http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943"Beneath an eerie moon a change comes over me"heCopyright 2026 Blood Runner. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/43/89/04/48943/misc/19792346.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=14165841<div align="right" dir="rtl">This is the enhanced me. The new me. The one that itches and burns. Ecstatic, erratic. Becoming with all my senses. I am willing now. This is the true me. I will die on her altar every night, in the wasteland of my own thoughts and dreams. I shall never question her again. This is the enhanced me. The crazed me. I will suffer at her hand and let her take my blood. I am ready now. This is the new me. The version 2.0 me. It burns from my loins to my very core. Erotic, sarcastic. I will accept everything gladly. I am willing now. This is the enhanced me. The new me. And this must be true love.</div>Wed, 23 Jul 2014 08:40:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=14165841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=14165841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=14165235<div align="right" dir="rtl">Dear, it is time to enhance all our sensesAnd get deeper down the arachnid's dense meshDon't be afraid, it's a common procedureDon't miss a move, or the spurs will eat your fleshDear, it is time, let us slice our wings now,Rub epidermis in sweet ethyleneWhere arthropods are baptized to die like the holyThere they reside, thoughts that should not have beenFour walls, an abyss, an abyssThe vigorous puberty of purity's hissExposing my neck to the sulfur's ill kissWhat could have made me more, better than this?It's the new me, the enhanced me, the one who will err and do wrong just for wrongfulness' sakeThe one who survived the storm of Synesthesia's lies and have sacrificed sights to the lakeHere at the altar, we're doomed to burn brighter and live just like martyrs on halters' dead endsDown on your knees, bow your head down to please and then kiss the greased feet of your god or your trendWhere cannons roar and muses screamAnd sticky Nots are bleeding dreamsWhere all beholders have lost</div>Tue, 22 Jul 2014 11:49:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=14165235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=14165235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13869728<div align="right" dir="rtl">Immortality? Serenity? Telepathy? Strength? To be drunk from no ale? To act stripped of shame? To love and to leave, to create without dying? To fly like no Icarus? To control? To be brave? To be mystery and rhyme and not fade like the such? And the price, are you willing? And the loathing to bear? And the crazed shriek of terror when your patterns dismantle? And the dead oaks that girdle your garden with solemn (in what seems like) faces to mock your confusions? Will you ever know what you signed for when they come a-knocking,collecting the demons in you? Will you ever stop? Will you ever reside in this land where all poems eventually bleed? Do you even care for it? Will you hold onto it, when all of your bones will harmonically scream? (Can you walk in the sun without burning out?)</div>Sun, 04 Aug 2013 17:50:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13869728http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13869728http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13848111<div align="right" dir="rtl">עוד שבוע. שבוע!!! שבעה ימים, אין לי כוח לחשב את זה בשעות או בשניות אבל בכל יחידת זמן שאבחר זה יהיה ממש קצת - עד שנעמוד מתחת לחופה וננסה להראות קול למצלמה למרות שכבר מעכשיו יש עדת תרנגולות שצווחת לי מהתרגשות בבטן. ואני חושבת שזה רגע טוב לתת בו סקירה היסטורית לבלוג שמלווה אותי כבר תשע שנים, כמעט כל חיי הבוגרים בעצם, שהיה שם איתי מהאהבה הכמעט ראשונה ועד לרגע זה. כמה מחשבות, סיבוכים בתוך עצמי, התאכזבויות ושברונות לב הבלוג הזה ראה? אינספור. מאז שהייתי צעירה רגישה עם נפש פיוטית שחלמה לפרוץ מחשבים ולדעת לשיר טוב, עד ליישות הבוגרת (טוב, כמעט) של כמעט גיל 30 שאני היום, שכבר מבוססת בעבודה שלה עם שכר יפה (ואפילו החליפה מקום חודש לפני החתונה) ויכולה כבר לקרוא לעצמה זמרת אחרי שנים של פיתוח קול, הופעות ואלבום שיהיה בעצם הפרוייקט הבא אחרי החתונה. וזו בעצם הסיבה שאני עדיין פה, גם אם לא ממש כותבת הרבה. היכולת לסקור שנים של התפתחות אישית באמצעות מילים ומקטעי רגעים... הזכרונות הקטנים והגדולים שנצורים כאן, ובעיקר על כל מה שקשור לאהבה ומה יהיה ומי אני והאם יהיה מישהו שיוכל להכיל את מה שאני מסוגלת להר</div>Sun, 14 Jul 2013 16:08:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13848111http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13848111http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13704225<div align="right" dir="rtl">"Yes, I would love to make them cry. I wanna make them laugh, I wanna make them jump around. The one thing I don't want to make them is stand with their arms crossed and look satisfied and happy and analyze the 7/8 parts, you know... I had enough of that. It's like, to boil it down, I feel like I was spending my first years in school and everything being crying for attention in a very "clown of the class" sort of way, trying to get attention by making jokes, being clever... I felt in an early point that I wanted to be loved for my brains. And now, having made lots of albums in a style that is, in many ways, very intellectual... I wanna be loved for something else now. Love me for my sweat and my body, or whatever, just don't you stand there and feel happy about the music being so complex, cause I'm sick of that". Daniel Gildenlow, when in the rabbit hole with me. Still think we are made of the same fire.</div>Wed, 13 Mar 2013 17:05:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13704225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13704225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13671186<div align="right" dir="rtl"> אידיליה ואפלטון (2006) With Ink (2012) אין רחמים בהשראה - רק אומנות הרסןכזיק המתוודה אל אש בסומק וודאות:כמוה כן אתה, שבדמך זורם אוקייאנוסאשר איתן אוכף גליו לשוב אל הגאות.הנבל הנשכח, רטט מיתר או גיד מתוח,קול השירה, אנקת שררה, אחד הם ללא תנאיואופיום - אצבעו קרירה, תפרוט בהם אידיליהתרעיד לכשתקרב למנות את אלף חטאיי.נפלתי על ברכיי, הבט, השפלתי ראש כנועהאסורים בזרועותי הודקו, עורי סומרכמו נידון שבעורפו תליין נושף המוותאך כל מחשבותיו טרודות בעוקץ המסמר.אני המוזה האילמת, אדוני חסר מכחול הואבשלל צבעים חדי גוון, כולם אדום אדום,בדיו, בעט סופר, בקצה ציפורן המושחזת,בשוט צייר דיוקן איוב כך בגווי עירום. הן מיטתך - מיתת אומן, בערש דווי שחור-ורדבשדה הקרב סתור הסדינים אני שבויית ניכראלי הזעם ערוכים, וכלי משחית מנגדחבלי שינה - לכבול! השכחה והשיכר.משול בי בעורמה, אולי ניצוץ מוזהב יפציעכמו צורף, שמחשלות ידיו ברזל מוכהפולחן אישה - בין מעיינות הזעם, מימי קדםובין רגליי נהר שמיני של האדס מפכה.הן הסדן - כמה הוא למהלומות הזעם!חוטא המתייסר צמא להצלפות השוט!העץ - אוהב האש, למענה כליל משחיר הואעל</div>Wed, 13 Feb 2013 14:49:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13671186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13671186http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13659023<div align="right" dir="rtl"> ינואר: מחליטה שככה זה לא יילך ושצריך להרים את עצמי בכל הקטע המוזיקלי. עוד לפני כן כבר התחלתי להתכתב עם מפיק מפורסם מדנמרק, שלאחר כמה חודשים עונה לי שהתהליך מרחוק לא יצליח כי החומר מסובך מדי, אבל מוכן להיות שם בשביל המיקסים וההקלטות אם צריך. עצם העובדה שהתחלתי להזיז עניינים ולדחוף בכל הכוח כבר גורמת לי להרגיש טוב יותר. באוקטובר שלפני כן הצטרפתי ללהקת קאברים אחרי הרבה מאוד זמן שרגלי לא דרכה בחדר חזרות או על הבמה. מרץ: יום הולדת לבן זוגי המדהים, טיול טרקטורונים ופיינטבול עם כל החבר'ה. היה מאוד מוצלח (וואו זה היה לפני שנה? מרגיש לי לפני נצח). בפורים (כידוע, החג החשוב לי ביותר בשנה) הצלחתי להפתיע את עצמי באלתור תחפושת פגז שעלתה לי כמה שקלים בודדים. כל הבגדים המגניבים היו לי כבר בארון, קניתי רק כמה חגורות ואוזניים של אלף והייתי גוד-טו-גו. כנראה שתמוחזר השנה. נוט טו סלף: להתחפש לקאטוומן (ג'ינגלתי בין 2 תחפושות) מביא לך הרבה שוטים על הבר. בנוסף, הופעה ראשונה אחרי הרבה מאוד זמן ללא במה ולראשונה בחיי הרגשתי יותר כיף והרבה פחות לחץ. אפריל: אני מתגברת על המרמור שלי מהסצינה הישראלית ופונה</div>Sun, 03 Feb 2013 14:07:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13659023http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13659023http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13385019<div align="right" dir="rtl">קודמתי בעבודה. העלאה לא רעה שיכולה להסתכם גם בכמעט 2000 שקל נוספים לנטו אם אתאמץ ולא אחפף בשעות, ותפקיד של ראש צוות. זאת אומרת, לעשות את מה שאני עכשיו עושה רק עם קצת יותר אחריות ובעיקר בייביסיטר לשני אנשים. לא רע. דחפתי לזה די הרבה זמן. כל זה הצריך מעבר ללקוח אחר, שזה אומר להפרד מהלקוח אצלו ישבתי כמעט שנתיים כבר. אז עשיתי שתיה כמתבקש, וכל החבר'ה מהקומה באו לפרגן עם ברכה מרגשת ומתנה (בגדים!!) בגלל שהיינו פה הרבה אנשים שלא קשורים אחד לשני יצא שהתחברנו, זה אמנם קרה רק בחודשים האחרונים אבל נהיינו ממש חבר'ה. ותוך כדי התחילו דאחקות. דברים בסגנון של "הפעם הראשונה ששמעתי אותה היתה כשהיא צעקה בטלפון" ו"לא כדאי לך להתווכח איתה, היא תוריד לך את הראש". פעם הייתי בנאדם הרבה יותר עצבני, היום כבר הרבה פחות. ולמרות שהכל בקטע בין חברים וללא מטרה לפגוע אני לא יכולה שלא לתהות - האם זה מה שזוכרים ממני? שאני כועסת, שאני צועקת, שאני מדברת הרבה ומדברת בקול, שאני פשוט עושה יותר מדי רעש? אני תמיד מסבירה לאנשים במהלך ויכוח - שכשאני מרימה את הקול זה בגלל שאני נהיית אמוציונאלית, לא בגלל שאני עצבנית. כמה</div>Thu, 26 Jul 2012 18:08:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13385019http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13385019http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13372664<div align="right" dir="rtl">&lt;div dir=ltr&gt; I wanna be clueless. For a while, I don't wanna be the steady rock everybody leans on, the voice of reason. Want to disappear without explanations, define myself weak and revel in it. Stop going to work for a month without any notice. Spend all of my pay check. In one day. Cancel plans at the last minute without any reason. Then get away with it just for the sake of "having a rough period" and an innocent smile. Being emotional without the aftertaste, cry for a week without anyone telling me to get over myself. Start the car and drive aimlessly in the middle of the night, then go to sleep in it at the other side of the country without being afraid of burglars or rapists. Staying up for a whole night, just so. Taking the next flight with a one-way ticket anywhere, then return when I'm bored. Pretend I'm someone else and stay with the story for a day. Break things. Eat shit without counting calories. Write without fearing who might read, sing without fearing who migh</div>Thu, 19 Jul 2012 00:27:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13372664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13372664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13309267<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני קוראת כאן דברים שכתבתי פעם, מזמן, וחושבת לעצמי "וואו נכון, איך שכחתי מהרגע הזה". ואז אני קולטת שאני כבר כמעט ולא יוצרת כאן רגעים חדשים. ומסיבה טובה, שעם השנים אני שומרת את המחשבות שלי לעצמי או לקרובים לי בלבד, שיש תכנונים שלא ראוי שיהיו במקום כל כך פומבי, והנטיה כמובן לכתוב את הרע והכואב, אבל כשאותו רע וכואב מתקשר לאנשים למשל, אז תמיד יש את הסיכוי שהם יזהו את עצמם. אבל הנה זכרון שאני חייבת לכתוב ולחזור אליו ברגעים שאני מרגישה, איך לומר, קצת פחות גדולה מהחיים. כל מי שמכיר אותי כבר שמע (או יותר נכון, נטחן), אבל בשביל עצמי, אני חייבת להעלות את זה גם על הכתב. בשבוע שעבר היה לי ערב בלתי נשכח, שהתחיל בהופעה של סימפוני איקס - שכמובן חיכיתי לה בקוצר רוח מהרגע ששמעתי עליה. סימפוני איקס היא הלהקת פרוג מטאל הראשונה שהכרתי, מהגיטריסט והכותב הראשי שלהם למדתי להלחין (בהלחנה הראשונה שלי ממש שאלתי את עצמי "איך מייקל רומיאו היה עושה את זה?") ומהזמר שלהם, ראסל אלן, למדתי לשיר. אני מתכוונת, אי שם, עשור אחורה, הייתי שמה את האלבומים שלהם ומנסה לחקות אותו כדי לקבל קול מטאל מלודי חזק ועוצמתי.</div>Mon, 11 Jun 2012 13:56:00 +0200mistressofwolves@gmail.com (Blood Runner)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48943&blogcode=13309267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48943&blog=13309267