http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860Creating your world gives you the ability to destroy it.heCopyright 2026 OrdinaryNut. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/60/28/50/502860/misc/12729449.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12099360<div align="right" dir="rtl">אני עצלנית שזה משהו נורא.אני פשוט הולכת לעבודה כל פעם בדיכאון, אני יחידה במינה!רק אני מסוגלת לחסוך לשיעורי נהיגה עוד מיוני ולגלות שעכשיו אוקטובר וישלי יתרה של 20 שקל בחשבון בנק.דווקא היה נחמד בעבודה, אבל מיציתי, אני מבטלת לה משמרות דקה 90 ומבריזה על ימין ועל שמאל, זה כל כך דורש שיפטרו אותי, אבל כנראה שקארמה, אני צריכה לעבור טסט לפני צבא, אז עוד לא מפטרים אותי :( אני רוצה לגדל עץ כסף.</div>Wed, 13 Oct 2010 21:10:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12099360http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=12099360http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12086762<div align="right" dir="rtl">איפשהו בין מלחמת לבנון השנייה לסוף כיתה ז', כתבתי לי בתומי בבלוגי המשותף עם חברתי הכי טובה דאז, וגם היום :)נתקלתי באיזשהו פוסט טיפיקלי לתקופה, וזה העלה בי חיוך קטן.איך הזמן טס, איך גדלתי, פיזית ובעיקר נפשית.תמיד הקסים אותי לראות אנשים גדלים, במיוחד יחד איתי, להיזכר בשטויות של הילדות ולהבין כמה בוגרת אני נחשבת היום, לעומת כל השנים שלפני.הפוסט המדובר כאן.איפה ימי התמימות, איפה?!בוקר מקסים :)רינת.</div>Thu, 07 Oct 2010 09:37:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12086762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=12086762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12073940<div align="right" dir="rtl"> זה עלול להישמע מטומטם.אבל הספיקה לי פעם אחת בחנות בגדים בשביל לא לחזור אליה.יש הרבה מאד אנשים שאוהבים לקנות בגדים, למדוד אותם, זה מרגיש להם טוב, זה עושה להם טוב, אני מאד מכבדת את זה, כל אדם ומה שגורם לו לחייך.אבל כשאני נכנסת לחנות בגדים, פורצת מלחמה.אניVS תעשיית האופנה.באחד מן הימים הלכתי עם אחותי לחנות מרכזית בעיר, מהחנויות האלו שכולן קונות שם, כי זה שיק, כי זה זול וזה הכי אופנתי שיש.הדבר הראשון שאני מבחינה בו בתוך החנות הוא שקר מאד ביחס לבחוץ, באוויר הפתוח.אני מרימה את הראש ומעבירה מבטים על כל הלקוחות בחנות, כולן נשים, בסביבות הגילאים של 15 - 30, מצועצעות, מאופרות בכבדות, וכולן לבושות בתו האופנה הכי חדשני שיש.המראה הזה קצת מפחיד אותי, אבל זה לא משהו שלא ראיתי קודם, אז החלטתי לפצוח בסיור בחנות.החנות הייתה גדולה מאד, ובבדיקה קלה של התגיות על הבגדים, נתקלתי בהרבה - One Size.תיארתי לעצמי שזה קצת שאפתני לשים על 90% מהבגדים תגית של וואן סייז, רק מכיוון שהשמלה נמתחת או כל דבר דומה.ואז, כן אז, ראיתי משהו מתסכל.שלט ענק, בקצה החנות שמאלה שמכריז ברשמיות - "מידות גדולות".אטמתי את האף וצללתי</div>Thu, 30 Sep 2010 23:50:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12073940http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=12073940http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12073690<div align="right" dir="rtl">חשבתי שזה טוב לחזור לכתוב.אני עדיין חושבת ככה, נעמיד את זה למבחן :)עברו שנתיים, אני חושבת ומודעת שאני בן אדם שונה לגמרי (בבסיסו לפחות), התפתחתי, גדלתי, אני אישה, אני בן אדם עצמאי, כמעט אזרחית ובקרוב אפילו חיילת.כל זה נראה לי רחוק בזמנו, מאד.הזמן טס לי מול העיניים, זה הזוי, זה מדהים.אין לתאר בכלל מה עבר עלי בשנתיים האחרונות, שום דבר דרסטי אמנם, אבל בסיכום כללי - גדלתי!יותר מאוחר חשבתי לכתוב פוסט שיושב לי בראש ומתבשל מספיק זמן.אני כל כך שמחה שחזרתי לכתוב, זה מספק, זה משחרר איפשהו, לחזור לשמוע דעות של אנשים אינטיליגנטים! (היה לי מאד חסר :P).אז ברוכים השבים לי.ישראבלוג, שילדס אפ ביצ'ס :)</div>Thu, 30 Sep 2010 22:33:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=12073690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=12073690http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9644734<div align="right" dir="rtl"></div>Sat, 26 Jul 2008 17:04:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9644734http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=9644734http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9415671<div align="right" dir="rtl"> למרות שאני חברותיי זה קורבן טיפוסי לשביתה ואנחנו לומדות עוד 4 ימים (אווויייי לאאאאא) ואחד מהם זה בריכה בשיכון המזרח (מוחע אני בימית 2000, סנעפ, איט שיט האני D:)העתיקותי מראש מסנעפי סנעפ והכנתי לי רשימה לחופש D:בתקווה שאסיים את רובה אם לא כולה :)חופש נעים!1) לשכנע את אבא שלי שיפסיק לעשות מעגלים בסלון ולחשוב שהוא עושה הליכה X.X2) להפסיק לעודד את סנעפ למעשים קרימינליים D: (עשתה אותם לבדה ללא עידודי D:)3) להוציא סוף סוף איזה נסטי מסריח מהמכונה בבצפר בלי לשלם [לא יצא לא יצא, השנה]4) להזמין אוכל מאילנה ולא לבוא לקחת D: [זה עוד יקרה!]5) לבעוט לשוקי בביצים ^^ [בסוף יב' אני מבטיחה]6) ערב בנות עם כל השמנות האהובות עליי D: (סאנאפה, סאטאלה והפרונת) תמיד יוצא שחסרה מישהי T_T7) לעשות סוף סוף חורים באוזן ._. אני כזאת פחדנית XD - אני עדיין פחדנית &gt;=D8) לעשות פן בפעם השנייה בחיי (והפעם שייצא טוב OO) יצא לא רע9) להבין מה אני עושה איתו כבר... התרחקתי10) שכולנו נשלים עם האידיוט, ישעמם בלעדיו בחופש. - ניסינו... נדחנו...11) לתת כאף לאורין D:12) לבעוט באורין D:13) לדאוג שהיא תהיה בסדר והיא תקבל טיפול טו</div>Sat, 21 Jun 2008 16:43:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9415671http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=9415671http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9197299<div align="right" dir="rtl">הגעתי למסקנה. אני אוהבת אקשן. אני מחפשת דרמות. וז הלמה אני תמיד מסתבכת בצרות. אולי זו לא ההגדרה הכי נכונה שהייתם נותנים לי, אבל ככה אני מרגישה לאחרונה. אז ההורים חזרו מחו"ל. ואיתם האוכל. סוף סוף אוכל! לחיות שבועיים על סנדוויצ'ים זה מעניין, אבל נחמד לחזור לאוכל הגרוזיני הביתי. אז לסנעפי סנעפ היה יומולדת F5 יומולללדתתתתתתתת יאאא ראביייי לפנייי 5555 ימיםםםםםםםם יא תחת! למה לא הזכרתתת לי! טוב ^^ לכן... זו התוצאה של החפירה שלי ושל אורין שלושת רבעי שעה בפלאפון בחנות הבלונים - אכן, סנעפ גאה בנו ^^ אוהבת מאד 3&gt; את כל שאר הברכות הלבביות שלי כבר שלחתי לך בSMS[אהמ אהמ אורין, דיליי באסמסים אהמ אהמ]. אה כן, ההורים שלי חזרו עם MP4 מתפרק =.= יאי =.= והעיקר, חבילת סניקרס *-* שסנעפ זכתה להכיר אחד ^^ ולנימה יותר מפגרת - ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אנחנו אמורים להיות חברים. אמורים. לא יודעת. לא ממש דיברנו על זה. לא ראינו אחד ת'שני. אבל הוא פשוט חמוד :S הגעתי למסקנה... שאני מתאהבת באנשים רק אחרי מלאי אסמסים שאנחנו שולחים אחד לשני. למר</div>Fri, 16 May 2008 19:06:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9197299http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=9197299http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9154079<div align="right" dir="rtl">טוב, אז הייתי ברוק"צ, אבל ממש לא באתי לחפור על כמה היה כיף וזה, חוויה וזה, אבל זה הכל. מה שכן... מכיוון שזה בלוג שיישאר לי לטווח ארוך (בואו לא נגיד לנצח) אני חושבת שמידי פעם יהיה נחמד לדפדף בארכיון ולצחוק על דברים שקרו לי. אבל לא יודעת, זה כבר לא ממש מצחיק... זה... את האמת, כבר גרם לי לבכות לא מעט. אבל עכשיו שאני מסתכלת על זה, אני מצליחה לחייך. חוויה חד פעמית, חוויה שלא תקרה לי שוב, אבל כל כך הרבה חרטות, חוסר בושה, יותר מידי ביטחון עצמי, וכמובן, חוסר שפיות זמני שגרם ליותר מידי צרות. בחיים לא הצלחתי להעביר את כל הסיפור אצלי בראש, ככה בשלמות... יותר מידי אלכוהול... יותר מידי סקס =/ יותר מידי הורמונים, יותר מידי אדרנלין, פשוט יותר מידי מהכל... וזה מצטבר, ומצטבר.. ויכול להיות שכל אחד יחשוב שזו עוד טעות של בני נוער מפגרים, אבל זה כבר הגיע לרמות אחרות, לרמות של קשרים לא בריאים שגיליתי שיש לי, דברים שיכולים להרוס קשר בקלות. לדעתי רצוי לציין, שהפוסט בשבילי, לא בש לספר למישהו, לא בשביל לבכות למישהו, בשביל להזכיר לעצמי שאני עושה שטויות, שאני משלמת על זה אחר כך בייסורי מצפון, שמה שמפליא</div>Fri, 09 May 2008 14:58:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9154079http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=9154079http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9058286<div align="right" dir="rtl">אז כן, סוף סוף הלכתי למפגש ישרא. לא באלי לדבר הרבה, אלא להציג בתמונות :) אבל מה שכן? גמרנו בתא המעצר בסנטר D: ירדן מושעת ל30 יום מהסנטר XD ולי כנראה רצו לפתוח תיק &gt;.&gt; על שקית שנפלה למטה XD נו באמת. בכל מקרה אין לי ת'תמונות עם האנשים בעזריאלי/ בסנטר או משהו, פשוט הלכנו עם שתי מצלמות ואני התחלתי לצלם עם שלי לקראת הסוף ^^ אז ככה... נתחיל לנו מהתחלה ^-^ [ת'אמת, ההתחלה הייתה בעזריאלי, שם החלפתי קונדום בעד תיק שווה עם גולגולות לבנות (התיק עצמו שחור) שהיה בעצם קרוע, אבל ניתן לתיקון XD דאמ, היא החליפה איתי על קונדום אחד? XDDDDDDDD]ואחרי שניפחנו שם קונדום ומישו אמר לנו שזה לא שיעור מין זה מפגש ישרא OO] אבל כן P= זה התחיל שירדן חיברה ת'מחליק שיער שלה לשירותים בעזריאלי XD שתבינו כמה אנשים הסתכלו XD והיא עוד הוציאה ת'מאוורר ידיים XDDDDDD חצופה P=ואז עשיתי ת'צמי אימו תחת ושמתי את כל הפוני על הפנים וחשתי ת'צמי עם שתי מצלמות XD נו XD תבינו לבד P= חזק! טחחח באמצע הקניון, כלב XDDDDDDDD זה כבר תמונות לאחר המעצר, חשנו ת'צמנו עברייניות חשות, וראינו חבורה של מפחידים OO רק בתל אביב אנשים. אח</div>Wed, 23 Apr 2008 21:50:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=9058286http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=9058286http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=8804388<div align="right" dir="rtl">מתחילה המוזיקה... שומעים מוזיקה מעודדת, של גיבורים.אבל המילים...סופרים אחורה, מעשר עד האפס.עד האפס שלא באמת קיים, ושמגיעים אליו ממשיכים עד למטה, למינוסים, לאין סוף...נמאס לי לרדוף אחרי אנשים, בהפסקות:"חכו לי רגע! נו חכו..."והם ימשיכו ללכת, בלי להעיף מבט.נהייתי לבד, ואפילו החברים הכי טובים כבר לא ממש שם.יש אשליה של שם, אבל היא בחיים לא מציאותית כמו השם האמיתי...אם כבר ההורים לא איתי, לפחות החברים...לפחות שיהיה מישהו לדבר איתו, להסתכל עליו שהכל מתערבל מסביב ולשאוף להגיע.אבל אין, נגמר.ולא ישוב עוד לעולם.ז"ל.</div>Thu, 13 Mar 2008 14:51:00 +0200rinat64@gmail.com (OrdinaryNut)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=502860&blogcode=8804388http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=502860&blog=8804388