http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470למה שזה באמת יהיה אמיתי?heCopyright 2026 JoeJohn. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=9046262<div align="right" dir="rtl">אז הנה חזר לי האיטרנט אחרי מה?5 חודשים..טוב הגיע הזמן ששוב אתחיל לכתוב ולשגע תשכלוואו..אני לא חושב שאני אפילו יכול לתמצת את כל מה שהיה וקרה במשך אותם חמישה חודשים של היעדרות ממושכתאבל אם אוכל לתמצת בצורה מובנת כלשהי אז אומר את זה כך:חורף זוהי אולי התקופה האהובה עליי בשנה,כי חורף מביא עימו ציפיות,הרגשה,ותחושת אחדות ותקווהמתחילים להתלבש חם,כולם עם הצעיפים והאלף ואחד חולצות..זוהי פשוט תקופה נעימהכמובן ששום דבר מהדברים האלו לא קרהכל הציפיות שהיו לי נהרסו,כל ההרגשות והתחושות של אחדות ואהבה באוויר נעלמו קליל ומעולם לא התממשו וכל התקווה נשברה,אבל היי זה כבר הרגל אז זה לא ממש שינהאני לא אומר שכל התקופה הייתה נוראית,התלבשתי חם כמו שאני אוהב,היו חגים,הכרתי כל כך הרבה אנשים שחלקם פשוט שינו כל כך הרבה אבל מה כבר אפשר לומר שעוד לא ציינתי,אמרתי וחרשתי עליואה כן,האופנוע ים גם לא יגיע כנראה עד סוף יולי.. \=אבל היי,הנה אני חי ונושם אחרי חורף ארוךעכשיו [טוב לפני חודש וחצי] התחיל האביב ואיתו מזג אוויר חדש,הרבה פרחים ואווירה חדשהמקווה שרק הפעם זה יהיה שונהאז מה אפשר לספר מהזמן האחרוןאמ,כמובן שלפני שבוע בע</div>Tue, 22 Apr 2008 02:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=9046262http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=9046262http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8320438<div align="right" dir="rtl">אז הינה נגמרת לה עוד שנה אז הינה אני מעדכן גם לרוע המזל לא יכלתי לעדכן בגלל המעבר לבית החדש ובגלל שאין לי עדיין אינטרנט בבית החדש =\ אז הנה אני מנצל את הזמן הפנוי למחצה שיש לי על המחשבים של הבית ספר ^^ אני חושב שאתחיל קודם בסיכום של השנה כי זה ניראה לי יותר מעניין וקשור אמ,השנה נידמה לי הייתה השנה הקשה ביותר שלי עד כה כל כך הרבה אירועים,חלקם טובים וחלקם רעים שלרוע המזל די היו הרוב =\ למען האמת לא היה משהו מעניין עד חג הפורים עד שחוויתי את ההאהבה הראשונה שלי וגם האכזבה הראשונה שלי כיום היא אחת הידידות הכי טובות שלי אז אני לא בטוח שאני יכול לרשום שזה היה דבר רע בסופו של דבר אני אקפוץ על הרבה דברים כי הם סתם עצובים ולא ממש מעניינים אמ,למיטב זיכרוני הדבר הבא היה החופש הגדול,שמה חזרה אליי אהבה לידידה שהיה בינינו משהו לפני כשנה,באותו זמן היא הייתה בקשר שלא אהבה ולאחר בילוי ליוויתי אותה הביתה וישבתי איתה קצת לדבר,לאחר שדי שיכנעתי אותה להפסיק את הקשר כי היא סובלת ולמרות אי הרצון שלי התנשקנו,לאחר מכן לא יכלתי להסתכל לחבר שלי לעיניים כי אני די גרמתי לחברה שלו לבגוד בו איתי..הרגשתי כל</div>Mon, 31 Dec 2007 16:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8320438http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=8320438http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8256786<div align="right" dir="rtl">מצטער שלא עידכנתי זה המון המון זמן פשוט הייתי עסוק בלעבור בית ולפרוק.. אני לא יכול לכתוב הרבה עכשיו כי אני כותב מהמחשב של הבית ספר כי אין לי חיבור לאינטרנט בינתיים בבית החדש אנסהלעדכן מתי שאוכל </div>Sun, 23 Dec 2007 14:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8256786http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=8256786http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8125333<div align="right" dir="rtl">אהא!סוףסוף נושא חם ממש מענייןידידות בין נשים לגברים..זה בהחלט נושא מוזר ומבלבלבעיקר לי..כמה פעמים יכלתי להתבלבל בזהחושבים שאתם רק ידידים אך כשצד אחר רוצה קצת יותר זה פשוט הכי קשהידידות בין נשים לגברים היא קשה בגלל שתמיד יש את אותו המתח תמיד יש את הנושאים שאי אפשר לדבר עליהםתמיד יש את המעשים שאי אפשר לעשות יחדתמיד יש את הצורה השונה של לחשוב על דבריםתמיד יש ותמיד יהיהאני זוכר מה שאיזה חכם אחד אמר,נדמה לי פרויד משהו שהדבר האחד שהוא בחיים לא הבין בחיים הוא [ואני מצטט]"איך להבין מה נשים חושבות"[הוא היה הפסיכולוג הכי מפורסם בעולם אגב]כמה פעמים אני ועוד אחת היינו ידידים הכי טובים שיש ופתאום צצו להם עוד רגשות שמנעו ממני לרצות אותה כידידה בלבד..הו הפעמים הרבותככה זה תמידתחילה יש לכם את כל הציפיות בעולם,אתם בטוחים ששום דבר יכול להשתבש ושבטוח תהיו ביחדאחרי משהו כמו חצי שעה אתם קולטים שזה לא יקרה..ואז מתחילים לתהות ולחשוב טוב על כל הענייןכמובן שאתם לא מוותרים אבל בהחלט עצובים כי אתם לא הולכים לעשות כלום בנדוןככה אני לפחות..אני לא אומר שהיו לי רגשות לכל הידידות שלי,זה בילתי אפשרי,יש לי ידידות שהן מ</div>Fri, 07 Dec 2007 01:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8125333http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=8125333http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8042128<div align="right" dir="rtl">החורף שלי לא התחיל כמצופה אחרי הכל נכון יש לי בגדים חדשים לחורף נכון המזג אוויר קריר ונעים נכון נכון ונכון אבל תמיד יהיה משהו חסר משהו לא שלם בי כל חורף הלוואי ויכלתי להסביר את זה אולי זאת הבדידות שאני חש כשאני רואה את כל הזוגות מסביב אולי הרוח הקרה ואולי זה סתם אני כמו תמיד אבל שיהיה זלא שכל המצב הזה לא מוכר לי אני מתאר לעצמי כמה זה אולי נשמע אנוכי פשוט אני רק מבקש לא להרגיש כל כך בודד הלוואי ויכלתי להראות לה את התמונה מהעיניים שלי,הלוואי אך כפי שהיא רואה זאת העניין סגור,נתחם וגמור אבל כמובן למה ציפיתי לעזאזל? אולי אני פשוט מכוון למשהו שהוא מחוץ להישג ידי אולי אני טועה אבל אני על סף וויתור היא וויתרה אבל כשאני חושב על זה היא אפילו לא ניסתה חשבתי שאחרי שנפרדתי מההיא היא תבין שזה היה גם בישביל שאוכל להיות איתה כנראה שהמסר לא הובן אח..לפעמים אני חושב שאני פשוט חולם יותר מידי למה לא אקשיב לעצמי לשם שינוי ואחיה ללא ציפיות כי ללא ציפיות לא משיגים משהו אבל העיקר שלא נפגעים טוב,אני רק מקווה עכשיו שהיא תהנה שמה בחו"ל תכיר אנשים ותשכח אותי אולי עם טיפת התקווה שנשארה</div>Wed, 28 Nov 2007 02:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8042128http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=8042128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8027059<div align="right" dir="rtl">אתמול ראיתי באתרים למיניהם שהיה יום השנה לרצח תאיר ראדהונזכרתי במקרהאני עדיין בשוק ששכחתי מזהאבל הנה,עברה לה שנה מאז זה קרה ועדיין לא מצאנו מיד עשה את הדברחושבים שזה רומן הזה,לא אומר שזה לא הוא אבל יש ספק גדול מידיבכל אופן מה שרציתי לדבר עליו לא נוגע במי עשה את זה איך ולמהזה דווקא על העובדה עצמה שנרצחה ילדה בזמן שלמדה בבית הספר שלה,כשהיו עוד ילדים במבנה,אם אנשים שאמורים להגן עלייהםכששמעתי על המקרה הייתי בשוקאיך מישהו הצליח לרצוח ילדה באור יום בבית הספרבית הספר שאמור להיות מוסד בטוח לילדיםמקום של למידה והשכלה [וקצת סבל]הגיע למצב שניתן לרצוח בו ילדים בלי שאף אחד ישים לב עד סוף היום?רק אני חושב שיש פה משהו דפוק לגמרי?איפה היו המורים?השומרים?הילדים של היום כבר ככה חשופים למספיק אלימות מצד החברים שלהם ומצד המלחמה שלנו עם הפלשתינאיםאבל צריך עוד להוסיף רצח ועוד בבית הספר שלהם?אני פשוט בשוק מזהביום לימודים רגיל חייה של ילדה פשוט נגמרו,הגיעו לקץאם היא הייתה מתה ממחלה או משהו יותר טיבעי העניין היה יותר מובןאבל היא נ-ר-צ-ח-האני לא יודע,אולי פשוט קשה לי מידי לאכל את זהחשבתי שאולי המקרה הזה ישנה מש</div>Mon, 26 Nov 2007 14:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=8027059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=8027059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7959867<div align="right" dir="rtl">ידעתי שזאת טעות פשוט ידעתי זאת הפעם האחרונה שאני מקשיב לאחרים ונותן להם לעודד אותי ככה בגללם הפרתי את אחד החוקים הכי נוקשים שלי שזה לא לגרום למישהו לסבול בגללי בגלל משהו שעשיתי בגללם ייתכן שהרסתי ידידות עם מישהי ממש יקרה לי ובגללם שוב התאכזבתי בפעם המיליון מתי אלמד?מתי אבין כבר מתי כבר אפסיק לקוות אני יודע שהם מתכוונים לטוב אבל זה יוצא רע אולי הפעם באמת אקשיב לעצה שלי "להפסיק לפתח ציפיות,כי בלי ציפיות לא נפגעים" כי תכלס זה הדבר היחיד שניראה לי הגיוני כרגע החורף הגיע וזה זמן להתחיל מחדש החורף תמיד סימל בישבילי עת להתחיל מחדש הכל לזרוק את התוכניות ולשרטט לעצמי מטרות חדשות אני חושב שאתחיל את החורף בנסיעת סולו לצפון תיכננתי את זה כבר המון פעמים אבל אף פעם לא מימשתי את התוכניות אבל הפעם זה כבר ניראה כמו הכרח ולא כמו בילוי,בעיקר בזמן האחרון אני ממש חייב לצאת מהעיר הזאת לראות שיש משהו אחר בלי חברים,בלי משפחה,בלי דאגות אני בנקודה שזה יכול רק להועיל כמו שאמרתי בפוסט הקודם,אני וחברה שלי נפרדנו,זה היה הדדי והאמתי ששמחתי מזה מה שלא אהבתי זה מה שגיליתי לאחר מכן באות</div>Mon, 19 Nov 2007 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7959867http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=7959867http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7931334<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמין איך בסוף הכל הסתדר כמו שרציתי היום החלטתי לומר לה שאנחנו לא נוכל להמשיך למרות שלא רציתי להיות זה שיפרד כי אני לא רוצה לגרום לה לסבל ובסביבות שתיים וחצי בצהריים היא מתקשרת ומבקשת להיפגש בדיוק אז היא נפרדת ממני,מה שהעציב אותי אבל היה בסופו של דבר לטובה בישביל שנינו מי היה מאמין שזה היה מסתדר ככה מי היה מאמין שאקח את זה בכזאת קלות ראש אבל שיהיה,אני סוף סוף רואה אור בקצה המנהרה אני סוף סוף מתחיל להנות ולשמוח אולי סוף סוף אשיג את השלווה הזאת שאני מייחל לה כל כך הרבה זמן אולי סוף סוף אמצע משהו אמיתי ואולי באמת הכל יבוא על קנו הדבר היחיד שאני מייחל לו זה שאוכל להגיד לה ושהדבר לא יתקבל בשלילה נוראית ושלשם שינוי אהיה מאושר אולי מצאתי את האור שבקצה המנהרה</div>Fri, 16 Nov 2007 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7931334http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=7931334http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7922558<div align="right" dir="rtl">הייתי הערב במסיבת הפתעה לידידה הרגשתי חולה והלכתי מוקדם אבל זה לא העניין של הפוסט העניין לא היו הילדים במסיבה אלא הערסים שהיו בחוץ מחוץ למבנה היו ערסים שהטרידו כל אדם שני שבא "מה אתם שומעים רוק?" "מה אתם פריקים?" "איכסה יא פריקים לכו או שאני אכסח אתכם" למה כל הזמן חייבים להיות הכללות? למה כל הזמן צריכים להיות חלק מקבוצה כלשהי? קבוצה ש"מייצגת" אותך מבחינה חברתית זה פשוט מייאש כבר אתם שומעים רוק אתם פריקים,אתם לובשים שחור אתם פריקים,אתם עם עגיל בפרצוף חוץ מעל האוזנים אתם פריקים זה כבר ממש מרגיז! כל הזמן חייבים למצוא משהו לריב עליו וממש על קטנות שבוע שעבר נפגשנו כמה חברים ומשום מקום באה חבורה של ערסים והטרידו אותנו,התרחקנו והם אחרינו אז התחילו להתעופף אבנים וזה כבר היה הגבול וככה זה כבר לא פעם ראשונה,למה להסתובב ברחוב נהייה אתגר מאשר בילוי? לא שזאת מדינת משטרה או אנרכיה אבל פשוט כבר מדאיג להסתובב ברחוב בלי להסכל מעבר לכתף כל דקה שנייה זה יותר מידי לבקש שלא יתחילו לקלל ולזרוק אבנים אם אנחנו לא מוצאים חן בעיניהם? כנראה שכן בישבילם חוץ מהעצבים והכאבים היום היה מגעיל </div>Wed, 14 Nov 2007 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7922558http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=7922558http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7920290<div align="right" dir="rtl">אז זהו,חזרתי מהטיול ממש הייתי זקוק לזה,היציאה מהשגרה הנוראית הזאת זה גם נתן לי הזדמנות לחזק את הקשרים שלי עם אנשים שלעולם לא הייתי מאמין שאי פעם אדבר איתם מדהים כמה טעיתי,לעולם לא הייתי מאמין שאנשים שקטנים ממני יכולים לדעת כל כך הרבה,כל כך אמיתיים הרבה יותר אמיתיים מאשר רוב האנשים בגילי הרבה יותר נאמנים,יותר אוהבים,פשוט יותר אולי זה פשוט אני. בכל מקרה הטיול היה חשוב לי הגעתי להחלטות חשובות מאוד,החלטות שלא הייתי מאמין שאי פעם אעשה אותן זה דרש המון תמיכה ועזרה אבל בסופו של דבר הכרחיות פעם ראשונה כנראה שאני אשים את עצמי לפני טובת האחרים אבל למה עדיין אני מרגיש כל כך רע בקשר לזה? למה אני תמיד מאמין שיהיה טוב? אני צריך להיות יותר מציאותי חוצמזה הבנתי סוף סוף שחשדותיי היו נכונות אני אדם שפשוט קל לשכוח,קיוויתי אולי שאני קצת יותר בישביל חלק מהאנשים אבל באמת שכמעט כולם איכזבו לאורך הזמן אני אולי אדם מאוד מעניין לזמן מה אך לאחר זמן קצר נימאס לאחרים ממני ואז אני נישכח אני ממש צריך להפסיק להיקשר ככה,אני רק נפגע הלוואי ויכלתי לדעת מה היא מרגישה הלוואי.. </div>Wed, 14 Nov 2007 17:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (JoeJohn)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=492470&blogcode=7920290http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=492470&blog=7920290