http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359heCopyright 2026 kooka4ever. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7883564<div align="right" dir="rtl">שיעורים. והגשםשטיפטף עשה את ההרגשה קודרת יותר.... וואי, אני בלחצים כל הזמן. כל הדברים שיכולים לקרות פשוט קורים עכשיו.. למה זה נראה כאילו זה קורה רק לי?! הולכת לעשות שיעורים. . </div>Sat, 10 Nov 2007 12:49:00 +0200kuka1996@gmail.com (kooka4ever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7883564http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483359&blog=7883564http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7757390<div align="right" dir="rtl">טוב, למרות שבדרך כלל היום הזה (חמישי) בבית ספר לא משהו, היום הוא היה ממש בסדר:) אולי זה ישמע נורא אבל כל כך שמחתי כשראיתי את ילדה מהכיתה שלי כל כך מעוצבנת.... איך עשיתי את זה? טוב, זה ישמע מוזר, אבל ישבתי באמצע משחק מחניים, על הקו של השבויים...האמת היא, שאין ממש סיבה.. סתם, רציתי לראות מה קורה. חלק מהבנות בנבחרת מחניים מתחילות להיות כמו הבנים, חושבות את עצמן לא מוסרות לאף אחת. ואם כבר מוסרות הן אומרות "תמסרי לי ת'כדור בחזרה". לא הכל יצא טוב מהניסוי הזה,של לשבת במשחק,רציתי לראות, אם מישהו יגיד משהו ומה, ואם מישהו יעצור את המשחק, בשביל לראות מה קורה. אף אחד לא עשהכלום. המשיכו במשחק, עד שאני לקחתי את הכדור וזרקתי אותו הכי רחוק שיכולתי. כמובן שזה לא היה רחוק, כי ישבתי. אבל שמחתי, כמה ששמחתי.ושוב, חוץ ממנה, הילדה הזאת,אף אחד לא אמר כלום, לא ניסה לשאול. נדה. זה היה מאוד לא נעים. ומי שחושב שאני מפריעה למשחק, שיחשוב. מי שחושב שאני חולת נפש, שיחשוב. אבל אף אחד לא יכול להגיד לי לא לצחוק, ולשמוח שה מה שקרה. אף אחד. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ </div>Thu, 25 Oct 2007 18:29:00 +0200kuka1996@gmail.com (kooka4ever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7757390http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483359&blog=7757390http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7701626<div align="right" dir="rtl">אחר הצהריים טובים לכוולם!!:) כל מי שגר ביישוב שלי והוא בכיתה ו', יודע שעוד מעט יש טורניר במחניים בנות.(מחניים בכלליות:2קבוצות,15 בנות בכל קבוצה מנסות לפגוע בבנות של הקבוצה היריבה)בכל מקרה, אני כמובן שלא התקבלתי (יש לי חשד שזה בגלל שאמא שלי טרחה להגידלמורה שיש לי בעיות מוטוריות) למרות שרציתי, וכמה רציתי! במשחק ששיחקנו היום, שיחקנו בחוץ כי חתולה חירבנה בתוך אולם הספורט (הזוי, נכון, אבל למרות שפינו אתהקקינשאר ריח נורא...).ו... המורה המפחידה לא שינתה כלום בקבוצות. אחרי טורניר המחניים יש כדורסל בנים, שבכל מקרה לא הייתי משתתפת גם אם היה כדורסל בנות,ואתלטיקה,ריצה וכל אלה,שאני פשוט גרועה בזה. כשאני מתאמצת יותר מידי כואבת לי האוזן ונאבדת לי התחושה ברגליים... כך שאתלטיקה פסול מבחינתי. ורק מה שסוף סוף אני יכולה להשתתף בו- אני לא נבחרת. אבל אני לא נותנת לזה לדכא אותי יותר מידי. יש דברים אחרים יותר מדכאים (כמו כמות שיעורי הבית שנותנים לנו בכל יום...) מזל שמחר יום שישי! לא יודעת מה הייתי עושה בלי סופשבוע... מצפה לתגובות!!! kooka4ever(השם,נשאר חסוי)</div>Thu, 18 Oct 2007 17:33:00 +0200kuka1996@gmail.com (kooka4ever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7701626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483359&blog=7701626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7695913<div align="right" dir="rtl">מכירים את הסיפור על הנערה שקוראים לה בר כהן, שנפטרה לאחר שאכלה מוצר חלב בטעות? אם כן, אני קשורה לסיפור הזה אישית. אחותי הגדולה (בת 16) היתה החברה הכי טובה שלה. וכשגילו לי שבר כבר לא איתנו יותר, בכיתי. וכשהייתי בשבעה שלה,בכיתי ולפעמים, אפילו שאני שומעת שיר או רואה תמונה אני בוכה. רק עכשיו מהתאריך 28.8.07 אני מבינה כמה באמת הייתי קשורה לבר. כי פעם לא באמת ידעתי. והחברה הכי טובה שלי מנסה להבין-אבל מי שלא חווה מוות של אדם קרוב לא יודע מה זה. עד כמה שהוא לא ינסה. ואני חושבת- אםאני בוכה וחושבת כל כך הרבה, מה עם ההורים שלה!? בחלק הזה אני כברמפסיקה לבכות. זה לא נקלט- אבל גם אם אני אכתוב מיליון מילים, זה לא יוכל לתאר את מה שאני מרגישה. http://www.youtube.com/watch?v=baXK-8saHGs <v:imagedata src="file:///C:\DOCUME~1\74DD~1\LOCALS~1\Temp\msohtml1\01\c</div>Wed, 17 Oct 2007 20:37:00 +0200kuka1996@gmail.com (kooka4ever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7695913http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483359&blog=7695913http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7686577<div align="right" dir="rtl">איזה כיף..פוסט ראשון אחרי שנה מלאה בטיפו ואחרי שישה חודשים מלאים במומו (וכן, גם אחרי בלוג ראשון,לא עבד, נסגר אחרי 3 חודשים...) בלוג חדש! אז: אני: נשאר חסוי גיל: אתם פשוט יכולים לחסוך לי ולראות בצד.. כיתה: ו' -_-' אוהבת: את אחותי שונאת: מורים שאומרים: חכו חכו תראו מה יהיה לכם בכיתה ז'!(זה כזה מעצבן) שיהיה ברור: אני לא משוגעת, אני סתם שמחה, אני לא בצופים, כי פשוט לא בא לי ורוצה להשאר ילדה לנצח. (מי לא) האמת היא שיש לי הרבה מה לכתוב. אבל פשוט לא רוצה להעמיס הכול על הפוסט הראשון והקטן הזה...אז אני פשוט אכתוב: ערב טוב... </div>Tue, 16 Oct 2007 18:55:00 +0200kuka1996@gmail.com (kooka4ever)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483359&blogcode=7686577http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483359&blog=7686577