http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561הכל השתנה להיות בדיוק אותו דברheCopyright 2019 צבע ואור. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14937384<div align="right" dir="rtl">אביר חלומותי שבא מאגדה אחרת . . . אך לפעמים הקול שלך קורע ונוגע משהו פתאום זוכר בי ומתגעגע יש משהו יפה בזה שישראבלוג נסגר בדיוק כשפגשתי מישהי שנוגעת בי דומה לאיך שהמכונף נגע. כמה געגועים נשפכו לתוך האתר הזה. כמה מילים על שקשה לומר במילים, שמחה ועצב וכמיהה. ולפעמים מה שמיטל קראה ״פוסטים ארוכים שהמילים בהם מובנות״ מה שמאד שעשע אותי בזמנו, אבל לאט לאט הפך להיות גם הוא צורת תקשורת לגיטימית. אני חושבת על פרידה מהאתר הזה כמו פרידה מהיכל, וגם מחדר טיפול. תסלחו לי, אבל אני לא מוכנה עדיין להפרד מהפונקציה העיקרית שלו, אני מזמינה אתכם ואת עיניכם לבוא איתי הלאה, אל המקום הבא: https://yetanotherjar.wordpress.com/ שם כבר חודש כמעט של דברים חדשים נכתב. ויהיו עוד. (משתדלת מאד להצליח לעקוב גם טכנית אחרי כל המעברים של האחרים. הפוסט הפשוט של אמאלא שביקשה שידביקו לה קישורים מאד עוזר) שלום להתראות וחיבוק </div>Sun, 31 Dec 2017 15:10:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14937384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14937384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14934493<div align="right" dir="rtl">ואתם תסלחו לי על הגדלים הלא הגיוניים של התמונות. כאן יש מסמך שלקחתי מהפייסבוקים שמספר גם איך לעשות את התהליך כולל החלק של לעבור לבלוגגר. בינתיים לא עבד לי אבל לא באמת הייתי פנויה לזה. מי שיודע למי הקרדיט שיעדכן בתגובות ;-) הערה חשובה: התהליך הזה מיועד בעיקר לאנשים שרוב מה שיש להם זה תוכן כתוב. התמונות נשמרות כקישור, ואם הן על שרתים של ישראבלוג אז הן ילכו לאיבוד עם נפילת השרת. אני הורדתי למחשב את כל התמונות (באמצעות שמירת גיבוי HTML) אבל איך לשלב אותן בפוסטים כשיהיה צורך אין לי מושג. העדפתי שיהיה לי את הטקסט מאשר שלא יהיה לי. לתהליך שני חלקים עיקריים: מה שעושים מול ישראבלוג ומה שעושים מול וורדפרס. א. בצד של ישראבלוג, ניתן לעשות רק עד 31.12 1. פותחים את עמוד העריכה של הבלוג. בתפריט הצדדי, לוחצים על האפשרות "גיבוי" 2. בוחרים טווח זמנים (אני בחרתי לעשות כל שנה בנפרד) ואחר כך בוחרים את הפורמט "מסמך וורד". מסמנים בצ'קבוקס אם רוצים לגבות גם את התגובות (אני בהחלט רציתי). לוחצים "בצע". 3. קובץ הגיבוי (עם השם backup.doc) יורד ומופיע בשורה התחתונה של הדפדפן. מחכים ל</div>Sat, 09 Dec 2017 18:30:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14934493http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14934493http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14933870<div align="right" dir="rtl">בואו בהמוניכם-הנה כאן בקישור הזה: https://yetanotherjar.wordpress.com/שמח לי: שכל ההיסטוריה נשארהעצוב לי: כלמיני דברים</div>Wed, 06 Dec 2017 17:32:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14933870http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14933870http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14933587<div align="right" dir="rtl">שאמרה לי שיחסית לשכיחות תאונות הדרכים הקטלניות בישראל, מוזר שאנחנו לא מכירות אף אחד שנהרג בתאונת דרכיםואז, בלילה בין חמישי לשישי, יעל.יעל לוי-חזן, בת זוג והורה, מאזינה מופלאה, אשת מילים נהדרת, דוברת בחסד.לא רק חסד מרום אלא גם חסד לבה שלה עצמה. אגרוף ויד פתוחה במאבק הקווירי.היא נהרגה במקום. בדרך מפה לשם בחיים טובים, מורכבים ועמוסי משמעות.רציתי לכתוב היום שטויות.לספר שלפני כמה ערבים השותפה שלי שאלה למה אני לובשת את הכותונת הפוך, ואני אמרתי שהיא רכה גם מהכיוון הזה,והשותפה אמרה: ציפיתי לתשובה יותר מצחיקה. אז הסברתי עוד כמה דברים, עוד סיבות שזה לא משנה, ובסוף אמרתי: וממילא אני ישנה בחושך, בעיניים עצומות. או. היא אמרה. את רואה. אמרתי לך שזה בסוף יהיה מצחיק.שאתמול ישבתי עם ג׳ בשולחן האוכל ומשהו מחוץ לשדה הראיה שלי התנדנד ונקש בקול עדין ושקט ושיגע אותי.השותפה עמדה ליד, וכשאמרתי ״משהו מתקתק כי הוא לא יציב, צריך למצוא את זה ולייצב את זה״, היא שלחה ידה ישר לדבר הנכון, הזיזה אותו קצת, וזה עבד. ״את יודעת, זה פחות או יותר מה שאני עושה למחייתי״, היא אמרה. היא מכונאית רכב.עוד שבועיים חנוכה. זה יהיה שב</div>Tue, 05 Dec 2017 12:08:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14933587http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14933587http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14932878<div align="right" dir="rtl">יש לי מלא מה לספר. אמא בסדר וזה הכי חשוב. כל מיני דברים השתבשו השבוע, וכל מיני דברים השתנו לטובה בזכותם: זה שג׳ היה חולה בסוף ולא יכולתי לישון אצלו השאיר לי פחות בלגן בתיק ובלו״ז, אפשרויות לנדוד לעת לילה ולהשתחרר. נסיון להגיע לים בזמן השקיעה התאחר, אבל הביא אותי לשוק ולקנות עגבניות שרי וגבינה שמהם אכין סלט פסטה למחר יום שבו לקחתי אוטובוס לתחנה המרכזית במקום ישר הביתה הביא אותי להצליח להגיע לקפצוצים רק כי הייתי בהליכה בכיוון והזדמן לי לחשוב על זה. כרבוליה שהתבטלה ברגע האחרון בנסיבות דביליות אפשרה לי ללכת לאירוע חברתי אחר שקודם לכן התנגש, ולבלות הרבה שעות עם חברה אהובה וגם היו דברים שלא ממש השתבשו: הזהוב היה כ״כ חמוד והסכים שאבוא לישון איתו באחד הלילות, והיה לנו כרבול משובח מאד וגם שמחת גוף גדולה, ולאט לאט אני משתכנעת שהוא באמת לא מופתע מזה שאנחנו מוצאים חן כ״כ אחד בעיני השני, מקבל זאת כעמדת מוצא. איך אסביר לו? אולי: פתאומי לעד, עיני בו הלומות. ויש גם הצלחה פנומנלית עם קבוצת הדיסוציאטיביות- מאז שאני בה אני דיסוצאטיבית כפליים&hellip; כבר הספקתי להגיע לאירוע יום *אחרי* שהו</div>Fri, 01 Dec 2017 01:08:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14932878http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14932878http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14932345<div align="right" dir="rtl">היום שמעתי את השותפים שלי עושים סקס. ציפיתי שזה יקרה קודם. היה די שקט וחמוד. I can totally live with that. אני לא הולכת לישון כי בסביבות שתיים בצהריים התחילו להכנס רפואנים מכל הצבעים לחדר של אמא שלי בבית החולים לשאול מה נשמע. הניתוח אמנם עבר בהצלחה, אבל ללב חוקים משלו והוא פיתח איזושהיא הפרעה שלא היתה בו קודם. אז עכשיו צריך להבין מה עושים עם *זה* ובאיזו דרך מתקנים ככה שהיא גם לא תרגיש את התופעה וגם תוכל לשמור על רמת חיים סבירה. האופציות מרובות והסיכונים איתם. לא באמת חשבנו שזה לא יסתבך, אבל זה בכל זאת מבאס לשמוע שאכן כך הדבר. מתעקשת להתבאס גם כלפי ג׳ וגם כלפי הזהוב (אל זו שבכתיב חסר אני טיפה מחוברת באינטרנט ביומיום) הייתי צנצנת ממש אמיצה ודיברתי עם אבא שלי וגם עם אחותי לעדכן אותם. אך אויה, אף אחד בעצם עוד לא עדכן את סבתא? טוב, דבר ראשון בבוקר.</div>Mon, 27 Nov 2017 22:58:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14932345http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14932345http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14931812<div align="right" dir="rtl">על ידי הזהוב, באופנים קטנים מאד אבל שיפור מקודם :)ביום ראשון הקרוב אמא שלי עומדת לעבור ניתוח. האחרון מסוגו שהיא עברה היה לפני כשמונה שנים והסתבך בצורה מלחיצה ומעיקה, ולכן כולנו קצת לחוצים ומועקים כרגע, מראש. אני חוששת, אז אני מזהירה את מעגלי התמיכה שלי שאני אהיה מוזרה ועצבנית ואצטרך יותר תשומי מבדרך כלל:את השותפים ואת ג׳, הזהוב, וזו ששמה בכתיב חסר.ג׳ גר באותה עיר שבה נמצא בית החולים, וזה אומר שיהיה לי איפה לישון אם ארצה ובנוסף אולי אוכל לשכנע אותו לבוא איתי לאכול במקומות שהם לא בית חולים כדי לעודד את רוחי. זו ששמה בכתיב חסר שאלה אותי כבר, אם אני רוצה שהיא תפנה זמן ביומה עמוס הדדליינים כדי להיות זמינה לי באופן מיוחד (ואפילו קפצה לשעה לאירוע חברתי כדי לחבק אותי שם), והזהוב בעיקר נענה לנסיונותי הקצת נואשים להפגש.היום הייתי צריכה לקום מוקדם וללכת עם השותף לאנשהו לסידור, אז הזהוב בחמידותו הסכים לתכנית העקומה שלי ובה אחרי הערב החברתי שלנו נחזור יחד אלי, ואשאיר אותו ישן כשאצא לסידורי, חוזרת לחבק אותו בסביבות ולתוך הצהריים.אכן חזרתי עייפה והוא היה מתוק ומעוך במיטה והדבר הראשון שאמר כשראה אותי</div>Fri, 24 Nov 2017 22:39:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14931812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14931812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14931419<div align="right" dir="rtl">הייתי היום בפגישה הראשונה של הדיסוציאטיביות וחזרתי משועשעת. בתחילת המפגש מילאנו שאלון. לפני השאלון עצמו היינו צריכים למלא שם, גיל, ותאריך מילוי. "מה התאריך היום?" שמעתי מישהו מימיני תוהה. "21 לחודש", ענתה מישהי משמאלי, ועוד מישהו הנהן. היום 22, מלמלתי לעצמי, וזו הפעם הראשונה שאני נמצאת בחדר שאנשים (באופן ניכר) מבולבלים בו לפחות כמוני. כדי לתת פרופורציות נסעתי אח"כ באוטובוס ובאיזור שוק התקווה התכופף אלי מישהו מהמושב ליד ושאל "איזה יום היום?" לא כל מי שנודד אבוד, אבל לא כל מי שצריך עזרה הגיע לחדר שכתוב עליו "מפגש דיסוציאטיבים".</div>Wed, 22 Nov 2017 15:28:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14931419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14931419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14930686<div align="right" dir="rtl">כמו דג בלי אופניים (אשה בלי גבר זה, גלוריה סטיינהאם לדעתי).בוקר טוב!רציתי לספר לכם שיש לי חברה מכאן. מישראבלוג. של 2004 בערך :)היינו קוראות בבלוג זו של זו. אני הייתי בת 21 ורק סיימתי אוניברסיטה והתחלתי לצאת עם עלמת תלתלים ואח״כ עם המכונף,והיא היתה יותר מבוגרת בקצת והיתה רווקה יפה בתל אביב העיר, על כל ההרפתקאות הנגזרות מזה.ואז היא סיימה והתחתנה ועשתה ילדים, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, כבר היינו חברותוחוצמזה, למרות שהיא טענה תמיד שהקלפים שחולקו לה היו הכי טובים-רמת-קושי:הקל-ביותר,בעצם היא תמיד היתה בת ברית נהדרת לצרות-הצנצ שלי. מבינה ותומכת ונכונה, מקשיבה ושואלת שאלות ומנחמת. וגם רואה את היופי בדברים היפים, ולא שוכחת את זה. טובה.תוך כדי שהחיים שלה היו ליניאריים במבט על, אפשר היה לראות אותה מציירת עוד תעלות בחול.עושה דברים יפים עם הידיים והלב הראש. מצלמת, משפצת, מחווטת, מאירה את העולם הגשמי הכי בפיזיוחוץ מזה היה לה גם ארמון שנבנה לאט לאט. הכשרה, והתמחות, בפסיכולוגיה קלינית,מתוך ידיעה שהיא יום אחד תהיה אדם שאחרות צריכות, שעוזר עם הצרות-אדם שלהם. במיוחד האלה.היא היתה אומרת שהיא תהיה, ואני היי</div>Sat, 18 Nov 2017 08:33:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14930686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14930686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14930427<div align="right" dir="rtl">-אתר אחר, שזה עוד רלוונטי בו אבל זה הזכיר לי שפעם באמת מישהי קנתה לי מנוי ישראבלוג מתנה, ואז לא הזדהתה עד שהתחרפנתי מבהלה ואז הסתבר שהיא קוראת נחמדה בבלוג שרצתה לשמח אותי :) הערב אני במיטה מרצון, נחה אחרי שג׳ היה פה כל היום ובישל במטבח שלנו אוכל טעים. זו התפתחות מוזרה ומשמחת, אתמול השותפה שלי חזרה עם קניות למרק גדול והסתבר שהיא קנתה יותר משהסיר הכי גדול בבית מצליח להכיל, אז נשאר ראש ברוקולי מחוץ לסיר. אני רואה בעתידו סויה, חמאת בוטנים, ושבבי שקדים, אמרתי, וג׳ גילל ואמר שהאינטרנט מסכימה איתי ומציעה להוסיף רצועות פלפלים, מעט חומץ, ולהחליף את השקדים בשבבי בוטנים קלויים. ואז הסכמנו שהוא יכין את זה בבוקר, כשאני לא אהיה בבית כי אלך לפסיכולוגית. הלכתי וגם חזרתי, וכשהגעתי הביתה (כולל מעבר בשוק) מצאתי אותו במטבח, רק מתחיל להכין את הדבר. אז במקום לפרצף לו שהוא לא הלך הביתה עדיין, חייכתי אליו וחתכתי אלף אוכלים אחרים בינתיים. בסופו של דבר יצאה ממש טעים, ההצעה של האינטרנט. וגם היה לי כיף. השארנו קצת לשותפה, אף שיצא באמת כמות די קטנה כי גם ברוקולי מתכווץ בבישול כמו כרובית. ואני העמדתי גם צנ</div>Thu, 16 Nov 2017 17:22:00 +0200whereto@walla.co.il (צבע ואור)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48561&blogcode=14930427http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48561&blog=14930427