http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567"י-ש-ר-א-ל !!! העם שכה סובל, תגיד לי למה אברהם הגלה את ישמעאל ? אני שואל, איך יוצאים מתוך הערפל ? בוכים ומתאבלים, ואין מי שוגאל " heCopyright 2026 isra-hell . All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567http://f.nanafiles.co.il/upload/72004/IsraBlog/48567/misc/399798.gif http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1683144<div align="right" dir="rtl">מאזן גנאים... יו"ר איחוד בני סכנין, הקבוצה הערבית היחידה בישראל שזכתה בתואר לאומי ושיחקה במפעל אירופי (זכתה בעונה שעברה בגביע המדינה ושיחקה בגביע אופ"א) קיבל מונולוג ב-YNET לקראת חג הפסח, שבוא הוא מדבר על בעיה לאומית הנוגעת בו, כאחת מ10 המכות שפוקדות את ישראל. במאמר הזה הוא מדבר על הבעיה של אוהדי הכדורגל בישראל ועל השסעים בחברה הישראלית. בסך הכל, מאזן הוא אדם מאד חביב, נעים הליכות ומוערך מאד בכדורגל הישראלי. הוא באמת אדם ששואף לישראל חברתית אחרת ואני אישית גם מאד מחבב אותו. אבל כאן הוא מתחסד בצורה שמרגיזה אותי מאד. מאזן יוצא מנקדות הנחה שאוהדי סכנין ככלל הם חבורה של יפי נפש שתומכים בשלום ולובשים ורוד ביום יום. מאזן, או שאתה שקרן או שאתה תמים. אמנם הוא מדבר על הקומץ "שצריך לשפר התנהגותו" אבל זה ברור שזה הרבה יותר מזה <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; tab-stops:</div>Mon, 25 Apr 2005 16:36:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1683144http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=1683144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1653016<div align="right" dir="rtl">היום הרביעי של חופש פסח..קמתי לפני שעה בערך והחלטתי לבקר פה קצת.הסיבה שלא הייתי פה היא כי חשבתי שרוב האנשים שמשוטטים בבלוגספירה טיפה יותר אינטיליגנטים.מה שגיליתי וזה די הגיוני, זה שהרבה מהם באים לפה רק כדי להשמיע את דעתם ולשלול דעתם של אחרים. לעיתים, וזה מה שהכי מרגיז אותי, בלי להבין בכלל את כל הדעה אותה הם תוקפים באמוק חסר מעצורים. בנוסף.. ניראה שיש אנשים פה שמסתובבים בין הבלוגים ורק מחפשים משהו להיכנס בו... הרשימות שלי הן משהו שדי קל להבין אותו לא נכון וזה מה שקרה פה הרבה. זאת הסיבה שלא עידכנתי... אנשים חסרי מח ורפי שכל השטלתו על איזור התגובות לפוסטים ולמרות שמדי פעם הייתי נכנס לראות את התגובות לא חשבתי אי פעם להגיב חזרה... נמאסו עליי האנשים שחושבים שאני ימני קיצוני שונא אדם. אם לא הבנתם כבר שאני לא כזה... ואם לא קראתם בארכיון את הפוסט הראשון שמספר שהייתי במחנה קיץ עם פלסטינים, מצרים וירדנים, שאני חבר בארגון שתומך בהפגשת בני נוער משני הצדדים (ארגון שבחר אותי עכשיו לחזור למחנה ולעזור) ויש לי חברים במזרח ירושלים, אז באמת שאין לי כבר מה לחפש פה. אני מבקש סליחה מהרבה קוראים שהיו מבקים</div>Tue, 19 Apr 2005 11:43:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1653016http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=1653016http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1157110<div align="right" dir="rtl">לירן... החבר הכי טוב, שכל מה שאני אגיד על החברות שלנו ישמע כמו קלישאות שלא ראויות באמת למצב הזה - עזב לחו"ל, כנראה לתמיד.כזה כאב לב לא הרגשתי אף פעם... גם בימים מאד קשים של אכזבות כואבותשום דבר לא משתווה.מרגיש כאילו חסר לי איבר בגוף, כאילו אין לי יותר חברים.אני ולירן לא באותו ראש, אבל השילוב של שנינו הוא התאמה של 100 אחוז...מתכון לשטויות ולכיף כזה גדולל... כל כך הרבה עברנו יחד.היו לנו תכנונים מפה ועד אין סוף - תכנית חיים שלמה של מה נשעה ואיפה, ועם מי נהיה והכל לפרטי פרטים...אירוני איך שהחיים לוקחים אותך לאן שבא להם.היינו יחד בשדה... אגב טרמינל 3 פשוט מדהים ממש כמו בחו"ל. ומה שכיף זה שאפשר ללוות את הנוסעים עד כמעט למטוס. די הזכיר לי את הנמל תעופה בטורקיה.. וגם את הנמל במיין בארה"ב. ממש יפה.בקיצור היינו יחד עם כמה חברים והיה מאד כיף, העניין הוא שהתייחסנו לזה כאילו שזה סתם טיול בקניון ורק אחרי שירדתי לרכבת הבנתי שבעצם אני לא אראה את הקוף הזה לעוד הרבה זמן.ואז... דמעות בעניים עד לפני שעה בערך. אבל דמעות שלא ירדו מהעניים... פשוט עמדו שם. לירן עצמו לא ממש קלט מה שהוא עושה. הוא לא הבין בדיוק</div>Wed, 15 Dec 2004 01:45:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1157110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=1157110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1111444<div align="right" dir="rtl">לאחרונה יצא לי להגן על הבנאדם יותר מדי והחלטתי שכדאי לכתוב על זה...אז ככה, לשאלה "פאשיסט או מחנך" יש תשובה ברורה וחד משמעית והיא:לא פאשיסט!לגבי המחנך, יש ויכוחים הרבה יגידו שכל עניין הציונות זה בשביל למכור עוד כמה דיסקים. אני אישית לא מסכים אבל עזבו, זאת לא הבעיה. הבעיה היא שהרבה אנשים חושבים שהוא נשמע ממש טוב אבל לא ישמעו אותו כי הוא ימני-קיצוני-לאומני-שונא ערבים.לדעתי זה לא נכון ואני חושב שיש לי נקודת מבט טובה לעניין.תמיד הייתי פטריוט/ציוני/איך שתקראו לזה אבל בנוסף הייתי גם מאד קיצוני בדעות שלי. בואו נגיד שגנדי, מרזל וליברמן היו לוקחים אותי תחת חסותם בגאווה רבה. תבינו, הכחרתי את אמא להצביע איחוד לאומי בבחירות, ואגב אני אוהד בית"ר בקיצור קיצוניות ואני הלכנו יד ביד. כציוני מובהק ברור שהתחברתי למוזיקה של סאבלימינל (חי מיום ליום אז היה להיט עצבני). אבל בגלל הדעות הקיצוניות לקחתי את המסר של סאבלימינל לכיוונים אחרים לגמרי. גם אני חשבתי שהוא שונא ערבים ולמה ?? כי הוא אוהב יהודים..."אוהב יהודים" התחבר לי עם "שונא ערבים" מהסיבה שאני הייתי ככה.באחת ההופעות שלו בת"א עשרת אלפים בני נוער צעקו "מו</div>Thu, 02 Dec 2004 23:56:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1111444http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=1111444http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1059219<div align="right" dir="rtl">וואי... טוב לי. זאת אומרת יכול להיות יותר טוב אבל טוב לי.בתקופה האחרונה פשוט היה לי רע ומגעיל. הרגשתי כל כך מיותר פה. כאילו אני הולך ברחוב ואף אחד לא ישים לב אם יקרה לי משהו.מי שקרא את הפוסט האחרון יודע שעשיתי צעד ענק בחיים שלי ועברתי לגור בעיר אחרת. משיקולים משפחתיים בעיקר. בהתחלה היה מצוין, קיבלו אותי מדהים בבי"ס, בכדורסל היה נהדר ועל הנייר העניין היה אמור להיחתם כהצלחה מוחלטת!אבל אז באה הנפילה, הסבירו לי שאני לא אוכל לשחק בנבחרת התיכון בגלל שלא עברתי בזמן, וכך גם באגודה. כלומר הכדורסל בבי"ס אבוד ואני צריך לחכות חצי שנה בשביל להתחיל לשחק (אגב גם הכדורסל היה שיקול רציני במעבר שלי) העניינים עם ההורים (הגרושים) התחילו להתחמם. בנוסף בנאדם שאמור להיות הכי קרוב אליי התגלה כבנאדם שאני לא יכול לדבר איתו וזה אבסורד שהציק לי מאד ובכלל הכל יחד גרם לי להיכנס לבעסה עצבנית. הדיכאון הזה שהרגשתי פתאם היה קשה יותר מהדיכאון שגרם לי לעבור לגור עם אבא, כי המצב הוא אותו מצב אבל כבר אחרי שניסיתי לשדרג אותו! זה בככל שבר אותי...אבל עכשיו... ניראה שהכל מסתדר. אבא סידר את העניין עם הכרטיס באגודה כך שאני אוכל</div>Thu, 18 Nov 2004 20:59:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=1059219http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=1059219http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=901701<div align="right" dir="rtl">טוב חבר'ה... אני חוזר אחרי המון זמן... לשמחת חלקכם ולצער חלקכם. וצר לי שאני צריך לפתוח את הפוסט בנושא מרגיז מאד, שכבר דובר עליו רבות.ה-ר-ש-י-מ-ו-ת...שוב פעם... האינטיליגנציה של קוראים רבים די מקרתעת בזמן האחרון ועזבו שהם לא מצליחים להבין את הרשימות, הם גם תוקפים אותי לפני שהם מבררים בעצם מה הייתה הכוונה.אז ככה.. כבר יש פוסט שדיבר על העניין http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&amp;month=8&amp;year=2004&amp;page=2תעשו הבחנה קטנה, באמת שלא מסובכת, בין רשימת "ברוך שלא עשני" לבין רשימת "אני שונא"........לא הצלחתם ?? טוב אני אעזור.רשימת "ברוך שלא עשני" - ההסבר.הרשימה הזאת בכלל נוצרה בדרך הומוריסטית. ולא היא מהרשימות האהובות עליי בבלוג שלי... אבל היא עוררה את זעמם של הקוראים.ולמה ?? כי הם פשוט לא הבינו אותה.הרשימה הזאת מסבירה למעשה (אם אני כבר באמת מתייחס אליה ברצינות) את מה שאני אוהב להיות, בדרך הפוכה... אני מאד אוהב להיות יהודי ולהיות סטרייט.. ממש כיף לי. ועצם האימרה "ברוך שלא עשני" בעצם היא "ברוך שעשני". מקווה שהבנתם עכשיו.."אני שונא"שוב, אני מסתכל על הרשימה ולא מבין אתכם..</div>Sat, 02 Oct 2004 16:53:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=901701http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=901701http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=874720<div align="right" dir="rtl">אז ככה.. עברתי דירה! עברתי לגור עם אבא שלי בהרצליה ושם אין עדיין מחשב וזאת הסיבה שלא עידכנתי הרבה זמן את הבלוג.אבל עכשיו אני בבית, בבת-ים, ליום כיפור...כיפור בבת-ים זה די מיוחד. כמעט כולם צמים, וכולם יושבים בטיילת כל הלילה בשביל להעביר כמה שיותר זמן. עשרות אלפי בני נוער יושבים יחד. יש אוירה של ביחד... כולם משתתפים ב"סבל" ויש באמת הרגשה של אחדות והקוראים שלי יודעים שזה דבר שמאד חשוב לי.בקיצור.. זה היה עידכון לפרוטוקול.אני אעדכן כשיהיה זמן... כי נושאים כמובן שלא חסריםשנה טובה, צום קל למי שצם וגמר חתימה טובה לכל בית ישראל.</div>Thu, 23 Sep 2004 18:33:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=874720http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=874720http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=801064<div align="right" dir="rtl">זהו!... יש לנו מדליה אולימפית!! אחרי שאריק כבר התחיל את התחרות מדהים.. הוא הפסיד לקוראני ברבע הגמר ותסמונת ה"כמעט" של ישראל כבר התחילה להדהד..משם נשלח אריק לבית הניחומיםהתמודד על מדלית הארד.לפני 5 דקות הוא זכה בארד בהיפון של לוחם אמיתי..וואי.. אני באמת מתרגש. מה שהקהל עשה באולם היה מדהים... אני לא במצב לכתוב פוסט אז אני אעדכן אותו בקרוב.תודה לך אריק...זאת הייתה התגובה הראשונית שלי לאחר הזכייה במדליית הארד של אריק זאבי.. הייתי בטירוף. פשוט התחרפנתי בבית כאילו אני בטדי ונימני נתן גול! אבל זה לא היה טדי.. ולא נימני ולא גול.זה אריק זאבי, באתונה, בג'ודו! ענף שאם אני אפול עליו בטעות בערוץ הספורט אין מצב שאני אמשיך לראות. אבל לא עניין אותי! אריק זאבי הביא מדליה לישראל אולימפית לישראל וזה לא משנה בכלל איזו ובמה. מי שראה את הכתבות על אריק יכול באמת לראות שמדובר בפייטר אמיתי. בחור מאד אמוציונלי, שמצב הרוח שלו משפיע מאד על הקרב. לדעתי זה מעולה אם יודעים לנווט את זה לכיוונים חיוביים. כל ספורטאי יודע מה זה מה כוחו של הקהל ואריק זכה לתמיכה אדירה! קרוב לאלף ישראלים (שזה כמו 4000 אמריקאים) עודדו אותו</div>Wed, 25 Aug 2004 23:40:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=801064http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=801064http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=783568<div align="right" dir="rtl">זהו!... יש לנו מדליה אולימפית!! אחרי שאריק כבר התחיל את התחרות מדהים.. הוא הפסיד לקוראני ברבע הגמר ותסמונת ה"כמעט" של ישראל כבר התחילה להדהד.. משם נשלח אריק לבית הניחומים התמודד על מדלית הארד.לפני 5 דקות הוא זכה בארד בהיפון של לוחם אמיתי.. וואי.. אני באמת מתרגש. מה שהקהל עשה באולם היה מדהים... אני לא במצב לכתוב פוסט אז אני אעדכן אותו בקרוב. תודה לך אריק... </div>Thu, 19 Aug 2004 17:50:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=783568http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=783568http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=767701<div align="right" dir="rtl">נבחרת ישראלפרט קטן על עצמי - אני משוגע לספורט.. פשוט לא יכול בלי. זאת דרך חיים בשבילי אני תמיד משחק את הכל את כל התפקידים בכל הענפים אני פשוט מת על ספורט! הענף שאני מתמקד בו הוא הכדורסל. ותמיד חלמתי לשחק במדי הנבחרת. בשבילי לייצג את המדינה שאני כל כך אוהב, בתחום שאני הכי אוהב זה פשוט להגשים חלום. בכתה ט' הייתה לנו נחברת כדורעף בבי"ס והיינו די טובים, יום אחד הגיע לאחד המשחקים בוחן וביקש שאני ועוד שחקן נגיע למחנה אימונים של הסגל המורחב של נבחרת ישראל בכדורעף. הגעתי למחנה בתור חוויה ספורטיבית, שהרי הכדורעף הוא תחביב. אבל התברגתי בין שתי הקבוצות הטובות בנבחרת (במשחקוני האימון) והשארתי רושם טוב. אפילו הזמינו אותי לעוד מחנה ולאימונים שבועיים. במקביל, שיחקתי כדורסל במכבי בת-ים והעסק שם לא היה רציני. כך שחשבתי על הסבה לתחום הכדרועף ורק בגלל שידעתי שיש לי מקום בנבחרת ישראל. ללבוש את חולצת האימונים הכחולה עם הכתובת ISRAEL על הגב פשוט עשה לי את זה. בסופו של דבר ויתרתי על הרעיון כי לא יכולתי לעזוב את הכדורסל.עכשיו, במשחקים האולימפיים, אני נכנס לאקסטזה! אני מעודד את כולם כאילו אני נמצא באולם בו הם</div>Fri, 13 Aug 2004 16:36:00 +0200omri_negbi23@hotmail.com (isra-hell )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48567&blogcode=767701http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48567&blog=767701