http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974...And miles to go before I sleepheCopyright 2026 sita. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974http://f.nanafiles.co.il/upload/82005/IsraBlog/48974/misc/3269846.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7891148<div align="right" dir="rtl">אני קמה בחמש וחצי ותוך כדי שאני נועלת נעליים ושמה מסקרה, מספיקה לקחת שני שלוקים מקפה עם חלב שמסתבר כפג תוקף, רצה לתחנת אוטובוס ולאחר המתנה של רבע שעה ובירור עם עמית לשרות אני מגלה שהקו שלי בוטל, עולה על האוטובוס הראשון שמגיע ונחנקת מהריח של הזקן הלא כל כך חביב שצמוד אליי,אין מקום לזוז, יורדת בצומת בית דגן וממתינה לאוטובוס שיקח אותי לרמלה, מגיעה למשמרת ונכנסת בסערה למשרד של הקצין כדי להסביר לו מדוע איחרתי, הכל כדי לגלות שאני בכלל משובצת למשמרת צהריים. תירו בי, בהתחלה בגפיים ורק אז בראש. שאני גם אסבול קצת בדרך. האאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!</div>Sun, 11 Nov 2007 08:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7891148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7891148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7886661<div align="right" dir="rtl">אני רוצה לחזור לעבוד, אפילו בטיב טעם אני רוצה לא לקום יותר בחמש וחצי בבוקר אני רוצה שהוא יחזור, אני לא רוצה לרצות שהוא יחזור, זה לא היה אמור להיות ככה אני רוצה את הארי פוטר החדש ומנוי לבלייזר אני רוצה אהבה אמיתית ולא זיון של חודשיים אני רוצה חבר אמיתי,רק אחד. ואתה,אתה בכלל לא יודע על מה אתה מדבר. יום הולדת 20, הכול השתנה פתאום. מזל טוב לי. <P class=MsoNormal dir=rtl</div>Sat, 10 Nov 2007 18:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7886661http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7886661http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7669798<div align="right" dir="rtl">התחלתי לאהוב משמרות לילה, אם לא הייתי צריכה לוותר על שאר הבילויים מצידי הייתי עושה אותם כל השנתיים האלה....רק משמרות לילה, שאפשר לצאת החוצה ולעשן סיגריה ולקפוא מקור ולהריח את הלחות של הלפנות בוקר ושקט, שום דבר פרט לשקט. אני חושבת שאפשר להגדיר את החודשיים האחרונים שכתקופה הכי כיפית בחיי הקצרים, אני כל כך נהנית איתו, למרות מה שחשבתי בהתחלה, אני מבלה במקומות חדשים עם אנשים חדשים, יש לי סיבה לרצות להיות יפה , להתגנדר, להתרגש. אלוהים כמה שאני לא רוצה שהוא יעזוב, רק עוד שבועיים והוא לא יהיה פה יותר. ואלוהים כמה שאני כבר מתה לא לראות אותו יותר, כי אני לא מאוהבת, לעולם לא אהיה שלו והוא לעולם לא יהיה שלי וזה רק עניין של זמן, אבל שבועיים זה מעט מדי. הוא יחסר לי, אבל אני שמחה בשבילו ושמחה על הזמן שהיה. עד כאן להיום, עם פרפרים בבטן, אלה</div>Sun, 14 Oct 2007 18:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7669798http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7669798http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7445859<div align="right" dir="rtl">בעוד חודש וקצת אהפוך להיות בת 20, אפילו המספר על גבי מסך לבן שאני בעצמי הקלדתי הרגע גורם לי לחלחלה, הרי מה לי ולחיים בוגרים? מה לי ולצבא הזה שבו אני נמצאת? מה קשור בכלל השמלה הזאת שקניתי לעצמי, שבה אני באמת נראית בוגרת ולא כמו שאני באמת, כזאת שלא מוכרים לה אפילו סיגריות בקיוסק. זה לה שאני אינפנטילית,באמת שלא. פשוט יש לי את תסביך הפיטר פן שאני בכלל לא מעוניינת להיפטר ממנו וטוב לי איתו. ומה לי ולבחור הבוגר הזה שאני יוצאת איתו? הוא משעמם אותי! כל כך משעמם אותי.. אני לא עצמי, אני לא משוחררת, אני מזייפת.. אבל אני רגילה לזה כבר גם ככה. היום חזרתי מהצפון, הייתי שם למשך יומיים עם כמה חברים, היה נחמד. הקמנו מאהל ליד נחל צלול עם מים קרירים ולמרות האנשים שעברו שם במשך כל הבוקר כחלק ממסלול של טיול מאוד נהניתי. קצת חופש ועכשיו חזרה למציאות, למרות ששישי אני שמה מדים בעוד שעה ויוצאת לעבודה. כיף, כיף, כיף...</div>Fri, 14 Sep 2007 19:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7445859http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7445859http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7418539<div align="right" dir="rtl">אז אני יוצאת עם מישהו,כבר בערך שבועיים ,שזה מוזר יחסית אליי כי עד עכשיו לא התעניינתי בכלל בתחום הזוגיות,פשוט לא התאימה לי מערכת יחסים נוספת. הוא בחור טוב, נראה מצוין, שנון ואינטליגנטי, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה לפתח איתו מערכת יחסים רצינית, פשוט לא מרגישה שקיים שם קליק. אולי זו הנטייה שלי לפחד להיקשר או העובדה שהוא כבר מזמין אותי לעשות איתו את החג ולחתונה של ידידה שלו שתתקיים בעוד חודש.. אני לא יודעת. בינתיים אני נהנית איתו, הסקס מעולה (אם לא לוקחים בחשבון שהוא נהנה להגיד "או כן, כן" באמצע וזה קצת מטריד אותי ), ויש לנו הרבה מה לדבר עליו בין לבין, ככה שזה נחמד..חוץ מזה גם נחמד להירדם כשמחבקים אותך, וטוב לדעת שמישהו מצפה ליראות אותך ומתגעגע אלייך. עד כאן להיום, יש לי משמרת בשבע בבוקר והמשטרה מחכה לי,לא איכפת לי, אני עדיין אוהבת את המדים הכחולים שלי.</div>Tue, 11 Sep 2007 01:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7418539http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7418539http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7394109<div align="right" dir="rtl">היום עשיתי את הדבר הכי כואב שנאלצתי לעשות אי פעם.ו"נאלצתי" לצערי,זה הביטוי הכי מתאים למקרה.</div>Fri, 07 Sep 2007 15:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7394109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7394109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7177797<div align="right" dir="rtl">ביום ראשון אני נוסעת למקום ממנו ישלחו אותי לשירות שלי, אני דורשת את הקורס הכי ארוך שאפשר, עם היציאות הכי גרועות ובמקום הכי מרוחק שרק אמצא. לא רוצה להיות פה יותר. אני שונאת אתכם.</div>Fri, 10 Aug 2007 17:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7177797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7177797http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7129118<div align="right" dir="rtl">אז צבא.. אויש, לא יודעת, לא כזה נורא, אבל גם לא כזה מרתק. ביום חמישי אני מסיימת את הטירונות שלי ומשם עוברת למשטרה כחולה בה אני אשרת. האוכל מזעזע, המפקדת שלי מגיעה לי עד לציצי וזה מקשה עליי להתייחס אליה ברצינות, חם, המיטה לא נוחה והשירותים מסריחים אבל תאכלס, אני נהנית שם. חוויה שחובה לעבור אותה. כרגע אני שרופה עד למרפקים ובפנים,כל השאר נשאר לבן כרגיל, יש לי סימן כחול על הרגל בגודל של אגרוף בגלל אלונקה שסחבתי על עצמי וזה קצת מקשה עליי ללבוש חצאיות. בסופו של דבר,איזה כיף להיות בבית ולהתקלח לבד!!! היכולת לנסח את עצמי פנים מול פנים ובכתב נגזלה ממני לחלוטין. אני מרגישה אוטיסטית. <SPAN lang=HE style</div>Sat, 04 Aug 2007 18:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=7129118http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=7129118http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=6985953<div align="right" dir="rtl">השעה שש וחצי בבוקר,בעזרת כוח רצון אדיר אני מקימה את עצמי לאחר שנרדמתי בשעה ארבע, הולכת למקלחת קצרצרה, זוחלת למטבח,מוצאת קופסאת קוטג' שתוקפה פג אתמול, חותכת מלפפונים, לחמניה, מסדרת הכל יפה בצלחת, פותחת את הקופסאת קוטג', מגלה שהיא קפואה כמו ארטיק בן שנתיים,מקללת בכל שפה אפשרית ומוותרת על ארוחת בוקר. ועל זה נאמר....ב-א-ס-ה. אמה הולכת לצבא היום ואני מחר, האאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!</div>Tue, 17 Jul 2007 07:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=6985953http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=6985953http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=6699797<div align="right" dir="rtl">לפני מספר ימים שלחתי לידיד טוב הודעה שנכתבה ביד רועדת מזעם "עדיף להיות לבד מלאכול את החרא הזה מאנשים.אני לא מסוגלת ככה יותר". לפרוטוקול,ההודעה לא הייתה מכוונת אליו. מאז מצבי לא מזהיר במיוחד, אני נואשת לשינוי, העובדה שאני אמורה להתגייס לצבא בעוד חודש וקצת מקלה על העניין, אני לא יכולה להימצא פה יותר. עם האנשים והמקומות והדיבורים חסרי הטעם. אני לא מאשימה את השאר,האשמה מוטלת עליי באותה מידה בדיוק. אני שונאת את החדר הזה,אני שונאת את הרחוב הזה,השכונה הזאת,העבודה, הבית ספר, הפרצופים שאני נתקלת בהם יום אחרי יום, הפרצוף שאני מאפרת בקפידה כה רבה כל בוקר מול המראה. כל זה הפך לשנוא עליי, לבלתי נסבל. אני מרגישה אבודה במקום בו אני קוראת לו בית. אני שוב מרגישה לא קשורה ולא שייכת. בעצם לא, אני לא רוצה להיות שייכת. לא רוצה להיות קשורה, לא רוצה לנהל שיחות סתמיות שלא יובילו לשום מקום. מצד שני .. אני לא יודעת. אני לא רוצה להיות לבד. אבל אולי זה עדיף? היה לי טוב ככה פעם. כן,אני יודעת. אני חלשה. אני לא מסוגלת להתמודד עם העולם, בעיקר לא עם אנשים. קשה לי איתם, הם לא הטיפוס החביב עליי. רק עוד חודש אחד.</div>Sun, 10 Jun 2007 16:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (sita)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48974&blogcode=6699797http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48974&blog=6699797