http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058heCopyright 2026 תנין בשרוול.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=14239358<div align="right" dir="rtl">בשבוע האחרון כאבה לי מאוד הבטן. זה התחיל בבום- כאב כאילו השטן בכבודו ובעצמו הכניס אותי להריון בכוח. אז אחרי שקצת התקפלתי על הספה זה עבר מתישהו. בימים הבאים הכאב היה פחות חזק ויכלתי לתפקד אבל הוא עדיין היה שם, מציק ומקשה עליי לנשום, לאכול, לצחוק ולעשות ספורט. אח"כ היה לי יום אחד של שקט, ועכשיו התחיל לכאוב לי ככה בקטנה, כי כבר קיבלתי. אבל שום כאב שבעולם לא ישתווה לכאב הכ"כ טהור וכ"כ אמיתי של הגעגוע.</div>Sun, 23 Nov 2014 12:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=14239358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=14239358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=14234738<div align="right" dir="rtl">היי קוקי כבר שלושה ימים שאתה לא פה ואני מתחילה קצת להתחרפן. קשה לעבור ממצב של מדברים כל יום שעות ללא מדברים בכלל. אתה חייב להבין, שעם אף אחד אני לא מרגישה את הצורך לדבר כ"כ הרבה כמו איתך. מצחיק איך לשנינו זה מרגיש מוזר כשלא יוצא לנו לדבר יום אחד, אבל הפעם זה מוזר בקטע אחר, מוזר כי אני יודעת שאם אתקשר לא תענה לי. ולא בגלל שאתה לא רוצה, אלא בגלל שאתה לא יכול. פתאום אני שמה לב שאני חופרת לך הרבה בשיחות הרגילות שלנו. אני שמה לב כי כל חוויה ולו הכי קטנה שעברה עליי בימים האחרונים, אני חייבת לספר לך. חייבת חייבת ואין למי. כלומר, יש למי. אבל הם לא אתה. והכי הורג אותי זה שגם אתה לא יכול לספר לי כלום, ואני יודעת שאתה זקוק לכך יותר ממני! מה לא הייתי נותנת כדי לדעת איך אתה מסתדר. אם זה באמת קייטנה כמו שאומרים או גהינום. אז אחרי שפרקתי את זה, זמן להיכנס לפרופורציות. לפי המילים הבכייניות שלי, אפשר לחשוב שמתת. אבל עוד חודש נוכל לדבר שוב, והחוסר הזה בחיים שלי יתמלא מחדש. ומה זה חודש? חודש זה כלום! עד אז- אני אתאפס על עצמי לאט לאט. אל תדאג לי, תדאג לעצמך. ולקוראים שנכנסו לפה- ממליצה לא ל</div>Sat, 15 Nov 2014 16:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=14234738http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=14234738http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=13991676<div align="right" dir="rtl">אני עומדת בפתחה של תקופה חדשה ומרתקת. מחר אתחיל בשירות צבאי סדיר, אחרי 4 שבועות טירונות ועוד שבוע של מעבר מקצין מיון אחד לשני. בעיקרון אני יודעת שיהיה בסדר אבל המוח שלי לא מפסיק לעבוד. אני שואלת את עצמי שאלות ואני לא מסוגלת לענות עליהן. ואני מבינה דברים לגבי עצמי שאני לא כ"כ יודעת מה לעשות איתם. ובעיקר אני חושבת שאני מתבגרת עם הזמן, וזה לא מוצא חן בעיני. מה היה רע לי להיות ילדה, מבלי הצורך לחשוב על העתיד שלי? מבלי הצורך להיות עצמאית ובעיקר להוכיח לכולם שאני עצמאית. תמיד אני מרגישה שלכולם כ"כ דחוף להיות מבוגרים, מגיל קטן הם כ"כ מתים להיכנס לעולם הזה ולהיות ברשות עצמם ולמלא את הראש באחריות. ואילו אני אוהבת לקחת את הזמן שלי, אני אוהבת להסתכל על ציפורים ועל עצים ועל שדה ולדמיין שאני רצה בתוכו כי אין לי די אומץ לעשות את זה לבד, אני אוהבת את ההרגשה שאני יכולה לעשות דברים בקצב שלי ובזמן שלי ושהעולם יחכה ותמיד יהיו אנשים שיעזרו לי ושאני לא צריכה להיות במירוץ. אבל אנחנו לא נהיים צעירים יותר. הזמן טס. אני מסתכלת על הפוסטים הדכאוניים שכתבתי פה בגיל 14, וחושבת לעצמי שאיזה מזל שאני כבר לא במקום הז</div>Sat, 14 Dec 2013 21:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=13991676http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=13991676http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=13948602<div align="right" dir="rtl">את הבלוג הזה פתחתי בגיל 12. הקטע האחרון בו נכתב בגיל 14, פחות או יותר. היום? היום אני בת 18 וחצי, ובעוד שבועיים אני מתגייסת. התקופה האחרונה מאוד מבלבלת בשבילי, הרי סיימתי לימודים ואני עומדת להיכנס למסגרת חדשה, מאתגרת שאני לא יודעת עליה דבר וחצי דבר. מוחי עסוק במעבר הזה בין ילדות לבגרות, במה שעברתי ב-12 שנים של לימודים ובגיל ההתבגרות, ולאן החיים שלי ממשיכים מכאן? אז מטרה או משמעות לחיים עוד לא מצאתי, אך אני בטוחה שיום אחד אמצא. בינתיים בין כל המחשבות הופיע לו הבלוג הזה, שכן אפילו הספקתי כמה פעמים להיכנס אליו, לחזור אחורה ולקרוא איזו פקאצה מטומטמת הייתי. אבל היי, לפחות היה בי די אומץ לכתוב על מה שאני חושבת, גם אם היה הכי שטותי בעולם. אני לא באמת יודעת למה אני חשה את הצורך להיכנס לפה ולהבהיר שהתבגרתי, ושהייתי מעדיפה לשכוח מהשטויות שכתבתי כאן פעם. חוסר ביטחון תמיד היה תכונה בולטת אצלי אך היום זה כמובן הרבה יותר מתון והרה יותר פחות מפעם. הרבה זמן חשבתי לחזור לכתוב, בסך הכל יש לי המון דברים להגיד. אז לא יודעת, אולי אני אתן לזה צ'אנס</div>Sat, 26 Oct 2013 02:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=13948602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=13948602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11615519<div align="right" dir="rtl">כולם יודעים שאני ילדה מאוד חוסר החלטית ברמות חולניות ("את רעבה?" "לא יודעת O:") והוכחה לכך היא שאחרי שכתבתי "אני לא חוזרת לפה יותר טםטםטם דרמטיות דרמטיות" אני חוזרת כשעבר אולי.. בעצם כמה זמן עבר? חודש? איי קנט בליב איט! ועכשיו מה? עכשיו אני באילת המחורבנת במלון ההוא שקוראים לו מג'יק סאנרייז יושבת עם רוקי על המחשב ומסתכלת על אתיופי מנקה בחלון *-* נכון שזה מראה מלבב? אני רואה הרבה כאלה בקניון וברחוב, מנקים להם בשמחה 3: ובעוד חצי שעה מטומטמת אנחנו נקבל את חדרנו הקט שכולל ג'קוזי ופלזמה ענקית וצ'ייס קרופורד ממתין לי במקלחת במזמן שלרוקי ממתין זאקי קטן ונחמד [ומאט וסינ וג'ימי וג'וני מנקה עם האתיופי] סתם לא, נקבל חדר נטול צ'ייסים ופלזמות! אעאעה. אומיגאד, הרגע שמעתי את חדשת המאה: לרוקי יש 800 חברים בפייסבוק !!!!!!!!!!!! טוב זהו נשימתי חזרה אליי. אני אחזור יותר מאוחר להמשיך את העידכון הזה לאורך של 1000 מילה ולספר לכם על מסיבת הסמים שאני ורוקי עושות בחדר 3: [ויום אחד צ'ייס קרופורד באמת יחכה לי במקלחת]</div>Sat, 27 Feb 2010 14:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11615519http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=11615519http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11550234<div align="right" dir="rtl">זה היה טיפשי. זה היה מטומטם. וזה נגמר. לא הולכת לעדכן פה יותר</div>Tue, 26 Jan 2010 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11550234http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=11550234http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11545569<div align="right" dir="rtl">בחיים לא תצאי לי מהראש. בחיים לא תצאי לי מהלב. אני רוצה אותך.</div>Sun, 24 Jan 2010 16:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11545569http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=11545569http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11479632<div align="right" dir="rtl"> הרבה דברים הספיקו לקרות בחודשים האלה שלא עידכנתי שהשפיעו מאוד על החיים העלובים שלי אבל אני לא ממש הולכת לכתוב אותם פה מרצון פשוט לשמור על הפרטיות האחרונה שעוד נשארה לי. וחוצמזה יש הרבה נושאים יותר חשובים לכתוב עליהם כמו: בריטני ספירס. סתם דוגמה. טוב, כמה דברים על המצב הכללי. אחרי העידכונים בקושי שעשיתי בחופש הגדול הפסקתי לעדכן פשוט בגלל שישרא הפסיק לעניין אותי והבלוג הזה מעולם לא היה חסר לי. ברצינות, אני לא מבינה תאנשים שלא מסוגלים לעזוב. יש פייסבוק היום, זה כ"כ הרבה יותר כיף ! וחוצמזה ישרא לא היה בשבילי יותר מעמוד באינטרנט שכתבתי בו שטויות. לא ממש התחברתי עם אנשים ולא יצאתי מפה עם חוויות מיוחדות כלשהן. OH WELL... אז למה אני מעדכנת עכשיו? כי משעמם לי מאוד. וצועקים עליי שאני אפסיק לדבר בטלפון כבר. WHATEVER! אז לבינתיים אני חושבת שאני אזוז וצפו לעידכון הבא בעוד מיליון שנה כשאסטרואיד ישמיד אותנו או השמש תמות או משהו כזה. נ.ב: פיטבול? מ ל ך !!!!</div>Thu, 24 Dec 2009 22:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11479632http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=11479632http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11165321<div align="right" dir="rtl">"את יכולה לעצום עיניים וליפול אחורה, אני אהיה מאחורייך ואתפוס אותך" תהרגו אותי אבל המשפט הזה לעולם לא יצא מראשי. וגם לא מי שאמר אותו. 3&gt;</div>Mon, 17 Aug 2009 23:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11165321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=11165321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11055656<div align="right" dir="rtl"> שיפסיקו כבר לראות חצוייה. ושאמא תפסיק להקשיב למה שהחברות בעבודה שלה אומרות!!! אני כ"כ ארגיש מושפלת אחרי שיקראו את זה. לא נוראXD - אני רוצה לראות את המחזה ההוא שדניאל רדקליף השתתף בו. ולא, לא בגלל שאני רוצה לראות אותו ערום [כבר ראיתיD:] אלא בגלל שיש לזה עלילה מעניינת [נער אורווה מופרע שמזיין סוסים]. שוב פוסט חסר משמעות. בלעעעעעעעע. ואני יודעת שאת שתיהן אף אחד לא סובל.</div>Sun, 12 Jul 2009 23:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (תנין בשרוול.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499058&blogcode=11055656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499058&blog=11055656