http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405לפעמים גם אני לא שומעת את קול הזעקה של הלבheCopyright 2026 you can call me winter. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=10041080<div align="right" dir="rtl">ואם לא? ואם כן? כבר חצי שנה בערך שלא כתבתי בבלוג הרבה השתנה,אני אדם אחר,הייתי אומרת שגם יותר טוב אני מרגישה שזה חסר לי ,כל הקטע של לפרוק את מה שאני מרגישה בתקופה שנעלמתי לי מהבלוג,היו הרבה התרחשויות שגרמו לי להרבה סבל עכשיו טוב . עכשיו אני יותר שלמה עם עצמי,עשיתי דרך לא קלה,כולם מזכירים לי את זה השתפרתי. אם יש משהו שאני מצטערת עליו בבלוג,הוא ,שרוב הפוסטים היו עצובים ומלאי כעס וחבל שבזבזתי כל כך הרבה, בעוד יכולתי לנסות להבין את האירועים שקרו לי ולנסות לקבל אותם. חורף כבר כמעט פה,אני מרגישה שאני סוגרת מעגל מסוים,הרי פתחתי את הבלוג הזה בחורף עם פוסטשכך היה כתוב בו:"אני לא</div>Thu, 16 Oct 2008 05:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=10041080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=10041080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9310370<div align="right" dir="rtl"> עבר עליי הרבה אני בטוחה שעל כולם בעולם עובר הרבה אני מותשת לגמרי מותשת והלוואי שיגיע כוח מאיפשהו העיקר צריך לזכור לא לוותר נכון? *מישהו יכול להציל אותי?</div>Wed, 04 Jun 2008 22:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9310370http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=9310370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9168033<div align="right" dir="rtl"> אני מאזינה עכשיו לזמרת האהובה עליי סלין דיון עם השיר של הטיטאניק וקוראת ביומני הנסיכה (כן כולם שאלו אותי לאן הדרדרתי) פשוט הקיץ' עכשיו תופס מקום גדול בחיים שלי ומה לעשות אני צורכת את זה בכמויות!! (זה היה סתם עדכון כזה לא ממש חשוב) הרקיע מתמלא בדמדומים שקטים נועלת את הלב שלי תמיד רציתי להיות בשבילכם אבל לפעמים זה לא תלוי בי חולמת על מקום שקט עם בית שיהיה ללב שלי רוצה לברוח כמו מתוך כאב לצרוח וסוף סוף </div>Sun, 11 May 2008 17:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9168033http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=9168033http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9103751<div align="right" dir="rtl">אלוהים. תן לי כוח לעבור עוד יום זיכרון אחד כואב. עוד יום זיכרון לחללי צה"ל שאיתם נכלל אחי. עוד יום לזיכרון של השואה והגבורה ימים עצובים אפלים שעוברים בדמעות קשות אם אני אבקש ממך משהו אלוהים זה יהיה שתיתן לי רק עוד טיפת כוח כדי שאוכל לדחוף את עצמי ולהמשיך לחייך גם אחרי הכל ולהיות באמת אבל באמת מאושרת כמו שתמיד חלמתי להיות וכמו שפעם כבר חשבתי שלעולם לא אהיה. אלוהים תן לי רק עוד כוח. תן לי שאוכל להתגבר על החסר הענקי שיש בלב שלי.כדי שאוכל לעבור את הימים האלה בשלום אם לא בהצלחה.</div>Thu, 01 May 2008 11:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9103751http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=9103751http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9004770<div align="right" dir="rtl"> הכל כלכך כואב כרגע...</div>Tue, 15 Apr 2008 22:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=9004770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=9004770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8986959<div align="right" dir="rtl"> מוזרה המהירות שבה מתחלפים הרגשות. אתמול הייתי כה עצובה ואז מאושרת לרגע ואז שוב נורא עצובה והיום התעודדתי ועכשיו אני שוב עצובה.יותר נכון מאוכזבת. תהיתי אם לספר כאן הכל.אחרי הכל זהו בלוג.אני זאת שצריכה להחליט למה אני מוכנה לחשוף אתכם בחיי. זוכרים את הפוסט הקודם (בעצם אין כל כך מה לשכוח הוא ממש מתחת) בו סיפרתי לכם מעט על חברתי,איתה רבתי. אתמול השלמנו והיום היא סיפרה לי שהיא בגדה בי. אני מאוכזבת ממנה כי היא לא כזאת. חשבתי לפחות שהיא שונה,מיוחדת. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב.גם אם אסלח על זה זה ישאר כבוי בליבי.אי אפשר לסמוך על אנשים (אני לא יכולה,יותר מידי אכזבו אותי) אולי אני עושה פיל מזבוב אך אני בוחרת שלהשאיר אותה ואת המעשה שלה חסויים. איתי. לפחות כאן אפשר לפרוק את תחושותי. </div>Sun, 13 Apr 2008 13:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8986959http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=8986959http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8955241<div align="right" dir="rtl"> לחזור לכתוב כאן זה כמו לשוב לביתי באיזשהוא מובן שנים שלא הייתי כאן..טוב לא שנים אבל כמה שבועות. אוף כל כך הרבה עובר עליי ודווקא שאני צריכה מישהו אין אף אחד לרשותי זה מתסכל מעט. אבל אולי אוכל להתמודד גם עם עצמי בכל אופן כמו שאמרתי כבר (לא?) עבר עליי לא מעט בזמן האחרון הפסקתי חברות עם מישהי שמאוד יקרה לליבי. היא חסרה לי כל כך וחבל שהיא לא יודעת את זה.אולי היא כבר שחכה אותי. אולי מישהו בעולם הזה יהיה מוכן לדבר איתי? אני נחושה למצוא כאן מישהי שתהיה כמו החצי השני שלי האם ישנה מישהי כזאת בישראבלוג? טוב אני לא אדע אם אני לא אחפש ואני מחפשת אבל יש פה אלפי אם לא עשרות אלפי בלוגים ואין לי כל כך הרבה כוח וזמן לכל מי שרוצה לדבר אם היא תוכל להשאיר לי את המסן...אני אודה לה מאוד. מקווה שיום אחד אוכל להפסיק לרחם כבר על עצמי ועד אז לילה טוב לכולכם.</div>Mon, 07 Apr 2008 21:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8955241http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=8955241http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8673854<div align="right" dir="rtl"> אולי יום אחד כשאסתכל על השמיים הכחולים,הנקיים יהיה מישהו שיחכה לי בעולם לא מוכר אולי מחר השמש תצא וקרן אחת של אור תיגע בי הנה אני באותה אגדה כמו נסיכה בודדה במגדל רחוק אני נשארת<</div>Wed, 20 Feb 2008 21:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8673854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=8673854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8619037<div align="right" dir="rtl"> אני עומדת על צוק.משקיפה על עבר מרקעי השחקים.רואה את כל מה שעברתי בחצי שנההאחרונה ומחייכת בתמימות. אחרי הכל,אני מאמינה שרק התחזקתי,למדתי דברים חדשים על עצמי ועל אנשים שמקיפים אותי,התחלתי לחיות. אני עדיין מאמינה שיהיה טוב.אולי עכשיו יותר מתמיד.אני בטוחה שהעתיד שלפני יהיה בסופו של דבר טוב. אני משתפרת,מתאמצת,נכשלת ולפעמים גם מצליחה. חלק מהכמה חודשים האלה הוא גם ישראבלוג שבזכותו הבנתי שאני שווה (אני עדיין עובדת על זה) אני מדברת על אנשים שעזרו לי להבין,שתמכו,שעודדו,שהיו פה כשנזקקתי בטירוף. בהתחלה לא ידעתי מה מצפה לי פה,אבל אני מתחילה להבין עכשיו. אני אסירת תודה לכולכם שהקדישו מזמנם כדי לקרוא על הבעיות שלי. ותמיד היה לכם משהו חכם להגיד.אז תודה כל פעם אני עושה מפה הפסקה קטנה.אני אף פעם לא עומדת בזה וחוזרת לפה כדי לבכות על מר גורלי (שלא כל כך מר במחשבה שניה-די מתוק) יש מי שיחבק ויש מי שישמע,ואני ממשיכה לטפס. גם,עלצוקים אחרים. הבטחתי שלא לוותר והבטחתי גם לא לשכוח,להבין שהכל אפשרי. אולי אתם שואלים את עצמכם בשלב זה,מה בעצם אני רוצה ממכם,נכון? אז לומר תודה פעם רציתי להיות אחת מכולם.שאפת</div>Tue, 12 Feb 2008 17:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8619037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=8619037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8575924<div align="right" dir="rtl">ופתאום פורצות דמעות כמו מים לא עוצרות גם אם מחייכים חיוך קטן וכל העצב שפתאום נכנס נדמה שהוא כבר מנצח והיום הזה ארוך כל כך ולפעמים זה כבר פוצע לפעמים רוצה לברוח למקום מסתור שקט ופשוט לבכות שם ולצרוח <FONT face="Times New Roman</div>Tue, 05 Feb 2008 19:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (you can call me winter)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491405&blogcode=8575924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491405&blog=8575924