http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810כיף - אבל לא תמיד כמו בלונה פארק, מאבקי כח, סקס, אוכל ודברים אחרים שהייתם רוצים לשמוע על אנשים שאתם לא מכירים (Mike). בואו להכיר אותנו בדיוק כמו שהיינו רוצים שתכירו אותנו - מצחיקים, שנונים, כנים ולחלוטין לא אמיתיים.. או שכן (Jennifer).heCopyright 2026 MikeNJennifer. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8650570<div align="right" dir="rtl">השבוע עבדתי ביום שישי. היום הכי טוב בשבוע, ואני בזבזתי אותו על עבודה. גם בשבת עבדתי. בעבודה מגעילה שאני שונאת. כל יום אני אומרת לעצמי שאני מתפטרת, ואם תשמעו ממני שעשיתי עוד שבת אחת בעבודה הזאת - נא להגיע אלי הביתה ולתלות אותי. (לא! תתאמצו לבד, אני לא נותנת את הכתובת. רק ארמוז שברחוב חונה אוטו מקולקל ובחניה יש חתולים בשפע, במצבי בריאות שונים). ובכן לא ויתרתי על היציאה המסורתית של יום שישי רק על מנת להגיע לעבודה שלמה, בזמן ובלי הנגאובר. הגעתי לעבודה בשעתיים איחור,עם צוואר תפוס להחריד, הנגאובר עצבני ומרירות כללית על החיים. הארי (פוטר) החזיק אותי עד סוף המשמרת במצב שפיות. ביום ראשון בבוקר אני בדרך כלל לא עובדת (קנאה תתקבל בברכה). היום עבדתי*. שעתיים. באחת בלילה עוד מצאתי את עצמי צופה ברצף יחד עם מייק בפרקים של הסדרה הממכרת קשות "המשרד", בזה אחר זה. באחת ומשהו אמרתי לעצמי שאינף איז אינף והפעם אני חייבת לקום בבוקר (עבודה אחרת, יותר מחייבת). נכנסתי למיטה עם איזה משהו קל לקרוא ככה לפני השינה - הארי כמובן. בשתיים וחצי בערך מצאתי את עצמי ישנה כשאני שעונה על המרפקים וראשי תלוי חסר תועלת</div>Sun, 17 Feb 2008 12:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8650570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8650570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8519186<div align="right" dir="rtl">יש התרחשויות אצלנו. לא יכולים עוד להגיד מה. רק אומר שזו הזדמנות עסקית. עסק שאנחנו שוקלים לפתוח. זה צץ לפני שבוע אנחנו עושים בירורים הגיוניים ונטולי רגש אבל מאז אני לא יכולה לחשוב על משהו אחר אני לא יכולה להפסיק לקוות שזה יקרה ואני לא יכולה להפסיק לדמיין איך זה יהיה. נו כבר נו כבר נו שנעיז ונעשה את זה! </div>Mon, 28 Jan 2008 19:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8519186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8519186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8473424<div align="right" dir="rtl">אין כח לעשות קניות נורמליות. יותר קל לקפוץ לפיצוציה רגע ולקנות את מה שצריך בשניה זו. אין כח לעצור בדרך למלא דלק. גם ככה יש 80 ק"מ אחרי שהנורה נדלקה. אין כח לגלח רגליים. גם ככה חורף. אין כח לסדר את הבית. מצב תמידי. אין כח לכבס ביד את כל מה שלא אמור להכנס למכונה. גם ככה אחרי שיעבור מספיק זמן זה יכנס למכונה. אין כוח לתת תרופה לקריצי. גם ככה מי אמר שזה עוזר לה. אין כח להוריד מהשולחן. בפעם הבאה שרוצים לאכול אפשר להזיז טיפה את מה שכבר יש שם. אין כח להתקשר לספתא לשאול מה שלומה. גם ככה היא תצעק עלי שלא התקשרתי. אין כח ללבוש משהו חוץ מטרנינג. גם ככה אני יכולה להרשות לעצמי להופיע לעבודה. אין כח לשלם חשבונות. גם ככה זה יגיע שוב בחשבון הבא, עם ריבית פיגורים ממש קטנה. אין כח לקנות בטריה לאיזי פארק, גם ככה אני לא מגיעה לתל אביב. אין כח לדאוג לעתיד. גם ככה יצוץ משהו. *הכותבת מרגישה צורך להצטדק ולומר שאף על פי שאין כח, חלק מהדברים היא כבר עשתה.</div>Tue, 22 Jan 2008 11:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8473424http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8473424http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8390947<div align="right" dir="rtl">היי לכולם! זה היה סוף שבוע נהדר!!! יצאנו אני, ג'ני, כרובי וכצנלסון לסוף שבוע במלון בצפון. הכל התחיל כשקיבלתי טלפון מאמאבא שהציעו לנו לקחת סוף שבוע נופש ביחידה שלהם במלון. חישוב מהיר מראה שבסוף השבוע האחרון של החודש אין משחק של מכבי כלומר- אפשר לנסוע! <P dir=rtl style=</div>Wed, 09 Jan 2008 23:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8390947http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8390947http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8370347<div align="right" dir="rtl">ניקינו את הבית!! גם רצפה, גם כלים, גם ערימת הכביסה על הספה שהפכה כבר מזמן לחלק ממנה, עם אימום של גופנו השמנמנים והעצלים. ניקינו באמת! עם סבון, ומים, והכל! וגם סידרנו! מייק ואני אנשים עצלים באמת. בלגניסטים עד כאב. לא כאלה שאומרים לכם שניה לפני שהם מכניסים אתכם בדלת "סליחה על הבאלגן" ואתם נכנסים ורואים ג'ינס זרוק על הספה ועטיפה של במבה על השולחן. כאלה שאומרים סליחה על הבלאגן ומיד דוחפים את הדלת כנגד התנגדות מבפנים כדי להכנס, וכשנכנסים... אין מילים לתאר. הצלחנו להמם כבר כל חבר בלגניסט. בחודש האחרון היינו עסוקים, וכל כך הזנחנו את הבית עד שהכלים הגיעו בכיור עד מעללברז, את הרצפה רואים במקטעים קטנים וניתן לצעוד בבית רק בדילוגים, אין תחתונים נקיים, היום מצאנו מתחת לספה בדלי סיגריות, ליד המיטה היתה ערימת כביסה לשלוש מכונות, מהצד השני של המיטה היו קמטוטי נייר טואלט שיכולים להוות שני גלילים לפחות, ובמקרר יש מחבת עם בשר שהסריח קשות ועכשיו כברהפסיק להסריח.ושלא נדבר על הצבע החום שירד על הסמרטוט שניקה את השולחן בסלון, עליו אנחנו אוכלים (וגם את מה שנפל יש לציין). כשהייתי קטנה הייתי בלגניסטית</div>Sun, 06 Jan 2008 22:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8370347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8370347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8346654<div align="right" dir="rtl">מה זה?!?! הישרא הזונע מחק לנו את כל הקבועים שלנו, את רשימות התהילה שלנו ואת הקישורים למייק וג'ניפר האמיתיים!!! מה זה?!?! והגי'מייל הכלבע לא נפתח כבר כמה ימים ואי אפשר לראות מי הגיב לתגובות שלנו! מה זה זה?!?!</div>Fri, 04 Jan 2008 00:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8346654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8346654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8310406<div align="right" dir="rtl">כהרגלי יצאתי בשניה האחרונה. עשר שניות טווח בטחון, אלף דברים בידיים, -ארנק-מפתחות-פלאפון-לנעול-תהיי טובה- ויצאתי. לא מניע. שיט, שכחנו את האור דולק כל הסופשבוע. נוסעת באוטובוס, מאחרת בחצי שעה. חוזרת ברגל. צריך כבלים. סקירת שכנים זריזה: מצד ימין - אינם דוברים את השפה. מצד שמאל - 4 חודשים אנחנו גרים פה ועוד לא ראינו אותו. יותר רחוק מצד ימין - המכולת. יותר רחוק מצד שמאל - נורא נחמד, דיברתי איתו פעם על חתולים, אבל חסרה לו רגל. בעיה עם כבלים, מה אני אטריח אותו. כל השאר בליל של ערסים שראיתי פה ושם בשכונה. יאללה למכולת. לא יכול לצאת, הוא לבד ויש לקוחות. מנעשה. תרה אחרי מישהו שנמצא בדיוק ליד האוטו. אין כזה. טוב נו, מעדיפה בלי רגל מאשר ערס אקראי. דופקת בדלת. לפי האוטו בחניה הוא בבית. מחזיקה אצבעות שהוא יהיה חמוש בפרוטזה שלו (יש לו כזאת אבל בבית הוא מוריד אותה). פותח את הדלת. רגל אחת יש אחת אין. באסה. -שלום, אתה זוכר אותי, אני השכנה עם החתולים... -בטח, משלומך -טובתודה נתקעתיעםאוטובליכבליםאוליתוכללעזורלי?</STRO</div>Sun, 30 Dec 2007 14:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8310406http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8310406http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8240508<div align="right" dir="rtl">קמתי עם כאב בטן גיליתי שהשפה העליונה שלי נפוחה ורדומה כאילו מצצתי לכושי כל הלילה אני לא זוכרת דבר כזה נגמרו העגבניות ואין לי משהו עסיסי לשים בסנדויץ' מייק גמר את החלב (חייבת לציין שלמטרה טובה - אתמול הוא הכין לי שוקו מלכותי מקוביות שוקולד מגורדות באהבה) קריצי קורעת את שקית הזבל כי יש לה ריח של בשר נתתי לה בשר מהמקרר (למרות שזה מגעיל אותי רצח) והיא עדיין ממשיכה הרגע לקחתי שלוק מהקפה חסר החלב שלי (והחם מדי) על השפה הנפוחה חשבתם כיף? תנסו לקחת מטריה, להכניס לתחת, לפתוח ולמשוך. זה כיף. ג'ניפר</div>Fri, 21 Dec 2007 08:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8240508http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8240508http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8220484<div align="right" dir="rtl">עייפה אני. כבר שלושה חודשים שאני לא עובדת באופן מסודר, רק מדריכה קצת במשך השבוע שיהיה מה לאכול. יש לי לבטים מקצועיים מפה עד אחר כך, אני לא רוצה לדחוק בעצמי להחליט, בלה בלה. אבל נהיה משעמם. הקץ לאבטלה, משהו צריך לעשות. אז מצאתי עבודה מטופשת, כזאת שלא דורשת שום דבר חוץ מאת קיומי. היום היה היום הראשון בעבודה. קמתי חולה (אחרי שאתמול החלפתי מדריכה חולה ויצא שהדרכתי 4 שעות ברצף. ומחר בטח היא תחליף אותי) ולא ידעתי להחליט אם אני לא מרגישה טוב באמת, או שאני מתחלה לכבוד היום הראשון. בכל אופן הלכתי. לא היה קשה: טל ואביעד בדרך, 4 שעות עבודה רגועה למדי, רבע שעה חזרה. ואני ה-רו-גה מעייפות. קשה, קשה רבותה. (מי שם מאחורה אמר פינוק?!)</div>Tue, 18 Dec 2007 14:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8220484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8220484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8163252<div align="right" dir="rtl">אתמול קבעתי עם המלכה האם (שמה הלא רשמי של אמא שלי) ל"יום כיף". כשהייתי קטנה היה לנו הרגל כזה. יום שלם של חופש שמוקדש לעשיית כיף בלבד. ימי הכיף שלנו היו "מִתבלים" פעמים רבות בהחלקרח, עד שסגרו את שני סניפיו. מאז חלפו שנים, היו לנו ימי כיף אבל החלקרח היה רק במטולה וזה טיפה רחוק. ולאחרונה שמעתי פרסומות ל iskate החדש בלונה פארק ת"א. נהיה לי חשק. קבעתי עם אמא שלי ליום כיף, כמו פעם. ובכן, הגענו לקרח ולדאבוננו גילינושהוא יקר תופת - 70 ש"ח לשעה ראשונה ו50 ש"ח לכל שעה נוספת. החלטנו שזה בילוי לא כיפי כי צריך כל הזמן להתסכל על השעון וכל שנייה שעושים פיפי היא בזבוז זמן יקר, וגם היה שם קטן וצפוף...בקיצור כמו שאומרים - לא כיף כמו בלונה פארק. ואז, הביטוי השגור לפתע קרם עור וגידים - הרי הלונה פארק במרחק שנייה משם! סבנו על עקבינו השטוחים, שמנו פעמינו לכוון הלונה פארק. רק פעם אחת הייתי עם אמא שלי בלונה פארק: היינו כל המשפחה ביחד, ואמא שלי לא נהנתה לשנייה והיתה מלאת בחילה ותלונות. כשנכנסנו פנימהשאלתי אותה אם היא בכלל אוהבת לונה פארק, או שהיא סתם עושה את זה בשבילי. אמרה שהיא אוהבת כן, ובפ</div>Tue, 11 Dec 2007 11:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeNJennifer)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=490810&blogcode=8163252http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=490810&blog=8163252