<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Synthetic Love.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730</link><description>.when you know that you just don&apos;t know...</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 .Autumn. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Synthetic Love.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730</link><url></url></image><item><title>You and your hand</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=8047833</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להתחיל לעבוד! [פאק. החיים שלי התחילו.]
יום ראשון, אני מקווה, אני אתחיל להרוויח את לחמי, ואני חייבת לציין שאני ממש מתרגשת.. :S

אז חזרתי הביתה, אחרי שבוע וחצי ש&apos;ברחתי&apos; לחבר.
ההורים התנצלו, וזאת הרגשה טובה לשם שינוי שלא אני זאת שאוכלת ת&apos;כובע ומדברת איתם כי אני צריכה את האוטו או משהו בסגנון.
הורים צריכים לעשות את זה יותר, לא תמיד הילדים הם אלה שטועים. :|
-
בכל אופן,
אתמול הכנסתי את עצמי לתעלומה.
Facebook.
אני אומרת לכם, זה מינימום השטן.
חברה שלי שלחה לי קישור למייל והחלטתי לנסות.
כאילו לקחו את הדבר הכי מסובך שהם יכלו להמציא - זרקו אותו באתר ואמרו לאנשים &apos;תתמודדו&apos;.
אני אומרת לכם, או שהזדקנתי והקליטה שלי לדברים האלה כבר לא כל-כך מהירה, או שזה מבולגן לי מדי שם.
איפה נעלם העידן הפשוט?
זה מסובך לי מדי! אני אפילו לא יודעת את מי לעזאזל אני יכולה למצוא שם.




גאד, כמה אני מקטרת.
ששש.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 28 Nov 2007 18:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=8047833</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=8047833</comments></item><item><title>Oh man.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7980150</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חשבתי שכבר עברנו את השלב של הריבים האלה.
באמת, חשבתי שהבית שלי כבר עבר מספיק והגיע הזמן שלנו להסתדר בינינו לבין עצמנו.
טוב נו, כנראה שהשליתי את עצמי באיזשהו שלב,
אבא שלי בחיים לא ישתנה, וגם אמא שלי לא, למען האמת.

אבל כבר נשבר לי.
אני לא מבינה מה הטעם של יחס כזה.
באמת.
אני לא מבינה מה הטעם בלשמור טינה ולהתנהג כמו שמוק, במיוחד כשבאמת לא עשיתי כלום.
נשמע לא אמין אה?
כאילו הילדים תמיד טועים.

אני פשוט רוצה שזה יעבור.
לא חבל?
ורק התחיל החורף, ועכשיו גם אני בוכה.

#

טוב נו, תמיד יש לי את הריח שלאחרי המבולואת הסיגריה במרפסת, בגשם.
אני אצטרך להסתפק בזה,בנתיים.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 Nov 2007 16:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7980150</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=7980150</comments></item><item><title>In a nutshell.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7920754</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;את האמת?
אני כבר לא אותה אחת.
וזה בכנות.

אני לא אהיה מאלה שיחפרו על הצבא וכמה חרא אכלתי וכל זה,אבל זה באמת הביא אותי לרגעים קשים ביותר.
הייתה לי שיחה עם הבוסית של העבודה-לפני-צבא בקשר לחזרה לעבודה,וראיתי מין ניצוץ בעיניים שלה.
אחר-כך נודע לי מאחת העובדות שהיא חושבת ש&quot;התבגרתי בצורה לא רגילה,והיא לא חשבה שאני יכולה לדבר ככה&quot;.
אולי לקלל את המפקד שלי כל יום העלה את רמת הדיבור שלי? מממ.

בינינו?
אני לא כל-כך יודעת מה לעשות עכשיו,מאיפה להתחיל,לאן להמשיך.
מרגיש לי מוזר פתאום, לא לקום ב-6 בבוקר,לא להרים קרטונים ולעבוד עם האוטיסטים והזקנים כל יום.
מוזר לא לאכול את האוכל המסריח של טרבלסי, הרס&quot;ר מטבח.

#

אני מקווה למצוא עבודה בקרוב.
אוי, אני בטלנית בטירוף.
ותכל&apos;ס? אני נהנית מכל רגע.

אז זין על הכל,
אני חופשיה. לנצח.
וכל-כך טוב לי, שבא לי לבכות. (:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Nov 2007 19:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7920754</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=7920754</comments></item><item><title>אחח, החופש.. השחרור.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7849841</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השחרור מצה&quot;ל!

אחח, החלום המיוחל הגיע היום.



6.11.07



אין מאושרת ממני.
בדוק.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 Nov 2007 11:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7849841</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=7849841</comments></item><item><title>Temporary Autonomic Zone</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7568959</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;[פורקן קטן לפתיחה:]

החג הזה עובר מהר מדי.
ככה זה בצבא הגנה לישראל, החרא מתארך והטוב נראה כמו שעה וחצי, ועוד דפקו לי שמירה באמצע חול המועד.
ממש תענוג.

[סוף פורקן.]


החג הזה היה מדהים, חג ראשון כמובן.
פסטיבל טאז, יער יתיר, הר עמשא [אי שם ליד ערד]
לא חשבתי שאני אהנה כל כך ממדבר, חולו-4 עצים מסביב.
טראנס משובח, אמנים מעולים ואווירה שלא חוויתי כמותה עד היום.
[שלא ייגמר!]








&quot;צורה של אוטונומיה כזאת, זמנית, ארעית, שבה יתקיימו כללי התנה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Oct 2007 22:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7568959</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=7568959</comments></item><item><title>לבן על לבן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7043461</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל-כך הרבה זמן עבר.
פאק.



יש לכם מושג כמה טוב פה במקום הזה?
כמה חסר לי האנשים פה?


אתם קולטים שאני חיילת כבר חצי שנה?
אתם קולטים כמה השתנינו מאז? מלפני שנה וקצת?
ישרא-בלוג נשאר אותו אחד, רק מינוס האנשים הטובים שהכרתי, שנעלמו להם בין דפי האינטרנט.
אני מתגעגעת.
זה פשוט כבר לא אותו דבר בלעדיכם.

=(&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 24 Jul 2007 18:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=7043461</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=7043461</comments></item><item><title>מול המוכר, הרגוע, את זעזוע.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=5481614</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מיותר לציין כמה התגעגעתי.
האמת, נראה לי שדיי איבדתי את כל מה שפעם היה כאן שנצרתי כל-כך.
אני לפעמים נכנסת, מתעדכנת בכם, בפעם.
הייתה לי תקופה יפהפיה כאן, וחלק מכם אני עדיין רואה וזה מדהים בעיניי.

כל-כך הרבה השתנה בחיים שלי, זה מדהים.
החבר, השגרה, החיים שלי בכלל.
זה מוזר כמה שהשתניתי מפתיחת הבלוג ועד משפט זה בדיוק.

ערן.
טוב לי. הוא עושה לי כל-כך טוב.
כבר חצי שנה שהוא איתי, ועברה עליי חצי שנה בין היפות.
לא ידעתי שקיימים עוד אנשים שמפגינים אהבה בצורה כזו. אחח...

עבודה היא עבודה, קולנוע\זהבי, טוחנת וטוחנת.
אה! אני מתגייסת בסופו של דבר. לא ייאומן. ה-11 בפברואר. רק שלא יגיע לעולם התאריך המקולל הזה.


מעבר לזה?
אני אוהבת אתכם.


דנה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 19 Dec 2006 17:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=5481614</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=5481614</comments></item><item><title>Caught Fire.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=4055487</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואו.
חמישה חודשים.
אני כזאת מגניבה, באמאשלי.

~~

לא יודעת מה אני עושה פה, אבל הרגשתי צורך כואב לעדכן, להתעדכן.
התגעגעתי, באמאשלי.

אז מה כבר התחדש?
עבודה חדשה, חזרתי לקולנוע. (עזבתי את הבורגר המסריח הזה)
לימודים? תלמידה מצטיינת, ממוצע 95. כן כן, זה בן-זונה.
אני ואייל נפרדנו לפני שבועיים, אבל זה טרי ולא סגור ככה שהכל פתוח.

שקועה עמוק בחזרות למסיבת סיום, אני הולכת לשיר.
כן כן, אני מהזמרות המתחילות האלה, אני נינט הבאה אל תראו אותי ככה. ;)
אה! אני גם רוקדת שם וכאלה.
אויש, אפילו אני לא רוצה להיות שם ://


בכל אופן.
אוי, אני כזה אוהבת אותכם.
3&amp;gt;




תמונות ועניינים כאלה, קצת להתעדכן בי ;)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 29 May 2006 16:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=4055487</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=4055487</comments></item><item><title>=)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=3262373</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן,אני חיה!
גם אני הייתי בספק לכמה זמן,אבל עובדה! אני נושמת!
כמה זמן לא כתבתי פה.
כמעט חודש שלם. אני צריכה להתבייש בעצמי.
אבל באמת,הלימודים היו מתישים לאחרונה.
אני ניגשת לבגרות חורף בספרות וזה לוקח ממני את כל האוויר בעיקרון.
הרבה השלמות של חומר, הרבה לימודים, הרבה ביאליק [יימח שמו].

בכל אופן, המתכונת שלי מחר, הבגרות עוד שבוע.
אני מקווה שיהיה בסדר.


אני ואייל עברנו תקופה ממש לא קלה החודש האחרון.
נראה לי עשיתי עין עם כל ה&quot;טוב לי&quot;. הרבה ריבים. 
אבל זה נפתר,הכל מצוין לעת עתה, תודה לאל. הייתה לי תקופה חרבנה לאחרונה.
מין דיכאון נפשי קל שכזה, לא היה הרבה למה להתעורר, מבינים?

הכל דיי הסתדר לאחרונה.
המצב בבית משתפר מיום ליום, הלימודים שלי מעולים, חזרתי לקשר עם אנשים מהעבר, המצב עם אייל השתפר.
מה אני אגיד לכם? מתי אין עליות וירידות?
אז חוויתי ירידה, אני לא מתרגשת מזה ממש, כי אני מאמינה בתקופות.
גלגל מסתובב, אתם יודעים.


בכל אופן, הרגשתי צורך עז לעדכן [אנשים התחילו כבר לכעוס עליי] אז הנה.
אני אחזור לפה במלוא המרץ ברגע שאני אסיים עם ספרות.
מבטיחה.
=)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 25 Jan 2006 15:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=3262373</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=3262373</comments></item><item><title>2006.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=3125041</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן כן,אז השנה התחלפה לה ויש לציין שהשנה החדשה התחילה בצורה מדהימה.
אני ואהובי חגגנו שנה שלמה ומדהימה,והוא היה פשוט מקסים.
הוא אמר לי לא לתכנן כלום אז אבן עצומה ירדה לי מהלב, והוא אירגן לנו ארוחה רומנטית מדהימה עם נרות ויין וכאלה.
היה יפהפיה.
התרגשתי כל-כך,הייתי על סף דמעות.
הוא השקיע בטירוף.

   

אחרי שעתיים וחצי בערך,באו לאסוף אותנו והלכנו לשתות קצת לפני שנצא,
אז הלכנו לשבת בחוף עם בירות וכאלה,והיה ממש נחמד.
בערך ב11 ועשרים יצאנו לכיוון הפאב הקבוע שלנו,האנונימוס,וכשהגענו עדיין היה דיי ריק.
בכל אופן,ב12 הייתה נשיקה ארוכה ומדהימה,והכל הערב היה מדהים.
היינו שיכורים בטירוף,לא ידעתי איפה אני בכלל,אבל זה היה כל הכיף :]

לקראת הסוף הערב דיי השתגע,חבר של אייל הקיא בטירוף (גם על השולחן שבו ישבנו) וכמעט היה מכות,
דבר שהוא כל-כך לא טיפוסי לאייל וחברים שלו.

ערס אליי: תגידי,את חברה של אחד מהם?
אני: כן,של אייל,למה?
ערס לאייל: אחלה חברה יש לך.
אייל: אני יודע,ותירגע. *טופח לערס על החזה*
הערס מתחמם,ונהיה בלאגן. מי לא התערב בזה,כולם ניסו להרגיע אבל כולם נדחפו לתוך זה.
אוף. אני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jan 2006 20:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Autumn)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=51730&amp;blogcode=3125041</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=51730&amp;blog=3125041</comments></item></channel></rss>