http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398צניחה חופשית לתוך התהום העמוקה הזו.heCopyright 2026 MikeTheYellow. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=12402073<div align="right" dir="rtl">מישהו? יש שם מישהו? מי אתה? מה אתה רוצה? תחליט. אם אתה לא תדע מי ידע? מי יחליט בשבילך? מייק, עומד במקום.</div>Fri, 01 Apr 2011 04:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=12402073http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=12402073http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=12120352<div align="right" dir="rtl">אני עומד על שובר הגלים. כמו הים וכמו הגלים מגוונים משתנים. יום אחרי יום דקה אחרי דקה אחד הולך אחד בא. מתחיל בגדול ממשיך בקטן כל אחד יחודי, יוצא דופן. קוצף שונה בועות שונות צליל שונה ועם זאת, נשבר שונה. מלא חלקיקים עפים באוויר. נופלים מתנפצים. חוזרים למקור, נשברים על האבנים. אני עומד על שובר הגלים ומסביבי הכל משתנה גל אחרי גל. תצורות חסרות משמעות. עם כל המים האלה צריך להזהר. לא לטבוע. מייק, אוהב את הים.</div>Sun, 24 Oct 2010 21:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=12120352http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=12120352http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11902837<div align="right" dir="rtl">אי שם באוקיינוס האטלנטי שט לו אדם, לבד. זקנו מתנופף ברוח לבן. עיניו מביעות את צערו. זהירות שלא תיפול מהתורן. איי קפטן! הוא שומע שים לב שלא תחליק מהסיפון. אי שם בימות הגדולים נשברת דמות. והוא לבדו על רפסודה. ואם תשאלו אותו יש לו גם עוגן. בגילו המתקדם נלחם בים הסוער, בגלים. איי קפטן! מרסקים אותו בכל שניה שעוברת. ללא כיוון או יבשה באופק הוא ממשיך. ואם מישהו שואל, הכל בסדר. ואם מישהו מתענין הכל מצוין. קודם שישלחו מברק. מייק, קודם שישלחו מברק. </div>Fri, 09 Jul 2010 18:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11902837http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11902837http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11786341<div align="right" dir="rtl">הכל התחיל ביום רביעי שעבר. הולך בזריזות מא' לב' ב2 מטרים לשניה בלי חיכוך, כמובן. מערכת אידיאלית, חלק מחוקי הטבע. ואז נשמתי נעתקה בחלון הראווה. בחנות קטנה, מעופשת, נראית ישנה מאוד ראיתי אותה. בפינת המדף מכוסה בשכבת אבק, גדולה ומגושמת כזאת, סבא שלי בטח השתמש בה! שם היא נחה המתנה המושלמת בשבילי. כדאי שאקנה תיק נשיאה מיוחד, וקצת שמן מכונות, אחרי הכל היא יושבת שם כבר 20 שנה. לא זהב, לא חדישה, לא נוצצת, לא זולה, ממש לא זולה. המתנה המושלמת שלי, גם אם אצטרך לעבוד כל החיים בשבילך, מותק, אני הולך איתך הבייתה. מייק, אחחח... פיזיקה!</div>Sun, 16 May 2010 02:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11786341http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11786341http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11694285<div align="right" dir="rtl">שקט בחוץ, רחש בודד של מטוס חולף ממעל. כמה אותם אנשים רחוקים. דומם, ריק בפנים. כולם ישנים מזמן ורק אני בוהה בתקרה. אין טעם לטלויזיה, ניסיתי, גם היא מתה. מצד שני אנחנו הגדרנו את הבפנים הזה. בפנים באמת בפנים, רעש, תהמולה. תגרמו לזה להפסיק. מנגינה אחת מתנגנת בפנים בראש, בלי הפסקה. אורקסטרה. שוב ושוב. רצף מחשבות על תרחישים. טורדניות - גורליים. על אנשים ומרחקים. ללא הפסקה. לילה, כולם ישנים, ורק אני מפסיד. שוב ושוב. מנגינה אחת מתנגנת ללא הפסקה. "תרגע". מייק, חמש וחצי בלילה. שמישהו ירה בי...</div>Sun, 04 Apr 2010 08:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11694285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11694285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11616321<div align="right" dir="rtl">אבל מצד שני הזמן טס. אז ככה פתאום טסו להם 20 שנה, ופתאום לחץ המציאות מתחיל להכביד על הכתפיים. הלחץ כל כך חזק שרוצים לשבת, ולהפסיק לרדוף אחרי העולם. ככה זה היה בתקופה האחרונה. חוסר אנרגיה? אפשר ליחס את זה להרבה דברים... אני לא אוהב את ההרגשה הזאת שאני עומד במקום, במקום להתקדם ולהתפתח, למרות שזה לא ככה בכל התחומים. עם כל נשימה שאנחנו לוקחים, ידי הזמן מפשיטים צעירות מגופנו, ואנחנו דועכים. רק זכרונות נשארים, של הזמן שעבר. אני מקוה שחלק מהקוראים שלי (אם הם עדיין קוראים כאן) יבינו על מה אני מדבר מייק, לא בא לי לכתוב משהו מורכב...</div>Sat, 27 Feb 2010 19:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11616321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11616321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11555048<div align="right" dir="rtl">כשאת נרטבתבחוץ,רצה בין הטיפותכשאת עפה ברוח,מאבדת קורת גגומתנודדת עם המשביםתחשבי מחשבה חמה.בבקשה.רק אחת.הבזק.מחשבה חמה אחתעלינו,עליך ועלי.זיכרון קטןשלנו,רגע.מחשבה אחת חמהבשבילינו,בשבילך ובשבילי.בשבילי.רק אחת.מייק, הפסקתי לרמות. הדקה השמינית ב26 לינואר.</div>Fri, 29 Jan 2010 01:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11555048http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11555048http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11540511<div align="right" dir="rtl">שקט.אל תפחדיחמודה.מה קרה?תספרי לי הכל,אני רוצה לדעת הכל.את לא צריך להתגעגע יותר,אני כאן,לעזור לך.שששש...תרגעי, אין לך ממה לפחד,אני כאןלהגן עליך.אל תבכי יותר,אני כאן.תחזיקי לי את הידחמודה.מייק, 21 לינואר, מתישהו בלילה. שלוש מאות תווים, אלף פרושים.</div>Fri, 22 Jan 2010 12:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11540511http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11540511http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11460379<div align="right" dir="rtl">העשרים ושנים לאוקטובר.סתם עוד יוםשדינו להגמרלהחקקאו להשכח.אלף ימיםלשם,שליש לפה.מה היה שם?בין דרכי עפר עקלקלות,שדות ורדים.ממרחק מליוני קילומטריםועשרות שנות אורעומדת דמות מראהמה שהיית.קול מלמעלה,אח גדול,מכוון אותךאל האושר הצרוף,או שמאסתם עוד שדה נטוש,שיירים של מה שהייתואולי לא תהיה שובלעולם.יקומים - מקבילים.בעודך מוזן לשקר הנסיבותמכונת האמת האמיתיתמה כבר נותר לך לעשות?אני רואה את חזוני נשרףבבואה של אזהבזק חום.העשרים ושנים לאוקטוברמה שהיה.אני רואה את חזוני נשרףבלהבות הבריאהבעצם, מה שהיה.נשמע מוכר?קטע ממש ישן. הבלוג יחזור למתכונתו הרגילה ברגע שמייק יפסיק לרמות...</div>Wed, 16 Dec 2009 17:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11460379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11460379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11354516<div align="right" dir="rtl">מישהו יודע מה זה?זו גלקסית אנדרומדה הנמצאת במרחק שני מליון שנות אור וחצי מכדור הארץ.לצורך השואה, השמש נמצאת במרחק 8 דקות אור מכדור הארץ. לא נשמע כמו הרבה, 8 דקות אור, נכון?ואם אני אספר לכם שאור נע במהירות של שלוש מאות אלף קילומטרים בשניה? בשניה!אז 8 דקות אור זה בעצם מרחק עצום לעבור, ועדיין אנחנו נהנים מאורה המחמם של השמש בכל יום.תחשבו על זה פעם הבאה שאתם מסיטים וילון ומדליקים את האור או בפעם הבאה שאתם שמים משקפי שמש...בחיים,שלא כמו איתני הטבע,לא תמיד האורמתאמץ להגיע אלינו.בחייםאנחנו צריכים להתאמץלהזיעולבכותכדי להגיע אל האור.ממרחק עשרות קילומטרים,במקום שבו הטכנולוגיה כבר התישנהנמצאת נקודת האור שלי.ממרחק עשרות קילומטריםאביט למעלהואדעשנקודת האור שליתחת אותן שמים.אחרי מסע מיגעמה שנראה כמו תקופת חיים שלמהאני מצאתי את האור.אניאת נקודת האור שלימצאתי.מייק, מוזה - חיה מוזרה. מוזה יכולה להכות בך בכל זמן ומכל דבר, גם יומיים אחרי שהסתכלת על מכונת קפה והשתעשעת מרצף המילים "כל נקודת אור שווה חצי כפית סוכר".26/10/2009, מתישהו בשעות הקטנות של הלילה. </div>Fri, 30 Oct 2009 14:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (MikeTheYellow)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=485398&blogcode=11354516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=485398&blog=11354516