http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099"הוא נתן לה 12 ורדים, 1 היה מזוייף, הוא אמר לה 'אני אוהב אותך עד שהפרח האחרון ימות'" heCopyright 2026 הקפטנית.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8930170<div align="right" dir="rtl">אז זהו...אני סוגרת... התחלתי להזניח את הבלוג כמו שאתם רואים, אני כבר לא מעדכנת כמעט, מיציתי עם הבלוג הזה, רציתי לעבור איתו שנה אבל לא הלך, נמאס לי לבכות על כל הרע, התחלת לראות יותר את הטוב בחיים, אני שמחה על התקופה שהייתי עם הבלוג. ולא, אני לא נוטשת את ישרא, פתחתי בלוג אחר, בנתיים אני לא אביא את הכתובת אליו, אני לא אנונימית שם אבל אניגם לא רוצה שכל הזמן אותם אנשים יכנסו! אוהבת אתכם המון! המשך יוםנעים! הקפטנית.</div>Thu, 03 Apr 2008 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8930170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8930170http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8832604<div align="right" dir="rtl">&lt;center&gt; &lt;div style="border-style: dashed ; border-color: #000000; background-color: #b4a37e ;:auto; width:500; "&gt; אני נזכרת ועצוב לי! אני חייבת לשנות את העבר! אילו רק הייתה לי מכונת זמן. הקפטנית. *אני אגיב על הפוסט הקודם בהזדמנות* &lt;/div&gt;&lt;/P&gt;&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div>Mon, 17 Mar 2008 23:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8832604http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8832604http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8809182<div align="right" dir="rtl">&lt;center&gt; &lt;div style="border-style: dashed ; border-color: #000000; background-color: #b4a37e ;:auto; width:500; "&gt; כמה זמן לא כתבתי, בשלושת הימים האחרונים היה לשכבה שלי טיול לדרום, אני לא אשקר שהיה נהדר, בחלק מהמסלולים פשוט רציתי לעזוב הכל ולקפוץ מההר בגלל שהם היו כל כך קשים! אבל בסופו של דבר הטיול הזה היה הטיול הכי מוצלח שלי, אנשים מדהימים, מסלולים מפחידים, שינה בשק שינה בפעם הראשונה, וגם סנפלינג. עשינו סנפלינג ובהתחלה זה היה מפחיד בטירוף, ואז אחרי שכבר עשיתי אותו הבנתי שזה היה פשוט כיף! חזרנו אתמול הביתה ואני כל כך שמחתי לחזור, לפתע התחלתי להתגעגע לשגרה! הקפטנית. &lt;/div&gt;&lt;/P&gt;&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div>Fri, 14 Mar 2008 10:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8809182http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8809182http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8744811<div align="right" dir="rtl">&lt;center&gt; &lt;div style="border-style: dashed ; border-color: #000000; background-color: #362017 ;:auto; width:500; "&gt; אני נמצאת בבניין אפל, הכל חשוך ומטונף מסביבי, אין איש, או שבעצם כן יש, אבל אם יש אז האנשים עוברים מהר מידי, או שאני רואה אותם אבל הם לא רואים אותי. בבניין יש חדר שנותן עוד יותר תחושה מפחידה, אני מתלבטת הרבה אם להכנס לשם או לא, לבסוף אני מחליטה להכנס, ואז זה כמו מבוך, חדר בתוך חדר, או שאני עושה סיבובים וחוזרת לנקודת ההתחלה, המרדף אחר היציאה נמשך שעות ארוכות, או לפחות ככה זה נראה בחלום, ואז כשבאמת הייתי מיואשת, לפתע הייה שם מן אור, דלת שמובילה החוצה, וכשיצאתי החוצה, נפתח בשבילי עולם חדש! [אגב, לא כתבתי את זה, זה באמת חלום שחוזר על עצמו כבר כמה פעמים!]אנחנו עושים עכשיו בבית שיפוצים, והשבועיים הקרובים הולכים להיות כל כך לחוצים! האמנם, תקופת המבחנים נגמרה, אבל עדיין לומדים ויש לחץ גדול. מקווה שיסתיים במהרה <IMG style="WIDTH: 104px; HEIGHT: 104px" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xter</div>Mon, 03 Mar 2008 14:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8744811http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8744811http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8664413<div align="right" dir="rtl">&lt;center&gt; &lt;div style="border-style: dashed ; border-color: #000000; background-color: #362017 ;:auto; width:500; "&gt; דרך גדולה לא הבטתי, תחת כחול לא הלכתי, ימים רחוקים באים והולכים, עולמי קטן ותמים. אל עבר הגדולה, אל עבר החיים, אי שם במתים. היום אני הולכת להצגת בלט של רומיאו ויוליה, מקווה שיהיה מהנה! &lt;/div&gt;&lt;/P&gt;&lt;/span&gt;&lt;br&gt;&lt;br&gt;</div>Tue, 19 Feb 2008 15:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8664413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8664413http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8619027<div align="right" dir="rtl">&lt;center&gt; &lt;div style="border-style: dashed ; border-color: #000000; background-color: #362017 ;:auto; width:700; "&gt; לאחרונה אני מרגישה מעט ריקנית, אין מה לומר, אין מה לרשום, המחשבות עוברות רק בלילה תחת הכרית, אבל הן מיד בורחות, וזו בדיוק הסיבה לחוסר העדכונים שלי. השנה אני בכיתה ט', ואני צריכה לבחור מגמות לכיתה י', ואין לי אף לא שמץ קטן של מושג מה לקחת, על פיזיקה ויתרתי, מחשבים אני מאוד רוצה, אבל עכשיו נשארה ההתלבטות אם לקחת כימיה או ביולוגיה,בתחילת השנה כשהגעתי לבית הספר, לא הייתה לי את ההתלבטות הזאת, הייתי בטוחה שאני יקח כימיה וביולוגיה, אבל עכשיו פשוט שיניתי את דעתי, וזה עוד יותר מעיד על כמה שאני אף פעם לא סגורה על עצמי! עריכה: התיישבתי עכשיו להכין שיעורי בית כשלפתע עלתה לראשי השאלה: 'למה אני כל כך אוהבת את השירים של המשוררות הדגולות כמו רחל המשוררת', זאת אומרת, יש מיליוני שירים שיש להם אותה ה'מטרה' כמו לשירים של המשוררות הללו, אך עדיין, זה לא אותו הדבר. לדעתי, הדבר שמייחד את המשוררות האלו זה שהן כותבות שיר, אנשים מנסים לפענח אותו, אך ללא</div>Tue, 12 Feb 2008 17:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8619027http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8619027http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8576218<div align="right" dir="rtl">אני יודעת שזה הולך להיות לא קל, ואף מאוד קשה. אני יודעת שיהיו פעמים שאני ממש לא יוכל להתאפק! אבל זהו, החלטתי לקחת את עצמי בידיים, שמתי לב שהשתנתי מאוד, אולי לטובה, אולי לרעה, אבל השתנתי. החלטתי שעד כאן, מהיום אני מתחילה להפסיק להתחצף לאמא [שזה יהיה הדבר הכי קשה ], אני מתחילה ללמוד קשה ולקבל מאיות, לא מזמן יצא לי לחשוב אם היה לי מאיות השנה, ואוו כמה הופתעתי, לא הייתה לי מאייה אחת!, ועוד היום יש לי אספת הורים, מסכנה אמא שלי, אני מתארת את הפנים שלה כשתראה את הגליון ציונים שלי ואני מקבלת חלחלה! אז זהו לא עוד, אני משקיעה מעכשיו, פחות זמן במחשב, ופחות שטויות, וכמובן בלי התחצפיות אני לא יודעת אם שמתם לב אבל לא החלפתי עם אף אחד באינטר ביומיים- שלושה הקרובים, ולא, זה לא בגלל שלא יצא לי, שמתי לב שאת כל הזמן שלי, כל היום אני מבזבזת רק על האינטר, כל היום נכנסת לאתר של האינטר ומחליפה הצבעות עם כולם, אז זהו, זה כבר נמאס, אני לא יודעת איך אנשים מחזיקים חודש שלם, אבל לי לא אכפת, לי יש החלטה עכשיו, אני הולכת להשקיע בדברים היותר חשובים, ולא לבזבז את כל החודש בשביל 50 ש"ח מסכנים! </div>Tue, 05 Feb 2008 19:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8576218http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8576218http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8541224<div align="right" dir="rtl"> לשכב על הספסל, להביט אל השמיים, ליצור צורות שונות מהעננים, לחשוב על דברים שקורים בחיים, לעצום את העיניים להקשיב לשקט, אפילו אםהכל רועש, להרגיש את השמש מחממת את הפנים, אך לא שורפת, לפתוח את העיניים כדי להביט עוד קצת על היופי שבשמיים, להרגיש רגועה ולהשתחרר מהלחצים. להחזיר את המבט אל כל הסובבים, לאבד את הרוגע, לאבד את התחושה של השקט, ולחזור למה שכל אחד מנסה לברוח ממנו. לפעמים כל מה שבא לי לעשות, זה פשוט לשבת ולהרגע, לשכוח מהכל, לבד! הקפטנית. עריכה: אני מבקשת מכם לפנות דקה מזמנכם, ולהצביע לי אם אתם יכולים באינטר, זה ממש חשוב לי, תודה בכל מקרה. [נ.ב- אני עושה החודש החלפות, אז מי שרוצה להחליף מוזמן, הבנתי שזה לא הולך בלי החלפות!] [כתובת להחלפות: so_m1@hotmail.com] עריכה: אני מקום שביעי [נכון לעכשיו] באינטר! אני כל כך שמחה, אני ממש רוצה לזכות ואני צריכה את הכסף, אז בבקשה, אנשים, הצביעו</div>Thu, 31 Jan 2008 20:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8541224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8541224http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8525239<div align="right" dir="rtl"> Love is always patient and kind It is never jealous Love is never boastful or conceited It is never rude or selfish It does not take offense And is not resentful **מילים מתוך הסרט 'a walk to remember'** *מצטערת שלא הגבתי על הפוסט הקודם חזרה, אני אגיב או היום או מחר** הגבתי!</div>Tue, 29 Jan 2008 17:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8525239http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8525239http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8514014<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה טוב, יותר מדי טוב, הכל מתחיל להסתדר, הכל מתחיל להיות כמו שאני רוצה, אמנם עדיין לא הכל בשלמותו, אבל אני עובדת על זה, התחלתי לראות את החיים באופטימיות, כלומר, לא לחשוב שאני אצליח ובפנים לא להאמין, אלא להאמין באמת בעצמי! לחשוב חיובי! מה שקשה להרבה אנשים לעשות, אנשים חושבים שלילי, הם לא רוצים להאמין שהחיים שלהם טובים! וזה בדיוק שורש הבעיה, אניכבר בכמה וכמה מהפוסטים האחרונים שלי מזכירה לאנשים לחייך, לא להפסיק להאמין!, אבל אני לא רואה שלמישהו אכפת! משפט כל כך חכם: "הוא נתן לה 12 ורדים, 1 היה מזוייף, הוא אמר לה 'אני אוהב אותך עד שהפרח האחרון ימות'" מוזמנים להצטרף לטבעת שלי 'לארגן, לארגן לארגן!' הקפטנית. </div>Sun, 27 Jan 2008 21:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (הקפטנית.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484099&blogcode=8514014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484099&blog=8514014