http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044הרבה יותר ממיליםheCopyright 2026 November*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7552883<div align="right" dir="rtl">לחיות זה נחמד לפעמים זה נחמד גם לטעות כי אם לא טועים אז איך יודעים זה נחמד להיות עצמך תלוי באיזה מקרים זה נחמד גם להעמיד פנים כשצריך ואם צריך אז זה בדרך כלל לא נחמד. זה לא נחמד להיות לבד כי אז איך 2 זה תמיד ביחד? זה נחמד להיות מאוהב כי אז לא רואים פגמים אופוריה זה נחמד כי נהנים זה נחמד להיות אני לפעמים זה נחמד להיות מפורסמים במידה כי קרו כבר מקרים זה אפילו נחמד לחלום לפעמים. ולפעמים לא,כי מתעוררים והמציאות מכה בפנים. זה נחמד חופש בחו"ל,לא בקשרים כי אז הם מסתבכים ואתה נופל על הפנים אהבה זה נחמד לבעלי חיים כי הם לא מדברים זה נחמד להיות אבטיח קשוח מבחוץ ורך מבפנים, אבטיחים יש גם רקובים זה נחמד להיות דג מצד שני יש הרבה דגים.. זה נחמד כשאתה מסוגל לתת את הלב שלך למישהו מיוחד קח הוא נשבר וזה לא נחמד זה לא נחמד להגיד כל הזמן זה נחמד וזה נחמד בסוף זה משגע ת'שכל כי לפעמים כלום לא נחמד וזה לא נחמד להיות לבד שכלום לא נחמד! זה לא נחמד לצעוק אז לא מדברים זה לא נחמד לבכות אז לא חוזרים וזה לא נחמד. אף אחד לא הבטיח שזה יהיה. </div>Sat, 29 Sep 2007 22:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7552883http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=7552883http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7533156<div align="right" dir="rtl">בתוך סופה אני יכול לנשוםלנשום אותך, לגעת בך עמוקבתוך סופה, אני כל כך שיכורמלהציל אותנו מליפולבתוך סופה עולות בי החולשותומתגלות, אותנו מרחיקותהאהבה נשארת, אנחנו נגמריםבלי כוח, בלי דרך, שתחבקי אותיהאהבה נשארת, אנחנו מתחלפיםתחזיקי עוד שנייה אחתבתוך סופה אני יכול לראותלראות אותך, לגעת בך עמוקבתוך סופה, אני כל כך שיכורבלי הראש, הופך לכל יכולבתוך סופה עולות בי החולשותומתגלות, אותנו מרחיקותהאהבה נשארת, אנחנו נגמריםבלי כוח, בלי דרך, שתחבקי אותיהאהבה נשארת, אנחנו מתחלפיםתחזיקי עוד שנייה אחתרציתי עוד שנייה אחת</div>Thu, 27 Sep 2007 16:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7533156http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=7533156http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7512031<div align="right" dir="rtl">כשהבטן מתהפכת הנפש מסתבכת הראש קצת בסרטים הלב דופק בקצב דמעות יורדות בעצב יותר מידי פעמים אני נחנקת. </div>Mon, 24 Sep 2007 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7512031http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=7512031http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7137104<div align="right" dir="rtl"> קב"ן. רק שני צעדים מהחופ"ל.</div>Sun, 05 Aug 2007 18:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7137104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=7137104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7014414<div align="right" dir="rtl">גזור ושמור! אילוסטרציה-חיילות שמחות. שקר וכזב. שלום אנשים חופשיים כמו שכבר הבנתם מהכותרת הזועקת שלי, התגייסתי ביום רביעי, חזרתי לשבת אחת לפני שבועיים רצופים בבסיס. וכן זה נורא. נורא יותר ממה שדמיינתם. והנה עצה: אם יש לכן אפשרות לעשות שירות לאומי,תהיו חכמות,כמו ליהי למשל ולכו על זה! גם שנה פחות גם כיף יותר,משכורת גבוהה יותר והרבה הטבות אחרות.[אבל אם יש לכם אחלה תפקיד תסבלו בשבילו בסוף זה יהיה שווה את זה] כמו שהבנתם אצלי הכל [לא] בסדר, התגייסתי עם הרבה הרבה ערסיות וזה לא כיף. אני משרתת בבסיס ניצנים הנידח יש לי מפקדת חמודה סמלת רעה והרבה פלוצים אחרים שמנסים ללקק להם. לא הכרתי חברות חדשות,אז רוב הזמן אני עם שלושת האנשים האהובים עליי אני,עצמי ואנוכי [נדוש!!] אני מציגה את זה בצורה קלילה,אבל רוב הזמן אני חונקת דמעות בשקט [ומרחמת על עצמי כמו מפגרת] האוכל בסדר ,אלא אם כן אתן מפונקות [ומשמינות מהאוכל "גורמה" שהאימא השפית שלכן עושה לכן כל יום בבית] ארוחות בוקר די עלובות. בקשר למדים ולציוד-צהל נותן מין שק גדול,קיטבג,שיש בו מלא דברים שתצטרכו לסחוב איתכן הביתה אז תחשבו על זה</div>Fri, 20 Jul 2007 22:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=7014414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=7014414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6935674<div align="right" dir="rtl">5.7 חגגנו במסיבת הסיום. קיבלנו תעודות וספר שקיבלתי בסוף ט',כנראה הוא נורא זול. מלא היה מעניין ,אבל הוא על טיולים בארץ,ואני מטיילת בארץ בעיקר בקניונים וכאלה ואת זה אין להם שם,אז הנחתי אותו בצד יחד עם התעודה הלא סימפטית והמפתיעה שקיבלתי. פתחתי את ספר המחזור וראיתי את התמונה המכוערת שלי מתנוססת בחלק שאני עיצבתי,טוב היא לא הייתה כזאת מכוערת יחסית לדברים אחרים שרצו שם .התנחמתי. ההדפסה הצבעונית היקרה והאיכותית התגלתה ככישלון ,וגם הצמצום בדפים.זה לא כמו פעם בימים שהיה בספרי מחזור קצת תוכן. עכשיו זה רק תמונות כי אין כסף. ואם מדברים על חוסר כסף השבוע רוקנתי את החשבון שלי בבנק ,את ה50 שקלים המיותמים שנשארו בו,כשסיימתי הוא נתן לי פתקית מעליבה יתרתך 5 שקלים חדשים,שיא שפל חדש אבל אני לא מתרגשת ,עוד 8 ימים אני מתגייסת ואז אקבל את ה350 שקלים המגיעים לי,משכורת של חתול. ב7.7.07 -[אם זה היה שנה וחודש קודם הייתי חושדת במעורבות שטנית] התחפשנו לאלגנטים ואלגנטיות [טוב חלקנו] ופיזזנו בנשף שאני מעדיפה לקרוא לו משתה. שעתיים לפני התגלתה בעיה .אין לי איך להגיע! ,נלחצתי.ולא ויתרתיובסוף פתרתי את הבעייה בשל</div>Tue, 10 Jul 2007 18:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6935674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=6935674http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6856098<div align="right" dir="rtl">אם אאמין בעצמי , זהו המסרשהסרט 'אביבה אהובתי'מעביר לכל אותך אנשיםקטני אמונה וביטחון עצמי (למשל:אני) ומראה להם שיש עוד תקווה אם יתאמצו מספיק בשביל להגשים את עצמם. הסרט מדבר על חייה של אביבה ,טבחית קשת יום מטבריה,המתמודדת עם אינספור קשייםשגורמים לה בסופו של דבר להפסיקאת תהליך כתיבת ספרה הראשון ולוותר על חלומה להיות סופרת מפורסמת, קשיים מצד המשפחה,הטיפול המתמיד באימה המשוגעת,בעלה המובטל,קושי בפרנסהועוד הפתעות שלא משאירות מקום לשיעמום. לפניי שהיא מוותרת היא מנסהלהיעזר בפרופסור מכובד אשר תומך בה בכתיבת הספר,דבר אשר לא עולה יפה ומוביל בסופו של דבר לניצולהעל ידו. לקראת הסוף כשהכול מסתבך יותר ומסתבך פחות היא לוקחת אתעול המשפחה עלגבה מתקנת הכלומתיאשת מעצמה,בסוף תוכלולהתרווח עם הפי אנדינג מהספריםשישאיר אתכם עםחיוך קטן של תקווה וזוהר בעיניים. הסרטבפשטותוהישראלית ובעממיותהניכרת בו החזירו אותי לעבר, משום מה כל דבר ישראלי הומני ואף ברברי מחזירים אותי לעבר ומזכירים לי שפעם הכל היה קצת אחרת, פשוט יותר ולא תל אביבימלוקק, למרות שהואמדבר עלההוה ולא עלהשניםעם חסך הדור השלישי (שאין לי), יש בו את</div>Sat, 30 Jun 2007 19:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6856098http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=6856098http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6830987<div align="right" dir="rtl">אבל אני מתחרפנת. כי [צריך להוסיף פה מוזיקת רקע מקפיצה ויהיהמושלם] החופש בתוספת השילוב הקטלני של החום מוריד לי את מפלס השפיות ברגע זה האמת שבא לי למות המתבגר המפגר מברבר ובא לי לו לדפוק בראש איזה מגבר החיים משעממים, ורק עוד 20 ימים אולי יהיה אחרת כשאהיה חיילת! וכשיגיע היום ללחץ אנופף לשלום אקווה לטוב ולהשתחרר בקרוב. :] מצחיק כמה אני יכולה להיות מטומטמת. אבל בכל זאת אם אין פסיכולוג יש ישראבלוג! תסבלו אותי בשקט.</div>Wed, 27 Jun 2007 14:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6830987http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=6830987http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6807594<div align="right" dir="rtl">יהודים! לפעמים עדיף חופשה עם גרמנים,אז מה אם אתה יושב בתוך סאונה רטובה עם 15 נאצים,העיקר שלא עקפו אותך בתור כשהגעת לשם. טוב אין לי כוח לזיבולים ארוכי טווח אז רק אומר בפשטות שהיה טוב וטוב שהיה, היינו אני והחקיין שם משפחה שלי באיזה וילה חביבה שאיזה ישראלי "טוב לב והגון" סידר לנו כשהגענו למרכזית בלילה אני כרגיל בהתחלה התבאסתי כי לא היה מפואר ושטיח אדום שנכנסתי לחדר ושוקולד על הכריות ונייר בשירותים אבל בבוקר כבר התרגלתי וגם הבריכה נראתה בסדר וגם לא הייתי שם הרבה זמן אז זה לא היה כזה קריטי. בערך כל הזמן אכלנו בסבארו כי זה נראה ממש טעים מאחורי הדלפק ורציתי מקדונלס [בגלל הסרט ההוא נגד מקדונלס,תאוות המקדונלס שלי גברה ] ובסוף התפשרתי על פסטה ופיצה כל הזמן. הספורט הימי היה בחנניה ,ההוא שהיינו בו לפניי שנתיים והתגלה לי במקרה שגם אהוביקו היה שם באותו הזמן, אזז עשינו שעה חביבה בחברת הפדלים וכמעט הגענו לירדן מרוב שהיה סחף, אני כמובן זרקתי את עצמי למים ולא יכולתי לעלות חזרה לסירה,ועד שהצלחתי חטפתי מלא שריטות וכאלה הפתעות,אז דיוושנו את נפשנו חזרה מרוצים אך כואבים,זאתאומרת רק אני. בלילה ביליתי</div>Sun, 24 Jun 2007 15:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6807594http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=6807594http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6777684<div align="right" dir="rtl">כמו שציפינו ,יחלנו וקיווינו התאריך המיוחל הגיע ה-6\20 ! הפלא ופלא הוא מגיע כל שנה והשנה הוא החליט להפתיע ולבוא בלי שאף אחד שם לב. זאת אומרת אף אחד חוץ מהחטיבות והיסודיים שמזיעים כל יום בדרך לשיעור מוזיקה או חשבון וחזרה לערוץ הילדים המזופט שלהם,פעם הייתי מכורה אליו,אבל כמו כל מכור טוב כשאתה מפסיק אתה נגעל מזה. [יום אחד זה יקרה עם ביפ]. כמובן שהתאריך הזה לא מהווה חשיבות בעיני ובגלל הסיבה הפעוטה שאני את לימודיי סיימתי כבר אחרי יום השואה שסימל את כל מה שעבר עליי בבית הספר. למרות שלא הכול היה נורא ,היו גם טיולים והצגות שספק אם אני הולכת לעשות כאלה סיורים חפרניים ומעמיקים שיעשירו את עולמי וירוו את עצביי בזעם חדש וטרי,לא לא חושבת שאי פעם אחזור למוזיאון הפלמ"ח [לדוגמה,כי אני לא באמת זוכרת באיזה מוזיאונים הייתי] למרות שבמוזיאון יד ושם דווקא נהנתי, היה להם כל מיני טריקים משוכללים ,זה כבש אותי! ובטיול האחרון שהייתי בו שהתאפקתי איזה 5 שעות ונשרפו לי כמה ביציות בדרך בגלל שלא היו שירותים,איך אתגעגע לימים האלו שנתנו לי פחית שימורים עם זיתים ומלפפון מרקיב בגדנ"ע ושכמעט התפוצצו לי המעיים אחרי 5 י</div>Wed, 20 Jun 2007 19:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (November*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=488044&blogcode=6777684http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=488044&blog=6777684