http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430שהשם לא יטעה אותכם... אבל גם לא משועממים יכולים להיכנס=]] תהנו!heCopyright 2026 אוראלוש!=]]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/12/00/39/390012/misc/8948202.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=11201339<div align="right" dir="rtl">והנה אני שוב פה מרגישה צורך לעדכן שוב.. נזכרתי בהרבה דברים שלא כתבתי כמו הרפסודיה החוויה הכי טובה שעברתי כל החופש היה הכי כייף שיש!! גרעין אומרי יצא הכי הרבה!!(הגרעין השולט) וואי כמה אנשים שיגעתי על הנושא הזה אם לצאת או לא לצאת אמרתי מלא פעמים שאני יוצא והייתי החלטית ואחרי שניה חשבתי על זה והחלטתי שאני לא יוצאת.. ובסופו של דבר.. יצאתי, האמת? לא בזכותי.. נרשמתי ביום האחרון להרשמה ממש כמה דקות לפני 12 בלילה בזכות ליטלל!#!$~ מה הייתי עושה בלעדייך?? אני אגיד לך מה! הייתי מפסידה חוויה ענקייתת!! אז היה סמינר לפני שבו החלטנו שקוראים לנו אומרי גרעין אומרי- לוקח זמן להתרגל לשם אבל אני כ"כ אוהבת את האנשים שבגרעין!! שהשם לא משנהה אבל עדיין עומדת מולי החלטה די .. קשה.. ועוד מולי, זאתי שמשנה את הדעה שלה כל שתי שניות ועד שהיא לא עושה צעד מסויים לכיוון ההחלטה הזאת ההחלטה תשתנה מיליון פעמים (כן דיברתי על עצמי כרגע בגוף שלישי) זה נוראי להחליט החלטה שקשורה אליך לפי ההחלטה של אנשים אחרים אבל אין ברירה , לא מסוגלת להחליט לבד, ולא רוצה להמשיך לבד זהו, היומיים האחורנים של הח</div>Sat, 29 Aug 2009 22:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=11201339http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=11201339http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=11133885<div align="right" dir="rtl">וואו שנים לא הייתי פה אז קודם כל שלום לכולם:D:D (למי שעדיין נכנס) אז לא מזמן היה לי יומולדת ואני כבר בת 17, כן בת 17!!:] באותו יום הייתי בצו שני, (כי לא הספקתי הכל בראשון) אבל עבר סבבה, מבחנים קצת חופרים נסיעה ארוכה. ואז חזרתי הבייתה כולי מתה מעייפות ואמא שלי מחזיקה אותי ערה עד שאחותי תגיע ואחותי סובבה אותי בכללל הקניון החלפתי מבגדים שבאתי איתם מהבית לבגדים חדשים ואז גם היא הסיעה אותי לחברה נכנסתי, וזה הגעתי לכיוון המטבח ו-הפתעהה!!! חחח נבהלתי, לא ציפיתי, אז תודה לכולכם אתם חברים מדהימים ואני חולהה עליכםD:D:D: כל החודש הראשון של החופש הגדול עבדתי בקיטנה, וואי זהה היה נורא נורא קשה, הייתה לי את הקבוצה הכי קשה בכל הקיטנה ביום האחרון חניך כימעט זרק עלי שולחן אבל בסך הכל אני אוהבת אותם, ואני נורא נורא מתגעגעת אליהםם החודש השני סתם מלא בשיעמום ובכלום. בזמן האחרון אני הבנתי שאני חיה בבית כלא באמת, וזה נורא קשה לחיות ככה לחיים אין מטרה לחופש הגדול אין משמעות אני כבר מחכה שהצבא יגיע ואני אהיה משוחררת מהבית כלא ואוכל לשרת בבסיס רחוק, רחוק מכולם ולקראת סיום הפוסט חשבת</div>Fri, 07 Aug 2009 14:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=11133885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=11133885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10865094<div align="right" dir="rtl">טוב כפי שהרוב מכירים אותי אני הולכת בדר"כ לישון ב6 בערב (רק ימי שישי) בשאר השבוע זה ב8 בלילה.. והיום בגלל שמחר יש בגרות באנגלית ב16:30 אני איכשהו ערה עד 00:06 זה יימשך זוהי פשוט השעה עכשיו:P אז בבקשה אל תתיחסו אם כתוב פה שטויות כי רוב הסיכויים שזה מה שיהיה.. מה יש לספר?.. הל"ג בעומר היה מדהים וכייף והיה מטורףף ונופר אני חולהה עלייךך!!:P היום היה מגן בתנך הלך נחמד אחרי שאני ונופר למדנו איזה 6 שעות(עם מלא הפסקות באמצע וזה שקרעתי אותה בפוקר) הוצאתי היום טופס ירוקקקק ואני מכינה אותכם מעכשיו אל תסתכלו על התמונה שלי אני נראית שם נורא כאילו עוד שניה אני הולכת לבכות.. מיישייי מאודדדדדדד אנונימית ניגשה לתאוריה ראשונה ועברה אותה בלי טעויות בכלל וקוראים לה:שובל זוהרר המלכהה!!! שיהיה לך ברור,כשיהיה לך רשיון את מסיעה אותי כל בוקר לבצפר!!D: אה ואחרי שחפרתי לאנשים שמגיל שנתיים יש לי משקפים ובלה בלה בלה היום סוף סוף עשיתי בדיקת ראיה ואני לא חייבת משקפיים על הכביש.. אולי רק כדי לחדד את הראיה..:P איזה כיייףףףףףףףףףףף:D:D:D ובקשר למה שכתבתי בפוסט הקודם.. דברים לא הכי השתתנו כל פעם שאני</div>Mon, 18 May 2009 00:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10865094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10865094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10794269<div align="right" dir="rtl">קשה, לא צריך לברוח נמאס, אסור להתייאש!! לא החלטית, לא יודעת מה לחשוב, נמאס לי מהדעות של כולם. אני צריכה אותו פה איתו ולא עם מישהי אחרת. אני רוצה אותו לידי רק שלי. קשה לי לחשוב ככה, מרגישה רע בגלל אנשים אחרים. דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי </div>Tue, 28 Apr 2009 16:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10794269http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10794269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10695980<div align="right" dir="rtl">מכירים את זה שרק אחרי שקורה לכם משו , משו שפוגע בכם שמכאיב לכם או שיותר רע לכם אתם מבינים כמה מקודם היה לכם טוב?.. השנה הבנתי את זה מכל כך הרבה בחינות...(לא לא מבחנים) אני כותבת את הפוסט הזה בעצם כי הבנתי היום ש"ברחתי" ממקום שבעצם היה לי טיפה קשה בו, למקום שחשבתי שיותר קל לי בו, כייף לי.. עזבתי בעצם אנשים, חברים שאני אוהבת, מכירה שהם אנשים מדהימים לטובת אנשים שאני לא מכירה ולחלקם יש התנהגות מתנשאת, לא מתחשבת שבעצם סותרת את כל העקרונות שלי. חשבתי לי היום הרבה אחרי שהלכתי, בזמן שהייתי ממש עצבנית וכועסת והגעתי למסקנה שכמה שהיה לי קשה, שסבלתי הוא עשה יותר, הוא גרם לי לרצות לעזוב, אבל לא, אני לא אני אעזוב אני לא אראה לו שבגלל ההתנהגות המגעילה שלו אני ויתרתי. אני אלחם, אני אדאג ששם יהיה יותר טוב, שהוא ירגיש כמו שאני הרגשתי היום, שהוא יעזוב! ובעצם בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה אני ממשיכה לחשוב ומגיעה למסקנה שהיחס שלי לגבי המון דברים כ"כ השתנה. שהחלטתי לשנות דברים שמפריעים לי ולא לברוח ולא להתיאש. אולי יותר קל לברוח אבל לראות את הדבר המסוים ששינית ושהוא באמת הצליח להשתנות לדרך שאת</div>Thu, 02 Apr 2009 21:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10695980http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10695980http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10639525<div align="right" dir="rtl">זהו, מחר זה מגיע.. מחר, בשעה 9 בערב נגמר כל הלחץ, כי אנחנו נהיה כבר אחרי הבגרות ואחרי ההופעה, נפגוש את ההורים והחברים. לא צריך יותר לעשות חזרות. לא צריך יותר לדאוג לתלבושות לאביזרים. לא צריך להיות בלחץ(עד שנה הבאה). כל כך התגעגעתי לשלווה הזאת... נכון יהיו, מבחנים, מגנים בגרויות. ולא יהיה לנו זמן בכלל לנשום... וזה מתחיל ישר אחרי הבגרות. אבל עדיין הבגרות הראשונה בתאטרון, אחרי שלמדתי בחוג 4 שנים. ואחרי שבכלל לא הייתי שנה שלמה במגמה הזאת, ועברתי רק בסוף השנה, יותר נכון תחילת שנה של י"א. אז כתבתי את הפוסט הזה כדי לפרוק מתחים(וגם כי הרבה זמן לא עידכנתי) וגם כדי להגיד סליחה למי שבזמן האחרון שיגעתיי אותו, עיצבנתי אותו, בכיתי לו, וצעקתי עליו. כל הלחץ שיש עלי בגלל הבגרות הזאת פשוט גרם לי לכל התחושות האלה. ולבסוף, למי שלא יודע-הסתפרתי ולמי שכן יודע- סורי ששיגעתי אותכם שאני לא אוהבת תתספורת(למרות שזה עדיין המצב) אז הנה תמונה קטנה(אולי יותר) ונכון שרושמים זכויות שמורות בסוף אבל אני מיוחדת ורושמת בהתחלה @כל הזכויות שמורות לנופר וכניש, הצלמת המוכשרת@ להתראו</div>Mon, 16 Mar 2009 17:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10639525http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10639525http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10545907<div align="right" dir="rtl">מאיזה עץ אתם עשויים? זה הזמן לבדוק מאיזה עץ אתם עשויים. האם אתם עץ שכל רוח מטה אותו הצידה? האם אתם עץ עם שורשים עמוקים המשתרגים יחדיו עם שורשים אחרים? האם אתם עץ זקוף וגאה שמשקיף על העולם מצמרתו הגבוהה? האם אתם עץ העומד ביופיו ובשלמותו ואינו נכנע לתכתיבים ולמזיקים? מצאו את תאריך הלידה שלכם וגלו מאיזה עץ אתם עשויים. (אני עשויה מעץ ברוש וזה כ"כ נכון!!!) 23בדצמבר עד 01 בינואר – עץ תפוח 02 בינואר&</div>Tue, 17 Feb 2009 16:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10545907http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10545907http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10541746<div align="right" dir="rtl">האם עשיתי טעות שנה שעברה? התיאשתי.</div>Mon, 16 Feb 2009 14:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10541746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10541746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10535603<div align="right" dir="rtl">אז נתחיל בזה שהיום יום האהבה.. ואני לבד.. יותר נכון הולכת לראות הצגה בתאטרון=/ לא יותר טוב.. כל שנה אני מקווה שאני לא אהיה לבד, ואז אני מוצאת את עצמי עם חברים/חברות או לבד... אני לא מחבבת במיוחד את היום הזה, כי אם את מסתובבת בעיר את רואה מלא זוגות ביחד חמודים כאלה.. ואז שאת מסתכלת על עצמך את חושבת למה אני לא עם מישו?... ונושא אחר שעליו בעצם הכותרת, עוד חודש ויומיים הנופעה מול ההורים והחברים וכולם עם הדילאלוגים ועוד חודש ו3 ימים הבגרות בתאטרון!! אני מפחדת מהבגרות הזאת יותר מהבגרות בהיסטוריה שנה שעברה... אני התחלתי להילחץ כבר חודשיים וחצי מראש... והזמן עבר כ"כ מהר והנה אנחנו כבר חודש מראש.. ועוד יומיים אני ונופר מעלות בפני אשר את הדיאלוג שלנו פעם ראשונה.. אני אוהבת לשחק, אני אוהבת תאטרון.. לא הייתי במשו שקשור לתאטרון כמעט 3 שנים והתחרפנתי, פשוט נהייתי בנאדם שונה ושנה שעבה שעברתי בסוף השנה למגמת תאטרון, הייתי כ"כ מאושרתת ובפעם הראשונה שהייתי על הבמה, בכלל הייתי ממש שמחה. כי הבמה זה המקום שלי. שהייתי קטנה גם רקדתי, גם הייתי בחוג תאטרון כל פעם הייתי על הבמה מסיבה אחרת.. ועכש</div>Sat, 14 Feb 2009 18:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10535603http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10535603http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10508346<div align="right" dir="rtl">"דתי לא אמיתי" אני כ"כ מרגישה שאני המשפט הזה. ההורים שלי-אבא שלי, מנסה לגרום לי להיות דתייה שהוא בעצמו לא שומר שלם. ואני לא מאמינה בכל הבולשיט הזה, גם לא צריך להיות דתיים כדי להאמין בה'. אני לא מבינה את המשפחה שלי , הם לא שמרו שבת כי פעם גרנו במקום אחר אז יכולנו לנסוע בשבת לטייל אבל מאז שעברנו לעיר, אסור... מותר רק לראות טלוזיה(כי אם לא היה את זה אני מאמינה שההורים שלי היו מתגרשים) והוא גם מכור לטלוזיה.. אם כולם ישנים ויש בסלון ערוץ לא מעניין הוא קורא לי לבוא להעביר ערוץ, זה נקרא לשמור שבת?! ויש המון טיולים וימי עיון של התנועה שנופלים על ימי שישי שבת, והם נותנים לי ללכת(ואני לא מתנגדת כמובן) אבל אם אנחנו עושים את כל זה למה לעזעזעל אני לא יכולה להיות במחשב בימי שישי-שבת, אני באמת לא מבינה את ההבדל בין מחשב לטלוזיה.. ואני מתחרפנת כבר בימי שבת, לא יוצאים לטייל, לא נוסעים לשומקום, אני לא יכולה להיות במחשב, ואפילו לחלק מהחברות שלי אני לא יכולה להגיע כי הם גרים די רחוק.. במרחק של אוטובוס. אז נמאס לי, כל יום שבת אותו דבר, לקום לראות טלוזיה לאכול בקידוש לשטף כלים(תלוי אם תורי) ואז</div>Sat, 07 Feb 2009 18:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (אוראלוש!=]])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489430&blogcode=10508346http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489430&blog=10508346