http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234"חיוך לא מסתיר עיניים עצובות וכאשר העבר ירצה הוא יחזור לרדוף את העתיד"heCopyright 2026 כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10181834<div align="right" dir="rtl">טוב בזמן האחרון אין לי זמן יש לי שיעורים,מבחנים ועוד בלוגים. אני המשכתי את הסיפור כי חשבתי שהוא יצא דיי טוב והיה לו עלילה דיי טובה למרות שלא ידעתי איך אמשיך אותו פשוט זרמתי .. בתגובות ירדו ונישאר מהן רק שלישי, בממוצע 10 תגובות שלכם לפוסט.. כך שזה יותר שאני מעדכנת לעצמי ות'אמת לא איכפת לי כי הסיפור דיי מצליח לי .. אז החלטתי או לסגור או לעדכן לא בעיקביות (פעם בשבוע - חודש) אתם לא חייבים לקרוא בינתיים אעדכן רק שהוכל גם אם זה היה אחרי חודש, אז לא אתפלא אם תפסיקו לקרוא כאן רעות</div>Sun, 16 Nov 2008 20:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10181834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10181834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10151238<div align="right" dir="rtl">"אי אפשר לדעתכלום עם הומואים..." עיניו של אלכס נפתחו. "מאיפה את יודעת את זה?" "יש לי את המקורות שלי..." חייכה חיוך ניצחון והלכה כאילו לא הייתה. פרק שמונה <P class=ecmsonormal dir=rtl style</div>Sun, 09 Nov 2008 17:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10151238http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10151238http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10113566<div align="right" dir="rtl">תודה על כל התגבות הצלחתי להגיע ל60 D: אני מקווה שהיו רק יותר קוראים קבועים,מנויים ותגובות ולמרות שפחות חשוב לי גם כניסות חח..אבל ת'אמת אני מסתדרת כבר עכשיו עם כל הקוראים החמודים שעדין נשארו קבועים פרק קודם: לפתע הרופא נכנס עם אביו של דניס. הוא הסתכל על דניס שעדיין ניסה להתאושש. "לפני כל השמחה, יש לי הודעה מאוד חשובה ולצערי גם מצערת." <FONT style="BA</div>Fri, 31 Oct 2008 15:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10113566http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10113566http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10085109<div align="right" dir="rtl">אמ..רק רציתי לכתוב שמחקתי את הפוסט דמויות כי החלטתי לעשות אותו יותר מאוחר, שאני ימצא את כל הדמויות ואת כל התיאורים, בינתיים אני יכתוב פרק חדש, הוא יתפרסם או היום או מחר רעות עריכה ~ 28.10.08 : טוב אז בסוף לא היה לי זמן לעשות את הפרק הבא .. זה לא שיש לי פרקים מוכנים כי אם היו הייתי ממזמן מפרסמת, בזמן האחרון מפצצים אותנו בשיעורים ומודיעים לנו רק שבוע לפני שיש מבחן והלחץ גובר , חוץ מזה החורף עושה קצת מצברוח של שינה ואם לא יש לי דברים אחרים לעשות כך שלצערי אני יצטרך לעדכן לעיתיים יותר רחוקות, בכל מיקרה אשתדל לכתוב את הפרק הבא ולפרסם אותו ביום שישי/שבת ... רעות אה ותודה על 4,000 הכניסות D: עריכה ~ 31.10.08: אופס כתבתי 1.11 בכל מיקרה שינית עשיו :P טוב אז עשיתי עריכה רק כדי להגיד שזהו אין יותר תירוצים כתבתי את הפרק.. שלחתי אותו כרגע לאורן המדהים שעוזר לי לערוך את הפרק וברגע שהוא שולח לי אני מפרסמת וגם יש עיצוב חדש תודה לכל הקוראים הקבועים מלא חיבוקים חח</div>Fri, 24 Oct 2008 16:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10085109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10085109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10059276<div align="right" dir="rtl">שלום, תודה על כל התגובות מהפרק הקודם D: אז בלי הרבה בילבולי שכל מהפרק הקודם: היא הגבירה את הקצב אך הפעם הוא תפס בידה והמייק-אפ ירד וחשף את הסימנים הכחולים, ליאור הביט בידה ואמר: "אז קרה משהו.." פרק שישי מיה משכה את ידה ולא ענתה. היא המשיכה ללכת והוא מאחוריה, עד שלבסוף ענתה: "אם קרה משהו אני לא חושבת שזה עניינך." "אז עניינו של מי זה?" "שלי!" מיה אמרה בהחלטיות.<SPAN lang=HE style="COLOR: #444444;</div>Sun, 19 Oct 2008 17:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10059276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10059276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10047515<div align="right" dir="rtl">תודה לכל מי שקורא כאן וממשיך :) אמ..שלחתי לכל המנויים את הפרק הזה לפני כולם ורציתי לדעת אם קיבלתם אותו? בכל מיקרה מהפרק הקודם : כאילו משהו משך אותם לא להפסיק והם לא זזו במשך כמה דקות רק הסתכלו אחד על השני... פרק חמישי - העבר חוזר שנית. זה לא שהם הכירו לפני זה, רק שהם מצאו לנכון להסתכל אחד על השני כאילו משהו קישר בניהם. * * * * * ניו יורק , מנהטן<SPAN lang=HE style="COLOR: #444444; FONT-FAMILY</div>Fri, 17 Oct 2008 14:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10047515http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10047515http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10032847<div align="right" dir="rtl">טוב, תודה על כל התגובות, אני מרגישה ממש לא נעים שאני צריכה לחכות איזה שבוע ולכתוב שיגיבו לי, כי אין מה לעשות כן התגובות חשובות לי כדי לראות אם הסיפור שלי טוב או לא וכדי לראות אם יש טעם להמשיכו. מעכשיו אשלח לקוראים הקבועים הודעה כשפרק מתעדכן. פרק קודם: הוא זרק את המפתח על הרצפה בחוזקה ,והשאיר אותו שםנימאס לו לנסות לפתור את הנבואה. הפרק הרביעי מיה לבשה מכנס קצר בצבע תכלת וחולצת תלבושת לבנה, היא הסתכלה על ידיה שהיו מלאות סימנים כחולים היא הוציאה את המייק-אפ של אימה ושמה באיטיות, לאט לאט טושטשו הסימנים עד שנעלמו, הדמעות התחילו לרדתאך היא עצרה אותןוהתחילה לחפש את הדף עם השיר. 'איפה הוא יכול להיות' היא חשבה לעצמה בכעס, לא משנה כמה ניסתה להיזכר מה עשתה היא לא זכרה איפה היא שמה אותו. לבסוף היא ויתרה ויצאה לבית ספר. "ליאור!" ערן העיר שוב את ליאור ממחשבותיו "אמ..כן מה קרה?" "מה יש לך, אתה בזמן האחרון לא בעיניניים" "סתם עייף.." "נו באמת ליאור תגיד לי את האמת אני חבר שלך" "ערן עזוב אותי אני עייף באימשך" "תירגע אני רק רוצה לדעת מה קורה איתך" "לא קורה כלום,קצת עי</div>Tue, 14 Oct 2008 16:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10032847http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10032847http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10005154<div align="right" dir="rtl">תודה לכל התגובות ובעיקר לכל הקוראים הקבועים : ) בלי הרבה הקדמות..הפרק השלישי : מיה נכנסה לשירותים וסגרה את דלת התא, היא ניסתה לשמוח ולחשוב על כך שאולי סוף סוף ליאור ישים לב אליה אבל כמובן ששוב הגיעו המחשבות השליליות , כמו למה היא לא התחילה נושא שיחה אולי כך הוא היה גם מתיידד איתה ולמה היא נתקלה בו כשהייתה עם עיניים אדומות. היא פתחה את המחברת כדי לעלות שוב את מחשבותיה על דף אבל כשפתחה אותה, הדף עם השיר הקודם כבר לא היה שם. מיה לא ידעה שליאור יותר משם לב אליה , היא נישארה אצלו בזיכרון, עינייה העצובות סיקרנו אותו ומשכו אותו לדעת עוד, הוא לקח את הנייר המקומט והכניס אותו לכיס , הוא ידע שזה לא המקום המתאים. ליאור הגיע הביתה , הוא זרק את התיק בצד ומיהר לפתוח את הפתק , הוא ידע שזה לא בסדר לפתוח אותו וכמה בני אדם צמאים לפרטיות שלהם , אך למרות כל ההיסוסים הוא לבסוף פתח את הדף , הוא ראה מילים של שיר לא היה שם הכותב או שם השיר , רק השיר ושתי נקודות רטובות , הוא ניחש שהן דמעות. הוא שמע דלת נפתחת זה היה אביו, הוא לא עבד , היה להם מספיק כסף מירושה, אבל בכל זאת</div>Thu, 09 Oct 2008 14:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=10005154http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=10005154http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=9991672<div align="right" dir="rtl">סליחה על העיקובים , אם נישארו עוד קוראים אז הפרק השני : ) מיה נכנסה לכיתה והתיישבה כמו תמיד הכי מאחורה, בפינה, רוב הילדים התרחקו מימנה, זה לא שהיא הייתה מכוערת או מפחידה , פשוט היא לא עוררה עניין וגם לה לא היה איכפת, היה אהבה את הפרטיות שלה ואת השקט שלה, היא פתחה את הספר ושוב נכנסה לדמיונות, היא הייתי מדמיינת אותה חלק מהסיפור, שהיא נסיכה, שאין צרות בראשה , יודעת שעוד מעט הנסיך יבוא ויציל אותה והיה מוכן לעשות הכל בשבילה , אפילו להקריב את חייו, עד שמגיע צלצול לתחילת השיעור והספר נסגר ומיה חוזרת למציאות. מיה לא הייתה כשרונית במיוחד - היא לא ידעה לרקוד או לשיר או לשחק. היא אהבה לכתוב, דברים כמו: שירים , סיפורים , סתם דברים שעוברים לה בראש בזה הרגע, בעיקר על מה שהיא עוברת, גם בכתיבה היא לא הייתי אלופה, אבל כך היא מילאה את החלל הריק שבה. היה שיעור מדעים , היא לא הקשיבה וסתם התחילה לכתוב - את יושבת כמו נסיכה בלי בעיות, לא איכפת לך מהעבר או העתיד, העיקר מה שאת עוברת עכשיו , מחכה לנסיך על הסוס הלבן שיסכן את עצמו בשבילך, שיציל אותך מחייך הריקניים, כולם צועקים לך "תיתעורר</div>Sun, 05 Oct 2008 23:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=9991672http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=9991672http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=9946414<div align="right" dir="rtl">טוב אז אחרי הרבה הרבה מחשבות כתבתי את הפרק הראשון, אני מקווה שתאהבו אותו כי לקח לי מלא זמן לחשוב עליו ובהתחלה היה לי קצת מחסום. אם היו הרבה תגובות אני ימשיך , אם היו נאצה או מעט תגובות למרות כל המנויים אני לא ימשיך בגלל שבכל זאת נורא קשה לי לחשוב על רעיונות חדשים. תודה לכל התגובות מהפוסט הקודם וסליחה למי שלא הספקתי להגיב לו, אני אגיב לו עכשיו : ) אני כבר אומרת מראש שהכתיבה והעלילה והסיפור עצמו היה לגמרי שונה מ"אהבה נשכחת" אז הפרק הראשון : ) "כאשר 4 המפתחות יפגשו והדלת תיפתח, האהבה תיתגלה ואיתה זכרונות מהעבר" תמיד מספרים על ילדי הפרחים שרצו שלום,שיוויון ואהבה, קשה לדמיין שכך הוריו של ליאור נפגשו, בעיקר בגלל שלכל אחד מהם היו מטרות שונות, ירון, אבא של ליאור, תיכנן להיות צייר או משהו שלא דורש הרבה מאמץ , הוא אף -פעם לא התאמץ והאמין שהגורל יקרוץ לו. לעומת זאת מיכל, אמא של ליאור , הייתה נוסעת ממקום למקום , רק כדי שהוריה יתגאו בה ושתוכל למצוא עבודה מוצלחת כמו עורכת דין, לכל אחד הייתה סיבה שונה להצטרף לילדי הפרחים אבל כמו שהוריו אמרו "זה היה יד הגורל" זה מה שליאור יודע</div>Fri, 26 Sep 2008 17:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבת הסיפור - העבר חוזר שנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=498234&blogcode=9946414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=498234&blog=9946414