<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>..:::Here Comes The Sun:::..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985</link><description>אמרת שאתה אוהב. שבחיים לא תעזוב. שתמיד תחזיק את היד.ושאף פעם לא אהיה לבד... שיקרת.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ..:::Here Comes The Sun:::... All Rights Reserved.</copyright><image><title>..:::Here Comes The Sun:::..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985</link><url></url></image><item><title>הכל סתם הצגה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=8223973</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
כן, זה הכל סתם, משחקת אותה חזקה בלעדיך,
מחייכת כשאתה עובר,
אבל לא, ממש לא. 
אני צריכה אותו.
כל כך צריכה.
שיגיד לי שאני יפה, ושאני צריכה להישאר כמו שאני,
שיגיד לי שהוא אוהב אותי.

כן, אתה סיימת את זה.
הדמעות מיהרו לזלוג.
הגעגוע הזה שמציץף כשאני רואה אותך,
כניראה שעכשיו אני מבינה כמה אני כן מרגישה אליך.
אולי אפילו אוהבת.
מצד אחד, כן זה מגיע לי.
מצד שני, אם באמת היית אוהב אותי, היית יכול לסלוח.
היית יכול להבין שזו הייתה טעות חסרת משמעות.
כל כך.

אבל כניראה שטוב לך הרבה יותר ככה.
ככה זה ניראה.
צוחק לך עם השרמוטההה הקטנה הזאת!
דאם כמה שאני שונאת אותה.


אבל אני מתוסבכת בתוך עצמי, 
עם שניהם.
לשניהם אני מתגעגעת.
לא עובר יום בלי שאני חושבת עליהם.
לפחות על אחד.
משו נדפק אצלי.
שניהם שברו אותי.
ואני עדיין אוהבת אותך.
לא יודעת את מי יותר או איזה רגש יותר חזק.
אבל מאז שאתה חזרת, אני שוב נזכרת בהכל.
שוב כמה אהבנו, כמה סבלנו.
כמה אני מתגעגעת אליך.
ואולי עדיין בתוכי, אני מאמינה שיהיה משו.
שנהייה ביחד.
שאתה הבאנאדם שמיועד לי.
כן כמה שזה ילדותי.
אני לא אפסיק לאה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 18 Dec 2007 19:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=8223973</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=8223973</comments></item><item><title>זה יצא.ודווקא בזמן הכי גרוע.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=8041159</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זהו, אמרתי הכל.
ה-כ-ל.
בדיוק כשהיה לנו ההכי טוב.
&quot;אני לא יכול לחיות בלעדייך,
אני אוהב את העולם כי את נמצאת בו.
אני קם בבוקר בשבילך, וחולם עלייך בלילה.
אני אוהב אותך&quot;
גם אני אוהבת אותך.
בפעם הראשונה, באמת, הרגשה אמיתית.


ואז, נזכרתי במה שהיה שם..
וכמה אני מטוטמת שעשיתי את זה.
השפלתי מבט.
&quot;מה קרה? תספרי לי....&quot;
ואז, אז הכל יצא.
כל הגועל שהיה שם,
שחסם את הרגש,
שגרם למחנק הזה בכל פעם שניזכרתי בו. ובך.
סיפרתי הכל.

ואז, לראות את העיניים שלך מתמלאות מדמעות... 
שותק לרגע מההלם.
נחנק,אבל לא בוכה. 
סליחה. אני מצטערת.
זה גרם לי להבין כמה שאני אוהבת אותך. 

באמת..

ועם הקול הזה, המאוכזב, אתה אומר שזה לא אשמתי, ולא נורא,
כשבעצם אני יודעת, שעשיתי את הנורא מכל. 

סליחה.
הרסתי הכל. אני יודעת.
אני אוהבת אותך.
תסלח לי בבקשה...


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 27 Nov 2007 23:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=8041159</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=8041159</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7986260</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נמאס לי לחיות בשקר הזה..
לא יכולה יותר לשקר לעצמי.
רוצה שהוא יחזור, לראות אותו ולהגיד לו פעם אחת 
כמה שאני אוהבת אותו,
כמה שהוא פגע בי.
כמה שהוא חסר עכשיו...


שאני מתגעגעת אליו כמו שלא התגעגעתי לאף אחד אף פעם...
שאני מנסה לשכוח אותו כל כךך,
אבל אני לא יכולה.
אני לא רוצה.

להגיד לו כמה שאני שונאת אותו על כל מה שהוא עשה לי.
כמה בא לי להרביץ לו על הטיפשות שלי...
פחדנית.
טיפשה.
שקרנית.
תינוקת.
כל מה שהייתי.
כל הטעויות שעשיתי,
מהשפיספסתי כשהייתה לי את ההזדמנות הכי גדולה.
הכלחוזר.
מנסה לשכוח, כי הרי אני נמצאת עם מישהוא שבטוח שאני אוהבת אותו...
לא יכולה יותר...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Nov 2007 07:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7986260</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7986260</comments></item><item><title>דאם.. מה נסגר איתך?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7898134</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוף. 
אנלא מבינה ת&apos;צמי.
בכלל לא.
זה הולך ככה,
לילה, במיטה, לבד.
חושבת לעצמי,
&quot;ואאלה, שאלה לי אלייך, את יכולה לחיות בלעדיו, להעביר יום שלם בלעדיו, 
לדמיין את החיים שלך, יום שיגרה רגיל כמו אתמול, בלעדיו?&quot;
&quot;כן&quot;
&quot;אז למה את איתו?&quot;
&quot;לא יודעת&quot; 

מה אני עושה? 
זה בזבוז של זמן? של החיים שלך? 
אבל את כן מתגעגעת, אז מה נסגר איתך?
לעזאזל. 
מפחדת לפגוע בך, 
מפחדת לעשות טעות, 
מפחדת שאני כבר עושה טעות.
מפחדת לחזור על טעויות, 
מפחדת להתאהב.
מפחדת לא להיות אופטימית, 
מפחדת להיות בדיכאון. 
מפחדת לעשות מה שהלב אומר.
מפחדת ממה שאנשים יגידו.
מפחדת להפסיק לשקר. לעצמי בעיקר.

לא, אני לא בנאדם פחדן!

לא, אני לא שפוטה של החברה, ולא אני לא תמיד הייתי ככה...

אז למה עכשיו? 
במה הוא שונה מכל השאר שפגעו כל כך? 

דאם. 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Nov 2007 22:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7898134</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7898134</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7863405</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

Cause you&apos;re all I wantYou&apos;re all I needYou&apos;re everything, everything

אם רק היית פה עכשיו.
הכל היה פשוט מושלם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 07 Nov 2007 22:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7863405</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7863405</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7827770</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא יכולה יותר.
לא יכולה להחזיק את עצמי בלעדיך יותר..
לא מצליחה להפסיק להתגעגע.
הכל מזכיר לי אותך, הכל.
בגדים, מקומות, שירים, אנשים.
מסתכלת בתמונות,
העיניים שוב מוצפות בדמעות...
הזיכרונות שוב עולים.
זה היה יכול להיות כל כך מושלם.
מאז אתה, אני משקרת לעצמי ולאחרים כל כך הרבה.
מנסה לשכנע את עצמי שאני יכולה בלעדיך.
מזיינת לעצמי ת&apos;שכל.
הכל בולשיט אחד גדול.
איפה אתה כשאני צריכה אותך.?
בכלל היית שם פעם בשבילי?
שואלת את עצמי אם אתה זוכר בכלל? אם זה עדיין קיים שם איפהשהו, 
הרגש הזה, שהציף אותנו כל פעם מחדש.
הרגש הזה,
שעצרת.
שאתה עצרת אצל עצמך.
לא נתת לנו סיכוי.
כלום.
נתתי לך ללכת.

כל כך הרבה סימני שאלה 
כל כך הרבה דברים לא סגורים.


והוא,
אני יודעת שאני לא אוהבת אותו.
אני יודעת.
כולם יודעים.
אני סתם איתו.
ניסיון כושל, כושל מאוד 
לשכוח אותך.
אין לי לב.
אני פוגעת באנשים בניסיון להציל את עצמי. 
אני זונה.
שונאת את כל מה שקורה עכשיו בפנים.

והאנשים שמסביב, אין שם אף אחד אמיתי.
כולם עושים כיאילו אכפת להם.
זאת שאני באמת צריכה,
עזבה אותי.
זאת שאני באמת צריכה,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 03 Nov 2007 18:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7827770</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7827770</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7819973</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם רק היית נשאר,
הכל היה פשוט מושלם.

מתגעגעת...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Nov 2007 18:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7819973</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7819973</comments></item><item><title>שמישהו ירה בי..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7780036</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שרמוטה. 
זונה
מגעילה.
לא מגיע לי שתאהב אותי.
לא מגיע לי שאף אחד יאהב.
בשביל מה זה היה?
הייתי חייבת לחזור על אותהטעות שוב...
שנייה לפני כן אמרת לי שאתה אוהב אותי,
ואני כמו כלבה בלי לחשוב פעמיים אפילו עשיתי את זה שוב.
בגדתי.

בדיוק אחרי שאתה אמרת שתשמור על עצמך.
שאתה לא צריך אף אחת אחרת,
שאני הכי בשבילך,
שאתה מתגעגע אלי ולא יכול בלעדי..

זונה, זה מה שאני. 
לא עושים דברים כאלה.
אני רוצה לסבול.
ולסבול הרבה.
שיכאב לי.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Oct 2007 17:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7780036</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7780036</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7737681</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתה אומר לי שאתה אוהב אותי.
ואני לא יכולה להחזיר לך.
לא יכולה להגיד לך שאני אוהבת אותך.
מצטערת.
למה? כי אני לא מסוגלת.
פעם הייתה בי כל כך הרבה אהבה.
אהבה לבנאדם אחד.
והיא נגמרה. הלכה. מתה.
ביחד איתו.
הוא הלך, עזב. והיא עזבה איתו.

איך אני יכולה להסביר לך את זה?
כשאתה אומר שיש את השתיקה הזאת, והעיניים העצובות, והמבט הכואב.
אני לא יכולה להסביר לך, 
שהבנאדם שאהבתי יותר מהכל, ואני עדיין אוהבת 
לא איתי.
ואני פשוט לא מצליחה להרגיש את אותו הדבר לאנשים אחרים.

גם הוא אמר לי את זה באותו ערב.
גם הוא אמר אני אוהב אותך.
אמרתי לו שגם אני. יותר מהכל.
כניראה שהוא לא הבין כמה אני התכוונתי לזה.
כניראה שהוא בכלל לא התכוון.

לא יכולה יותר.
לא מצליחה לחיות בלעדיך.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Oct 2007 12:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7737681</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7737681</comments></item><item><title>בפעם הראשונה, שיר, או משו כזה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7689388</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הסיפור שלי ארוך. אפילו מאוד.
בחרתי להתחיל להביע את עצמי בבלוג בשיר אחד שכתבתי, 
השיר הראשון,
נכתב אחרי שהכל נגמר.
אחרי שעזבת.

רק שתדעו, אתם היחידים שקוראים את השיר הזה.
לפני החברות לפני הכל.

מקווה שתהנו, ואם לא אכפםת לכם, אשמח אם תגיבו.

ושוב.. לראות את הפנים שלך
לא מצליחה להפסיק להסתכל על העיניים הכחולות שלך.
המבט שמקסים אותי שוב בשנייה.
&lt;SPAN lang=HE dir=rtl style=&quot;FONT-SIZE: 18pt; FONT-FAMILY: DashMF; mso-ascii-f&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 17 Oct 2007 00:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (..:::Here Comes The Sun:::..)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=515985&amp;blogcode=7689388</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=515985&amp;blog=7689388</comments></item></channel></rss>