http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686הסיפור של שני :]heCopyright 2026 ~my story14~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=9368358<div align="right" dir="rtl">אני יושבת לי מול המחשב.. עוד מעט 2:00 ומשעמם לי... מה עושים.. מה עושים... ואז נזכרתי- היה לי בלוג פעם!!! ונכנסתי.. וראיתי כמה דברים: קודם כל מזל טוב לי כי עברתי את ה-1000 כניסות!! דבר שני- עדיין יש אנשים שנכנסים לבלוג וקוראים בו.. אז רק שתדעו- זה ממש משמח אותי שלמרות שאני לא מעדכנת עדיין יש כמה תגובות טובות על הסיפור ואתם באמת רוצים לקרוא את ההמשך.. רק בזכותכם אני לא מוחקת!!! :] עוד משהו.. חשבתי שכדאי לי להמשיך את הסיפור.. היו לי המון רעיונות אבל עדיין לא כתבתי אותם או שכתבתי ומחקתי ופשוט הרגשתי תקועה.. אבל לא מחקתי את הבלוג כי רציתי לעדכן.. באמת שרציתי.. והמון דברים קרו לי במשך התקופה הזאת.. ולא היה לי הרבה זמן.. ועכשיו.. עוד שבועיים אני יוצאת לחופש (כן... האריכו בגלל השביתה :[ !!) ויש לי קצת זמן פנוי ואני אשתדל להמשיך את הסיפור.. אם לא ילך.. אני שוקלת סיפור חדש או סיפורים קצרים יותר של 2-3 פרקים (כי אני מאבדת עניין מאוד מהר). גם היו לי כמה רעיונות דיי טובים.. שחלק רשמתי וחלק לא.. ואפילו סיפורים שהם לא גמורים או שלא הייתי מרוצה מאיך שהם יצאו.. אז רק רציתי שתדעו שיש סיב</div>Sat, 14 Jun 2008 01:45:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=9368358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=9368358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8661966<div align="right" dir="rtl">"הכל בסדר איתך?" שאלתי. ממש נלחצתי ממה שהיא הולכת להגיד. "כן, אל תדאגי. זאת לא אני" היא אמרה כמו מתנצלת על זה שהדאיגה אותי. "זה קשור למאיה". הסמקתי כולי. "קרה משהו?", שאלתי באדישות, ועוד לפני שגל הספיקה לענות נפתחה הדלת ובפתחה עמדו אישה שמנמנה וגבר דיי 'גדול' שהחזיק קופסה של עוגיות בידיו. ניחשתי שהם קרובי משפחה של גל שבאו לבקר אותה אז נפרדתי מגל והבטחתי לדבר איתה בטלפון יותר מאוחר. בדרכי הביתה, ממש במקרה, ראיתי את דניאל מתקרב אליי מהכיוון השני של המדרכה. 'מה לעשות?', חשבתי. המשכתי ללכת, מתעלמת ממנו לגמרי. למה הייתי חייבת להיתקל דווקא בו?? אחרי שהלכתי והוא חלף לידי חשבתי שניצלתי, אך לתדהמתי גיליתי שלא. תוך שלוש שניות בדיוק צלצל הפלאפון שלי ממספר מוסתר. "הלו??" עניתי. "מי זה?". "תסתובבי" אמר לי קול שמייד זיהיתי. <SPAN lang=H</div>Mon, 18 Feb 2008 22:11:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8661966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8661966http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8260315<div align="right" dir="rtl">כל כולי צמרמורת ופרפרים בבטן. זאת הייתה נשיקה שיכולתי רק לחלום עליה. כמו באגדות, כשהנסיך והנסיכה חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. אבל עמוק בפנים הרגשתי רע. בגדתי בחברה שלי. 'איך יכולתי', כעסתי על עצמי. עצרתי את דניאל מלהמשיך לנשק אותי. למרות שרציתי. אפילו מאוד. "אני לא יכולה לעשות את זה למאיה" אמרתי. "היא לא תסלח לי בחיים". רצתי משם בכל כוחי ולמזלי היה צלצול אז נכנסתי לכיתה. איזה מזל שאני ומאיה לא באותו שיעור עכשיו. 'איך אני אסתכל לה בעיניים? איך?'. את ההפסקה הבאה העברתי בספריה ואחרי שלושה שיעורים נוספים שבהם חשתי לחץ לא נורמאלי הגיע סוף היום שלו חיכיתי יותר מכל. לא אמרתי לאף אחד שלום וברחתי במהירות לכיתה של אחי. עדן ישב בתוך הכיתה. בודד. בלי חברים. ריחמתי עליו. היו לו המון חברים בקיבוץ ופה הוא פשוט לא מצליח להשתלב בחברה. 'מה יהיה איתו?'. כשהוא ראה אותי הוא שמח. כאילו חיכה לצומת לב כבר המון זמן. גררתי אותו הביתה במהירות וכשהגענו הוא ביקש לדעת מה קרה לי. "אנ.. אני.. אה.." גימגמתי. "הת.. נשקתי עם דניאל" אמרתי סמוקה כל כך. התביישתי בעצמי והרגשתי כל כך רע כמו שבחיים לא הרגשתי. כל הקסם</div>Sun, 23 Dec 2007 20:22:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8260315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8260315http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8229324<div align="right" dir="rtl">סוף סוף זה הגיע... עיצוב חדש לבלוג!! זאת הפעם הראשונה שאני מעצבת בפוטושופ אז ניסיתי למרות שלא יצא משו... לא נורא!! אז מה חדש בבלוג?? רשימות חדשות.. * כותבים: מי שכותב סיפור בהמשכים כמוני יכול לשלוח לי תגובה ואני אשים אותו ברשימה. * לינקוקים: תלנקקו אותי (ותשלחו לי תגובה כדי שאני אדע....) ואני אלנקק אתכם בחזרה :]. * ועוד רשימה של הפרקים שפורסמו.. בקרוב.. עריכה: העיצוב מוכן.. מקווה שאהבתם :] תמשיכו לקרוא ולהגיב ~my story14~</div>Wed, 19 Dec 2007 17:37:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8229324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8229324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8200110<div align="right" dir="rtl">נכנסתי לבניין שבו נמצאת הכיתה שלי וראיתי את מאיה ודניאל מתנשקים ליד הלוקרים. שוב קינאתי במאיה- יש לה חיים פשוט מושלמים. כשהיא שמה לב אליי היא התקדמה לכיוון שלי בהתלהבות, וחיוך היה פרוס על פניה. "תראי מה קיבלתי מתנה", היא אמרה בהתלהבות. אם לא הייתי יודעת שזה יום חשוב בשבילה הייתי עונה לה משהו כמו: 'שלום גם לך..', אבל ויתרתי ונתתי לה להתלהב מהמתנה שקיבלה. גם ככה כמעט שחכתי שהיא ודניאל כבר 3 חודשים ביחד בגל כל הסיפור הזה עם גל.\ "מהמם נכון?" היא אמרה וביקשה ממני לסגור לה את השרשרת. "ברור", עניתי. "וגם העגילים". לא סיפרתי לה שאני עזרתי לדניאל לבחור אותם. לא יודעת למה. אולי פחדתי שהיא תקנא. 'חח.. תקנא בי?? כן בטח..'. כנראה שסתם נהנתי להחמיא לעצמי. הצלצול קטע את מחשבותיי ונכנסתי לשיעור. בהפסקה שהייתה אחר כך דניאל ניגש אליי. <FONT s</div>Sat, 15 Dec 2007 16:05:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8200110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8200110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8114952<div align="right" dir="rtl">הבטחתי להורים של גל שאני אשמור על אחיה הקטן והם נסעו עם גל באמבולנס לבית החולים. התקשרתי לאמא שלי וביקשתי ממנה לבוא לקחת אותנו הביתה. בבית סיפרתי לה את כל הסיפור עם גל. בערך בשעה 9 שיר התקשרה אליי והודיעה שהיא באה ביום שבת הזה. אחרי מה שקרה היום זה באמת עודד אותי. כמובן שסיפרתי לה על גל והיא הייתה בהלם בדיוק כמוני. "ורק היום גילית את זה?" היא שאלה. "כן", אמרתי, "אני מקווה שזה לא מאוחר מידי". "גם אני מקווה בשבילה" שיר אמרה. יום למחרת בבית הספר סיפרתי למאיה ודניאל על מה שקרה לגל. ביקשתי מהם לשמור את זה בסוד כי לא ידעתי מה קורה עם גל ואם היא רוצה שכולם יידעו. שיערתי שלא. אחרי הלימודים נסענו שלושתנו לבקר את גל בבית החולים. אמא של דניאל הסיעה אותנו לשם. הסתובבנו בבית החולים 20 דקות בערך ע</div>Thu, 06 Dec 2007 00:31:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8114952http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8114952http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8087481<div align="right" dir="rtl">אולי מישהו יכול להביא לי פרו? אם כן אני אשמח :] תמשיכו להציע שמות ותגיבו לפרק 9.. ~my story14~</div>Mon, 03 Dec 2007 00:12:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8087481http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8087481http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8052982<div align="right" dir="rtl">היא עמדה מול השירותים ודחפה את האצבע לתוך הגרון בניסיון להקיא שוב. ברגע שהיא שמה לב שאני שם היא נבהלה וסגרה את הדלת של התא. "'מה את עושה??" שאלתי אותה. "דיי" היא כמעט בכתה, "תעזבי אותי אלה החיים שלי ואני אעשה מה שבא לי". "את לא נורמאלית!!" צעקתי עליה. "תפתחי את הדלת ונדבר". "לא רוצה!" היא צעקה עליי. "לכי מפה!". "אני לא הולכת בלי שנדבר" לא הסכמתי לוותר עליה בכזאת קלות. "בסדר.." היא אמרה בחשש. "אבל תבטיחי לי שאת לא מספרת על זה לאף אחד!". "אני לא מבטיחה כלום", אמרתי. לא רציתי לשקר לה. "אז אני לא יוצאת", היא איימה אבל נשארתי רגועה.</FONT</div>Thu, 29 Nov 2007 14:07:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8052982http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8052982http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8019090<div align="right" dir="rtl">בחיים שלי לא שמחתי לראות את המורה שלי למתמטיקה כמו באותו הרגע. כמעט קפצתי עליה בחיבוקים ונשיקות כשגיליתי שהיא יצאה מהשירותים ולא מישהי אחרת. 'יש לי יותר מזל משכל' בזה הייתי בטוחה. בסוף היום הלכתי הביתה ובערך ב3 וחצי דניאל התקשר. "את מוכנה?" הוא שאל אותי. "כן ברור" ניסיתי לא להישמע נלהבת יותר מידי אבל די התרגשתי מזה שאנחנו הולכים ביחד, אפילו אם זה כדי לקנות מתנה לחברה שלו. "טוב אז עוד כמה דקות ליד הבית שלך". "אני יורדת.." "ביי". "ביי", אמרתי וניתקתי. <SPA</div>Sun, 25 Nov 2007 17:41:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=8019090http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=8019090http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=7992680<div align="right" dir="rtl">לפני שאני אעדכן את הפרק הבא חשבתי שהסיפור צריך שם. אני יודעת שזאת רק ההתחלה אבל "הסיפור של שני" זה דיי משעמם. אז אם אתם יכולים תציעו שמות בתגובות ואני אבחר 3 שמות שמתאימים לסיפור (גם להמשך שלו) וביניהם אתם תבחרו מה יהיה שם הסיפור. אפשר להציע שמות עד סוף החודש. הבלוג של השם הזוכה ילונקק אצלי בבלוג. הפרק הבא כנראה יהיה מחר. תודה לכל מי שקורא פה על התגובות :] ~my story14~</div>Thu, 22 Nov 2007 21:10:00 +0200mystory14@walla.com (~my story14~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=482686&blogcode=7992680http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=482686&blog=7992680