<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>her place near the river</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 mika_mika. All Rights Reserved.</copyright><image><title>her place near the river</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709</link><url></url></image><item><title>&amp;quot;..כל מה שאתה צריך זה אהבה..&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=8122909</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;





פשוט אני מרגישה שאני עדיין לא מאופסת על הלימודים בכלל, שאני חיה במין עולם מקביל זה. שאני מרגישה מרוחקת ותקועה במקום ואני לא יודעת למה אז אני לא יודעת מה לעשות או איך לשנות את זה, וזה מבאס כי אני אמורה להיות הכי מאושרת עכשיו בעולם ומשהו חסום שם.&lt;?xml:namespace prefix = o ns = &quot;urn:schemas-mi&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Dec 2007 21:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (mika_mika)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=8122909</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484709&amp;blog=8122909</comments></item><item><title>&amp;quot;..רק בשביל לקבל חיבוק..&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7996425</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 

http://www.flickr.com/photos/idangazit/319909196/in/set-72157594416451571/



אני עומדת בכניסה למטבח, מסתכלת עליו, עם העיניים האלה שאפשר לשקוע בהן שעות בלי לשים לב, עם החיוך הזה הבטוח אבל גם קצת מבוייש.הוא שוטף כלים ואני נעמדת שם לידו כמה שניות. אחר כך מחבקת אותו חזק ככה עם כל הכוח שיש לי, שכל האיברים שלי יהיו צמודים לאיברים שלו. &quot;קרוב קרוב שאי אפשר לזוז&quot;. והוא מחזיר מחזיר לי חיבוק.
ואז הוא אומר לי:&quot; כל עוד לא תאמיני בכל הלב שרק ככה מגיע לך ולא פחות, זה לא יקרה באמת.&quot;.
ואז הוא מחייך שוב ומתחיל להיעלם, כמו שבסרטים אנשים שלא חיים יותר באים להשלים איזה משהו בעולם הזה, הוא נהיה שקוף יותר ויותר ואני מנסה להחזיק אותו אבל אני לא מרגישה יותר כלום, אז אני מחכה שהוא יעלם לגמרי.
ואז שמה לב שהמים עוד זורמים בכיור.








 

http://picasaweb.google.com/hugs.email/RabinSquare241006 


אני מתעוררת עם התחושה הריקה הזו, עם הגעזוע והזיכרון והכמיהה לחיבוק החם הזה שיעשה את הכל יותר קל ויותר נעים ויותר בטוח. ולמישהו הזה שיגיד לי שיהיה בסד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 Nov 2007 10:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (mika_mika)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7996425</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484709&amp;blog=7996425</comments></item><item><title>&amp;quot;..בך לא נוגע..&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7877330</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בך לא נוגע  
ביצוע: יהודית רביץ מילים ולחן: דן תורן  
יש דובים גדולים ביער ופחד מורגש ריקודים מול האש - יש ינשופים ונחש יש מפלצת בתוך הנהר רעבה וערה אבל החדר חמים ונעים ואת ישנה 


הבל פיך התמים 
שקט ורוגע 
שום דבר לא מפחיד 
בך לא נוגע 


יש מלחמה באמצע אירופה 
הימים שחורים 
שיירה בורחת בלי בית 
מפני הרעים 

יש חיידק משוגע שפוגע 
חסר הבחנה 
אבל החדר חמים ונעים 
ואת ישנה


הבל פיך התמים 
שקט ורוגע 
שום דבר לא מפחיד 
בך לא נוגע





אני רוצה לצאת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 Nov 2007 16:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (mika_mika)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7877330</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484709&amp;blog=7877330</comments></item><item><title>&amp;quot;..ונוכל לשוב להתכרבל בשמיכה..&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7783875</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;..הביאו את הסתיו, שלכת 
וליבנו האטום והקר יתרחב וינשום 
הביאו את הסתיו, נתרפק עליו עלים יסתחררו ברחובות יהיה געגוע..&quot;

 יש התרגשות באוויר והתחדשות וציפיה ופחד ורוח קרה כזו שפתאום עושה צמרמורת כשהשמש שוקעת, ככה בשניה אחת מודיעה שהיא פה בשביל להשאר עוד הרבה זמן. וכבר הוצאתי את הפוך שכל שנה אני שמה לב שזה מן טקס כזה, שזו עובדה שהחורף מתקרב.

היום עשיתי טיול בקיבוץ עם המצלמה שלי, מנסה לתפוס רגעי שמש אחרונים, כשהשמים מקבלים צבעים אחרים, כשכל הטבע הזה שסביבי מתכונן לחושך שעומד להגיע, כמו מסך תיאטרון שיורד לאט לאט ומסמן למי שעדיין לא שם לב שההצגה נגמרת. היה באוויר ריח של נקי ונשמתי כמה פעמים עמוק וניסיתי לראות מה לוקד לי את העין. כל כל התגעגעתי להרגשה הזו של ההתרגשות לפני תמונה, של הסידור שלה בראש, של החיוך הזה שיוצא לי אחרי שאני שומעת את הקליק. ופתאום, אחרי כל כך הרבה זמן של חוסר חשק ,של ריק, של כלום, של התחושה הנוראית הזו שהכל עובר לידי ושומדבר לא נתפס- היום הרגשתי שאפשר.

בכלל הכל בסימן של התחדשות- גם הדירה וכל ההתעסקות בעיצוב וסידור ותחושה של משהו חדש, גם האנרגיות האלה שמעלות לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Oct 2007 23:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (mika_mika)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7783875</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484709&amp;blog=7783875</comments></item><item><title>דף חדש</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7712108</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בסימן חדש חדש כי כבר מזמן אני צריכה את המקום הזה, אולי עכשיו תבוא אליי קצת ההשראה.

שיהיה לי בהצלחה

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Oct 2007 03:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (mika_mika)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484709&amp;blogcode=7712108</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484709&amp;blog=7712108</comments></item></channel></rss>