http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515Because Dolls Have an Ugly Side Too.heCopyright 2026 Pretty Doll. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=9171235<div align="right" dir="rtl">בעע.. ישרא ממש שונא אותי, מה? בכל מקרה, עיצוב חדש, אבטלה מתמשכת ומחשבות להתחיל ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה.. לילה!!~</div>Mon, 12 May 2008 00:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=9171235http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=9171235http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8934203<div align="right" dir="rtl">הדבר האחרון שאכלת:כרגע, האמת.. עוף וכרוב..הדבר האחרון שראית בטלוויזיה:חח.. נמלטים, בסטאר וורלד..הספר האחרון שקראת:&quot;היומן&quot; מאת ניקולס ספארקס.. מומלץ בטירוף!המשחק האחרון ששיחקת:סנייק ברוליאנה.. XDהאיש האחרון שדיברת איתו בטלפון:החבר המדהים שלי..הדבר האחרון שכתבת:&quot;החבר המדהים שלי..&quot; ()הדבר האחרון שהרגשת:אסירת תודה למישהי ברוליאנה על דיל מעולה..הרגע האחרון שבכית:אתמול...הרגע האחרון שאהבת:בטלפון נחשב? XDהמקצוע האחרון שלמדת:סוציאולוגיה, פסיכולוגיה או סטטיסטיקה.. לא בדיוק זוכרת.השיר האחרון ששמעת:Celine Dion - Because You Loved Meהמילה האחרונה ששמעת:&quot;קולה&quot;</div>Fri, 04 Apr 2008 13:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8934203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=8934203http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8528613<div align="right" dir="rtl">למה אתה לא מבין? זו הדרך שלי להתמודד עם זה.. קשה לי לא לראות אותך כל כך הרבה זמן, כשלראשונה, אנחנו במרחק רבע שעה בלבד זה מזו.. ואני כן מבינה את זה שאתה חולה, זה שאני מתלוצצת על זה כל כך הרבה, זה כדי שתמשיך לדעת שהכל בסדר בינינו.. שאני עדיין אוהבת אותך יותר ויותר, ושממש לא נמאסת עליי.. במיוחד עכשיו, כשאני צריכה אותך יותר מתמיד.. עם כל המבחנים וההתכוננויות.. ואני שונאת את עצמי על זה שאני לא מסוגלת לומר לך כמה אני צריכה אותך, כי תמיד אתה הופך עולמות בשבילי, והפעם לא תוכל.. אני לא רוצה להפוך את המצב שלך לגרוע יותר.. גם לא בזה שתשמע אותי בוכה.. אני מרגישה כל כך אבודה בלעדיך, מתוק שלי, והשיחות הקצרות שלנו לאחרונה לא משפרות ת'מצב... ואמרת שנשלים על כל זה.. אני בוטחת בך... כך או כך, את ארוחת הערב שכל כך רציתי קודם, אני כבר לא אוכל... מתגעגעת וכל כך אבודה בלעדיך....... לילה טוב. - אני אוהבת אותך כל כך כל כך כל כך...... בתאבון. 3&gt;</div>Tue, 29 Jan 2008 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8528613http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=8528613http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8470664<div align="right" dir="rtl">לא קל להיות סטודנטית.. במיוחד לא בשנה ראשונה... הסמסטר הסתיים בשבוע שעבר, והבחינות התחילו אתמול, ככה שבקושי יש לי זמן לנשום... אחלו לי בהצלחה!</div>Mon, 21 Jan 2008 20:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8470664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=8470664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8040532<div align="right" dir="rtl">ושלא הרגשת משהו כל היום, אבל אתה לא היחיד שהרגיש ככה.. אצלך זו היתה הבטן.. אצלי זה היה הלב.. ואני דואגת לך וכואב לי שרע לך... אבל כואב לי גם לא להפגש אתך ובקושי לדבר אתך... קיוויתי ש"שיחת הלילה טוב" שלנו תהיה -טיפה- יותר ארוכה מזה, במיוחד כשלא נפגשנו היום.. ולאחרונה אני תמיד מתבאסת כשאנחנו עומדים לנתק.. תמיד אתה הוא זה שקוטע את השיחה.. ואני לא אומרת שום דבר, כי עד לא מזמן ניסית להגיד לי הכי בעדינות שאני נהיית טיפה תלותית בך.. ... אני היחידה שהמרחק הזה משפיע עליה ככה..? אולי בעיניך זה נורמלי, כי בכל זאת, אתה עדיין אומר לי שאתה אוהב אותי כל הזמן, ושואל מה לא בסדר כשאני נשמעת מצוברחת.. אבל למה עכשיו לא שאלת...? ואולי זה נשמע כאילו ניסית למשוך את השיחה, אבל בכל זאת ניתקת בסוף.. ומה אם היה לי משהו לספר לך...? כך או כך, זה כבר לא משנה.. מחר אתה תתקשר אליי כמו תמיד ונדבר כמו תמיד ואני אמשיך להבליג על כל זה... או שלא. אני אוהבת אותך...</div>Tue, 27 Nov 2007 22:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8040532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=8040532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8037972<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת מתי זה התחיל, איך ולמה, אבל כבר כמה זמן אני מרגישה לא משהו.. במלוא מובן המילה. זה הדיבורים עם אמא, זה הבוחן המזדרגג בססטיסטיקה, זה הציפיות שלכולם יש ממני, זה הקושי להתרגל ללימודים, זה הקטע איתו.. אני מתכוונת, הכל מעולה בינינו, ואני גם יודעת שהוא מתכנן לי חתיכת הפתעה ליום ההולדת שלי, אבל לא יודעת.. הוא לא עושה שום דבר, ובכל זאת אני נכנסת למצבי רוח מכל פיפס.. דברים שכשאני חושבת עליהם, הם פילים שעשיתי מעכברים.. דברים קטנים וחסרי חשיבות שהעצמתי, ממש כאילו חיפשתי סיבות לכעוס עליו.. והרבה פעמים קופצת לראש שלי סיטואציה שלו ו-שלה- יחד.. מאז שהוא אמר לי שלפני שהכרנו, שניהם דברו והגיעו למסקנה שאם היא לא היתה עם החבר שלה, הם בטח היו יחד.. זה מטריף אותי.. וזה גם הידיד החוצפן הזה שחופר לי על כל דבר ואתמול העז להגיד משהו קצת לא במקום.. זה הלך ככה: - "מצטער שהתחברתי רק עכשיו, היתה בעיה עם המחשב.." - "זה בסדר.." - "כן.. מי צריך לדבר עם ***? הוא רק עוד סתם שולי כביש..." זו היתה ממש חוצפה מצידו, וכשהערתי לו, הוא אמר שהוא עצבני.. על ה*** שלי! כשאני עצבנית, אני לא מוציאה את זה על אנשי</div>Tue, 27 Nov 2007 18:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=8037972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=8037972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7960103<div align="right" dir="rtl">אני מתחילה לחשוב שזה לא היה רעיון טוב אחרי הכל.. אף פעם לא הייתי תלמידה טובה, וזה שכבר 4 שנים בערך לא למדתי ואת השנה האחרונה העברתי בלי מסגרת לא עוזרת למצב.. אני אשכרה שוקלת להפסיק את הלימודים.. יש לי בוחן בסטטיסטיקה ביום שישי והייתי בטוחה שהבנתי הכל, ושנשאר לי רק לחזור על החומר.. אבל ככל שחזרתי יותר ויותר, הבנתי שיש יותר חלקים שאני לא מבינה.. הרבה יותר מדי.. אני שונאת את זה. אני מתחילה לחזור בי מההחלטה להתחיל ללמוד.. אבל אני לא מסוגלת אפילו לחשוב מה יקרה אם אני אוותר.. אני אאכזב את כולם.. את אמא, החבר, אבא, 'ונוס', הדוד.. כולם.. זה ישבור אותי... זה לא שעכשיו טוב לי.. מאז שהשבוע התחיל, אני פקעת עצבים ממש.. בלי קשר לזה שספרתי את הסוד הכי הכי גדול שלי לאדם הכי חשוב לי בעולם.. אני מרגישה שאני מתפרקת, ריקנות כזו.. ולא מסוגלת לספר לאף אחד על המחשבות שעברו לי בראש בקשר ללימודים.. במיוחד לא לארבעתם.. אני כבר לא יודעת מה לעשות.. אני שונאת את זה.. כל כך כל כך כל כך שונאת את זה.. הלוואיי שההרגשה הזו תיעלם.. אני רוצה להיות חופשיה שוב.. לא להיות חייבת ללמוד עצמאית (מה שגם ככה קשה לי), לא להיות</div>Mon, 19 Nov 2007 16:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7960103http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=7960103http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7923740<div align="right" dir="rtl">כל כך נמאס ונשבר לי מכל זה.. אני שונאת את התקופה הזו.. צריכה לרצות את אלה, עם הלימודים, את אלה עם הביקורים, את אלה עם זה ואת אלה עם זה.. די, כמה אפשר?! אז אני לא החברה המושלמת, ואולי לא מתנהגת כמו שהייתי רוצה.. ואולי אני לא הבת המושלמת, ואני קצת (הרבה) תובענית ועצבנית.. ואולי אני לא קרובת המשפחה המושלמת, כי אני לא קופצת לבקר כל כך הרבה... מישהו עצר לרגע וחשב איך אני מרגישה? מה עובר לי בראש..? מישהו אי פעם קלט באיזה לחץ אני נמצאת כרגע? עד לפני חודש הבעיה הכי גדולה שלי היתה להתעורר בשמונה בימי שלישי.. למה? כדי להספיק לחתום בלשכת תעסוקה.. עכשיו זה אחרת.. אני סטודנטית, וזה פול חומר, חומר קשה! ולקראת סוף התיכון לא הייתי תלמידה הכי טובה.. עזבו את זה שכבר כמה שנים לא למדתי.. קשה לי לחזור להרגלי למידה וחזרה עצמאים ויש לי פאקין מבחן בסטטיסטיקה שבוע הבא!! ואני כל כך צריכה לחזור על כל החומר.. וזה לא פשוט כמו שחשבתי, מה שעוד יותר מלחיץ.. אני אפילו לא רוצה לחשוב מה יקרה אם אני לא עוברת את הסמסטר בהצלחה, הרי אני סטודנטית על תנאי.... אז למה גם את חייבת להקשות עליי..? למה אני אשמה בזה שלא הרמתי צלצ</div>Thu, 15 Nov 2007 00:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7923740http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=7923740http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7853449<div align="right" dir="rtl">אני יודעת, אני יודעת.. אסור להאשים את הילדים בגירושים של ההורים שלהם.. אבל רק היום חשבתי על משהו... כשהייתי בת 8-9 בערך, ההורים שלי התגרשו (אני נשארתי לגור עם אמא, עד היום) ואחרי כמה שנים אבא התחתן שוב, עם בחורה מקסימה בטירוף, שלצורך העניין נקרא לה 'ונוס'. חשוב לי לציין ששלושתנו היינו מאז ומתמיד ביחסים מעולים (חוץ מהתקופה שאבא ואני קצת התרחקנו אחרי שהתגרש מאמא ולפני שפגש את ונוס), ושאבא אפילו שאל אותי אם זה בסדר מבחינתי שהם יתחתנו, עוד לפני שהציע לה.. כמובן שהסכמתי, ולצערי פספסתי גם את ההצעה וגם את מה שקרה מתחת לחופה (מסתבר שילדים מנישואים קודמים מביאים מזל רע להורה שלהם שמתחתן שוב, אם הם נוכחים בכל הקטע של החופה&lt;.&lt;), אבל זה לא העניין. לאחר כמה שנים נולד "תפוז", ה-"חצי אח" הראשון שלי שנולד כשהייתי בת 12. 3 שנים אחר כך נולד "תפוח", ה-"חצי אח" השני שלי, והכל היה בסדר גמור למשך תקופה. למרות שתפוז היפר-אקטיבי ולתפוח יש קצת בעיות שכליות (למרות שרמת הלימוד העצמי שלו גבוהה בטירוף והוא גאון!). בתור אחים קטנים זה טבעי שהם יעצבנו אותי רוב הזמן, אבל בשאר הזמן היה בסדר, ולמרות הכל אהבתי ו</div>Tue, 06 Nov 2007 18:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7853449http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=7853449http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7839974<div align="right" dir="rtl">כן, זה חלק ממני.. ואני יודעת שזה טבעי, אבל לא ברמה כזאת. מה לעשות? אני קצת רכושנית, וכשזה מגיע לחבר, אני גם קנאית.. מאד קנאית. אבל עכשיו קצת פחות, למרות שזה לא -כזה- קל עבורי.. בהתחלה זו היתה ההיא שהיית דלוק עליה ונשארתם ידידים.. ואז זו היתה חברה טובה שלי, זו שהכירה בינינו.. הידידה הכי הכי טובה שלך בעולם.. קנאתי בכל שיחה שהיתה לכם, בדברים שהיא ידעה ואני לא.. אפילו עשיתי לך כמה סצנות על זה, כי הרגשתי מעין צביטה קטנה בלב בכל פעם שהיה מקרה כזה.. במיוחד אחרי שדברנו על זה ואחרי כמה זמן אמרת לה בנוכחותי דברים כמו: "אני מסתכל עלייך ומחייך.." ו-"יש קשרים סתמיים שמתפרקים עם הזמן, אבל יש אנשים שנשארים אתך לאורך כל החיים.. ואני שמח שאצלי את אחת מהם." באותו זמן לא רציתי להפיל את זה עליך שוב, אבל כששאלת כמה פעמים מה לא בסדר, אמרתי לך.. ואולי זה לא נראה ככה, אבל הכל היה מאהבה.. מאז הספקתי להיות קצת פחות קנאית, במיוחד בקטע של אותה בחורה.. אבל אני עדיין מעירה לגבי הראשונה, לא לגמרי ברצינות.. גם היום, כשדברנו על זה שמחר תיסע איתה לבסיס שלה.. אני מבינה לגמרי שזה בשביל טובתך האישית ושיש לה חבר והכל,</div>Mon, 05 Nov 2007 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pretty Doll)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480515&blogcode=7839974http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480515&blog=7839974