http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994אם יש מתים למעלה בשמיים, אז עוד מעט אני איתםheCopyright 2026 עלמוגג X3. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/18/06/36/360618/misc/10299959.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=10927474<div align="right" dir="rtl"> בייבי, היא חוזרת ידעתי שהיא תחזור בקיץ..</div>Fri, 05 Jun 2009 11:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=10927474http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=10927474http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=10463664<div align="right" dir="rtl">תגידי אמא? יש כזה מקום בעולם בלי מלחמות..? בלי חוקים ובלי החלטות שהכל תמיד זורם ולא צריך לחיות בשביל אהבה.. אמא, בלי אנשים רעים ובלי רצח ואונס וגניבה מקום כזה שקט, בלי יותר מידי רעש.. מקום קצת לשים את הראש בלי להתבאס לקום בבוקר ליום חדש אמא, מקום כזה אולי קצת של חופש? חופשיות אני מתכוונת מקום בלי משטר, בלי חובות בלי כסף בלי חדשות, אמא, חדשות רעות אני מתכוונת <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt</div>Mon, 26 Jan 2009 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=10463664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=10463664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=10082905<div align="right" dir="rtl"> גם לי יש פול על הראש ומתחילים כל המבחנים עכשיו ואין לי זמן לנשום עם הצופים והדיאטה הזאת כבר פג תוקפה והכוח רצון התפוגג לו וההדרכה הזאת, אחת הטעויות הכי גדולות שיכולתי לעשות. כל כך הרבה מאמץ, והשקעה. מלא בזבוז של אנרגיות וזמן וכסף. והמון לחץ ועצבים. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 8pt; FONT-FAMI</div>Thu, 23 Oct 2008 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=10082905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=10082905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9942068<div align="right" dir="rtl">כלכך מוזר, כלכך טוב פה וכלכך רע. אין את המקום שהיה, אין איפה להוציא ושיעזור יותר. אני כלכך חנוקה, סגורה, עצבנית.. כלכך ריק לי בגוף אבל הראש מתפוצץ. ואין לי זמן יותר.. אין זמן לכתוב אין זמן לחשוב אין זמן לחשבונות נפש אין זמן לנוח אין זמן לראות ולשמוע, אין זמן לחברים אין לי זמן לעצמי. כלכך סגורה, לא מצליחה לכתוב יותר, לא מצליחה להביע, לדבר, לשתף, להיפתח שוב. אני רוצה לנסוע, לנסוע לשקט הזה בלי החברים, בלי צופים בלי ביתספר בלי משפחה בלי כל הרעש הזה שמחרפן מסביב. אל תמשכי לו בנוצות כי זה כואבוהוא לא אוהב את זהאל תשחקי לו בהילה, תשבי בשקטהוא רוצה עכשיו לישוןמותק, תני לו לחלוםמכיוון שהוא שבר כנףמכיוון שרגלו נתקעה בענןהוא עייף, המלאך שלך מזייףאל תתפללי למעשים טובים, הוא עמוסואין לו זמן עכשיו, מותקאל תקנאי עוד בקדושים הוא מסתובב את לא תביני, מותקזה עניין של מלאכיםמכיוון שאלוהים כועסמכיוון ששאר העולם זקוק לו כל כךהוא עסוק, המלאך שלך לא בדיוקהוא עייף, המלאך שלך מזייףזה לא נוצות, זה</div>Thu, 25 Sep 2008 18:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9942068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=9942068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9308501<div align="right" dir="rtl">תקופה לא קלה עוברת על כוחותינו, או לפחות מה שנשאר מהכוחות האלה. כוחות נגמרים, אנשים מתפזרים, מחשבות רצות, מעשים טיפשיים, צעדים ילדותיים, החלטות לא החלטיות, סודות אישיים. אין חרטות, נכנסנו. וכנראה שנכנסו עמוק, מראות היציאה רחוק מתמיד. כי אין כוחות, ואין אנשים מסביב, ומחשבות לוותר, ומעשים בעומק, והצעדים לעומק, ההחלטה להיכנס, וזה סוד. אף אחד לא יגלה. וזאת מלחמה שקשה לנצח. כי אני לבד בכל המערכההמזדיינת הזאת. לגמריי לבד. <P class=MsoNormal dir=rtl</div>Wed, 04 Jun 2008 18:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9308501http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=9308501http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9127210<div align="right" dir="rtl">מכתב מאנה: תרשי לי להציג את עצמי. שמי, כמו שמכנים אותי הרופאים, הוא אנורקסיה. אנורקסיה נרווזה הוא שמי המלא, אבל את רשאית לקרוא לי אנה. אני מקווה שנהיה שותפות נהדרות. בזמן הקרוב, אני אשקיע בך המון, ואני מצפה לאותו הדבר ממך. בזמן האחרון שמעת את ההורים שלך וכל המורים שלך מדברים עלייך; את "כל כך בוגרת", "כל כך אינטיליגנטית", ויש לך "כל כך הרבה פוטנציאל". לאן זה הביא אותך, אם יורשה לי לשאול?לשום מקום!! את לא מושלמת. את לא מנסה מספיק. וגרוע מכך, את מבזבזת את זמנך על דיבורים עם חברות, מחשבות וציורים!מעשים כאלה של מתירנות לא יורשו בעתיד. החברים שלך לא מבינים אותך. הם לא אמינים. בעבר, כשעוד היה ספק במחשבותיך, העזת לשאול אותם "האם אני... שמנה?" והם ענו "הו לא, בוודאי שלא" את ידעת שהם משקרים! רק אני אומרת את האמת. ההורים שלך... בואי לא ניכנס לזה בכלל! את יודעת שהם אוהבים אותך ודואגים לך, אבל חלק מזה זה בגלל שהם ההורים שלך והם מחויבים לזה. בואי ואגלה לך סוד: עמוק בתוכם הם מאוכזבים ממך. הבת שלהם, זאת עם כל הפוטנציאל, הפכה לפדלאה שמנה ולא ראויה. אבל אני פה בשביל לשנות את כל זה. אצפה</div>Sun, 04 May 2008 23:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9127210http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=9127210http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9097712<div align="right" dir="rtl"> כפי שאתם רואים, הבלוג די נטוש קשה לי לכתוב פה שאני רואה איזה אנשים נכנסים לכאן, אבל אני לא יסגור אותו כי הוא חשוב לי מידי. בנתיים אז עיצבתי את הבלוג וסידרתי את הרשימות שלא נגעתי בהן בערך מהחופש הגדול ככה..<SPAN dir=ltr style="FONT-SIZE:</div>Wed, 30 Apr 2008 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=9097712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=9097712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=8922727<div align="right" dir="rtl"> כמו ששמתם לב אני לא ממש מעדכנת.. אבל באמת שחשוב לי העדכן היום היום, איבדנו שני אנשים מדהימים. מוסקו אלקלעי ושוש עטרי. שוש עטרי תכלס אני לא יודעת מי זאת חח.. רק בשם.. אבל ששמעתי על מוסקו היום בצהריים, הרגשתי פתאום כאילו הוא סבא שלי.. אני כלכך אוהבת את השחקן הזה. כלכך הרבה זיכרונות הוא השאיר לנו, ותכלס רק זיכרונות טובים באמת. אז אחד האנשים, שבאמת מגיע להם שנים ארוכים, אבל כנראה שבאמת לאנשים הטובים מגיע חיים קצרים וטובים. אני בחיים לא אשכח את כל התקופה של האלופה.. שהייתי רואה רק ביגללו. כזה חמוד יא אללה. <P class=MsoNormal di</div>Wed, 02 Apr 2008 00:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=8922727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=8922727http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=8776709<div align="right" dir="rtl">מלבד הגעגוע, למשהו רגוע.. &#9829; הגעגועים בזמן האחרון לאנשים, דברים ותקופות מציפים. עושה קצת רע, אבל אולי גם טוב. להעריך את מה שהיה מישהו מוכן ללמד אותי להשתמש ולנצל את הדבר הזה שנקרא "כוח רצון" ? כי לא ממש הולך לי\: עוד 10 ימים יומולדת 15. ת'אמת.? לא הכי בא לי. אפילו קצת מיותר.. למרות שאני יודעת שבסוף אני יהנה.. ^^ אגב.. אני מחייכת, כן. למרות הכל אני מחייכת. אפילו הרבה. אתם עושים לי טוב מסביב. תודה3&gt; זהו בערך, עידכנתי סתםכי תכלס נטוש פה. ואני חולה ומשעמם בבית שכולם בים&gt;&lt;" בטח אני יעשה פוסט אחרי היומולדת. בהצלחה לכולם לכל הלחץ המסריח הזה עכשיו של המבחנים. (17:17 ^^ ) המשך סופשבוע טוב, ושבוע טוב שיהיה. עלמוג החולה המחוייכת. הגיע הזמן לא?</div>Sat, 08 Mar 2008 17:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=8776709http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=8776709http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=8558491<div align="right" dir="rtl">"אני ממרומי גילי כבר אכלתי כל כך הרבה חרא בחיים, כל כך הרבה אכזבות, שעוד אכזבה אחת זה כבר לא מזיז כלום ימינה או שמאלה. בואו נגיד שכיום אני הרבה יותר מופתע אם אני לא מתאכזב ממשהו מאשר אם אני מתאכזב ממנו. הדבר היחיד שמאכזב אותי זה שאני כבר לא מתאכזב מכלום, שבמילים אחרות זה אומר שכבר אין לי ציפיות משום דבר, שבמילים אחרות זה אומר שהחיים ניצחו אותי. אבל אני לא מוכן לקבל את זה. לא מוכן. לא מוכן לקבל את זה שאני כבר לא מתאכזב. כי לא להתאכזב זה אומר גם לא להיות מופתע לטובה, לחיות סתם, בלי תקווה ובלי ייאוש. אני בריא והשמש זורחת והמשפחה בריאה, וזה מספיק כדי לחייך. כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך, וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית שבאה מהלב, לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל. קניית בגד, מחמאה שקיבלנו, עסקה שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי. הרי נצטרך לחזור מחו"ל, ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי שהוא נלבש בפעם הראשונה, והעסקה חולפת והסוטול עבר. אני רוצה שמחה אמיתית, שמחה של אהבה מתמדת, של הסתפקות במה שיש, של הכרת תודה. איך מגיעים לזה, קיבינימט?" "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" -אילן הייטנר </div>Sat, 02 Feb 2008 23:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (עלמוגג X3)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487994&blogcode=8558491http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487994&blog=8558491