http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610החיים מנקודת מבט אחרת. או שלא (:heCopyright 2026 -the little mermaid-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8267747<div align="right" dir="rtl">למה ככה ? מה עשיתי רע ? מישהו מוכן לענות לי !? למה תמיד אני "זוכה" להתנהגות גועלית ומזלזלת ???? אלוהים , הבנתי שאתה שונא אותי !!! אבל למה להדגיש את זה בכל מחיר ? אני עוד אתאבד.</div>Mon, 24 Dec 2007 20:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8267747http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8267747http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8259832<div align="right" dir="rtl">היה כ"כ כיף הסופשבוע הזה , נהניתי עם כל החברות היה מצחיק. עשינו התערבות : כל אחת צריכה לנשק את הבן שהיא בחרה עד הסילבסטר ומי שמנצחת מקבלת מכל אחת 5 שקל. אני מאוהבת קשות בילד שקוראים לו אנדרי והוא דומה לטום קאוליץ , הבעיה היא שהוא ביישן רצח , הוא קשה להשגה ולא רק קשה , הסבירו לי שהוא בלתי ניתן להשגה !!! קיצר , זה לא הכל ! אחרי שעשיתי לו קצת עיניים , הוא בא לרקוד איתי DDD: רקדנו כמה דק' ואז ילד אחד נדחף אז הוא הלך. ואני נכנסת שוב לדכאונות האלה , זה פשוט אופף אותי כל פעם מחדש. אני לא מצליחה לשכוח ממה שקרה לי יום שישי , עישנתי סיגריה עם חברה ליד הבר וכנראה הלחיץ אותי שכולם הסתכלו עליי מעשנת או שלא יודעת מה , אבל ממש כולם נעצו בי מבטים של "איכ" וכשכמעט סיימתי את הסיגריה , בדיוק כשבאתי לכבות היא נפלה לי מהיד וכמעט התעלפתי. ראיתי שחור , רעדתי , היה לי קר מבפנים אבל מבחוץ היה נורא חם , נכנסתי לפאניקה וכמעט בכיתי. חברה שלי שמה לב וחיבקה אותי חזק חזק כדי שאני לא אפול , היה על הרגליים שלי משקל עצום. לא יכולתי להחזיק יותר אבל בסוף זה עבר אחרי 10 דק' שנתליתי עליה. ממש פחדתי לעצום עיניים ,</div>Sun, 23 Dec 2007 19:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8259832http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8259832http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8238328<div align="right" dir="rtl">אני עייפה , כ"כ עייפה. אני מרגישה את הבטן נדבקת לגב , היא כואבת לי , אבל אני אהיה חזקה , אני חייבת לשלוט בעצמי. ב4 נשברתי כי אכלתי לחמנייה עם שוקולד וזה משמין מאוד , אבל סלחתי לעצמי קצת כי 24 שעות לא הכנסתי כמעט כלום לפה חוץ מ2 קרקרים בלחץ. היום עשיתי תרגילי בטן , אני רוצה להגיע ל40 קילו וכ"כ כואב לי הגב , אני חייבת לשתות.. סתם רציתי לכתוב לכם מה עובר עליי (: סליחה על החפירה מקווה שתהנו.</div>Thu, 20 Dec 2007 21:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8238328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8238328http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8235657<div align="right" dir="rtl">אני רואה אותו כל יום , כבר שנה שאני מנסה לראות את השמש האמיתית ולא רק את קרניה או את השתקפותה על הקרקע , משתדלת לקטוף רק פרחים יפים שמלאים בצוף מתוק. ואני עוברת בשביל מלא פרצופים מחייכים ומגלה ביניהם גם כמה עצובים. הם חולים. חולים במחלת האכזבה , ניגבתי להם את דמעות האכזבה ונדבקתי גם אני , במחלה. מאותו היום נשארתי מאוכזבת לכל אורך חיי , משתדלת לחייך חיוך צבוע - בכל זאת ריקני. והתמוטטתי לרגליה , מנסה לקום אך ללא הצלחה וכולם מנסים להרים את ראשי כדי שאוכל לראות במו עיניי את השמש , קמתי וראיתי אותה לשבריר שנייה והתמוטטתי כליל , לא הצלחתי לפקוח את עיניי וגשם ירד והרטיב את כל כולי , שטף את כל הלכלוך המצטבר והחליף אותו באחר , התערבב עם דמעותיי שזלגו באיטיות ובחמימות על פניי העייפות. הוא בא אליי , רק הוא הצליח להקים אותי , רק הוא הצליח לייבש את בגדיי הרטובים ואת כל כולי , רק הוא הצליח לייבש את דמעותיי. בכיתי שוב , הפעם לא מאכזבה , אלא מהאהבה. הוא עבר איתי חצי הדרך בחזרה וגם הפעם רץ למקום שממנו בא , ידעתי שלעולם לא יחזור , נותרתי בודדה. מכאן הבנתי שמחלת האכזבה לא נוטשת לעולם , תמיד כאן ותישא</div>Thu, 20 Dec 2007 17:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8235657http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8235657http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8119422<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שאני אתחיל לכתוב סיפור , אם אנשים יאהבו אני אמשיך אם לא אז חבל. יש לי כבר רעיון אז אני אתחיל לכתוב עוד מעט (: בינתיים אין שם לסיפור.</div>Thu, 06 Dec 2007 15:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8119422http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8119422http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8115659<div align="right" dir="rtl">היה לי באמת כיף היום , נהניתי לשבת ולדבר עם הכוסון הזה (: והיום החלטתי שאני רוצה להוריד 9 קילו כדי להגיע למשקל של 40 ק"ג.. למישהו יש עצות וטיפים איך להוריד מהר ? D: היום ממש ממש ממש נהניתי DDD: תודה ענבל , העברת לי את הזמן כמו שצריך. שיהיה לילה טוב , אולי פעם ראשונה החודשיים האלה שאני הולכת לישון בהרגשה טובה.</div>Thu, 06 Dec 2007 02:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8115659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8115659http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8110955<div align="right" dir="rtl">1. לעשן 2. לשתות אלכוהול 3. להתנשק עם בן 4. להתנשק עם בת 5. לישון עם בן (אצל בן) 6. מערכת יחסים של יותר מחצי שנה. 7. להתחיל עם בן 8. לישון ערומה בקיץ. 9. לישון ערומה בחורף. 10. לא להתקלח שבוע. 11. לשקר. 12. לאהוב בן 13. לא לישון כל הלילה. 14. לאהוב בת. 15. לישון באוהל עם בת. 16. לישון בחוץ על ספסל. 17. ללכת למסיבה עם יותר מ-100 איש. 18. להגיד לבן שאני אוהבת אותו. 19. לזרוק מישהו. 20. לראות את השקיעה והזריחה. 21. מסיבת פיג'מות עם חברות. 22. לשנוא בן אדם. 23. מערכת יחסים עם בת. 24. לריב עם מישהו בכוונה. 25. לריב עם מישהו בטעות. 26. לעשות משהו לא מרצוני. 27. לאכול ולהקיא בכונה [אני לא מצליחה להקיא :\] 28. לאיים. 29. לנסוע לחו'ל. 30. להתנשק עם בן אדם שאני לא מכירה. 31. להבריז. 32. לה</div>Wed, 05 Dec 2007 17:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8110955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8110955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8106655<div align="right" dir="rtl">טוב אז ככה , לא הסברתי את עצמי כמו שצריך.אמונה באהבה ? אין ליאמונה בחברות ? אין ליאמונה במשפחה ? מתחילה לאבד..אפילו אמונה בעצמי כבר כמעט אין.אני רוצה שיצילו אותי , שיקחו אותי מכאן , מהמקום המעיק הזה שרק מכביד עליי.הבנתי , כבר למדתי את הלקח , אז למה אני עדיין לא רגועה ? למה אני עדיין חסרת רגשות ? למה הכל מחמיר !?אם רק היו לי תשובות..ראשי טמון בין שתי כפות ידיי , תומכות בו שלא יישבר ואני מרגישה איך אני נעשית חלשה יותר ויותר.איך קל יותר לשבור אותיומצד שני אני מרגישה חזקה , שאינני מתפתה לנחשים הארסיים האלה ונשארת בטוחה רק כשאני לבד ,לא צריכה עזרה של אף אחד ואיך קשה לשבור אותי.זה מצב מבלבל , מה שרואים בחוץ זה לא מה שמתחולל בפנים , הייתי רוצה שיראה אותי פעם אחת איך שרציתי שיראה.הייתי רוצה שיהיה כאן , יבטיח לי הבטחות שמן הסתם לא יוכל לקיים ,יישק על שפתיי וינגב את דמעותיי. יגיד לי שכשאני עצובה אז גם הוא , וכשאני צוחקת הוא מאושר.לא ביקשתי המון , אפילו לא הרבה.רק שיהיה שלי , משאלה אחת קטנה , משאלה שאותה אני מבקשת אינספור פעמים ועדיין אין לה תשובה.ואז באמת נס גדול יהיה פה. זה מה שאני מבקשת כדמי ח</div>Wed, 05 Dec 2007 02:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8106655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8106655http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8105465<div align="right" dir="rtl">התבוננתי בשמיים , מנסה להבין את צורת העננים , ללא הצלחה. כתבתי את שמך על החול , התחרטתי , העברתי את ידי על החול החם בתנועה שמחקה אותך , בתקווה שתימחק גם מליבי. השמלה הלבנה שתפרתי הייתה נעימה אך גם היא איכזבה , נפרמו חוטים מן הקצה והפרחים , הפרחים שקטפתי גם הם נבלו... הסתכלתי אל הים , ידעתי ששם אני צריכה להיות , עמוק בפנים. התחלתי ללכת בצעדים קטנים , היססתי , לא ממש ידעתי לאן אני הולכת. כל צעד כאב , הרגשתי איך כל צעד שאני עושה גורם לי להבין יותר את המשמעות של העזיבה , כבר סבלתי בעבר מזה , זה לא כזה חדש. כאב לי , רציתי להסתכל אחורה אבל משהו בתוכי לא נתן לי , הכרחתי את עצמי להסתכל רק קדימה , למטרה. לבסוף נכנעתי , ניסיתי להתאפק אבל חושיי השפיעו עליי , הרגשתי מושפלת וחלשה. דמעות זלגו מעיניי , הוכיחו לי את חולשתי , ניגבתי אותן במהרה כאילו לא התקיימו. הרגשתי קלילה לרגע קט. פתאום בבת אחת , רגליי לקחו אותי,נכנעתי , הרגשתי שמחה , כאילו שבתי אל חיי , חשבתי שאוכל לחזור להיות מה שהייתי.. רצתי בכל כוחי והרגשתי שמשהו חסר לי , האטתי את הקצב והפעם לא נכנעתי , לא הסתכלתי לאחור , זה יתיש אותי ויתסכל.</div>Tue, 04 Dec 2007 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8105465http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8105465http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8097433<div align="right" dir="rtl">בגלל שהמוזה ישבה עליי אז החלטתי לכתוב עוד פוסט , הפעם מיוחד..היא מחקה את מה שהיא רשמה על החול כאילו לא היה קיים , הסתכלה אל הגלים וידעה ששם מקומה.היא החלה ללכת בצעדים קטנים ומהוססים , התקרבה אל הים עוד צעד ועוד צעד.. היא הרגישה איך היא משאירה את העקבות על החול החם.היא לא הביטה לאחור , חששה , היא עצמה אפילו לא ידעה ממה , רק המשיכה ללכת והיא הרגישה כאילו סכינים ננעצים בכפות רגלייה. ניגבה את הגל הקטן שזלג על לחייה , נעצרה. היא הרגישה צורך להביט לאחור , היא התאפקה אבל לא הצליחה.היא נכנעה , הרגישה כאילו פשעה , היא הבטיחה לעצמה ובכל זאת , היא הסתכלה לאחור כמעט ולא מרגישה את הכובד שעל כפות רגליה , החלה לרוץ , לרוץ חזרה.היא הרגישה איך נשמתה חוזרת אליה , רואה את ההזדמנות השניה , היא רואה את עצמה שבה אליה , חשבה שתוכל לחזור להיות מאושרת. היא מתחילה להאט את הקצב , הרגישה שמשהו חסר לה..היא לא יכלה להביט שוב לאחור , זה מסוכן מידי , זה מתיש מידי. היא רצה בכל כוחה והגיעה למבוי סתום , חדר שחור.אכזבה חדשה , סוף מוכר , היא הבינה לאן היא חזרה.מתמוטטת להם שוב בין הידיים עם השמלה הלבנה שהיא תפרה והפרחים הצ</div>Tue, 04 Dec 2007 02:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (-the little mermaid-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=504610&blogcode=8097433http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=504610&blog=8097433