http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289Don´t try to fix me, I'm not broken.heCopyright 2026 Lady .D.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/89/12/49/491289/misc/20924056.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=12737276<div align="right" dir="rtl">קודם כל, מקווה שלכל מי שהולך לבי"ס היה יום ראשון מוצלח, ושתהיה שנה מוצלחת עוד יותר (: אצלי אישית היה יום ראשון רגיל...טקס מייגע שמתחיל בחצי שעה של צעקות על כיתות התיכון שיצאו ממתחת לגגון המוצל לרחבה של מול הבמה וישבו על הרצפה, מתחת לשמש וכמובן שאף אחד ממי שעומד מתחת לגגון לא רוצה לצאת אל השמש וזה לוקח חצי שעה של צרחות עד שכולם יוצאים (בחיי שאני יצאתי משם מהר! ככל שהטקס מתחיל מוקדם יותר הוא מסתיים מוקדם יותר...) רוב הטקס זה צעקות של המנהל בשטויות בסגנון "אימפריה! עגנון אימפריה!" (אימפריה אחרי התפוררות, וגם זה לא.) והתפארות באחוזי הזכאות לבגרות הגבוהים (שבאים על חשבון האיכות של תעודות הבגרות, ועל התלמידים שהבגרות שלהם לא הייתה בסכנה), בהישגים של תלמידים, שבכלל לא קשורים אליו כמו זכייה בתחרויות זכיה וכשרונות כאלו ואחרים, בקטעי קריאה וריקודים של להקת המחול ומגמת המחול החדשה שהתחילה השנה (שהיו הרבה יותר מרשימים אם היה אפשר להתייחס אליהם ולא אל השמש על הראש, הלחות שגורמת למוח להינמס ותחושת הטיגון הכללית. ואח"כ כרגיל שיחה עם רכז השכבה (החדש, כי הקודם עזב לבי"ס אחר) שהחליט שזה בדיו</div>Fri, 09 Sep 2011 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=12737276http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=12737276http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=12701394<div align="right" dir="rtl">אחרי חצי שנה שלא כתבתי אף פוסט מרגיש לי נורא מוזר ולא נוח לשבת ולכתוב פה (אני מקווה שזה יעבור עם הזמן כי באמת שנהניתי לכתוב בבלוג בעבר) אין לי שום דבר ספציפי לכתוב אז אני מניחה שאני פשוט סתם אכתוב דברים חסרי פואנטה, פשוט כי התחשק לי מאד לכתוב פוסט (אם מדברים על חשקים, גם מאד מתחשק לי להחליף עיצוב. את העיצוב הזה אני עדיין מחבבת, אבל אני חושבת שהוא כבר לא משקף טוב אותי...האמת שגם את השם של הבלוג ואת השיר שברקע אני רוצה להחליף אבל לשם אין לי רעיון ולמען האמת שכחתי איך בכלל שמתי את השיר ברקע...מצב קצת בעייתי.) אז...עוד מעט שוב מתחילים הלימודים ואני ממש לא יודעת למה לצפות מי"ב. תמיד אמרו לי שזאת שנה קלה ולא עמוסה אבל שנה שעברה ראיתי כמה עומס כן היה על התלמידים של י"ב אולי עליי יהיה פחות לחץ כיוון שבניגוד למה שמוכרז כחובה אצלנו בבי"ס - 2 מגמות, אני עוזבת אחת מהן (את כימיה) ונשארת רק עם מדעי החברה דבר שאני עושה, עם כל האירוניה שבזה, בגלל ביה"ס עצמו (שלא יכל לדאוג לנו למורה נורמאלית שאשכרה תדע ללמד ולא תהפוך מגמה שסיימה בגרויות עם ממוצע 90+ למגמה שכולם נלחמים בה על ציונים עוברים ועל 70)</div>Mon, 22 Aug 2011 21:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=12701394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=12701394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=12293936<div align="right" dir="rtl">איך שהתגעגעתי לכתוב בבלוג, אבל פשוט לא הצלחתי למצוא מה לכתוב בשביל לחזור (מה שנשמע לא כ"כ הגיוני כי זה לא בדיוק הודעה לעיתונות על משהו חשוב. או הודעה בכלל ) בכל אופן, לפני שבוע בדיוק היה לי יומולדת ואני רוצה לעשות פוסט עם כל מיני תמונות מהיומולדת (אע"פ שברגע זה ההרגשה מאד מוזרה, אני מרגישה שאני כותבת לעצמי חחח ) בכל אופן, בינתיים סתם רציתי לעשות פוסט כי נמאס לי מהפוסט הישן כבר... שבוע טוב לכולם</div>Sat, 29 Jan 2011 13:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=12293936http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=12293936http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=11906659<div align="right" dir="rtl"> אחרי הרבה מאד זמן שלא עידכנתי, וכמעט שנה שלא עידכנתי בצורה שוטפת חזרתי לבלוג שלי. האמת, שאני עובדת על פוסט עם תמונות מהשנה האחרונה כבר הרבה מאז זמן בהפסקות, אבל החלטתי לפרסם אותו אחרי הפוסט הזה. אף פעם לא עזבתי את הבלוג לתקופה כזאת ארוכה ואני מרגישה מאד חסרת חן בענייני כתיבה כרגע. אני מקווה שזה רק בגלל שלא כתבתי פה הרבה זמן ושעם הזמן אני אחזור לכתוב בצורה ברורה. כיתה י' הייתה כזאת...שונה. מאד נהניתי, וגם הייתי מאד לחוצה רוב הזמן כי לא הייתה "עונת מבחנים" אלא הייתה "שנת מבחנים" ואני גם ככה נלחצת מכל דבר לפני הבגרות הראשונה שהייתה בהיסטוריה לא יכלתי להרגע בכלל והייתי ממש לחוצה. (אפשר היה לחשוב שאחרי 5 פעמים שנבחנתי על החומר הזה הייתי מתרגלת כבר) אבל כמו תמיד, זה עבר והנני כאן שבועיים אחרי הבגרות בלשון שהייתה האחרונה לשנה הזאת. דוד שלי בא מארה"ב לשבוע לאזכרה (שנה) של סבתא והוא היה אצלנו במשך השבוע בדירת סטודיו הקטנהשבנינו במרתף עם זה שאני אוהבת אותו, ושהתגעגעתי אליו אחרי שנה שלא ראיתי אותו, שמחתי כשהוא עזב. לפני שנה כתבתי שאימצנו כלב זאב צ'כי (לוטוס) וביום האחרון ללימודים ח</div>Sun, 11 Jul 2010 14:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=11906659http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=11906659http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=11359389<div align="right" dir="rtl">כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב פוסט חדש, במיוחד מאז שהפוסט האחרון שלי נמחק כשפרצו לישראבלוג. -_-" הזמן עובר כל כך מהר, ואני לא יכולה להאמין שכבר עבר חודש מאז שהתחילו הלימודים שוב, ועוד יותר קשה לי להאמין שהיום עברו שלושה חודשים מאז שסבתא שלי נפטרה. עוד שבוע בדיוק אני עוברת דירה, וכמות הבלאגן שיש פה בבית מאד משעשעת בהתחשב בעובדה שאני עוברת 10 בתים ימינה (או שמאלה, תלוי לאיזה כיוון הפנים). התיכון שונה מאד מהחטיבה. בחטיבה בחיים לא היו מודיעים לנו מראש אם מורה לא בא בשעות הראשונות ככה שנוכל להגיע בשעה שנייה או שלישית. (ברור שיצא לי לפספס את אחת ההודעות וכשהגעתי לכיתה ומצאתי 4 ילדים גיליתי שהייתי אמורה להגיע רק שעה אחרי.) אפילו שכרתי לוקר וזה פשוט רעיון גאוני, חבל מאד שלא חשבתי על לשכור אחד כשהייתי בחטיבה, כל מקצוע שאין בו שיעורים אני משאירה בלוקר ובסוף חוזרת הביתה עם מקצוע אחד בתיק, ולפעמים אפילו בלי כל המערכת. מה שכן, כמעט כל המורים נראים די מטורפים כרגע. לאחת המורות יש אהבה מיוחדת למילה "מותק": "מותק תכתבו" "מותק תקשיבו" "מותק, את אל תגידי לי לא!" "מותק תשתקו!" או אחת המ</div>Sun, 01 Nov 2009 12:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=11359389http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=11359389http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=11023156<div align="right" dir="rtl">כל פעם שאדם נפטר, עולם שלם נעלם. כל המחשבות שלו, הרגשות שלו, הדעות שלו, הידיעות שלו, האהבות שלו, השנאות שלו, הרצונות שלו, התקוות שלו, האכזבות שלו, הפחדים שלו, הזכרונות שלו, השגעונות שלו - הכל נעלם. פתאום, ברגע אחד הכל נכבה, נסגר, נמחק, נעלם. היום בבוקר, ב8 וחמישה עולם כזה נכבה. עם העולם הזה, נכבו חלקים מעולמות של אנשים אחרים. היום בבוקר, ב8 וחמישה היא הלכה. פנינה (פפי) גינזבורג ז"ל מוזר לי להוסיף את זה. אני לא אשכח אותך סבתא, אני אתגעגע. 3&gt;</div>Thu, 02 Jul 2009 23:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=11023156http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=11023156http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10960920<div align="right" dir="rtl"> אף פעם עוד לא יצא לי להיות במצב כזה, שבאמת לא יודעים מה הולך לבוא מחר. פתאום כל התוכניות עומדות בסימן שאלה. אבא שלי תמיד דאג להזכיר לי ש"סבא וסבתא זה לא לנצח" אבל זה עוד אף פעם לא היה כל כך מוחשי שזה באמת לא לנצח. רק היום כשלא ידעו עוד שקמתי שמעתי את אבא שלי אומר שאם היא תשרוד את הניתוח היא תקבל עוד כמה שנים, ושזה הסיכוי היחיד שלה. הרבה זמן ידעתי שהמצב של סבתא שלי לא טוב אבל לא אמרו לי בדיוק. כשהיא התחילה לתת לי תכשיטים ישנים שלה ושל אמא שלה, ואבא שלי דאג שיהיה מפגש משפחתי שלנו עם סבא וסבתא לפחות פעם בשבוע ידעתי שמשהו קורה. מאז יום שלישי שעבר היא בטיפול נמרץ, אבא שלי שם כמעט כל היום ואמא שלי בדיוק נכנסת לתקופת המבחנים באוניברסיטה שזו גם ככה תקופה לחוצה בבית... ביום חמישי הקודם, לפני שבוע בדיוק היה המצב הכי גרוע. היא לא ידעה איפה היא (בזמן שהיא הייתה בהכרה) וצעקה בגרמנית מדי פעם, כולם חשבו שזה תכף נגמר אז אמא שלי הסיעה אותי ואת אח שלי לבית חולים למקרה שלא תהיה עוד הזדמנות. ברגע שנכנסתי לשם הכל היה הרבה יותר אמיתי. סבתא שלי בתוך המיטה הזאת כזאת קטנה, עם כל המכשירים שלה וסב</div>Sun, 14 Jun 2009 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10960920http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=10960920http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10822955<div align="right" dir="rtl"> נסיעה שגרתית לשדרות, מנסיבות לא שגרתיות. לנחם את סבתא על המוות של אמה. נסיעה. תמיד זה אותו דבר: נכנסים לאוטו, כל אחד מסתדר עם עצמו, עם התיקים שמתחת הרגליים, בין הידיים ובתא-המטען, נוסעים ליומיים אבל אורזים לשבועיים. כרגיל. אמא קוראת / תופרת או סתם מדברת עם אבא שנוהג, אח קטן שקורא וכל חצי שעה שואל "מתי מגיעים?" ואני עם אוזניות עד שמגיעים (אועד שנגמרת הסוללה). הפעםזה לא היה ככה. התחלנו לדבר על בתים, זכרונות מכל מני בתים שעברנו. החל מהביתהראשון שגרתי בו, הבית הקטנטן, בבניין הישן, באחד הרחובות הפחות מלבבים בעיר. יש לי2 זכרונותממשיים ממנו, וכמה שהרבה יותר מעומעמים, כמו הפונפון בירוק-לבן שהיה קשורעל סורגימיטת העץ שהייתה לי, שהייתי תולשת ממנו את כל החוטיםעד שבסוף נשאר מהפונפון המפואר כדורון קטן. ואז לבית שקנינו בחדרה. פנטהאוז בקומה ה10 אם אני לא טועה, בבניין חדש בעיר אחרת, מרחק כמה דקות מהעיר בה גרתי לפני. כל בוקר נסיעות ארוכות לעיר הקודמת לגן, לעבודה ולסבתא וסבא שישמרו עליי. הבית היה יפה, אבל כמעט שאין ממנו זכרונות, חוץ מהבוקר בו עברנו לבית השלישי שגרתי בו,</div>Wed, 06 May 2009 15:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10822955http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=10822955http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10643123<div align="right" dir="rtl"> 1.נתקעת פעם בקיר2.צעקת על המחשב3.התעצבנת על המנחה בטלוויזיה והתחלת לקלל אותו במחשבה שזה יעזור (כשראיתי טיטאניק בפעם הראשונהצעקתי כמעט על כל דמות שם _-")4.התווכחת עם מישהו על צורה של ענן5.יש לך פיצול אישיות6. נפלת במדרגות7.</SPA</div>Tue, 17 Mar 2009 19:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10643123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=10643123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10447744<div align="right" dir="rtl">שבגלל עיקובים טכניים התפרסם 2 דק' אחרי סיום התאריך שהוא היה צריך להתפרסם בו (!!!!!) שהוא אגב ה22.1 אוו אה, סוף סוף יומולדת . השנה הראשונה שאין גשם ביום הולדת שלי. אני זוכרת כשבכיתה ד' עשיתי מסיבת פיג'מות ליומולדת 10, והזמנתי את כל הבנות מהכיתה אז לא היו מספיק מזרונים, ולא היה מקום וכולנו הצטופפנו על מה שהיה וחלק ישנו על הרווחים בין מזרן למזרן (כמוני XD) <SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY:</div>Fri, 23 Jan 2009 00:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Lady .D.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491289&blogcode=10447744http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491289&blog=10447744