<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>בלוג הסיפורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746</link><description>...</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 חתיכה(\ת) מש(ו)געת. All Rights Reserved.</copyright><image><title>בלוג הסיפורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746</link><url></url></image><item><title>פרק עוד אין.. אני כותבת אותו מחדש :\</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9892715</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז החלטתי לבדר את הקוראים ביינתים בכמה דברים ממש מצחיקים וממש נכונים. 

-אף בן אנוש מעולם לא הצליח לחשב נכון את מספר הפיתות שצריך להביא כשעושים על האש

-לא משנה כמה תתכנן את זה קודם, אתה תמיד תשב באוטובוס בצד של השמש 

-הבחורה שתרגיש איתה הכי טוב ונינוח תגיד לך אחרי שבוע שהיא מרגישה שאתם לא מדברים מספיק

-גם אם אתה ביל גייטס, ברגע שתקרא לבת שלך אורטל צמצמת את אפשרויות התעסוקה שלה לחנות בגדים או פיצוציה

-העיר שהכי נשמעת כמו מחלת עור - פקיעין

-אלוהים לא יכל לסמן את כל האפסים עם תמרור, אז הוא מסמן אותם בפאוצ&apos;ים 
גם אם אתה הולך עם זה על הכתף - זה עדיין פאוץ&apos;

-הדבר הכי גרוע שאתה יכול להגיד לה בוויכוח: &quot;את רואה שאין לך מה להגיד?&quot; 

-האישה שהשם שלה הכי נשמע כמו שם של משהו שבנית בצופים - קונדוליסה רייס

-אנשים שצריך להרוג: אנשים שמזמינים סטייק 900 גרם במסעדה+צלעות כבש+צ&apos;יפס ומבקשים דיאט קולה עם זה 

-לא משנה מה יקרה כשתעברו לגור ביחד לא רק שהיא תקח לך את הפרטיות גם המייל שלכם יהיה משותף

-כלי נגינה שנשמע כמו מחלת מין: עוגב

-ככל שהמכונית קטנה וישנה ,הבחורה שנוהגת יו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 13 Sep 2008 15:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9892715</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9892715</comments></item><item><title>אני יודעת אני יודעת!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9859754</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יודעת שאני לא מפרסמת! החליפו לי את המחשב ועוד לא העברתי את הדברים (ת&apos;אמת אני לא בטוחה שאני יכולה בכלל כי היה לי וירוס) 
ואני יודעת שכל הזמן יש לי תירוצים.. אז אני ממש מקווה שתחכו עד שאני יעביר את הסיפור למחשב הזה.. כי פרק 13 כבר היה ממוכן ואזהוירוס תקף. .אז אני מקווה שזה לא נמחק ואז ברגע שאני יעביר אני אפרסם את הפרק... מקווה שתביני ותישארו לקרא ... למרות שאני בספק.. :\ 
אוהבת 3&amp;gt;

-עריכה-
החלטתי שאני אפרסם פעם בשבוע (יומשבת) אז הפרק הבא כניראה יגיע ביומשבת הבא... תנקס על הסבלנות.. :\&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Sep 2008 17:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9859754</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9859754</comments></item><item><title>הודעה ממש ממש חשובהה@#$$#@#$</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9763470</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי אני יודעת שהבטחתי עוד פרק כבר מזמן!@# אני יודעת! אבל ישר אחרי המדצים יצאתי לקייטנה של 4 ימים ובידיוק אחריה התחילו אצליינו שיפוץ בבית אז אני לא יכולה לכתוב .. כי אני כותבת במחשב.. עכשיו אני כותבת מהעבודה של אמא שלי.... ... אני ממש ממש מקווה שתבינו... :[ 
אני ממש רוצה להמשיך את הסיפור אבל הוא במחשב שלי בבית .. אבל השיפוץ אמור להסתיים עד יום רביעי בערך.. אז.... אני מקווה שככה ביומחמישי או שישי יהיה עוד פרק.. 
תודה על ההבנה! אוהבת 3&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Aug 2008 18:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9763470</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9763470</comments></item><item><title>-הודעה חשובה-</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9621817</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקי שמעו... חשבתי שאני אוכל לסיים את פרק 13 ... אבל אני לא אספיק.. אני יוצאת היום למד&quot;צופי.. .אז אני לא אוכל לעדכן עד ה1 באוגוסט... 
מקווה שאתה מבינים וסוריי.. ניסיתי.. אחרי המד&quot;צופי אני אפרסם את פרק 13.. 
אוהבת 3&amp;gt;


-עריכה-
שמעו יש סיכוי שאני עוד אספיק לסיים את הפרק! אז אל תאבדו תקווה ^^&quot;
אוהבת 3&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Jul 2008 12:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9621817</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9621817</comments></item><item><title>*פרק12*</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9602211</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק 12 
היא הביטה בו למשך דקה ואז הסתובבה והחליפה בגדים לבוקסר וגופיה. היא שכבה מכוסה ובהתה בתקרה. היא כבר לא ידעה מה לחשוב. 
&quot;אני מושלמת כמו שאני... שיקפצו לי..נמנממ&quot; גמגמה בעייפות ולבסוף היא נרדמה. 
- 
ג&apos;ולי התעוררה מהרעש שהיה למטה. כולם דיברו חזק והתארגנו לעבודה ולבית ספר. היא הסתכלה על השעון, השעה הייתה שבע ורבע. &apos;אויש יש עוד חצי שעה!&apos; חשבה בעייפות. היא כמעט נרדמה שוב כאשר נשמעה דפיקה חזקה על הדלת. 
&quot;מה?&quot; שאלה ג&apos;ולי בעייפות. 
&quot;נו תפתחי כבר צריך לקום!&quot; שמעה ג&apos;ולי את קולו של בובי. &quot;נו ג&apos;ולי!!&quot; צעק בובי והלך. 
&quot;טוב, טוב אני קמה!&quot; אמרה ג&apos;ולי בעצבנות וקמה מהמיטה בקושי. אחרי שהתלבשה היא התחילה לנדוד לכיוון השירותים בעייפות. היא פתחה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Jul 2008 01:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9602211</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9602211</comments></item><item><title>*פרק11*</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9577454</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;-פרק 11-
&quot;אני לא יעזוב, בובי אני מבטיחה! אני מצטערת כל כך! בבקשה תירגע&quot; התחננה. בובי ניגב את הדמעות וחיבק אותה יותר חזק. &quot;אני מבטיחה לך שאני לא יעזוב אותך לבד, אני מבטיחה! אני מצטערת&quot; .
-
&quot;בוקר טוב&quot; אמרה איימי ביובש והתיישבה על המיטה של ג&apos;ולי. ג&apos;ולי ובובי התעוררו מחובקים. 
&quot;מה השעה?&quot; שאל בובי בעייפות והתהפך. 
&quot;10 וחצי&quot; ענתה איימי בכעס. ג&apos;ולי ידעה שהיא כועסת עליה. 
&quot;טוב ג&apos;ולי אני הולך הביתה, אני אבוא בערב, ביי&quot; אמר וג&apos;ולי תפסה אותו והדביקה לו נשיקה רועשת על הלחי. &quot;ג&apos;ולי!!&quot; אמר בובי וניגב את הנשיקה וג&apos;ולי צחקקה. אחרי שהוא יצא הייתה שתיקה ארוכה. 
&quot;איימי?&quot; שאלה ג&apos;ולי בהיסוס, איימי לא הגיבה. ג&apos;ולי הידקה שפתיים וניסתה שוב. &quot;איימי? בבקשה דברי איתי&quot; התחננה ג&apos;ולי. 
&lt;SPAN lang=HE styl&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 15 Jul 2008 00:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9577454</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9577454</comments></item><item><title>-הודעה חשובה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9274091</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא ממש יכולה להמשיך את הסיפור כי אני ממש עמוסה.. ביום שלישי יש לי מבחן קובע יחידות במתמטיקה אז אני חייבת לחרוש... אז ביום רביעי ככה תקבלו את פרק 11 =] .. מקווה שתתחשבו בי =\&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 May 2008 21:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9274091</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9274091</comments></item><item><title>*פרק10 ועוד משו*</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9216435</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקי אני יודעת שכבר יותר מחצי שנה בערך לא כתבתי.. אבל פשוט לא יכולתי.. לא יודעת למה.. אני מקווה שתבינו אותי ... אבל עכשיו אני חוזרת במלוא המרץ לכתוב.. ואני מקווה שתמשיכו לקרוא ולהנות.. =] 


-פרק10-
&quot;לא, לא ג&apos;ולי לא! בבקשה לא!!&quot; התחנן בובי וחיבק את ג&apos;ולי בבכי. 
&quot;הם אמרו שאין לה סיכוי לשרוד!&quot; אמרה בבכי. 
-
הקולות היחידים שנשמעו היו מהמכונות שהרעישו. החדר היה חשוך, היא ראתה רק אורות מהמכונות ואור מהמסדרון. דמעות זלגו מעניה, היא לא רצתה להיות לבד, אבל לא היה לה לב לבקש ממישהו להישאר איתה. בובי כבר ישן, היא לא יכולה להעיר אותו. היא בהתה בתקרה, עניה כאבו, אבל היא לא יכלה להירדם. הכאב והשנאה הציפו אותה, אבל פתאום עלה רגש אחר, שהתעלה על כל שאר מערבולת הרגשות שהייתה בה. היא התייאשה, התייאשה מלהיות מנודה, התייאשה מהבדידות, התייאשה מכל האכזבות, התייאשה מהכאב. היא קמה לישיבה והביטה שוב בבוני. ג&apos;ול&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 19 May 2008 21:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=9216435</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=9216435</comments></item><item><title>*פרק9-חלק2*</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=7898267</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חלק2
היא פקחה את עניה וראתה תקרה לבנה. &quot;אמא!!&quot; קמה במהירות לישיבה. היא ראתה את בובי יושב משמאלה.
&quot;ג&apos;ולי!!&quot; אמר בהתפעלות וחיבק את ג&apos;ולי. הם היו מחוברים כמה שניות ואז נפרדו. &quot;את בסדר?&quot; שאל. 
&quot;כן, כן, בובי מה עם אמא?&quot; שאלה ג&apos;ולי בדאגה. בובי העביר את מבטו למיטה שלידו. ג&apos;ולי הביטה וראתה את בוני שוכבת על המיטה, כל מיני מכשירים ומחטים מחוברים אליה. &quot;לא! לא, לא, לא!&quot; אמרה ג&apos;ולי בייאוש. היא כיסתה את פניה בידיה ודמעות החלו להצטבר. ג&apos;ולי נשמה נשימה עמוקה ועצרה את הדמעות. &quot;ומה עם אבא?&quot; שאלה בעצבנות קלה. 
&quot;מת&quot; ענה בובי באדישות והביט בבוני. אחות נכנסה לחדר. 
&quot;או, התעוררת! איך את מרגישה?&quot; אמרה בחיוך גדול. 
&quot;היא תהיה בסדר?&quot; התעלמה ג&apos;ולי משאלתה של האחות. 
&quot;אה, מצבה יציב, אבל אנחנו לא יודעים מתי היא תתעורר. אבל איך את מרגישה? היית מחוסרת הכרה כבר 3 ימים&quot; שאלה האחות.
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 9pt; FONT-FAMILY: Tahoma&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Nov 2007 22:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=7898267</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=7898267</comments></item><item><title>*פרק9-חלק1*</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=7883639</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;-פרק9-
חלק1
&quot;ששש&quot; הרגיעה אותה בוני. &quot;את לא עשית לי שום דבר&quot; אמרה. פתאום נשמע פעמון הדלת. ג&apos;ולי ובוני החליפו מבטים. סאם קם וניגש לדלת. לפני שפתח אותה הוא הביט על ג&apos;ולי, לקח נשימה עמוקה ופתח את הדלת. 
&quot;היי סאם&quot; אמר נער גבוהה בעל שער חום גלי ועניים חומות. 
&quot;עופר?&quot; שאל סאם בהפתעה. &quot;מה ניראה לך שאתה עושה פה?&quot; שאל סאם בעצבנות.
&quot;באתי לקחת את איימי לקניון, יש לך בעיה אם זה?&quot; שאל עופר באיום. 
&quot;אתה יכול ליהיות בטוח שיש לי בעיה עם זה!&quot; 
&quot;אה כן? מה תעשה לי?&quot; 
&quot;מספיק!!&quot; צעקה איימי. &quot;עופר לך מפה! אמרתי לך שזה נגמר!!&quot; אמרה איימי והזיזה את סאם הצידה. 
&quot;כן? את לא מחליטה פה חמודה&quot; אמר עופר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Nov 2007 13:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (חתיכה(\ת) מש(ו)געת)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493746&amp;blogcode=7883639</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493746&amp;blog=7883639</comments></item></channel></rss>