוחדת," הוא אומר, "תכלס, בכולם אפשר למצוא משהו מיוחד. אבל את...אני רוצה לדעת למה"אני בוהה בו. בחיי, הבחור יפה. כמו שאני אוהבת, מחוספס כזה. גברי. זיפים. שיער קצת פרוע. גינס וטי שרט פשוטים. בטח אחרי שחרור. והבחור הזה, זר לחלוטין סתם פתאום משום מקום ניגש עם שאלה כזאת ביום הכי פחות טוב שלי. "לא יודעת" אני מושכת בכתפיים, "מה משך לך את העין בי?""תעני קודם"אני מתפתלת תחת מבט הרנטגן שלו. הוא לגמרי מצליח להביך אותי עם העיניים הסקרניות האלה. "אני אחכה עוד הרבה?""אני מרגישה שאני צריכ</div>Wed, 18 Dec 2013 12:44:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13994567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=13994567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13992263<div align="right" dir="rtl"> אז אחרי הפוסט הקודם (הומור אנשים! הומור!) החלטתי לפרגן למין הגברי...תכלס? fair enough! #אחרי_יום_עבודה_קשה #הלב_שלי_כמו_חמאה_על_מחבת_רותח #שכחתי_על_מה_לעזאזל_התעצבנתי #רושם_ראשוני_זה_לא_הכל #אנשים_לכל_החיים <IMG style="WIDTH: 272px; HEIGHT: 462px" border=0 alt="" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/</div>Sun, 15 Dec 2013 17:08:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13992263http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=13992263http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13988951<div align="right" dir="rtl"> #שתיקה_פירושה_לא! #הזיין_שחי_בסרט #היחצן_שאוכל_לך_תסוללה_ #באמאשלך_מה_אתה_רוצה?! #WTF #זונת_לייקים</div>Wed, 11 Dec 2013 21:51:00 +0200eti5532@walla.com (Pretty Woman.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=518005&blogcode=13988951http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=518005&blog=13988951