http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742בלוג על החיים שלי, ומה שמעניין אותי 3> .heCopyright 2026 -SeXy BaBy-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/42/01/42/420142/misc/11187295.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=10439004<div align="right" dir="rtl">קיצור כתבתי לפני שניה פוסט ארוך רצח ולחצתי "שמור" ואז זה רשם לי שזה לא מזהה אותי כמשתמש לחצתי "הקודם" וראיתי שהכל נמחק. זה עצוב מאוד וזה רק מעצבן אותי יותר קיצור בזמן האחרון כולם מעצבנים אותי אני מרגישה גועל כשאני מסתכלת על רוב האנשים שהיו ממש קרובים אליי אנשים חיים בסרט שהחיים דבש ואז החברים הכי טובים שלהם הולכים מרכלים עליהם על הבוקר. יש ת'משפט " אין סודות בחברה " כמה שזה נכון, אתה מספר משהו למישהו יום למחרת כל העיר יודעת... זה כזה עצוב אין על מי לסמוך לפעמים אני מדמיינת לעצמי איזה טוב זה היה אם הייתה לי רק חברה אחת אבל חברה אחת טובה רצח שהייתי יכולה לסמוך עליה בעיניים עצומות שהיינו מתבודדות לנו בבצפר ושמות זין על כולם זה עדיף מאשר להיות בחבורה של 30 ילדים והנושא העיקרי זה ריכולים על מי שלא בא סבבה, אפשר לרכל פה ושם אני גם לא תלית שכולה תכלת, אני גם לפעמים מרכלת (חרוז חח) קיצור החיים חרא, אין מה לשמוח ואין מה לקום בבוקר אין לי כוח בכלל. מעניין מה יכול לעזור לי להתעודד אני מגיעה למצב שאני רואה טלויזיה ומתחילה לבכות בלי קשר, כל האנשים חארות וגם אני. יא</div>Tue, 20 Jan 2009 17:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=10439004http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=10439004http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=10378316<div align="right" dir="rtl">אני מתפללת לאלוהים שיביא שקט על הארץ, שתיגמר המלחמה, ובעיקר, שכל החיילים יחזרו הביתה בשלום. למען המשפחה שלכם והחברים, בבקשה, תשמרו על עצמכם! </div>Sun, 04 Jan 2009 13:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=10378316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=10378316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=10028500<div align="right" dir="rtl">כבר חודשיים לא עדכנתי.. אז הבאתי אותה בעיצוב חדש חח סתם לא היה לי מה לעשות כל היום חח בבוקר התארגנתי לאנשהו ובסוף לא הלכתי לשם והתבאסתי וכאלה.. ועכשיו אנחנו נוסעים לחגוג חחחחחח אז חג שמח לכולם 3&gt; . נ.ב תראו למה השעמום הוביל אותי =&gt; </div>Mon, 13 Oct 2008 18:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=10028500http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=10028500http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9801870<div align="right" dir="rtl">הגעגועים שוברים אותי. רק אתמול היינו ביחד והיה לנו כיף ולא רציתי שהיום הזה ייגמר לעולם. והנה הוא נגמר, כבר מזמן. והיום אתה כבר במקום אחר, בארץ רחוקה, מבקר קרובים אלייך, זוכר אותי. הזמן כאילו נאטם והתחושה היאשטסת לפני שנים, ובעצם היום זה רק היום הראשון לטיסתך. נותרו עוד 28 ימים. כשתגיע, יהיה זה יום החודש שלנו - 17 חודשים ביחד. 17 חודשים יפים ומאושרים שחלפו להם בן רגע. הכל כאילו זיכרון אחד גדול המתנות, התמונות, הבגדים. הריח שלך על הכרית... אתה חלק ממנה וכל דקה שעוברת, קשה לי. והייתי עושה הכל כדי לדלג על החודש הזה ולשוב רק ליום חזרתך ארצה. הרי איני יכולה לחיות בלעדייך. אני אוהבת אותך ומתגעגעת . נשיקות 3&gt; . - - - בגלל הדיכאון העמוק שסובב אותי, אחזור לעדכן בתדירות גבוהה. וגם בגלל שאין לי מה לעשות בלעדיו |= - - - </div>Sun, 24 Aug 2008 22:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9801870http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9801870http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9649937<div align="right" dir="rtl"></div>Sun, 27 Jul 2008 15:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9649937http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9649937http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9635331<div align="right" dir="rtl"> <IMG style="WIDTH: 500px; HEIGHT: 375px" src="http://f</div>Thu, 24 Jul 2008 19:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9635331http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9635331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9627748<div align="right" dir="rtl">נמאס לי, פשוט נמאס לי. כל רגע שלי כאן אני מרגישה דחוייה ומציקה. כמו זבוב שעף בחדר הומה אדםוחלונות סגורים, אי אפשר לברוח וכולם מנסים רק לפגוע בך. מי שמע על נערה בת 16, שזכתה לחדר לבד שרק בבעלותה צריכה לדפוק בדלת לפני שהיא נכנסת אליו?! אם אני דופקת חלש מידי אמא שלי צועקת עליי "עובדת" עלק. כל היום יושבת בבית כמו איזה בטטה כבר עדיף משמרות ערב עד הבוקר, שיהיה קצת זמן להתגעגע. - שיחה חשובה - - צעקות מטורפות - - אמא יוצאת מהחדר בעצבנות : - " אתמול חזרתם מהים כל הבית חול! כל הבגדים חול! את הבגד ים שלך זרקת ה' יודע איפה והכל מלא חול שאני מקרצפת ת'ריצפה ואת יושבת רגל על רגל ורואה טלויזיה זה בסדר ושאת באה והורסת הכל זה גם בסדר?!?!?!?!?!?! " " מקסים תסיים לאכול ותשתוף ת'צלחת שלך !!!!!!!!! לכו תסדרו ת'מיטות מה זה פה אני צריכה לעשות הכל בבית הזה?!!?!? " ואני שואלת... הכל?! כשאת עושה ניקיון ( כן בטח ) אני שואבת אבק בכל הבית, שותפת כלים מקסים מוריד את כל הזבל ומנקה אבק בכל הבית ואת רק עוברת עם סמרטוט בסלון שיחשבו שנקי, ואת עושה הכל? אני כבר לא זוכרת מתי הכנת אוכל בפעם</div>Wed, 23 Jul 2008 12:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9627748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9627748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9578189<div align="right" dir="rtl">וואי כמה זמן לא עידכנתי D: סתם לא קרה משהו ממש מעניין בחיים שלי. סרגיי היה כמעט שבוע במעצר בית .. כאילו, היה אמור להיות. וסתם כזה יום שבת נפגשנו עם אנשים שלא ראינו 8 שנים ( אני ומשפחתי ) והיה מגניב אני עוד זוכרת את הבת שלהם מתנדנדת איתי בנדנדות של הפארק ואיך רציתי אחות כמוה ועכשיו היא בת 20 חח . ובערב הלכנו לקולנוע עם סרגיי, היה ש. ראינו ת'סרט "המבוקש" סרט מדהים, אם יצא לכם, תראו. ויום ראשון הברזתי מהבצפר ( כן כן בצפר ) ונסעתי עם סרגיי לרחובות לקבל משכורת. וביזבזנו חלק ניכר ממנה.. 200 שקל בזבזנו על אוכל (כולל כדורים כי כאבה לי הבטן) 374על המשקפי שמששלי, 300 על חולצה ומכנס של אדידס לסריוז'ה ועוד כמה שקלים על הנסיעה D: וסתם.. היום בערב אני חוגגת. כנראה שיהיו רק בנות וסרגיי. ואני מקווה שיביאו לי הרבה מתנות... כי אם לא אמא שלי תגיד לי " אני משלמת 1500 שקל על האוכל והם מביאים לך נרות שבת ?!?!?!? " חחחחחחחחחחח ולא רק בגלל זה P: ואם כבר מתנות, המתנה הכי גדולה שאני יכולה לדמיין עצמי זה שסושי תתקשר אליי היום להגיד לי מזל טוב. בבקשה סושי.. תתקשרי. </div>Tue, 15 Jul 2008 07:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9578189http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9578189http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9397376<div align="right" dir="rtl">לפי דעתי אנשים שאוכלים מעט שמנים כמו הצרות שלי ואנשים שטוחנים כמו סוסים רזים כמו מקלות.אז אתם שואלים למה זה קורה? מה ההיגיון? ולמה הרזים זונות משונות ? אז יש לזה כמה תשובות :1. בדרך כלל אנשים מלאים מונעים מעצמם לאכול כל מיני דברים, ( בשעות מסויימות או מאכלים מסויימים או אפילו אנשים שרוצים להרזות ועושים דיאטה ) נשמע נחמד ואפילו אולי מרזה. אבל לא. למה שמנים מרזים בדיאטה ומשמינים מיד אחריה? אולי בגלל שהגוף שלהם הרגיש רעב כל התקופה אבל כוח הסבל והרצון העז הגבילו את הגוף ואז הגוף מפתח מנגנון הגנה מיוחד שבפעם הבאה שתכניסי מזון לגופך הוא יאגור אותו (בשומן) למקרה ששוב הגוף לא יקבל את האוכל הנזקק.ומה קורה בגופם של אנשים רזים? ובכן, הם דוגלים בגישה : " אני רזה אני יאכל כמה שבא לי " הם אוכלים בכל מקום ובכל זמן, גופם התרגל לכך שתמיד יש מנת מזון ( כלומר, גופם אינו פיתח את מנגנון הגירת השומן כי עדיין לא נתקל בתופעה הזאת ) בגלל זה, הגוף מרשה לעצמו לפלוט את כל המזון שנכנס לגוף תוך זמן קצר. 2. עוד נקודה שחשוב לציין הוא החינוך הרוסי לעומת החינוך המרוקאי. מז"א? כידוע, רוסים רזים יותר בממוצע ממרוקאים.</div>Wed, 18 Jun 2008 20:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9397376http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9397376http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9386262<div align="right" dir="rtl">כשאמרתי לך שהשתנית ואין לנו כבר נושאי שיחה משותפים : 1. לא התכוונתי לפגוע בך. 2. לא חשתי שאת פחות שווה ממני ( כי זה לא ככה ). 3. לא האשמתי אותך במשהו. התנתקת כשהתחלתי להסביר לך אז אני יסביר לך כאן, בטח תראי מתישהו ( כנראה שזה יהיה הפוסט האחרון הרבה זמן, אני מעדכנת פעם במיליון ימים ) את - אחת החברות היותר חשובות לי, כי תתפלאי, עד היום. קרה הרבה פעמים שרציתי להגיד לך משהו והמילים לא יצאו לי מהפה. אני מרגישה מרוחקת ממך. כאילו חוץ מלהפסיד אחת אחרי השנייה בדורק אין לנו שום דבר משותף. אני מזכירה לך שרק בשבילך נשארתי במקיף ד', למרות שיכלתי להיות במקיף ח', שזה בי"ס הרבה יותר טוב, והרבה יותר קרוב. רק בשביל להיות איתך באותה כיתה כ"כ רציתי להתקבל למגמה. רק בשביל שתביני שאני שווה משהו. תמיד הרגשתי שאני רמה אחת מתחתייך, שאת קצת יותר שווה ממני עד היום את נותנת לי להרגיש את זה וכ"כ הרבה פעמים רציתי להיות איתך אם זה לספר לך בדיחה חדשה ששמעתי, או איך היה בסנוקר עם סרגיי או סתם לשמוע מה קורה איתך. וכל כך הרבה זמן אני מרגישה פספוס כי אפשר להגיד שאיבדתי אותך כמו שאיבדתי הרבה אנשים בחיי</div>Mon, 16 Jun 2008 21:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (-SeXy BaBy-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487742&blogcode=9386262http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487742&blog=9386262