http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680heCopyright 2026 -just -me. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9681836<div align="right" dir="rtl">כל כך הרבה זמן עבר מאז הפוסט הקודם, כל כך הרבה שינויים . עברו כמעט חודשיים, בהתחלה זה היה כי יש לי מחשב דפוק, ולא הצלחתי להיכנס לישרא, כשחושבים על זה גם לא ממש היה לי מה לכתוב, אחר כך זה כבר הפך למשהו לא חשוב, לא הרגשתי צורך לכתוב פה יותר מה אני מרגישה, כי נהייתי פחות פחדנית וביישנתי והתחלתי להודות בפני -אנשים- מה שאני מרגישה, וחברים, ואנשים שבאמת אוהבים אותי, ולא סתם לבלוג הזה שבערך אפחד לא קורא אותו ממילא. אני לא חושבת שאנשים שמכירים אותי שמו לב לשינוי שלי, אבל אני כן. נמאס לי לשמור לעצמי, נמאס לי לכעוס על עצמי ונמאס לי לכעוס על שאר העולם. אני אוהבת את החיים שלי ואני גאה בהם ואני כבר לא ילדה קטנה שבוכה כל היום, וכרגע אני מצליחה לכעוס רק על בנאדם אחד. גבול דק בין אהבה לשנאה? כנראה. בכל מקרה, לא הרבה כתבו פה, אבל המון ממכם שאלו אותי במסנג'ר לאן נעלמתי, אז לא נעלמתי, ואני כאן, אבל כנראה שכבר אין לי את הצורך לכתוב ולהיות פה. אני יודעת שכנראה לא ממש תגיבו פה, גם בגלל שרוב הקוראים פה מגיבים לי על רוב הפוסטים במסנג'ר ולא פה (מסיבה שעוד לא ברורה לי), וגם כי כנראה הקוראים פה כבר די הפסיק</div>Sat, 02 Aug 2008 17:19:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9681836http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9681836http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9314960<div align="right" dir="rtl">מכירים את זה שיש לכם מין מועקה כזו בגרון ותכלס אין שם סיבה? זו הרגשה כלכך מוזרה. מצד אחד אני מרגישה לבד, אני מרגישה שרע לי, אבל מצד שני אני יודעת שאני לא לבד, ושאין שום סיבה שיהיה לי רע. אני כאילו מרגישה שאני לא יכולה לדבר עם אפחד על מה שעובר עליי, כי אפחד לא יבין, כי גם אני לא יודעת מה עובר עליי. אר, זה פשוט מוזר. כנראה הסיבה העיקרית לכל הקטע הזה זה הריקנות. ריקנות מבחינה שאני מרגישה תקועה במקום. כלם לא קורה. כלום לא זז. כלום לא משתנה. כמה אפשר להיות תקוע באותו המקום? כאילו אינלי שומדבר מעניין בחיים, לא הכרתי אף חברה חדשה, אני לא מאוהבת, אני לא עושה שומדבר שונה מבד"כ, הכל כלכך רגיל. ואני לא בנאדם של שיגרה. אני אוהבת שינויים- ופשוט אין. אני גם מרגישה כלכך טיפשה. אני מצד אחד ממש ממש ממש רוצה להיות עם מישהו, ומצד שני כל בנאדם שרוצה להיות איתי אני לא רוצה אותו. אוך. *** שלושה שירים שאתם חייבים לשמוע- away from the sun- 3 doors down be sombody- 3 doors down it's not me- 3 doors down </div>Thu, 05 Jun 2008 20:48:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9314960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9314960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9248826<div align="right" dir="rtl">מבט אחד קדימה ושלושה לאחור. לפחות כך זה מרגיש. כאילו חוויתי את כל זה פעם, כאילו אני בגלגל כזה שלא נגמר, והכל כל הזמן משתנה, ועם זאת, תמיד אותו דבר. לא משנה כמה אני אסביר כנראה שאף אחד לא יבין את זה. אפילו אני לא מצליחה להבין את זה. נמאס לי לחוות את הדברים האלה כל הזמן, אני רוצה משהו שונה, אני רוצה משהו מיוחד, משהו שאני לא אצליח לשכוח. אפילו סתם, משהו שלא יהווה חשיבות, אבל יוציא אותי מכל השגרה הזו שמשתנה ובכל זאת תקועה באותו מקום. נמאס לי שמנסים להגיד לי מי אני ומה אני חושבת ומה אני אוהבת. אני יודעת מי אני! אני יודעת מה אני חושבת ומה אני אוהבת ואני לא צריכה אף אחד מכם שיגיד לי! זו א-נ-י, ואני מכירה כל חלק בי. אני מכירה כל חלק מבחוץ, ובמיוחד כל חלק מבפנים, ועם כמה שזה אבסורד, אני באמת אוהבת את כל החלקים האלה, ואני לא מתביישת להודות בזה! אני אוהבת כל חלק בי וסופסוף אני שלמה עם האמירה הזו, ואני אוהבת את עצמי למרות מה שאומרים וימשיכו להגיד, ולמרות השגעונות האלה שאני חוטפת לפעמים, כי זו אני! פאקינג אני! והבעיה העיקרית שלי היא שאני מנסה גם לגרום לאחרים לאהוב את כל האני הזה. אות</div>Sun, 25 May 2008 16:14:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9248826http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9248826http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9203069<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון אני לא נפגעת יותר מדי מאנשים, אני לא נותנת לאנשים לפגוע בי. באופי שלי לפקפק באנשים, ובאופי שלי לא לסלוח, באופי שלי לא להתנצל ובאופי שלי להיות הכי אמיתית בעולם. שמתי לב גם שהפוסטים שלי בזמן האחרון לא אמיתיים כמו פעם, הם כבר לא אני. הם סתם פוסטים שנוצרו כי אני מפחדת לכתוב פה, אפילו לא ברור לי למה. הסתכלתי קצת בדברים שכתבתי פעם (עלק פעם, לפני חצי שנה), בתקופה שהייתה אחרת לגמרי בשבילי, בתקופה שכל שבוע קרה לי משו אחר ונפגעתי מבנאדם אחר, ומצאתי כמה קטעים שכתבתי שיכול להיות ששמתי פה כבר פעם ויכול להיות שלא, אבל חשוב לי לשים אותם גם עכשיו, בתקופה החדשה והטובה שלי, כי זו עדיין אני. חשוב לי לזכור שאני תמיד אותה אחת. אני הולך לבד, לא יודע לאן, לא מסתכל לאחור, פשוט הולך. דמעותיה חוזרות אליי, מציפות את עיניי, כאילו היו שלה. הגלים שסוחפים אותה, מביטים בי מרחוק, אני רואה אותם, הם לא יודעים, רק מתמזגים עם הרוח, רודפים אחריה, והיא? מתרחקת, בועטת, היא בורחת. חושב שוב על הפעם ההיא, על כל הפעמים ההם, על ימים שהיו, שהיו ולא יחזרו, על כאלה שנגנבו מבין אצבעותינו. <SPAN style="</div>Sat, 17 May 2008 17:53:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9203069http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9203069http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9147095<div align="right" dir="rtl">היה לי יומולדת ביום שני. מזל טוב לי. בבוקר מאשה ומאי ויעל וחן (שנדחף, למרות שבחיים לא דיברתי איתו) הביאו לי בלונים בגלל שזיינתי למאשה את השכל שאני רוצה בלונים בבוקר ולא בערבXDD ואז הלכנו לאיזו הצגה עם הבצפר, היה נחמד. אחרי הבצפר אני מאשה ורותם הלכנו לרננים ופגשנו אחד שיא החתיך ואני כמו מטומטמת התביישתי ללכת אליו (אני שיא הביישנית) והיה שיא הצחוקים. אחכ הלכנו למסיבת "הפתעה" שלי. חח בנות אני אוהבתותכן3333333333&gt; יום הזיכרון היה מוזר כזה. בערב יום הזיכרון היה טקס של הבצפר, היה ממש ממש מרגש וממש ממש עצוב, וכשאחת מט' דיברה על אח שלה הגדול שנהרג, אפילו כמעט עלו לי דמעות. הנושאים האלה מאוד מרגשים אותי, במיוחד בקשר של אח גדול, אחות גדולה, זה תמיד משפיע עליי בצורה נורא חזקה. אחכ הופענו במודרני, היה מדהים. חוץ מהתלבושות שלנו, והתסרוקת. זה היה מזעזע. כבר מערב יום הזיכרון אני די לא מרגישה טוב, אתמול בבוקר התחושה רק התחזקה, היו לי בחילות וכאבי ראש וסחרחורות, עכשיו אני בקושי יכולה ללכת בלי להתחיל לקבל סחרחורות. זה נורא מוזר. אני לא מבינה למה, אבל בכל זאת הלכתי אתמול ב</div>Thu, 08 May 2008 16:34:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9147095http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9147095http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9094526<div align="right" dir="rtl">D: למטהD:</div>Tue, 29 Apr 2008 17:38:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9094526http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9094526http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9093021<div align="right" dir="rtl">שילומות לכם. אממ.. לא כתבתי פה מתחילת החופש.. =\ אז חזרנו ללמוד, ותכלס אתמול היה נחמד כי כל היום טחנו שוקולדים של כאלה שהביאו כי הם היו בחו"ל =]] והיום היה שיא המצחיק. שעתיים ראשונות היה לנו אנגלית.. שזה לא כלכך נורא:P זה דווקא נחמד, כי אני טובה בזהXD אחכ היה לנו ספרות=\ שתכלס זה שיעור שינה, אבל בגלל שהיו ילדים שהיו צריכים לסיים איזה מבחן, אז כל השיעור שכבתי עם רגליים על השולחן והיסתכלתי על התקרה. אחכ היה לנו שיעור חופשי כי המורה לתנך לא הגיעה (תכלס זה היה שיעור ספורט, אבל הפכנו אותו לשיעור חופשיXD) ואני ורותם ויעל התחרפנו לגמרי, והיה שיא הצחוקים. טוב נו, זה היה רק אני ורותם, יעל סתם נגררה אחרינו כמו סתומה. ושמו לי גשר לפני שבועייםO_0 בהתחלה לא אהבתי את זה, אבל כולם אמרו לי שזה ממש יפה לי אז עכשיו אני כבר יותר אוהבת את זה:P ואבא של מאשה חזר מחו"ל והוא קנה לי דיסק של מיי כמיקל רומאנס (33333&gt;) ופוסטר ענק של אבריל *מאוהב* אז אבא של מאשה? תעשה לי ילדXD ויום שישי אני אצל תאאמררר D: 3333333&gt; ויום שבת אבא שלי חוזר מארה"ב עם האייפוד טאץ' שקונים לי ליומולדתD: *לה</div>Tue, 29 Apr 2008 13:51:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=9093021http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=9093021http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=8975770<div align="right" dir="rtl">שאלום. הכל מעולה:) אני מודעת לעובדה שלא עדכנתי טונות זמן.. אבל אתם תתגברו:) חוווווווווווווווווווווופש! תודה לאל! בלי רותי, בלי עדנה (שגם ככה לא בדיוק יודעת מי אני.. אני בשיעור פעם בחודש&gt;&lt;) ובלעדיו=\ אוחח זה קשה כלכך. שבועיים, פאקינג שבועיים. וגם לפני השבועיים לא בדיוק ראיתי אותו חצי שבוע, (טיול שנתי שלו). וואטאבר. אני סתם טיפשה. היה לנו אתמול איזה משו הזוי מהבצפר.. הלכנו פאקינג כל הבצפר לבית הנוער/ הכוכב השמיני (הרצליה.) וראינו איזו להקה שרה שירים ישראלים. ישראלים! אר=\ היה חם ברמות, מרוב שאני לבנה נשרפתי בשמש למרות שלא עשיתי כלום חוץ מלשבת ולבהותברצפה/בחברה שלי/בגיטרה הסקסית של הלהקה/ בו. אבל אחכ הלכנו לקניון והיה שיא הכיף:) פוסט תמונות:) *אני מתלהבת מהמשקפי שמש החדשות, תתעלמו מהלשון העקומה שלי&gt;&lt;* *הפאנל החמווד שקניתי אתמול:)* אחד מהקירות בחדר אחרי שמאשה רותם ואלינור כתבו עליו&gt;&lt; תמונה אחת היפות שלי ושל מאש33&gt; (מטושטש אבל וואטאבר) תמונה שלי ושל מאש מלפני פורים במסיבת תחפושות למרות שכולם</div>Fri, 11 Apr 2008 16:04:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=8975770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=8975770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=8860349<div align="right" dir="rtl">אומייגאד בחיים לא עדכנתי בתדירות כלכך גבוהה:O XDDD אפילו עכשיו, שאני כמעט לבד, ושחצי עולם שונא אותי, ושמי שאני הכי הכי אוהבת בעולם לא שם עליי, אני יודעת שעשיתי טוב שפרקתי את הכל ושכתבתי את כל מה שכתבתי בפוסט הקודם, כי אם הם היו ממשיכים לאהוב אותי, אבל הכל עדיין היה תקוע לי בגרון וכל פעם שאני איתן זה שקר, אז עדיף ככה. אז אני יודעת שתקראו את זה, ואני יודעת שכרגע לא אכפת לכן ממני, ואני יודעת שמחר יהיה לכן שיא הכיף ואתן לא תחשבו אפילו לשנייה אחת איך אני מרגישה, אבל אוקי, תהנו, רק תנסו לראות את הצד שלי. זהו. טל333&gt; תודה333&gt; מאיD: אני אומנם מכירה אותך מ.. היום.. אבל אינלך מושג כמה שאת עוזרת לי333333&gt; כלכך תודה333&gt; </div>Sat, 22 Mar 2008 17:52:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=8860349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=8860349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=8856486<div align="right" dir="rtl">נמאס לי. פאקינג נמאס לי! פעם אחת אני רוצה להוציא הכל בלי להתנצל, בלי להיות מי שאני לא, בלי לקוות שמישהו יגיד משהו שיוציא אותי מהסיפור. מעניין תזין. חושבות שכולי פוזה? חושבות שאתן מכירות אותי? אז אני מצטערת מאוד להגיד לכן שאתן פאקינג לא מכירות אותי בשיט! את, יש לך כישרון כלכך מיוחד לגרום לאנשים להרגיש אשמים, אני פאקינג התחלתי להרגיש שאני כלכך אשמה על זה שאני מדברת עליי מאחורי הגב.. צאי מהבועה שהכל טוב לי בחיים! סבבה? צאי מזה! מבחינתך אני כלכך טובת לב, הא? כשאני אומרת שאני לא חברותית אני סתם בפוזה, כי אני כלכך נחמדה שזה משו.. אז להיות חברותי זה לא להיות חבר של חמישה אנשים ולאהוב אותם, ועל כל השאר לשים זין, ולהיות אדיש לכל השאר, ולנפנף כל אחד שמתקרב אליי, כי יש לי את החברים שלי, למה לעזאזל אני צריכה עוד אידיוט שיכרך עליי לכל מקום? למה אני צריכה שעוד אנשים יאהבו אותי? לי טוב אם אלה שאוהבים אותי, עד לרגע שאני מגלה שהם לא. וכל הקטע שלך של "אוי תראו אותי, אני כלכך פוזאיסטית צומי מסכנה, ואני כלכך שטוחה, ואני כלכך נמוכה, ויש לי גשר ויש לי משקפיים ואוי.." פאקינג תרגיעי את עצמך! נמ</div>Fri, 21 Mar 2008 23:46:00 +0200maya_girl@walla.com (-just -me)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486680&blogcode=8856486http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486680&blog=8856486