<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>החיים שלי - סיוט או סתם חלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Nefas. All Rights Reserved.</copyright><image><title>החיים שלי - סיוט או סתם חלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816</link><url></url></image><item><title>כמה זמן ראבק?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=9075381</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;3.5 שנים, זה הזמן שהייתי חופשי מרגש, ועכשיו אני שבוי שוב פעם. כל פעם אני חוזר לפה כשמשהו באמת מטריד אותי ואין לי עם מי לדבר.עבר כל כך הרבה זמן וזה פשוט מציף אותי ומוציא אותי משליטה. כל מצב הרוח שלי תלוי בה והיא אפילו לא יודעת שאני מרגיש כלפיה משהו. אני לא מאמין שנתתי לעצמי לחזור למצב הזה שוב, לאחר כל כך מה שעברתי. כל יום אני רוצה להגיד לה מה אני מרגיש אבל כל פעם זה מרגיש כל כך לא נכון. אני רוצה פשוט לחזור לאפלה שהייתי בה לפני, למה אני צריך להרגיש את הרגש הזה?אני מת לראות אותה כל כך, היא מוציאה אותי משליטה פשוט. שלשום הייתי עצוב, אתמול התגעגתי והיום אני עצבני.למה אני עצבני היום? כי היום היא אומרת לי &quot;הייתי ב, חבל שלא באת&quot; אבל הייתי בא אם היית אומרת לי, אני לא יכול לנחש איפה את נמצאת נכון?!סורי, יצא לי פוסט מגעיל, אני פשוט מלא בעצבים כי ממש רציתי לראות אותה אתמול וזה יכול להיה לקרות בקלות ואז היא באה לי היום גם עם היציאה הזאת שפשוט הוציאה אותי מבאלאנס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Apr 2008 15:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=9075381</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=9075381</comments></item><item><title>שנים...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=5652593</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הממ, שנים כבר עברו מאז שהייתי פה. כל פעם שאני מנסה לעדכן באופן שוטף זה לא יוצא לי. אוף אני מתגעגע לתקופה שלפני הצבא. נכון שתמיד ההורים אומרים כתתבגרו תרצו לחזור לילדות שלכם, רק עכשיו אני מבין עד כמה הם צדקו. לא יודע, הכל נראה כזה בעל משמעות עכשיו, עבודה, לימודים, רכב, איך מסתדרים בחיים. אני רוצה להתעורר בבוקר (יותר נכון בצהריים) ולא לחשוב מה הולך היום, מחר, או כל השבוע קדימה. שלא יהיה לי אכפת מכלום. לא שרע לי עכשיו, אני דווקא ממש הסתדרתי לפחות לרגעים אלו. לא יודע.. הכל נראה פתאום כל כך רציני, מחשבה שרצה בראש שלי כבר איזה שבוע.
אז בכל מקרה.. רק רציתי להגיד.. תעריכו את מה שיש לכם, אפילו אם זה נראה לא הרבה. אל תמהרו להתבגר ולהסתכל על החיים הגדולים כל כך מהר, הם לא כזה משהו. והכי חשוב, תשמרו את האנשים שאתם אוהבים קרוב אליכם.. שלא יברחו לכם בטעות.


לכל החברים, אפילו שאני חרא ולא שומר על קשר (וגם אתם), אוהב אותכם כל כך.
הלוואי והיינו יכולים לחזור לזמנים ההם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Jan 2007 02:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=5652593</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=5652593</comments></item><item><title>אין כמו הבית...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=3324777</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אולי אני סתם בכיין... אבל הגעתי למסקנה שאין כמו הבית.
בזיון,זה השם שאני נותןלצבא, לרוב האנשים זה לא מזיז להישאר שבועיים בבסיס אבל אותי זה הורג, ועוד ביומיים האלו שאני אכשרה כן נמצא בבית אני לא יכול להיפרד מהכרית.
כן כן... תפסתם אותי בשביזות יום שבת, עוד לא הצלחתי לעכל את זה שהגעתי הבייתה ואני כבר יודע שבעוד 12 שעות אני צריך כבר להתעורר לצבא והחראות נתנו לי עוד מטלות &quot;איפה אפשר להחביא 300 גרם של חשיש בבית?&quot; איזה שאלה מטומטמת...
אני צריך לשבור את הראש על איפה לעזעזל הייתי מחביא חשיש בבית כאילו שיש לי מוח סטלני.
לפחות אני יודע שאני סובל פחות מהקורסים האחרים בבה&quot;ד, הרס&quot;פ שלי הכי מצחיק בעולם. והסמל שלי מדבר כמו סטלן בלב, הידרו, ואיט וידאו, קריסטל... מאיפה הוא מביא את היציאות האלו.

אוף הולך לעבור עוד שבועיים עד שאני אראה את הבית... לפחות אני יודע את זה כבר עכשיו, יש בזה הקלה מסויימת.
בלי הבית שלי, בלי המיטה שלי, בלי החברים שלי, בלי המוזיקה שלי, בלי הגיטרה שלי... איייי בכיין אני.

למרות שאני יודע שאף אחד כמעט לא קורא את זה, אז לאלו שכן אשכרה יוצא להם להעביר מבט בזמנם החופשי הרב (אני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Feb 2006 18:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=3324777</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=3324777</comments></item><item><title>הגיע הזמן לא?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=3242305</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המממ.... הגיע הזמן לעדכן לא?
בדוגרי אין לי כל כך זמן עכשיו כי אני צריך ללכת לישון. צריך להיות מחר בבסיס ב10:30 ולמרות שזה בנתניה לוקח לי איזה שנה להגיע. אז בקיצור איתי הכל סבבה, אני עדיין לבד וכל השיט הזה שהיה לפני, אבל יש חדשות טובות!
הצבא מסיח את דעתי מכל החרא שאכלתי, ולמרות שכל יום נראה לי כמו יומיים בצבא עדיין איכשהו אני מסתדר עם הכל!


בקצרה... אני עייף מת ואני חייב להתעורר מחר ממש מוקדם אז עדיף שאני כבר אצלול עכשיו, אם אני אחזור שבת הקרובה אז אני אעדכן אבל זה כנראה לא יקרה אז נתראה עוד שבועיים.

נ.ב. התקבלתי למצ&quot;ח, אני הולך להיות חוקר!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 22 Jan 2006 00:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=3242305</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=3242305</comments></item><item><title>כמו פעם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1451482</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלוואי שיכולתי להיות כמו פעם, מלא שמחה ואופטמיות, מלא אושר וחיים. לצערי אני כבר לא הבנאדם הזה, פעם הייתי צריך לשכנע את עצמי שיש משהו רע בחיים שלי אפילו כשלא היה. תמיד היה לי מצב רוח לאנשים ולעשות דברים, תמיד היה לי מין חיוך פנימי כזה שאפשר היה לראות. מן ניצוץ של אושר.

זה לא עוד פוסט ארוך לקריאה, סתם משהו שאני מרגיש עכשיו, אני פשוט רוצה לצועק:


נמאס לי!!!!!!!!!!!!!!!
שיהיה כבר כמו פעם!!!

נ.ב - תמיד אוהב, אפילו שלא מראה יותר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Mar 2005 00:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1451482</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=1451482</comments></item><item><title>תמונה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1347411</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני בימים אחרונים של שמחה - ויטל תודה על הרגעים הטובים...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 Feb 2005 15:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1347411</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=1347411</comments></item><item><title>כתף לבכות עליה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1333953</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהב את השעה הזאת של היום בחורף, הזמן היחידי שבו שהעולם נראה אמיתי, כל כך ריק מאנשים וכל כך חיי גם.
אתמול הלכנו לפאב, הברזתי לחבר הכי טוב שלי שמנסה להוציא אותי מהדיפרסיה שלי, אני אחלה בנאדם.
לאחר 3 בירות הסתחררי ונסענו לאכול ואחר כך לסנוקר, אני כל כך שונא את כל זה. אבל אף אחד לא יכול להבין אותי, אף אחד לא יכול להיות שם בשבילי, אני צריך כתף לבכות עליה... בלי שום שאלות רק לבכות, בלי &quot;מה הפעם?&quot; ובלי &quot;נו עוד פעם היא?&quot;.
אני צריך לפרוק את כל מה שאני מרגיש - ובכל מקום שאני אוציא את זה יצחקו עלי. אני לא מאצו&apos;, אני לא גבר אמיתי... נו אז מה אם אני בוכה... אני מתגעגע אליה...

Linkin Park - My December

this is my december this is my time of the year this is my december this is all so clear

this is my december this is my snow covered home this is my december this is me alone 

and i just wish that i didnt feel like there was something i missed and i take back all the things i said to make you feel like that and i just wish that i didnt feel like there was something i missed and i t&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Feb 2005 06:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1333953</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=1333953</comments></item><item><title>אהההההה - תביאו צרחה!!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1330024</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוף... אתם מכירים את ההרגשה הזאת שפשוט לא בא לכם לצאת מהמיטה כל היום ופשוט לישון כל הזמן.
יש לי בגרות בספרות היום ב2 וחצי אבל אני מבריז, לא מבין כלום במקצוע הזה, ואני הולך לעשות את זה בקיץ.
יום שבת היה דיי מסריח, להתעורר ב6 ולרוץ לעבודה שמתחילה ב7, סיימתי ב00:30 ואחרי כמה טלפונים לחברים הבנתי שעדיף לי לוותר וללכת הביתה, כולם יושנים גם ככה. הלך לו יום. נעבור לו יום, אני מתעורר ב6 מרים טלפון לדגי שאומר לי שיש הופעות להקות צעירות בחוגים וכניסה עולה 10 שקל. טסתי לשם, דוריאן הכניס אותי בחינם ולקח לי איזו שנה למצוא את המקום הזה.
היה מסריח לגמרי!!! אבל נהנתי מהחברה. ואז בא הקטע שהכי אהבתי, כולם התפזרו ונשארתי לי לבדי והחלטתי לרדת ברגל הביתה (40 דקות הליכה - לא רציני). אם יש דבר אחד שאני אוהב זה ללכת הליכות ולשקוע במחשבות, עם עצירה בדרך הגעתי הביתה וחזרתי הביתה תשוש מת וקמתי עכשיו! 

נ.ב. - נדמה לי הולך להיות יום ממש מסריח, אין לי תוכניות בגרוש, יש הרבה אנשים שאני לא רוצה לראות אבל לא בא לי לשבת בבית, יש מצב שאני אברח לקריות... אהמממ...

החמודה שלי:
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 Jan 2005 11:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1330024</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=1330024</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1321626</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה זאת אהבה?‏ הרגש המושלם, הרגש שגורם לך להרגיש חיי, הדבר שמעלה לך חיוך בבוקר, ובדיוק לפני שאתה הולך לישון.רגש שאני מתגעגע אליו...מהי/מהו בת/בן הזוג המושלמ/ת בעיניך?‏ אני לא חושב שיש צורך בשבילי לענות פה...איך יודעים שאוהבים?‏ פשוט יודעים... אני יודע בעצמי... וגם אין לי בעיה להגיד את זה..האם את/ה בתוך אהבה כרגע? ‏ זה לא הדדי.. אז לא.מה הדבר הכי רומנטי שעשית אי פעם?‏ עשיתי ערב רומנטי לרחלי כשהיינו שבועיים ביחד, פיזרתי ורדים והדלקתי נרות... היה מדהים... חוץ מזה שלא היה רגש.מה הדבר הכי רומנטי שעשו לך?‏ קנו לי עוגת גלידה בחודש וכתבו לי בגדול על דף &amp;quot;אני אוהבת אותך&amp;quot;מה המקום הכי רומנטי בעיניך?‏ כל מקום... העיקר שהוא עם הבנאדם שאני אוהב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Jan 2005 05:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1321626</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=1321626</comments></item><item><title>היי! ברוכים לבלוג הסודי שלי :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1321619</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר לא עדכנתי כמה שנים בבלוג, אז החלטתי שהגיע הזמן, אני יודע שאף אחד לא יקרא במילא.
אני מתבונן בחלון, החוצא,כבר 4 לפנות בוקר, כמה שזה חשוך וריק כמו חלום. אם רק הירח היה יכול להישאר בשמים, ושהשמש הייתה נשארת שם בצידו השני של כדור הארץ. אני חושב, על כל מה שקרה ועל מה לכתוב.
אני לא בנאדם של כתיבה, אני לא מוציא את הרגשות שלי החוצא בדרך כלל, אבל לפעמיים רק לפעמיים הכל נשפך החוצא.
עבדתי אתמול וכשסיימתי את המשמרת שלי ב12 (מקדונלדס אימנו אותי היטב - האחרים יצאו ב2) חשבתי שאני אצא, היה לי חשק מוזר שבדרך כלל אין לי. הרמתי טלפון אל דגי והוא אמר שכולם הולכים לפאב השכונתי שלנו והזמין אותי לבוא גם. במהרה הגעתי לשם והתחלנו להזמין משקאות, שתיתי בירה ואת רוב הקוקטליים שכל השאר הזמינו (גועל נפש מזל שאני רוסי). לאחר הרבה צחוקים החלטנו ללכת הביתה. זה השאיר אותי, דגי ואותה בלי מקום באוטו אז נאצלנו ללכת לתחנת מוניות. דגי תפס לנו מונית אליה, אני גר בדרך אבל הנהג האידיוט החליט לעבור דרך חצי מהסמטאות בהדר ולנסוע בדרך ארוכה יותר אליה, שלא עוברת לידי בכלל. נאלתי לרדת שם, ברוממה, היא שאלה אותי מה קרה ועניתי חר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 29 Jan 2005 04:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Nefas)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=49816&amp;blogcode=1321619</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=49816&amp;blog=1321619</comments></item></channel></rss>