http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941מה שלא יגרום לך לבכות, יגרום לך לצעוק.heCopyright 2026 תנו לצעוק בשקט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/79/50/507941/misc/18024665.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10701346<div align="right" dir="rtl"><P>אני רוצה להגיד שמאוד נהניתי פה,</P> <P>שהבלוג הזה שיפר לי את הכתיבה,</P> <P>שלפעמים במקום להוציא דברים על אנשים-</P> <P>בלוג הוא שק אגרוף מדהים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אבל בגלל שהוא שק אגרוף,</P> <P>נותנים בו בכל הכוח האפשרי.</P> <P>וצר לי,אבל בגלל שאתם חבריי קוראים בבלוג,</P> <P>אני מקצצת מעצמי ומשאירה מאחור.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני לא רוצה לקצץ, לחתוך, להרוס מעצמי.</P> <P>כי חיי לימדו אותי להיות מה שאני.</P> <P>אז אני אמשיך לכתוב בבלוג חדש,טהור ונקי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>תודה לכם שהייתם פה איתי.</P></div>Sat, 04 Apr 2009 09:43:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10701346http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10701346http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10686473<div align="right" dir="rtl"><P align=center>כבר 9 שנים.</P> <P align=center>הפעם האחרונה שראיתי אותך-</P> <P align=center>&nbsp;ביום הולדת 40 של אבא שלי.</P> <P align=center>עברו 9 שנים.</P> <P align=center>ואני עדיין זוכרת.</P> <P align=center>אזכור לעולם.</P> <P align=center><BR><IMG style="WIDTH: 150px; HEIGHT: 415px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/79/50/507941/posts/18260328.jpg"><BR></P></div>Tue, 31 Mar 2009 12:04:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10686473http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10686473http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10683526<div align="right" dir="rtl"><P>אני רוצה לדעת מתי יהיה הסוף.</P> <P>להתעלם כבר רציתי, אבל התחלתי לבכות.</P> <P>לבכות כבר בכיתי, יבשתי מרוב דמעות.</P> <P>לדבר כבר ניסיתי, אבל נגמרו ההבנות.</P> <P>וכשלא הבנתם,התחלתי שוב לבכות.</P> <P>ושוב,שוב כבר לא נשארו לי דמעות,</P> <P>אז הפסקתי לרצות לראות אתכם </P> <P>והתחלתי&nbsp;לא לבוא&nbsp;הרבה יותר.</P> <P>לא עזר. במקרה שלכם זה לא יעזור.</P> <P>עד&nbsp;שאני לא אמות כי לא ישאר לי כוח אתם לא תלכו.</P> <P>אתם תצמדו אליי.כמו עלוקה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אז אני פשוט אלך עכשיו,</P> <P>למצוא מישהו:</P> <P>שכן אכפת לו.</P> <P>שהוא מבין כשאני אומרת שמשהו פוגע בי.</P> <P>שאכפת לו אם אני חיה או מתה.</P> <P>שמתעניין בעוד משהו חוץ מהפוזה שלו.</P> <P>שמוכן להקשיב לי.</P> <P>שמבין שאני לא מושלמת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אז ביי.</P> <P>אל תדברו איתי בכלל.</P> <P>נמאס לי כ"כ מאיך שאתם התדרדרתם.</P> <P>אני צריכה חברים.</P> <P>אבל לא כאלה כמוכם.</P> <P>ותעשו טובה.אל תגידו שאתם אוהבים אותי.</P> <P>אם הייתם, זה לא היה קורה.</P> <P>עשו טובה לעצמכם,</P> <P>שמרו על כבודכם.</P></div>Mon, 30 Mar 2009 15:16:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10683526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10683526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10662141<div align="right" dir="rtl"><DIV dir=ltr align=left>You think that I can't live without your love <BR>You'll see, <BR>You think I can't go on another day. <BR>You think I have nothing <BR>Without you by my side, <BR>You'll see <BR>Somehow, some way <BR><BR>You think that I can never laugh again <BR>You'll see, <BR>You think that you destroyed my faith in love. <BR>You think after all you've done <BR>I'll never find my way back home, <BR>You'll see <BR>Somehow, someday <BR><BR>All by myself <BR>I don't need anyone at all <BR>I know I'll survive <BR>I know I'll stay alive, <BR>All on my own <BR>I don't need anyone this time <BR>It will be mine <BR>No one can take it from me <BR>You'll see <BR><BR>You think that you are strong, but you are weak <BR>You'll see, <BR>It takes more strength to cry, admit defeat. <BR>I have truth on my side, <BR>You only have deceit <BR>You'll see, somehow, someday <BR><BR>All by myself <BR>I don't need anyone at all <BR>I know I'll survive <BR>I know I'll stay alive, <BR>I'll stand on my own <BR>I won't need anyone this time <BR>It will be mine <BR>No one can take it from me <BR>You'll see <BR><BR>You'll see, you'll see <BR>You'll see, mmmm, mmmm </DIV></div>Mon, 23 Mar 2009 19:14:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10662141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10662141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10653495<div align="right" dir="rtl"><P>מי שיענה לי על הכל השאלות יקבל פרס.אני מבטיחה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>1.למה חברות שלי אומרות לי שאני לא בסדר, וכשאני שואלת אותם במה הן אומרות שאני דפוקה?</P> <P>2.איך אני אמורה להשתפר אם לא יסבירו לי במה אני דפוקה?<BR>3.איך אני אמורה להאמין לבן אדם שהוא אוהב אותי אם הוא משקר בכל השאר?</P> <P>4.איך כל השקרים האלה באים לטובתי בדיוק?</P> <P>5.למה אפילו כשאני מתנהגת בטבעיות אנשים חושבים שאני נורא מוזרה?</P> <P>6.ואם זה בגלל שככה הם רגילים לראות אותי , למה הם לא מסוגללים להזיז את זה הצידה טיפה?</P> <P>7.למה אני כל הזמן חייבת לבסס את עצמי מחדש במקומות בהם אני נמצאת ולא יכולה לנוח סוף סוף?</P> <P>8.למה אני לא יכולה להיות חברה של כולם אלא תמיד יש קבוצה אחת שתהיה עדיפה מבחינתי לזמן מסוים?</P> <P>9.ולמה אני כ"כ ירדתי בלימודים בגלל הבעיות החברתיות שהיו לי?</P> <P>10.למה אפילו כשאני לא טועה אנשים רוצים שאני אתנצל בפניהם?</P> <P>&nbsp;</P> <P>קטיונאק שלי?תודה על הכל!!!</P> <P>יולקין?מה הייתי עושה בלעדייך?3&gt;</P></div>Sat, 21 Mar 2009 08:25:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10653495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10653495http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10643196<div align="right" dir="rtl"><P align=center><BR><IMG style="WIDTH: 322px; HEIGHT: 229px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/79/50/507941/posts/18166840.jpg"></P> <P align=center>אל תגיד לי שאני לא בסדר.אני יודעת גם בלעדייך. כבר הוצאתי את כל הדמעות. כבר הבנתי למה לא אמרת לי ועדיין קשה לי שלא לכעוס עלייך, שלא לצעוק.<BR>אני לא מבינה למה או איך גרמתי לזה אבל אני כולי כואבת ונוקשה.כאילו אתה היית מקור הכוח שלי.סם החיים שלי. כל מה שהיה לי. אני לא מאמינה שאתה הולך. כמעט ולא מתאפשר להבין את זה בלי לבכות. אתה היית חבר שלי. אחרי כל כך הרבה זמן. אני סוף סוך השגתי אותך. ועוד שהשגתי.אבל לא משנה.</P> <P align=center>אני מתנהגת כמו כלבה.אני יודעת. הייתי הידידה הכי טובה שלך גם אם עכשיו אני כבר לא כי את מקומי תפסה אחרת. אני אמורה להיות חזקה, להגיד שהכל יהיה בסדר, לסיים את הדף הזה חלק בשבילך ולא להערים עלייך קשיים.והנה אני,באה, הורסת, מחריבה כאילו אין לי לב, כאילו לא אכפת לי איך תגיב.</P> <P align=center>אני כבר לא יודעת כמה פעמים אמרתי לך שאני מצטערת. אני יודעת שאתה כבר לא באמת סולח.גם למילה מצטערת יש תוקף.אז תדע שגם אם לא תסלח לי אני מכל הלב מצטערת, מאחלת לך בהצלחה, מבקשת שתתרחק ממני אם זה עושה לך רע גם אם זה יפגע בי.</P> <P align=center>העיקר אני מבקשת שתדע, שאי שם אני קיימת, מעכשיו איכשהו חצי.</P> <P align=center>&nbsp;</P> <P align=center>כנראה פעם אחרונה, אני אוהבת אותך ותמיד אוהב.</P></div>Tue, 17 Mar 2009 19:55:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10643196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10643196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10640353<div align="right" dir="rtl"><P align=center>תודה לשתיכן.</P> <P align=center>אולי בזה שאתן עדיין כאן ושעוד לא נטשתן. אולי בזה שאתן עדיין צועקות ואומרות לי מה לעשות. אולי בזה שלא משנה כמה אני אבכה, אכעס או אשאר לבד אני אדע שאני לא לבד עד שאני אשאר שליש. אני יודעת שאני כל הזמן מודאגת, כועסת ומוציאה את זה עליכן. אני יודעת שהחיים שלי מלאים בטראומות שאתן צריכות לטפל בהן. אני יודעת כמה קשה להיות חברות שלי וכמה זה לא מהנה.אני יודעת. אבל בשבילכן:</P> <P align=center>אני דווקא אבכה.</P> <P align=center>אני דווקא אצחק.</P> <P align=center>אני דווקא אשים פס על כולם.</P> <P align=center>אני דווקא אצטיין.</P> <P align=center>אני דווקא אעשה כל דבר שאהבתי לעשות.</P> <P align=center>אני דווקא.</P> <P align=center>כי רק ככה אני אוכל להגיד לכן תודה-להפסיק לחיות בזבל.ואז תאמינו שאני אצחק ואהיה סבבה. תאמינו שסופסוף לא יהיה לי אכפת מה אחרים אומרים. סופסוף אני אחליט ואעשה. כי רק ככה אני אחייה את החיים.</P> <P align=center>&nbsp;</P> <P align=center><IMG style="WIDTH: 246px; HEIGHT: 248px" src="http://cardiophile.com/wp-content/uploads/2008/01/heart-in-hands.jpg" width=272 height=493></P> <P>&nbsp;</P></div>Mon, 16 Mar 2009 20:30:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10640353http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10640353http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10633747<div align="right" dir="rtl"><BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <BLOCKQUOTE style="MARGIN-LEFT: 0px" dir=rtl> <P dir=rtl align=justify>&nbsp;</P> <P dir=rtl align=justify>בזמן האחרון&nbsp;יש רק שלושה דברים שמעסיקים אותי. שום עניין שקשור להנאה, פנאי או לימודים. לאן נעלמו פתאום כל השאיפות שלי?לאן נעלמתי אני?אני לא יודעת. באמת שלא. זה כאילו שלקחו ממני הכל. את כל מה שהיה לי ותקעו קרון רכבת על מסילה. איך שהמסילה מתקדמת ככה אני הולכת. בחיי. אני אומרת תשובות שאנשים רוצים שאני אומר, אני שותקת כשאנשים רוצים שלא אהיה שם, אני פשוט זורקת את עצמי בלי באמת לדעת לאן. אני חיה בלי רצון לחיות או שאיפה למות. אני כבר לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה חיה. את האמת, אני פשוט קיימת. זה לא שלא טוב לי. אנשים מבחוץ יגידו שמצאתי את מה שאני צריכה. אני לא נותת להם סיבות לחשוב שהם טועים. כי אותו קרון שאני מגלמת אכן מצא את המסילה האבודה. בעבר הייתי שואפת לעוד. למסיבות, לסודות ודברים שקורים. אני לא. אני בלון שהוציאו ממנו את האוויר ועכשיו הוא שוכב בערימה. מצד אחד הוא לא התפוצץ ומצד שני הוא לא מנופח. כנראה שזה בסדר.כי לא רע לא. אני מקשה על עצמי, מקשה על כל אחד עם המטאפורות והכאבים שאני יוצרת. אני מתפרצת על כולם כמעט בלי גבול. עוטפת את עצמי שכבות שכבותשל דברים שעוד נשאר לי כוח אליהם. עד שגם כוח זה יעלם לי. אני יודעת שלא משנה כמה אני אתעלם אני לא אוכל להפסיק לריב עם אמא שלי, כי אנחנו שונות כ"כ בצורת חשיבה אך דומות יותר מדי באופי הכועס. החבר הזה שלי, שאני כל כך אוהבת אבל לא יכולה להחזיק מעמד ואומרת משפטים שנראה לי שראוי להגיד. החברות שלי שהפסקתי לריב איתן לאחרונה. עכשיו כשאני חושבת על זה. כנראה הפסקתי כי זנחתי, כי כבר לא אכפת לי. אז אולי עשיו אני סוף סוף אזוז. אעוף מהמסילה. אולי אני כבר אתפוצץ והבלון הזה כבר לא יהיה בלון. אולי אני אבכה. ואולי שוב יהיה לי אכפת?או שבעצם אולי כבר לא יהיה לי אכפת אפילו מהדברים שנותרו לי?</P></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE></BLOCKQUOTE> <P dir=rtl align=justify>&nbsp;<IMG style="WIDTH: 311px; HEIGHT: 354px" border=0 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/41/79/50/507941/posts/18148146.jpg"></P></div>Sat, 14 Mar 2009 19:43:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10633747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10633747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10618694<div align="right" dir="rtl"><P align=center><FONT size=5>.I&nbsp;don't believe that anybody Feels the way I do, about you now </FONT></P> <P align=center><FONT size=1>עריכה:אני צריכה מישהו שיבין אותי-ובדחיפות.</FONT></P></div>Tue, 10 Mar 2009 20:08:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10618694http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10618694http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10599381<div align="right" dir="rtl"><P><STRONG><U>עידן. ממליצה לך שלא&nbsp;תקרא. לטובתך.אם אתה קורא-על אחריותך בלבד.</U></STRONG></P> <P>אני מרגישה מוזר לאחרונה, כאילו הכל טוב מדי ואני מפחדת לאבד הכל.</P> <P>כאילו זה חלום טוב מדי בשביל שיהיה אמיתי. כאילו יש משהו בזה שאמור להיות שגוי-כי הורגלתי להידפק.</P> <P>התקופה הזאת מרגישה כמו לחיות חיים של מישהו, חיים שבחיים לא זכיתי להם,מסומנת להיות הבודדה.</P> <P>גם&nbsp;<U>אתה</U> מזכיר לי כמה הדבר לא&nbsp;ריאלי. אני נשמעת מאוד מאוד פטתית אבל אני מרגישה שזה הסוף.</P> <P>הוא לא בא הפעם מצידי אלא מצידך. לא אני הפעם שאמרתי לא.האמת היא שאף אחד לא באמת אמר.</P> <P>כאילו נמאס לך. כאילו אני מפריעה. כאילו מצאת מישהו יותר טוב. כאילו כבר לא נשארו בעיות שאוכל לעזור לך בהם.</P> <P>מצד שני אני מרגישה כאילו אני לוקחת אותך יותר מדי לעצמי. כאילו כל פעם שאתה לא יכול לדבר איתי זה לא בסדר.</P> <P>אני מאמינה שזה שוב אותו הפחד, לאבד, כי גם אתה בסופו של דבר יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי. יותר מדי חשפתי בתקופה קצרה מדי.</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני תמימה?</P> <P>&nbsp;</P> <P>עריכה:למרוקאיות שבין חברותי ולרוסיה שנדחפה. מיכא"ל לימד אותי לא לחכות למשיח. אני לא אחכה שתזמינו אותי לבוא אתכן לאיפה שהוא. אני כם לא אבוא בלי שתזמינו אותי(כמו שחלקכן הצעתם) כי נמאס לי לשמוע איך שאתם אומרות דברים ב-"ציניות" הזאת שלכם.זדיינו.</P></div>Thu, 05 Mar 2009 15:36:00 +0200lubin_anat@yahoo.com (תנו לצעוק בשקט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=507941&blogcode=10599381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=507941&blog=10599381