<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אגו במעטפת של ספק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875</link><description>the sun is gone. and i have a light</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 רינשיפין. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אגו במעטפת של ספק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875</link><url></url></image><item><title>זה לא באמת קורה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=13429794</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת למה אני כותבת עכשיו.

אני ותומר דיברנו לפני איזה שבוע שבא לנו בלוג. אבל ישראבלוג זה מעפן. ומה עושים...?

ועקב שיחה שלי עם אלון, נזכרתי באיזה פוסט מ2005 של שיחה מצחיקה של שנינו ונורא רציתי לשלוח לו (כי ב2005 זו בערך הפעם האחרונה שדיברנו)
וחיפשתי, ומצאתי. ומצאתי את הבלוג הזה.

עלק בלוג- זה ארכיון מטורף. 2004. זה לפני שמונה שנים. לפני שמונה שנים התחלתי לכתוב כאן.
פתחתי איזה אלפיים בלוגים משניים מאז (לא בארבע שנים האחרונות).
אבל לכתוב באחד מהם, או לפתוח אחד חדש... חבל. תראו מה יש פה.
אתם יכולים לקרוא את מה שאני כותבת ואז לקפוץ רגע לכיתה ח&apos; שלי ולשמוע איך אני חשה את עצמי פריקית על.
או לקפוץ לכיתה י&quot;א ולקרוא כמה אני מאוהבת בסהר.
או לקפוץ לי&apos; ולשמוע כמה אני בעצם רוצה למות.

כל כך הרבה אנשים שכבר לא בחיים שלי. עזבו לא בחיים שלי- אנשים שאני שונאת. אנשים שפגעו בי ואז היו כל כך חשובים.
הדרך חשיבה שלי...
זה מוטרף לגמרי.

אני עכשיו יושבת. בדירה משלי. בירושלים. על סף עולם חדש.
אני בת 21. מתחילה תואר ראשון. מחפשת עבודה. מחפשת אהבה. מחפשת את עצמי.
מעניין מה היה קורה אם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Aug 2012 01:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=13429794</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=13429794</comments></item><item><title>אודת אהבה לכרמל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11812745</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כרמלהו, כרמל.לחייך כמו ענני קיץ קליליםרינההו, רינה.המחושים שלך הם כמו ענבים שעירים.כרמלכן כן, כרמל.כפות רגלייך, וריחן, כמו בריזה בבוקר חורפי, רוח מן הים, המביאה איתה זכרונות ושאריות דגים מתים.רינהאו יה. בייבי רינה.כפרע על הנחיריים שלך שנושפים אוויר חם על בטני הרכה.כרמל*שיעול*, כרמל.שפתייך משתרבבות כשפמפם צרפתי זקן. מתעגלות ושומניות.רינההו, רינה.הפרח בגנך מזמין את פשפושיי לפשפש בו עוד ועוד עד שינשוף עליי את כולו.כרמל הו הו כרמלאת סוטה!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 May 2010 23:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11812745</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11812745</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11685120</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול נתקלתי בקיר
אנשים קצת צחקו
איך לא ראיתי אותו קודם?

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 31 Mar 2010 03:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11685120</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11685120</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11685116</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המצאת אישיות חדשה
אני לא מכירה אותך.
נשארה ממך רק קליפה
כמו שאריות של אוכל
שפתאום נראות לא מושכות בכלל
לא טעימות 
כאילו מעולם לא היו.

אני מפחדת מהלבד
עוד פחד אי רציונלי של ילדה קטנה
עוד קשקושים בלי מטרה
עוד פחד מהפחד
עוד התמודדות עם ההתמודדות.
אין עוד לאן לשיר
איבדתי את היעד
חיסלתי את העתיד היצירתי.

אני רוצחת שכירה של האמת
אני האמרגנית של השקרים הלבנים.
אני חיה בעולם בו אין מציאות אחת
אני ללא אני.
אני המצאה של סופר גדול
אני אוטוביוגרפיה שכותבת את עצמה.
אני דוחה.
אני מפחידה.
אני מלאתלאות.

הלילה הוא המעטפת הרגשית שלי
חסרות לי מילים
חסרים לי חברים
אני מכורה לחום הנפלט מן המחשב
אני סדין חשמלי 
אני כותבת בלי לחשוב
אני חושבת בלי שליטה.
אני אבודה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 31 Mar 2010 03:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11685116</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11685116</comments></item><item><title>ליצן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11685094</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו שהיית אמיתי
היית שקר אחד גדול.
היית מוצלח בלהמציא
עולם אחד כחול. 

נתת לי יותר 
משהיה לך לתת
היית כמו ליצן
היית משוטט.

הכי היה חסר
יום בודד
שתראה לי איך אתה
מתמודד. 

החסרתי פעימה
עם כל שטות שלך.
חיכתי לרגע בו
אחזור להאמין בך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 31 Mar 2010 03:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11685094</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11685094</comments></item><item><title>פאקינג שיט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11659550</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לא, פשוט לא.
לא מתאים לי הסופ&quot;ש הזה. אני צריכה להתפרק. שבוע הבא אני בשמירות, זה לא עובד ככה.
שמישהו יוציא אותי מכאן, בבקשה?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Mar 2010 00:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11659550</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11659550</comments></item><item><title>בדידות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11647514</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זו המילה שמתארת את איך שאני מרגישה עכשיו.

אני מרגישה ככ דחויה, כל כך לא רצויה. החרא בכל הקטע הזה זה שאין לי מה לעשות נגד זה. כלומר, אני יכולה להתבכיין ואני יכולה סתם להתעצבן ולבכות וכדומה. אבל זה לא עוזר. 

מה שאני באמת רוצה, וצריכה, זה להתקדם הלאה. למצוא אנשים חדשים לחיים שלי. אני חייבת רענון, שינוי. אני צריכה להפסיק להתעסק בעבר, להפסיק לחפש נוסטלגיה.
אני מכורה לנוסטלגיה, מכורה לחפירות בעבר. ארכיאולוגית ממש.
אני צריכה להתעסק בהווה, בעתיד. להתקדם, להציב מטרות.

אבל פאק, מנקודת המבט הזו אין לי מטרות, אין לי יעדים, אין לי ראייה חיובית לגבי העתיד.
אני חייבת לצאת מהחרא הזה, ואין לי מושג איך. אני כלכך רוצה להיות האני האמיתי שלי. אני חייבת לגלות מי אני. 

נמאס לי להרגיש עלובה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Mar 2010 23:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11647514</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11647514</comments></item><item><title>תאמינו או לא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11644815</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החלטתי לחזור לכאן.

אין לי שמץ של מושג למה. סביר להניח שכבר אף אחד לא יקרא את מה שאני כותבת.
אבל פתאום, ממש פתאום, התגעגעתי לכתוב.
אולי- אם אני אזיין בשכל כאן פעם בשבוע- אני אצליח לחזור לכתוב מילים משמעותיות יותר.
לפרק איכשהו את כל הכאב הזה, את כל הבלבול והמחשבות שלא מתקדמות לשום מקום.

אני הולכת לכתוב הכל, כן, הכל.
בלי צנזורה או שיט. באמת שלא אכפת לי מי יקרא ואין לי מושג למה אני בוחרת לעשות את זה באופן פומבי.
אולי זה בשביל תשומת לב, מי יודע.
אם כן- נראה אתכם שופטים אותי.

אני מתגעגעת אליו. מתגעגעת אליו שזה כואב. האמת- אני לא ככ מתגעגעת אליו כבן זוג. כלומר, ברור שכן, אבל זה לא הכאב העיקרי. הכאב לא בא מהגעגועים לזוגיות, או לסקס. אני מתגעגעת למי שהיינו פעם.
לפני שהתחלתי לכתוב את זה קראתי אחורה בבלוג. עד לתקופות שהיינו &quot;ידידים&quot; ואני הייתי מאוהבת מעל הראש והוא היה תמים וקטן וחשב שאני בכלל מאוהבת במישהו אחר והיינו כאלה ילדים קטנים שזה מדהים כמה שהרגשתי גדולה באותה תקופה.
הוא רחוק ככ. זה כואב לי ככ.
אני כבר לא יודעת מה להרגיש לגבי כל זה. מצד אחד- זה עצוב, זה אובדן. מצד שני- הי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Mar 2010 22:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=11644815</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=11644815</comments></item><item><title>נכנס בי צורך מוזר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=9716600</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום תודה.
אני מעדכנת.




מחר בלילה אני טסה להונגריה עם ג&apos;ימי, ומשם והלאה הכל משתנה באמת.
ישר אחרי זה חפיפה ומיד אני עוברת לנווה אייל.
זה יקרה כל כך מהר, זה קורה כל כך מהר.
זה נורא מוזר.

אבל אני שמחה.




האמת, שאין לי הרבה מה להגיד.

יחי השתיקה.















להת:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Aug 2008 23:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=9716600</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=9716600</comments></item><item><title>גסיסה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=9291661</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אכן, כפי שרבים וטובים ממני אמרו בעבר תקופת הבלוגים נעלמת לה.

הבלוג הזה... וואו אם חוזרים אחורה כל שנה אפשר לראות באמת ארכיון של תקופות בחיים שלי... כל שנה, כל חצי שנה יש רינה די אחרת.
לפעמים יש אמת ולפעמים שקרים.
זה באמת תופעה, הבלוגים האלה.

אבל זה הולך להיגמר. אני תוהה כיצד אני יכולה לשמור את הזכרונות שבבלוג הזה.
בלוג שיש בו את פוסט ההתאהבות הראשון בג&apos;ימי, מכיתה ט&apos;.
בלוג שיש בו את הרגעים הקשים בחיי
בלוג שיש בו תיאורים של ערבים שאז היו פשוט כיפיים והיום נראים כמו הערבים הטובים שהיו לי
תיאור של החיים שנראו קשים ועכשיו נראים פשוטים ויפים.
חח
אני מרגישה זקנה נורא.

לא יודעת אם באמת יש לי מה לעדכן פה. החודשים האחרונים בבלוג די משעממים, אפילו אותי.
אבל יש כאן כל כך הרבה! לנטוש את זה יהיה פשע.

בכל מקרה, אני חבה לבלוג הזה הרבה.

אז so long בערך, ישרא. אולי נשמור אותך כדי שנוכל לעדכן חבר&apos;ה בשנים הבאות.
damn
אני מרגישה כאילו אני הולכת למות.
חחח

:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 01 Jun 2008 19:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (רינשיפין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=50875&amp;blogcode=9291661</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=50875&amp;blog=9291661</comments></item></channel></rss>