<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אחרי הדרך שלא ניגמרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486144</link><description>תמיד יש דרך...אבל בפעם הזו היא לא ניגמרת</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 הכותבת.... All Rights Reserved.</copyright><image><title>אחרי הדרך שלא ניגמרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486144</link><url></url></image><item><title>אחרי הדרך שלא ניגמרת-פרק 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486144&amp;blogcode=7741672</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&apos;&apos;מהה?!&apos;&apos; גל אמרה.....

אחרי הדרך שלא ניגמרת-פרק 2!!

לפני עמד בחור יפיפה שיערו החום הקצר ועיניו הכחולות כבשו אותי מיד
הוא לבש חולצה בצבע לבן עם הדפס של סקייטר
היתובבתי ראיתי את גל פעורת פה אך עייניה מוקסמות בבחור
הוא חייך ופנה אלי
הוא: &apos;&apos;היי! אני רתם&apos;&apos;
אני: &apos;&apos;אא...&apos;&apos; עניתי במבוכה והוא היתבונן עלי וחייך שהיסתכלי על עייניו
רתם: &apos;&apos;גל..היי...מה את עושה פה?&apos;&apos;
גל: &apos;&apos;מה שאתה עושה ט-מ-ב-ל!&apos;&apos; והלכה
אני: &apos;&apos;מה הקטע שלה איתך?!&apos;&apos; שאלי בכעס אך אדין הייתי מבולבלת
רתם: &apos;&apos;היא היתה חברה שלי פעם...&apos;&apos; לא הייתי מופתעת...היא היתה כל כך יפה איך מישהו לא יכול לאהוב אותה?!
נטע: &apos;&apos;אני אשאיר אתכם לבד..&apos;&apos; היא קרצה לי והלכה
הוא היתקרב אלי כיאט אד הנים ואמר..
רתם:&apos;&apos;אם את רוצה אני מעוניין דווקה בך...&apos;&apos; הוא חייך חיוך זדוני
ואני ניקלאתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות....

דן קם יותר מוקדם מאישתו..הוא היתמתח וחזר לעיסוקיו
הוא שמח שהפעם אישתו לכחה 4 כדורי שינה כך שתישן הרבה
לא היה לו כוח לריבים
היתלבש והלך לעבודה בתיקווה שהכל יהיה בסדר

קמתי מפניו ואמרתי לו
אני: &apos;&apos;תראה לך תסדר ת&apos;עיניינים עם גל..אז&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Oct 2007 19:52:00 +0200</pubDate><author>shiralu@gmail.com (הכותבת...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486144&amp;blogcode=7741672</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486144&amp;blog=7741672</comments></item><item><title>אחרי הדרך שלא ניגמרת-פרק 1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486144&amp;blogcode=7740595</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי הדרך שלא ניגמרת פרק-1!!

קמתי בבהלה...ולצידי עדין עמד השעון המעורר שמעיר אותי כל בוקר
שיפשפתי את העיינים והיסתכלתי מיסביב..
שקט...יותר מידי שקט.
היסתכלתי בשעון המאורר השעה היתה 6 בבוקר
ההורים ישנים....האח כבר מיזמן לא פה יופי! סוף סוף אני יכולה ללכת בשקט
הלכתי על קצות אצבעותי למיטבח מילאתי את הקררה בחלב ובקורנפלקס
כשסיימתי חזרתי לחדר היתלבשתי ויצעתי....היום הראשון היום הראשון בכיתה י&apos;
&apos;&apos;לירון&apos;&apos; שמעתי את שמי וניבהלתי
היתובבתי והופתעתי &apos;&apos;נטע!!!! מממהה...א..תת...עושה פפ...הה..???!!!!!!&apos;&apos; אמרתי כולי מיתרגשת
רצתי אליה וחייכתי
&apos;&apos;הולכים?&apos;&apos; שאלתי בהיסוס...&apos;&apos;אאא...טוב&apos;&apos; חייכה אלי חיוך משונה
דיברנו בלי סוף...אד שהגענו לשער..
בלעתי את רוקי והיא נהיתה לחוצה..&apos;&apos;טוב&apos;&apos; מילמלה...על החיים ועל המוות&apos;&apos;...........

אני לירון תלמידה ממוצעת ציונים ממוצעים אומרים שאני מכושרת (מה שאני לא)
אין חבר....כמו שאתם רואים אני עולה לכיתה י&apos; הפחד הגדול
שוב להיות קטנים...שוב להיסתבך אם הגדולים...שוב
היא התחילה ללכת ומשכה אותי..הינו צעד אחד מלהיות בתיכון מלהיות שוב הקטנות
היא משכה אותי כבר היינו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Oct 2007 17:37:00 +0200</pubDate><author>shiralu@gmail.com (הכותבת...)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=486144&amp;blogcode=7740595</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=486144&amp;blog=7740595</comments></item></channel></rss>