http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690heCopyright 2026 maayany =]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/90/16/49/491690/misc/12876933.bmphttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690&blogcode=9727917<div align="right" dir="rtl"> בוקר טוב! [או צהריים טובים! או ערב טוב! או לילה טוב.. מה שהשעה היא עכשיו, בזמן שאתם קוראים את זה] אני במצב רוח טוב במיוחד. היום חזרתי מחופשה מהנה במיוחד באילת. אבל בואו נתחיל מחדש: לא מזמן הבלוג נסגר, אבל, כפי שאתם רואים, הוא נכתב מחדש. הוא לא יעודכן כל יום, אבל כשיהיה מעניין אני אכתוב ואולי אני גם אוסיף כל מיני דברים שכתבתי. ועכשיו, על החופשה: ביום חמישי קמנו בשעה שמונה לבוקרנעים ומיוחד: יום הנסיעה. ואני מדגישה: נסיעה. לא טסנו. במילא זה אותו זמן, בגלל כל הארגונים האלו. שדה תעופה, זמן המתנה, נסיעה, עד שמתחילים לטוס ועד שנוחתים... ובקיצור, בארבע מילים: כאב ראש אחד גדול... אז נסענו. עםסבא וסבתא מצד אבא והילדים שלהם: אחותו של אבא, כלומר דודתי והמשפחההמצומצמת שלה, אבא ואנחנו, והאח הצעיר של אבא שלי, לבד.הוא עוד לא הקים משפחה. הנסיעה היתה לכבוד יום הולדת 70 של סבא.הנסיעה הייתה של חמש שעות שלמות. נסענו ונסענו, משועממים. לפתע... בעודי קוראת קצת, התנגשנו במכונית שלפנינו. זה היה כזה מפחיד והכל קרה מהר, לא הספקתי לעכל: פשוט התנגשנו. כולנו נחבטנו בחזקה. אני הייתי בהלם, מה שהיה קשה לי זה לא</div>Sun, 10 Aug 2008 22:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (maayany =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690&blogcode=9727917http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491690&blog=9727917http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690&blogcode=8620260<div align="right" dir="rtl"> מספרים, שפעם אחת, במקום כלשהו על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונותהאישיות של בני האדם.היה להם קצת משעמם ולכן שיגעון הציע: "בוא נשחק מחבואים!".הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה:"מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?"השיגעון הסביר: "אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון ,אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור , אחפש אתכם".ההתלהבות רקדה עם האופוריה , השמחה קפצה כל כך גבוהשזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות.אך לא כולם הסכימו להשתתף:האמת העדיפה שלא להסתתר , שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה ,הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש(אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה).אחת... …שתיים... …שלוש... …החל לספור השיגעון.הראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות -היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה,הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה,אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה.הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתרכיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה ולכן ויתרה עליו."חור בגזע עץ? מושלם בשביל הצניעות! מאחורי כנפי פרפר? מושלם בשביל החושניות!" וכך הלאה.בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה.התשוקה הסתתרה</div>Tue, 12 Feb 2008 19:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (maayany =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690&blogcode=8620260http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491690&blog=8620260http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690&blogcode=8110948<div align="right" dir="rtl">זה התחיל הכול משם, באותו יום אביבי כשהלכנו ל-S.O.S. אמי ושתי אחיותיי נדלקו עליך, ואני טיילתי בין החתולים החמודים, אומרת לעצמי, "כולם חמודים". היינו אמורים רק ללמוד על החתולים, לא לאמץ. אבל אחיותיי, הסתובבו סביבך, השמיעו קולות "איזה חמוד" "איזה מאמי" וכאלה, עד שאמא.. אמא הלכה לפינה. "תשמע, איתן, הבנות נדלקו על איזה חתול אחד. הוא נורא חמוד. מה דעתך שנאמץ אותו?" כולנו עמדנו ליד אמא, דרוכות, מנסות לאמץ את אוזנינו. הלוואי שנשמע "כן!", ביקשנו. "לניסיון" אבא אמר, ואנחנו צהלנו. אני זוכרת אותו, את האיש שהחזיק בזרועותיו חולצת טי טורקיזית ואותך, מתכרבל בתוכה. הוא סיפר, "כבר שתי משפחות רצו אותו. אבל אמרתי שאני מחכה למשפחה שכבר תגיע, כבר תאמתי. אמרתי למשפחות האלה את זה כי הן נראו רק מושי מושי כזה, רק איזה מתוק ולא מטפלות. אבל אתן," הוא אמר, "היא שואלת אם אפשר ללטף, להחזיק," הוא התכוון אליי,"ואתן באמת נראות שתטפלו בו." נדחסנו למכונית, כששלג מנמנם בתוכנו. אחרי האימוץ, אחרי ששאלנו את האיש ההוא איך קוראים לחתול המתוק הזה, והוא אמר, "אין לו שם, אבל תיכננו שלג." הוא אמר, "אני אבוא לבקר, לראות איך הוא מסת</div>Wed, 05 Dec 2007 17:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (maayany =])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491690&blogcode=8110948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491690&blog=8110948