http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961חייו המאושרים של הומו (בארון) בישראלheCopyright 2026 אל עצמי. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=8105979<div align="right" dir="rtl">פרטים בהמשך......</div>Wed, 05 Dec 2007 00:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=8105979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=8105979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=8076586<div align="right" dir="rtl">גם הפוסט הזה נכתב מהפלאפון.. הכל מתפרק כאן.. בית של חארות רק האמא והבת נורמליות- כל השאר זבלים. אבא יושב לראות טלוויזיה ומעיף את כל השאר מהסלון, אם חלילה אתה רואה משהו אחר, הופ הערוץ ישתנה למה שהשמוק הזה שעונה לשם אבא רוצה לראות. האח הטיפש שרוצה את המחשב ועל הזין שלו שאני עושה שיעורים, חולה נפש שרק אומרים לו מילה שהוא לא רוצה לשמוע - והוא יתחיל לצרוח כאילו נכבה ממדורה ולא מצליח לברוח.. והאמא - טיפת שפיות בים הצחנה. הסיבה היחידה שאני לא עוזב את האורווה. האחות כבר עזבה מזמן, נשארה רק אמא.. חבל שהולידו את אחי, אם היה אפשר כמו באפקט הפרפר לחזור אחורה בזמן לשנות מהלך אחד, הייתי דואג שההורים שלי לא יעשו את אחי.. אני רואה לפעמים מאיזה בתים חברים שלי באים - ומקנא. החבר שאבא קנה לו רכב והחבר שאבא שלו מביא לו את הרכב מתי שמבקש, החבר שמעריץ את אחיו או הידידה שיכולה להביא חבר'ה בלי שיהיה בלגן...</div>Sat, 01 Dec 2007 22:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=8076586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=8076586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=8055836<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן חשבתי לקחת איתי בלוק לכל מקום. לא, לא בשביל לצייר אלא ליצור. לכתוב. להנות. ניסיון לרדת שורה.. אני יושב באוטובוס, אחד משבע ביום, המון חיילי מקדונלדס סביבי. המון חיילות שנראות ממש טוב אבל אני כמובן מסתכל על התיכוניסט התמים, מקווה שהוא אולי חוקי למרות שיודע שלא. בוחן מכף רגל ועד חזה, עם גוף כזה למי איכפת מהראש... יש לי שיעורי בית מפה ועד להודעה חדשה אבל למי איכפת כשצריך להיפגש עם חבר'ה מהצבא.. יש סדר עדיפויות מאוד ברור בנושא - בילויים, עבודה, לימודים - בסדר הזה טוב הגעתי לתחנה אז תהנו.. ביי</div>Thu, 29 Nov 2007 18:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=8055836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=8055836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7992347<div align="right" dir="rtl">ולכן לא כתבתי כלום לאחרונה... כשתהיה לי מוזה נדבר.. כעת חורף, אני מעדיף לשבת מול החלון ולראות את הגשם הנוטף.. איכשהו החורף בישראל מזוייף, אבל עדיין אני ממש אוהב אותו לצפות בגשם להתכרבל בפוך (בעדיפות עם עוד מישהו\מישהי) לשתות שוקו חם לעשות אמבטיה חמה (גם בעדיפות עם עוד) להיכנס לג'קוזי לוהט כשרסיסי ברד נוקשים על תקרת המקום לראות סרטי חורף רומנטיים לשמוע בלדת רוק טובה נדבר מחר.. או ביום ראשון שב"ש, אני...</div>Thu, 22 Nov 2007 20:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7992347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=7992347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7947431<div align="right" dir="rtl">ערוץ 10 שידר היום את הסרט פילדלפיה סרט שראיתי לראשונה בגיל 16 מסוג הסרטים שכל ילד צריך לצפות בו, מכיוון שהוא ממחיש אטימות בני אדם מהי? הסרט, שעלה למסך הגדול בשנת 1993, מספר על אנדרו בקט (טום הנקס),עורך דין בחברה ענקית, שפוטר בגלל שחלה באיידס, לכאורה לפחות. הבעלים של החברה טענו שהוא התרשל במילוי תפקידו, הוא טוען שהם ביימו אירוע שבו הוא כביכול מתרשל, בשביל לפטר אותו. הסרט ממחיש את הבורות בנושא האיידס שהייתה פה לפני 15 שנים, את הרצון לזכויות שוות, ואת הדעות הקדומות (הסרט זכה ב-2 אוסקרים אז, האחד לטום הנקס על שחקן ראשי, השני על פסקול הסרט של ברוס ספרינגסטון) הרבה סרטים נעשים על הומואים, על זכויות של הומואים, על אהבה שונה, על חיים שונים. סרטים כגון הבועה, הר ברוקברק, יוסי וג'אגר, הסדרה המצליחה הכי גאים שיש ועוד ועוד ועוד.. אבל הטוב מכולם לטעמי הוא פילדלפיה אולי זה המשחק הענק של טום הנקס, אולי המשחק הגדול של דנזל וושינגטון (עורך דינו של בקט, ג'ו מילר), אולי התסריט האדיר בסופו של דבר, אם אתה הומו, או דו, או לסבית, או סטרייט - אתה חייב לצפות בסרט הזה. סרט מעולה שממחיש מהי</div>Sun, 18 Nov 2007 01:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7947431http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=7947431http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7923760<div align="right" dir="rtl">7 בבוקר על הרגלים 8 כבר מחוץ לבית 10 שיעור ראשון ב-15:00 כבר בדרך לעבודה 00:00 רק מגיע הביתה, לעוד כמה שעות שינה בדרך להשכמה מוקדמת אלה הם החיים הסטודנטיאלים השבוע האחרון היה הקשה מכולם היה דד-ליין לשעורי הבית, והוספתי עוד קורסים (ביהדות) והגברתי את כמות האימונים והקטנתי את שעות השינה היום היה השיא היום הבנתי למה כל כך קשה לי בעבודה אני לא שותה קפה כבר תקופה ארוכה, לא יודע למה.. ככה יצא בבתי קפה ובפיצוציות אני מתבאס לקנות כי זה עולה 10 שקל (?!?) בבית אני לא מכין כי אין לי זמן בין השיעורים, לעיתים, אני מפציץ באנרגיה עם איזה שוקולד לפני האימונים אני תוקע חטיף אנרגיה בשביל ... האנרגיה בין לבין, שום קפאין דווקא הגעתי היום לעבודה רגוע, כרגיל, עם חיוך אבל הדבר הראשון שעיצבן אותי חירבן לי את כל היום.. כך היה גם אתמול זה לא קל ללמוד מהבוקר עד אחה"צ ואז לעבוד עד חצות לא קל מנטלית אתמול הרגשתי זאת על בשרי גם היום למה אתם חושבים שהייתי עצבני מהשטות הכי קטנה? כיוון שחסרות לי שעות שינה אבל אני לא מתכוון לוותר.. מי שמכיר אותי יודע שליד הערך "עקשן" במילון יש תמונה</div>Thu, 15 Nov 2007 00:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7923760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=7923760http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7907623<div align="right" dir="rtl">כמה מבאס לקבל את המכתב הירוק הזה בדואר. לפני שהתגייסתי אמרתי לעצמי שאני הולך להתנדב כמה שיותר רחוק כשהייתי חייל צעיר חשבתי שכשאני אהיה פזמניק אני לא אהיה שבוז בימי ראשון כשחוזרים לצבא כשהפכתי לפזמניק חשבתי לעצמי שלמילואים אני אשמח לבוא עכשיו אני חושב שכשאני אסיים ללמוד בטוח אני אבוא ברעל למילואים נראה מה יהיה התירוץ כשאני אסיים ללמוד.. התירוצים האלו לא באים מתוך חוסר רצון, חוסר רעל או מיאוס הם באים מתוך תחושה מגעילה של ... של "אני היחיד שעושה פה מילואים" לפני שהתגייסתי ידעתי שרוב החבר'ה שלי מהתיכון הולכים להיות ג'ובניקים, אם הם יתגייסו בכלל כשהייתי חייל הבנתי ש-90% מהחיילים הם ג'ובניקים. כשהפכתי למילואמניק המספרים הכו בי קשות - 5% מהאוכלוסיה בישראל עושה מילואים. 5% שמגנים על כולם. ומה זה יוצר? יותר ימי אימונים - כן יותר ימי תפיסת קוים- כן יותר נטל - כן יותר זכויות - ממש לא. "ממילא הם תורמים", יגידו הטמבלים מהמשכן, "אז למה צריך לתת להם תמריץ על תרומתם" ולכל אחד יש את בעיותיו הוא.. יש את הסטודנט שמפסיד ימי לימודים ונאלץ לגשת למועד ג' ויש את השכיר שמפסיד ימי</div>Tue, 13 Nov 2007 00:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7907623http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=7907623http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7900896<div align="right" dir="rtl">חיים סטודנטיאלים אלה הם חיים קשים אתה קם מוקדם, מוקדם מאוד, נוסע ללימודים מסיים עם הלימודים נוסע לעבוד מסיים עם העבודה, יושב איפשהו, כי אין מצב שחיי החברה מתחרבנים בגלל זה מסיים עם הפאב, חוזר הביתה, ומגלה שיש לך 4 שעות לשינה + שיעורי בית.. אתמול, ספציפית, הייתי בחופש מהעבודה אז יכלתי לבקר קצת בחדר כושר בדרך לחדר כושר ראיתי איזה זוג הם ירדו במדרגות נעות, כשאני עליתי היא ליטפה אותו עם היד שלה מתחת לחולצה לאורך כל הבטן לשבריר שניה חשבתי, איזה מגניב אם היא הייתה עושה את זה לי אבל אז חשבתי, איזה מגניב אם הייתי במקומה אני כזה הומו הומו הומו (בתכלס אני דו אבל.....) איך אני חושב להתחלף איתה כשלא זיי*** כבר הרבה זמן בנות איך לעזאזל אני חושב לעצמי?! כזה הומו.... אחרי זה התאמנתי, התקלחתי.. נזכרתי קצת בצבא במקלחות הצבאיות לא יודע למה.. אבל נזכרתי כשיש לך אנשים יפים בפלוגה (לדוגמא, אם אתה לוחם בסיירת וכולם שרירים עם קוביות) אז אתה ממש נהנה ללכת למקלחת במיוחד שאף אחד לא יודע לפעמים נהנה לפעמים סובל... כי אסור שיעמד, אבל מצד שני אתה מת להביא ביד... פעם אחת הבאתי ביד, בשירו</div>Mon, 12 Nov 2007 12:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7900896http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=7900896http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7887872<div align="right" dir="rtl">כתבתי בן זונה של פוסט פתיחה אבל ישרא-בלוג דאגו להרוס לי אותו ע"י הערת שגיאה, שכמובן (באופן בלתי מובן) לא גיבתה לי את הפוסט אלא מחקה אותו. אז אני אכתוב בקצרה, כי זאת כבר פעם שלישית שאני מנסה לכתוב אותו בן 23, דו, בארון, שנה א' בבר-אילן, לוחם בסדיר (ואף לוחם במילואים), עובד למרות שלומד, אף אחד לא יודע עלי, כולל אחים, הורים, מורים, חברים, מפקדים - אף אחד... מצטער שהתחרבן לי הפוסט פתיחה... תשארו פה, שימו לכם מנוי, כי אני אביא עדכון טוב עוד השבוע (או מקסימום במוצ"ש הבא) לילה טוב ושבוע טוב אני...</div>Sat, 10 Nov 2007 20:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אל עצמי)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493961&blogcode=7887872http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493961&blog=7887872