http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177On top of the world you get nothing doneheCopyright 2026 the ashtray girl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=7881751<div align="right" dir="rtl">תיכף אני ארצה שתלכו מפהשאוכל כבר ליפול בשקטשלא תראו את הפצעים נפעריםשנשאר לבד ונשבר לאטתוותרו כבר ותלכו מפהשאוכל כבר לצעוק בשקטבלי המבט הקרוע שלכםשנשאר לבד ונשבר לאט תיכף אני ארצה שתלכו מפהלא אפחד ליפול לא אפחד לגדוללטבוע או לשוט לחיות או למות(אביתר בנאי). יצאתי אתמול הבייתה, בתכנון הייתי צריכה לצאת רק בשישי. איכשהו זה הסתדר. נסעתי לת"א. התגעגעתי. ולא התחשק לי לחזור הבייתה. ניסיתי להשיג כרטיס להופעה של אביתרב"תמונע" ולא הצלחתי. אז הסתובבתי לבד שעתיים, עדשפתאום נזכרתי שאין לי באמת איפה להיות ושכבר מאוחר. בדרך הבייתה, הרכבת שלי דרסה מישהו. מתחשק לי לאפשר לצנזורה לנשור ולהתחיל לכתוב באמת.</div>Sat, 10 Nov 2007 02:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=7881751http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=7881751http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6683008<div align="right" dir="rtl">העיר שפעם חיבקה אותי בחום, נראית עכשיו קרה ומרוחקת מתמיד. ת"א שהיוותה עבורי כ"כ הרבה בעבר נמחקת לאיטה וחוזרת להיות מקום לא מושג ומעורפל. מסתבר שאי אפשר לעצור את הזמן. הדברים שהיו בי פעם, הדברים שאהבתי בעצמי ובאחרים אינם עוד. וחבל. תמיד מוזר לגלות פתאום שהשתנית והשארת מאחור פיסת חיים שלמה שלא תחזור יותר לעולם. פשוט צריך לבנות מחדש חיים ולא לחכות ולקוות שיום אחד הכל יחזור להיות כמו שהיה פעם. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-fa</div>Fri, 08 Jun 2007 13:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6683008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=6683008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6668198<div align="right" dir="rtl">החלטתי לפנק את עצמי אז לקחתי חופש. זה נשמע מצחיק- לקחת חופש מהצבא, כאילו שאפשר לקחת באמת חופש מהמקום הזה... אבל היי, באמת לקחתי חופש! ולאסתם,מהיום ועד יום שני! זהו אז אני במצב רוח טוב, למרות שלא הצלחתי להמשיךלישון אחרי 8:00, שזה די עלוב. אני משתדלת לנצל את הזמן המבורך הזה ולעשות דברים שאהבתי בעבר- לשים לק (!!!), לעשות אירובי ולנסוע לת"א. וגם פשוט לא לעשות כלום. כלום. זהו חוץ מזה. כלום לא עצוב הכל כרגיל. עד הפעם הבאה- תמר נ.ב חזרתי לכתוב. בערך. </div>Wed, 06 Jun 2007 08:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6668198http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=6668198http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6640277<div align="right" dir="rtl"> בילינו ביחד חודש וחצי אני והמיועד*, זה לא הרבה אני יודעת, אבל זה העביר לי את הזמן יפה. אלו גם היו חודש וחצי לא מחייבים כאלה, רק יצאנו לבלות והזדיינו מידי פעם. אבל עדיין- מלבד פגיעה קלה באגו לא קרה כלום בעקבות עזיבתו הלא כ"כ פתאומית, שום לב לא נשבר פה. לא הפעם. זה רק שאנחנו שוב פעם לבד. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt; LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; mso-ascii-font-family: Calibr</div>Sat, 02 Jun 2007 15:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6640277http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=6640277http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6235351<div align="right" dir="rtl">9.4.07 אדי האצטון התלו במוחי בעודי מורידה את שארי החופש ממני. ושוב. הולכת יחפה על האספלט הקריר בשביל לספוג, ולו לרגע אחד, את מה שנשאר. מה כבר נשאר? <FONT color</div>Mon, 09 Apr 2007 17:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=6235351http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=6235351http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5942475<div align="right" dir="rtl">געגועים למשהו רחוק ומוכר. תמר מחכה למוזה</div>Thu, 01 Mar 2007 20:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5942475http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=5942475http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5117188<div align="right" dir="rtl">קורא לי. שלום. </div>Sat, 21 Oct 2006 17:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5117188http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=5117188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5081719<div align="right" dir="rtl"> אני שונאת שיש לי טעויות כתיב, שנוגעים לי במרפק, שמבקשים ממני לספר משהו מעניין, שמבקשים ממני לטעום בשר, שיש לי חול בנעליים, שמכריחים אותי לשיר "מה נשתנה", שלא מחליפים את הגליל של הנייר טואלט אחרי שהוא נגמר, שאנשים עם כלבים באים אליי הבייתה ומפחידים את מיצי. אני אוהבת כשחתול מתכרבל לי על הברכיים, שמישהו אהוב מחבק כשקר, לנהוג יחפה, אנשים זרים שמחייכים ברחוב, לרקוד בחוץ בגשם הראשון. </div>Sun, 15 Oct 2006 23:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5081719http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=5081719http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5077304<div align="right" dir="rtl">נדבקתי בפנדורה כמו רבים וטובים לפניי. אני יכולה לשבת שעות ולהאזין למוזיקה המלנכולית הזאת. לפני מספר ימים הצבתי את רגליי במקומות המתאימים ואפשרתי לרופאת הנשים שלי לבצע את עבודתה נאמנה. היא השתתפה בצערי על גיוסי הקרוב ונתנה לי במתנה שתי חפיסות של גלולות. כבר קניתי גרביים וחולצות לבנות ונשארו לי ממש מעט סידורים עד הסוף המר. הפעם תחתונים של פו הדוב לא ינחמו אותי. אני דוגלת בשמירה על ה"אני" שלי. לא להתמסר לירוק הנצחי. אז אקנה כמה חזיות זוהרות מידי וקרם גוף בריח קיווי ואז הכל יהיה בסדר. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MAR</div>Sun, 15 Oct 2006 16:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5077304http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=5077304http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5018381<div align="right" dir="rtl">אני מנסה. 3.10.06 אז זה לא בדיוק ג'וני דפ וג'ולייט בינוש, למרות שלא הייתי מתנגדת. כלומר לג'וני דפ. וגם לג'ולייט בינוש למען האמת אבל- בתקופה האחרונה יש לי תשוקה עזה לשוקולד. בכל סוג ובכל צבע, פשוט רצון כמעט בלתי ניתן לריסון לאותה תחושה מופלאה ומענגת של המתיקות המשתלטת על כל חלל גופי ולחושים שכמעט מתפוצצים עם כל נגיסה. גניחת עונג קצרה וחיוך ממזרי ומתוק. "ילדה רעה" אני אומרת לעצמי, במצב רגיל הייתי מבליגה ומוסיפה עוד רבע שעה על ההליכון באימון הקרוב, אבל בהתחשב בעובדה שכל מה שאני הולכת לאכול בשנתיים הקרובות זה לחם (לבן) עם שוקולד (צבאי) המצב לא מלבב כ"כ.</div>Sun, 08 Oct 2006 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (the ashtray girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48177&blogcode=5018381http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48177&blog=5018381