http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849כל הדברים המפגרים שעוברים לילדה בראש...heCopyright 2026 אחת כזאת, נו אתם יודעים.... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8530181<div align="right" dir="rtl">סוף סוף בא לי החשק לעדכן!!!! טוב סיימתי! ביי ביי! 3&gt;</div>Wed, 30 Jan 2008 12:39:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8530181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=8530181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8218949<div align="right" dir="rtl">אז מה אני צריכה לכתוב היום? הפוסט הזה נכתב בהשראת שולה. למה בעצם אני כותבת אותו? כי אני איבדתי כל כך הרבה דברים בחיים שלי ואף פעם לא התייחסתי אליהם כראוי. טוב, כראוי זו לא מילה מתאימה... הכוונה שלי היא שאנשים לא שמים לב מה יש להם ביד עד שמאבדים אותו. כמה דוגמאות מהחיים שלי לאנשים שמעולם לא שמתי לב כמה הם חשובים לי עד היום... ליזי- אליזבת היתה תמיד חברה קרובה שלי. נכון היינו שונות מאוד אחת מהשנייה אבל תמיד חשבתי שהיא מיוחדת. אולי בגלל שהיא לה מבטא חמוד, אולי בגלל ששתינו אהבנו מוזיקה רוסית...היא הייתה עולה איתי באותה תחנה וכמעט כל יום רביעי הייתי באה אליה.... טוב מה זה משנה. לפני שנתיים ליז עברה לקנדה. היא עברה ביום שישי אחד באמצע נובמבר. ואני זוכרת שביום ראשון כשחזרתי לחכות להסעה, והיא לא הייתה בתחנה, אני חשבתי כמה אני אתגעגע אליה, כי בשנה האחרונה שלה כאן, לא באתי אליה בכלל. סבא שלי- את סבא שלי הכרתי רק שנתיים מהחיים שלי. אני אפילו לא זוכרת את השם שלו. נראה לי שזה יהודה. כל מה שאני יודעת עליו זה מסיפורים. איך היינו באים לאכול אצלו כל שישי, איך הארון שלנו היה מלא בקינדר בו</div>Mon, 17 Dec 2007 22:42:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8218949http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=8218949http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8209579<div align="right" dir="rtl">יוצקמה ואני פתחנו מלחמה!!!! הוא פותח בלוג מלא בכתובות נאצה נגדי ואני כותבת פוסט שלם נגדו!!!!! מואהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 יו קילד מי אגו! פריפר טו דיי!!!!!!!!!!!!!! חוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחו!!!!!!!!! לילה לילה מסתכלת הלבנה דרך חלון חדרו של יוצקמה בפניו המעוותים, בריסייו הלבנים....... לילה לילה מסתכלת הלבנה ואומרת הלבנה ליויו הקופיף אתה מכוער וזה ממש מטריף! לך לאמריקן לייזר יש שם מבצע של חבר מביא חבר!!!!!!! ואולי אז תהיה פחות מפחיד (אני יודעת , לא חרוז...) ומחר נראה כולנו את יותם מכוער הרבה יותר, טוב דבר אינו מושלם!!!! ויבכו הילדים שיראו את הפנים שיותם עשה לעצמו באמריקן לייזר!!! חוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחוחחוחוחוחוחוחוחחוחוחוחוחוחוחוחחוחחוחוחוחוחוחוחו!!!!!!!!!!!!! יותם המכוער!!!!!!!!!!!!!!!!1 שירים נוספים בפוסט הבא!!!!!!! לאב יו! </div>Sun, 16 Dec 2007 19:19:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8209579http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=8209579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8208858<div align="right" dir="rtl">אם מישו אי פעם יפענח מהי המכה מגיע לו אוסקר! אם לא היו מכריחים אותי לא הייתי עושה אבל מכיוון שלא בא לי להחנק מסופגניות ושתהיה לי עצירות מלביבות אני עושה!!! מי שלא עושה ומעבירים לו יקולל לנצח וכל חנוכה יבואו לביבות ויתקפו אותו בשירותים!!! מואהההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! חמישה פרטים גנוזים עליי ועל עצם קיומי: 1.לדעתי כל האנשים בעולם שרוטים ברמות קשות ורק אני שפויה 2.רצחתי את סנטה קלאוס לפחות 1286 פעמים בשבוע האחרון (הפלתי אותו משביל של שלג!) 3.אני אוכלת עכשיו תות ממש מוזר... 4.החדר האהוב עליי בביתי הקט הוא השירותים... מה הייתי עושה בלעדיהם? 5.אני חובשת עכשיו כובע מפרווה סינטטית ושומעת משו שנשמע כמו הבסקריט בויז בשילוב של נלי!פחחח איזה כאפות אני! חמישה דברים שמגעילים אותי למוות: 1.אנשים שחושבים רק על עצמם 2.לראות בנאדם מקיא 3.ריחות לא נעימים כגון היוסופים של כמה ילדים בהסעה אהממ אהממ...יותם...אהממ אהממ... 4.המחשבה שכל רגע מישו מת בעולם. הנה עכשיו! ועכשיו! ואוי הפעם שניים בו זמנית! 5.מזיקים מכל הסוגים והצבעים חמישה הרגלים כפייתיים ומוזרים שלי: 1.לכסוס\ל</div>Sun, 16 Dec 2007 18:21:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8208858http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=8208858http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8068157<div align="right" dir="rtl">האמת היא שאני לא כותבת הרבה סיפורים. כתבתי רק 4 סיפורים בחיים שלי. אבל אהבתי את זה מאוד. תמיד רציתי להיות סופרת אבל אף פעם לא היה לי באמת את הזמן להקדיש לכתיבת סיפור. טוב, עכשיו 00:31 בלילה ויש לי את כל הזמן שבעולם. את הסיפור הזה כתבתי לפני שנה בערך. הוא לא ממש הגיע למקומות גבוהים בבצפר (המבין יבין...) אבל רוב האנשים שקראו אותו אהבו אותו. אם גם אתם אוהבים תגיבו.....! חברות אלמוג היתה חברה שלי. אלמוג היתה החברה הכי טובה שלי. אלמוג היתה החברה היחידה שלי בכל העולם. אנחנו היינו חברות מאז הגן, מהרגע הראשון שנפגשנו. אבל הכל השתבש. בגלל פתק. הכל התחיל בתחילת שנה שעברה. אלמוג ואני התחלנו את כיתה ו'. כמו כל שנה ישנו ביחד. היינו החברות הכי טובות בעולם. לא היו לאף אחת מאיתנו עוד הרבה חברות. לא היו הרבה שרצו בכלל לדבר איתנו. כל שנה היינו ישבות אחת ליד השניה וריכלנו על כמה גדול התחת של המחנכת החדשה (שהיה הפעם גדול במיוחד....). אבל השנה ההיא היתה שונה. בזמן שהעתקנו מהלוח את מערכת השעות החדשה שלנו, ראיתי שאלמוג קיבלה מכתב ממישהו. בהתחלה חשבתי שרק ביקשו ממנה להעביר, אבל אז ראית</div>Sat, 01 Dec 2007 00:24:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8068157http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=8068157http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8018408<div align="right" dir="rtl">ואני לא מתכוונת רק לדברים רעים, אני מתכוונת בתכלס. אפשר גם לעשות משו טוב ואחר כך הצטער על זה שעשית את זה כי זה לא היה שווה את זה. הנה כמה מקרים של דברים שעשיתי ואני ממש מצטערת עליהם: 1.אני מצטערת שקשקשתי היום לעצמי על הקלמר וצבעתי את כל הגולגלות הלבנות במרקר ורוד\צהוב\ירוק\כחול כי זה יצא ממש מכוער! 2.אני מצטערת שבשיעור של הדוגמנית שלנו הטסתי מטוס נייר ואני עוד יותר מצטערת על זה שהיא תפסה אותי, אבל הכי הרבה אני מצטערת על זה שהיא לא הענישה את הילדה שהיא תפסה אחריי... 3.אני מצטערת על זה שהיום בהסעה כשהנהג הלך להשתין ברחוב נתתי לגאיה הקטנה ללכת החוצה לראות... 4.אני מצטערת על אותו הלילה של יום שני שלא שמתי לב שהמרפסת פתוחה. ואני מצטערת שסשה שלי ברחה החוצה ואני מקווה שמישו מצא אותה אז ולקח אותה איתו ושהחתולה הדרוסה שראיתי על הכביש יומיים אחרי זה לא הייתה היא... 5.אני מצטערת על זה שביום שישי קראתי למיקי "מפגר" ושהכעסתי את אורן. 6.אני מצטערת על זה שהפסקתי ללמוד רכיבה: על זה שלא התמדתי בתרגילים, על זה שוויתרתי מהר, אל זה שלא נתתי אמון ועל זה שלא דחקתי באמי לשלם על עוד חודש ר</div>Sun, 25 Nov 2007 16:22:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=8018408http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=8018408http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7974755<div align="right" dir="rtl"> לפני כ-4 דקות החלטתי לבדוק את האימייל שלי בפעם הראשונה זה חודשיים וראיתי את כל התגובות שקיבלתי בזמן אחרון והייתי רוצה להגיב להן. לא דברים מרושעים, אל תדאגו...... לניצנוץ- את הגבת לבלוג האופטימי שלי. אהבתי את התגובה שלך. היא הייתה נורא בוגרת והראתה שאת מתייחסת לפוסטים של אחרים מאוד ברצינות. אבל הפוסטים שלי הם לא כולם רציניים... אני אוהבת לצחוק על עצמי ועל אחרים בפוסטים שלי (בלי כוונה להעליב כמובן). הפוסט האופטימי נכתב בגלל שזה היה הנושא החם של היום ורציתי לנסות לכתוב בנושא הזה. אני מקווה שאת מבינה ושלא באמת לקחת את זה כל כך קשה... לאחת עם השם הסודי- את הגבת לבלוג הפקאצי שלי. אני לא יודעת מי את ואני לא בטוחה אם את בשכבה שלי.. אולי. בכל מקרה, גם זה כמו הפוסט האופטימי היה בצחוק. אני לא פקאצה ! בכלל לא! נכון לפעמים זה מצחיק לדבר כמו אחת אבל את הפוסט ההוא עשיתי באמת רק בגלל שהיה לי ממש משעמם.... לאלונה- את הגבת לכל הפוסטים שלי, וברוב הפעמים הגבת דברים מאוד פוגעים. שלחתי לך גם הודעה יותר מפורטת באימייל, מקווה שראית אותה... את צריכה להבין שלא צריך להגיב לכל דבר... יש דברים ש</div>Tue, 20 Nov 2007 23:10:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7974755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=7974755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7972266<div align="right" dir="rtl">כיתה ז'2. מקום מזעזע למדי וזה עוד בלשון המעטה... ריח הסנדוויצ'ים הרקובים העולה מן פח הזבל, מרבד מסטיקים הכחולים (לא בטוח אם מעובש או שככה זה אמור להיות...) הדבוקים מתחת לשולחן, מטוסי הנייר העשויים מהמבחנים הנכשלים במתמטיקה זרוקים בכל פינה בחדר המלוכלך שעל קירותיו כתוב בלורד מאיכות גרועה ביותר:''מחזור כ''ג שליטה!''. בין כל הזבל והצחנה, התפתח זן חדש של אנשים, אנשים שמטרתם היא לכתוב כל דבר אפשרי על הלוח... אנשינו הצליחו לתעד כמה מהדברים המרגשים, המטרידים, המוזרים והמהממים שקבוצת אנשים חכמה ונכונה זוכתבה בחודשים האחרונים. שמות הכותבים אינם יפורסמו... *יותם היקר, עקב פיגור שכלי ברמה בינונית עד קשה, לא הצלחת לעבור את בחינות הבגרות. על כן, תישאר עימנו עוד שנה נפלאה ומלאת חוויות... בשנאה רבה, הנהלת בית הספר הגבוה לנפחות (דברים מסוג זה נכתבו פעמים רבות עם שינויים קלים בטקסט. אני בחרתי אחד שאהבתי במיוחד...) *לג'ני היקרה, בצער בר ובייגון קודר אנו מודיעים לך על התאבדותו של בעלך, בני גורן, אשר לא סבל אותך ועקב כך תלה את עצמו מחבל הכביסה... בתנחומים כנים, הכלב שוקי שגם לא סבל אותך</div>Tue, 20 Nov 2007 19:19:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7972266http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=7972266http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7950754<div align="right" dir="rtl">יו מאדר פאקרס!! מיי ניגר אנקונדה איז אין דה האוס יו!!! אנשנושים ואנשנושות ! אני חשה היום סבביישן והיה לי יום חבל''ז שוקו! נקניקיה מי שלא קורא את הפוסט הכל כך מאגניב הזה... כי היום אני כותבת פוסט לפנים! חיחיחי.... אחושלוקלוק של פוסט אחוקים שלי! כל הפוסט שלי יהיה בסלאנג יו, ומי שלא מבין הוא כל כך אאוט! סורי אנקנקונדה! את כזאת ילדה כאפות לבצים (לביצים כאילו, ככה פשוט המורה ללשון אמרה שצריך להגות את זה...גם המורה ללשון היא כאפות לבצים!!!). ואנקונקוקנדה, למה לעשות לי חררה?! יש לי בלוג פצצות לגבות וכל הניגרים אי שם יכולים לומר שאני ילדה קצוות בלונדיניים טבעיים ולא מפוצלים מדורגים בצורה סימטרית!!!! איזהפוסט קצר וקולע! ממש מושי של פוסט!!! פוסט הבא ברוסית!!! חיחיחי...... </div>Sun, 18 Nov 2007 15:58:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7950754http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=7950754http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7938311<div align="right" dir="rtl">בחיים שלי לא כתבתי לנושא החם (אפשר לחשוב, יש לי את הבלוג הזה פחות משבוע....).... ויש נושא מאוד מעניין הפעם: אופטימיות. את איך אפשר להיות אופטימים כשיש כאלו דברים מעצבנים בחיים? תמיד אין כסף ברגע שאתה הכי צריך אותו נכשלים במקצוע האהוב עליך ריבים עם המשפחה לא משנה כמה מוקדם תלך לישון, עדיין תהיה על הקרשים בבוקר הבצפר שלך לא שובת בגלל שהמורים כולם הם בהסתדרות (....) אז החלטתי להיות אופטימית עד שהכל יהיה טוב!!! כי הכל יהיה טוב בסוף!!! רק צריך להאמין!!! הרבה!!! וגם לחייך!!! זה תמיד עוזר!!! ואז לא מקבלים שישים במתמטיקה!!! (סיפור אמיתי רק אל תספרו לאמא שלי)!!! ואז מקבלים הרבה כסף מהמשפחה כי הדודים באו לבקר ממיאמי ורצו שצ'פר!!! כי קיבלתם 100 בהיסטוריה!!! כי הייתם אופטימיים!!! וכי חייכתם!!! למרות שלא למדתם בכלל!!! ואז אתם קונים את האייפוד החדש הזה שאהבתם בפרסומת של אופיס דיפו!!! כי יש לכם כסף מהדודים!!! וכל המשפחה מתחילה להתלהב ולתת לכם עוד כסף כי הורדתם את הזבל!!! וכולם מאוד אוהבים אותכם!!! כי אתם מחייכים את החיוך הטיפשי הזה כל היום!!! ואז אתם הולכים לישון באחת בליל</div>Fri, 16 Nov 2007 22:31:00 +0200yael_volo@walla.com (אחת כזאת, נו אתם יודעים...)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=494849&blogcode=7938311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=494849&blog=7938311