http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062The rest is still unwrittenheCopyright 2026 Lady M. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/62/90/50/509062/misc/20775476.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=13833279<div align="right" dir="rtl">לעדכן (:לא כתבתי כאן המון זמן. היום ה-1.7.13, והכל כל כך השתנה מאז כתבתי פה בפעם האחרונה.קצת אחרי הפוסט האחרון עברתי עבודה, בה אני מחזיקה עד היום. כמה זמן אחרי כן החבר הקודם נפרד ממני. הייתי בטוחה שאשאר לבד ואטייל בעולם, אבל החיים מפתיעים לפעמים. הכרתי את החבר היקר שלי דרך ידיד מהעבודה, והוא מצחיק כל כך, ויפה, וחכם, ויודע כל כך הרבה דברים שאני לא יודעת. יש לנו המון נושאי שיחה משותפים ורצונות משותפים. אני אוהבת אותו (:התקבלתי ללימודים (אני עדיין זוכרת את הבעתו של בן הזוג כשראה את מכתב הקבלה שלי ). אני לומדת באוניברסיטת ת"א סטטיסטיקה וגיאוגרפיה (דו חוגי). זו השנה הראשונה שלי, אחרי המון התלבטויות מה ללמוד ואיפה. אני מאוד נהנית ממה שאני לומדת, אני לומדת המון דברים מרתקים, מכירה אנשים טובים. הלימודים כל כך מעניינים אותי, אבל לצערי, אני חווה המון קשיי למידה שלא הכרתי בתיכון. בתיכון ישבתי על התחת מהבוקר ועד הלילה, לא הייתי עייפה בשעות היום, ישנתי 4 שעות בלילה ולא היה לי רגע דל. עכשיו אני חווה קשיי ריכוז, קשה לי מאוד להחזיק עצמי ערה במהלך היום (ובכלל, כל השעון הביולוגי שלי התהפך, אני מקווה שתו</div>Mon, 01 Jul 2013 05:04:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=13833279http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=13833279http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12821165<div align="right" dir="rtl"> האמת היא שזה נושא לא קל. חייהם של בני אדם מוטלים על כפות המאזניים. בהתחלה (טוב, לא בהתחלה בהתחלה, התחלתי לחשוב על כך רק אחרי עופרת יצוקה, ויותר ברצינות אחרי שהשתחררתי) הייתי בעד, מאוד מאוד בעד. נראה לי מאוד הגיוני לשחרר אדם שמענים אותו, מכים אותו, מתעללים בו, ובואו נגיד &ndash; הם לא הנשמות הכי טהורות בעולם, הם ארגון טרור. אחרי ששוחחתי על כך עם חברי, השתכנעתי שהמחיר עלול להיות גדול מדי. חטיפות נוספות, פיגועים, מחבלים מתאבדים. לאורך השנה וחצי האחרונות, הייתי נגד עסקה כזאת לשחרור גלעד שליט. הפחד וההגיון השתלטו עליי. בשבוע שקדם לשחרור, הייתי ברגשות מעורבים. ביום השחרור עצמו, היה קשה מאוד שלא להיות בעד. הלב כואב, אתה כבר מחכה לראות אותו חוזר הביתה. בשבוע האחרון חברי טען שמשפחת שליט אנוכית אם היא רוצה להוציא את העסקה הזאת לפועל. זה הכה בי כמו רעם. יש צדק בדבריו, אבל יש גם המון הגיון באנוכיות הזאת &ndash; זה הבן שלהם. ברור שהם ירצו לראות אותו בבית. הם גם לא אשמים בכך שהוא נחטף, זה יכול היה להיות כל אחד אחר, וגם על מישהו אחר &ndash; משפחתו הייתה נלחמת להביאו. האנוכיות, במקרה</div>Fri, 21 Oct 2011 03:17:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12821165http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12821165http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12779569<div align="right" dir="rtl">הייתי רוצה להיות דוגמנית, רק כדי שאוכל ללבוש בגדים יפים כל היום ושיישאר לי זכרון מהם (תמונות), גם אם הם לא נשארים אצלי, בלי שאצטרך ללכת לחנויות ולקנות בגדים בכסף שאין לי (יש יותר מדי בגדים יפים שם בחוץ, והדוגמניות זוכות ללבוש אותם בחינם). מסתבר שיש בי קצת פרדי P:</div>Mon, 03 Oct 2011 14:08:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12779569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12779569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12299345<div align="right" dir="rtl">אי שם, לפני שמונה שנים, ב-1.2. עוד לפני הטווס, והחתולים, והתיכון, ותמיר, והצבא, לפני שהחיים כפי שאני מכירה אותם התחילו, התיישבתי על שולחן חדר הטלוויזיה, בציפייה דרוכה לקראת שובה של ה"קולומביה" לכדור הארץ. הציפייה הפכה בין-רגע להפתעה גמורה, כשראיתי שני ניצוצות בשמיים שניבטו ממסך הטלוויזיה. איזה מוזר, איזה לא צפוי. לא קלטתי. המעבורת שעקבתי אחריה במשך 16 ימים התפרקה? זהו? היא לא תחזור? הם לא יחזרו? אתמול הסתכלתי על סרט שהיה על אילן רמון בערוץ הראשון, ועדיין היה קשה לי לעכל. או יותר נכון להבין. הזכרונות מאותה תקופה הולכים ונעשים רחוקים יותר, אבל לעולם לא אשכח את הרגע ההוא. הוא טבוע אצלי עמוק בדם, הוא היחס שלי לאילן רמון. מאז שזה קרה, אני חשה יותר ויותר גאווה להחזיק בתאריך הלידה שלי (לא שאפשר לשנות אותו, כן?), אותו אני חולקת עם אילן. לפני שנה וכמה חודשים נפל בנו של אילן רמון, אסף, בתאונת אימונים. מכיוון שהנושא קרוב ללבי, הלכתי עם חברה לבית המשפחה בר"ג. מצד אחד, זה חימם את הלב, לראות את כמות האנשים העומדים שם ומקיפים אותם. מצד שני, על מי? על נער בן 21 וקצת, שרק</div>Tue, 01 Feb 2011 09:08:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12299345http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12299345http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12173700<div align="right" dir="rtl">השבוע התחיל אחרת. הרגשתי כל כך הרבה עצב, וכאב, וצער עמוק. לא הבנתי איך זה יכול להיות ש"פספסתי" מישהו כל כך מיוחד. איך לא הייתה לי ומעולם לא תהיה לי ההזדמנות פשוט לשבת איתו ולדבר איתו. להכיר אותו לעומק, לדעת מי זה פרדי שמאחורי כל המסכות. יש משהו כל כך פשוט ותמים בעיניים שלו, שאתה פשוט רוצה לדעת מה הן מסתירות. במשך יומיים הסתובבתי וחשבתי איך אני מביסה את חוקי הפיזיקה ובונה איזו מכונת זמן, שתקח אותי ללונדון של תחילת שנות ה-70. רציתי להיות ידידה טובה, לתת כתף למישהו - ואותו מישהו חי בתקופה אחרת, וכבר איננו. בשבילי, קווין היא להקה מיוחדת במינה, והיא נתנה לי כל כך הרבה נקודות מבט שונות להסתכל בעזרתן על החיים. אני כל כך מעריכה את פועלו של כל אחד מחבריה, כל אחד תרם ונתן כל כך הרבה. קווין היא לא רק פרדי (והוא אמר זאת אין-ספור פעמים). פרדי לא היה פרדי בלי קווין, וקווין לא הייתה קווין בלי פרדי. פרדי המוכשר, בעל הקול יוצא הדופן, הפסנתרן המחונן. זה שידע להתפרע על הבמה, לעשות שטויות ולכייף. לא הכל היה בו טוב. היו בו פגמים (לא פיזיים, מבחינתי לפחות), וזה מה שהופך אותו לאדם כל כך פשוט, אחד מאיתנו,</div>Wed, 24 Nov 2010 08:28:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12173700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12173700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12126336<div align="right" dir="rtl">אמנם לא תכננתי לכתוב על נושאים אלה כרגע, אך הם נוגעים לי ובוערים לי, ולכן התפניתי לכתוב עליהם. שבוע שעבר פורסמה כתבה בעיתון, לפיה רוצים להציע הצעת חוק לביטול "נציבות הדורות הבאים" - גוף שהוקם בעקבות הצעת חוק ב-2001, ועיקר ענייניו הוא לדאוג שהחקיקה לא תפגע בדורות הבאים. זה מתבטא בכך שעל הנציב לייעץ לכנסת בתחומים: איכות הסביבה, משאבי הטבע (לדאוג לניצול נכון של משאבי המים, למשל), מדע, פיתוח (למשל, לדאוג ראשית לתחבורה ציבורית נוחה ואז לצמצום השימוש ברכבים הפרטיים בצורה מדורגת), חינוך, בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה (למשל, לדאוג שבניינים לא ייבנו קרוב יותר מ-100 מ' ליד הים), איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים. בנוסף לכך הנציב רשאי לפעול בכל תחום שועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים. מדוע רוצים לבטל גוף חשוב זה? ובכן, מאז שנת 2006, עת פרש הנציב הראשון, השופט בדימוס שלמה שהם, מהתפקיד, לא נמצא לו מחליף. מי שצריך לעמוד בראש הגוף הזה הוא אדם בעל תואר אקדמי באחד מהתחומים שהוזכרו למעלה (כדי שתהיה לו נגיעה בנושא), עם נסיון של לפחות 5 שנים בעיסוק</div>Thu, 28 Oct 2010 10:41:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12126336http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12126336http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12111907<div align="right" dir="rtl"> למען האמת, לא כל כך ידעתי איך לגשת לנושא הזה. תכננתי לכתוב עליו, ולאחר קריאה בעיונים היומיים של הימים האחרונים, נוספו לי עוד כל כך הרבה מחשבות, שאני כבר לא בטוחה מה רציתי לכתוב. אני גם מקווה שהכותרת קלעה למחשבות שלי, ושהיא לא יומרנית מדי, כי אני באמת באמת מבולבלת. רבין הוא אחד מכמה אנשים שאת מורשתם ואישיותם אני מכבדת ומוקירה (יש כאלה שיגידו שלשים את כל האנשים האלה ברשימה אחת זה מעשה מאוד מטופש מצדי, אבל כל אחד הותיר אחריו זכרון והרבה משמעות בשבילי). אני יכולה לציין שגם אילן רמון הוא אחד מאותם אנשים, וגם זהרה לביטוב, שאולי אינכם מכירים אותה, אבל בשנים האחרונות קראתי עליה והתעניינתי בה, ועוד אכתוב עליה. אני לא יודעת הרבה על רבין, לפחות לא מבחינה פוליטית, ולא מבחינת פעולותיו המדיניות. אני יודעת שהיה ממחנה השמאל (יש שיגידו ממחנה השמאל הקיצוני), ואני מכירה כמה מצעדיו, אך בצורה יבשה ביותר. קראתי על האיש ופועלו, אבל כל יום לומדים משהו חדש, ואני לא למדתי מספיק עד כה, כנראה. אני כן מכירה את תחנות חייו, וחושבת שהיה אדם טוב, גם אם אני לא מכירה את התמונה השלמה. אינני זוכרת את ערב הר</div>Wed, 20 Oct 2010 15:16:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12111907http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12111907http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12021296<div align="right" dir="rtl">הגיע הזמן לסגירת מעגל.היום לפני 64 שנים נולד הסולן והפסנתרן היקר של קווין פרדי מרקיורי (נולד בשם פארוק בולסרה - Farrokh Bulsara), שנולד ב-5.9.1946קודם כל, אני חייבת להכין אתכם ולומר שהביוגרפיה הזו תהיה כנראה הגדולה ביותר מבין הביוגרפיות של חברי קווין, וזאת משום שעל פרדי ישנו יותר מידע. ואני ממש מבקשת שלא תהרגו אותי אם זה ארוך מדי - תקראו בקטעים, תקראו רק קטע אחד, תסתכלו על התמונות - החוקים היחידים הם הוא שתדעו מי היה פרדי ושתהנו! אם כך, כפי שכבר אמרנו - פרדי נולד בשם פארוק בולסרה Farrokh Bulsara, באי זנזיבר (שכיום שייך לטנזניה) בעיר Stone Town להורים בומי וג'ר בולסרה. בשנת 1952 הצטרפה למשפחה האחות קשמירה. הוריו הם ממוצא פרסיי Parsi / Parsee (לא מהכוונה של פרס, אירן של היום). הפרסיים היו אחת משתי קהילות גדולות של מאמינים זורואסטורים, כשקהילה זו באה מהודו (השנייה הייתה אירניי, קהילה שבאה מאירן הקדומה), ומשפחתו של מרקורי (לצורך הכתיבה כאן אמשיך לכתוב פרדי או מרקורי ולא פארוק או בולסרה) באה מאזור גוז'ארט Gujarat שבמחוז בומביי. שם המשפחה מקורו בעיר בולסר Bulsar (או Valsad), שבדרום גוז'</div>Sun, 05 Sep 2010 08:45:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=12021296http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=12021296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=11987643<div align="right" dir="rtl">כי... הגיע יום ההולדת של הבסיסט היקר של קוויןג'ון דיקון John Deacon, שנולד ב-19.8.51ג'וני בוי (מצטערת, זה פשוט התבקש, במיוחד לג'ון הזה...) נולד להוריו המאושרים בשם ג'ון ריצ'רד דיקון John Richard Deacon ארתור וליליאן בעיר אואדבי (Oadby), פרבר של העיר לסטר שבמחוז לסטרשייר (Leicestershire) שבמרכז אנגליה, ויש לו אחות בשם ג'ולי. אביו של ג'ון מת באופן מפתיע מהתקף לב ב-1962, כשג'ון היה בן 11. עד אותו גיל הספיק ג'ון לפתח העתניינות רבה במוזיקה. בגיל 7 הוא קיבל גיטרה מפלסטיק דמויית הגיטרה של טומי סטיל, ש"הוחלפה" בגיטרה אקוסטית זולה, עליה לימד עצמו לנגן. כמו כן נהג להאזין רבות לרדיו, במיוחד לביטלס.בשנת 1965, בגיל 14, הצטרף ג'ון ללהקה הראשונה בה ניגן אי פעם. ללהקה קראו The Opposition, והוא ניגן בה על גיטרת קצב, שאותה שאל מחברו ללהקה. הלהקה ניגנה פופ, סול וסגנון "מוטאון". בדצמבר אותה שנה הלהקה הופיעה לראשונות מול קהל מאוד מצומצם. באפריל 1966, לאחר פרישתו של בסיסט הלהקה, ג'ון תפס את מקומו, והלהקה שינתה את שמה ל-The New Opposition, כדי שאנשים יבינו שזה לא אותו הרכב (בעצם, הלהקה הופיעה עם שני השמות, א</div>Thu, 19 Aug 2010 19:38:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=11987643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=11987643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=11938023<div align="right" dir="rtl">חברים יקרים - הגיע הזמן לחגוג יום הולדת למתופף של קווין - רוג'ר מדואז טיילור Roger Meddows-Taylor, שנולד ב-26.7.49ובכן, רוג'ר לא נוהג להשתמש בשמו האמצעי מדואז, ומסתובב בד"כ ברחבי אנגליה רק עם השם רוג'ר טיילור. אבל, יש מצב שאם תחפשו את שמו ברחבי האינטרנט, תגלו עוד בחור עם השם רוג'ר טיילור - גם הוא מתופף. המתופף של דוראן דוראן. ולכן, כתבתי את שמו המלא של מושא הקטע הזה :)רוג'ר נולד במחוז נורפוק שבמזרח אנגליה (הדעות חלוקות בשאלה באיזו עיר נולד - קינג'ס לין או דרסינגהאם) להורים וויניפרד ומייקל. יש לו אחות בשם קלייר, שנולדה בשנת 1953.ההתעניינות של רוג'ר במוזיקה החלה בגיל מוקדם. בשנות ה-50, לאחר מעבר המשפחה לקורנוול, רוג'ר הקטן החל לנגן על יוקליילי (מעניין... מסתבר שאחת מהדרישות להיות חבר בלהקה הייתה לנגן על הכלי הזה בגיל קטן ), ובגיל 7 הוא נכנס ללהקה צעירה בשם "Bubbling Over Boys". הלהקה שרדה שתי הופעות ציבוריות בלבד. בשנת 1960 הוא לקח חלק במקהלה בעיר טרורו Truro בקורנוול, ככל הנראה כנגד רצונו, משום שביה"ס בו למד דרש זאת. באותה שנה לימד עצמו לנגן על גיטרה, אבל בשנה שאחריה החל ללמוד לנגן על ת</div>Mon, 26 Jul 2010 02:16:00 +0200MichalE_e@hotmail.com (Lady M)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=509062&blogcode=11938023http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=509062&blog=11938023