<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>העולם, קיטקאט וארמון בקיגהם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484</link><description>סיפורה של חנונית-קולית באנגליה</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 הרתנונית*. All Rights Reserved.</copyright><image><title>העולם, קיטקאט וארמון בקיגהם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484</link><url></url></image><item><title>פריץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7773545</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כול הפוסט הזה הוא רק תיאוץ כדי שאני אוכל להראות לכם את יצרתי החדשה : פריץ. אבל זה בסוף. 
כודם כול, לראשונה בבלוג, שאלון (מועתק ברישעות רבה מחורפית) 

4 דברים שלא ידעתם עלי:
1. יש לי זרתות עקומות
2. אני עקומה
3. אני נוחרת 0_0
4. יש לי אוסף של סיכות (pines)

&lt;SPAN&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 27 Oct 2007 19:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הרתנונית*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7773545</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480484&amp;blog=7773545</comments></item><item><title>מהפך לבלוג!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7757228</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נימאס לי מהלבן הזה! הבלוג שלי היה בלוג מוזר מידי. .__.
זמן לסיגנון חדש!, צבע חדש ושימחת חיים מחודשת! (נוסעים לפריז ~בוגי בוגי~)

 
יש לי כובע חדש. אמא הביאה לי אותו מUSA ועכשו אני לובשת אותו עם חיוך מומוסטל על הפנים. (וכותבת בבלוג. כן.)
אבל לצערי הרב, אסור לנו ללבוש כובעים לצפר. אל תישאלו אותי למה. 
לא נורא. אני אלבש אותו במגניבותי בפריז. D:
~בוגי בוגי~


מחר יום התרמה בבצפר. הבצפר שלנו באוד בעינין של ההתרמות אז בערך פעם בחודש יש לנו יום התרמה (הפעם מתרימים לכפר באפריקה)
עםמכירת עוגות ובגדים משוגעים וכאלו ^^
מחר הכיתה (המופרעת) שלנו הולכת להתלבש בצורה מוזרה. לפחות ניראה לי. קצת איחרתי ולא הספקתי לשמוע את כול התוכניות..
בכל מקרה, אני הולכת עםכובע מכשפה (נקווה שיסכימו לי) וחולצה שחורה מכשפתית שכזאת. מקווה שזה יספיק. ואם בכלל לא יתלבשו, אני תמיד יכולה להוריד את הכובע ולעשות כאילובכללל לא התלבשתי מוזר. ~הו הגאוניות~
בכל מקרה, יהיה נחמד. 
מחשבה: האם גם אליס תתחפש? והאם היא עדיין קצת כועסת עלי ? :|



יש לי מצברוח טוב . לא היה לי מיזמן. כנראה בגלל שאמא חזרה, ואלי בגלל היום&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Oct 2007 18:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הרתנונית*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7757228</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480484&amp;blog=7757228</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7726907</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שאני יהיה גדולה אני יהיה סופרת, או טסריטאית, או אפילו אומנית קומיקס (או, גרפיק נובלס, כמו שקוראת להם אמא) 
ולכן, עכשו התפקיד שלי הוא לאסוף חומרים, אני חייה את ל השפילד רק בישביל זה בעצם.

בכל מקרה, כשחיים את החיים בצורה כזאת (שמומלצת גם לאנשים שליהיות מהמיקצואות האלו) אפשר ליראות את כול התיפוסים והערועים בצורה הרבה יותר מענינת, למשל אליס, אליס היא חתיכת דמות שתיכנס לאחת מהיצירות העתידיות שלי ובגדול. 

אליס היא בחורה גדולה עם טעם מזעזע בבגדים, לפחות פעם בשבוע היא מגלה אלרגיה חדשה ולפחות פעם ביום היא מקבלת טראומה ממשהו אחר.
ילדה אחת לא אומרת לה שלום בהפסקה, אליס: אוי לא!למה היא לא אמרה לי שלום?? איך אני יכולה לדעת מי החברים האמתיים שלי?? ומה עם שנה שעברה? היא הייתה נוראית! סבתא שלי נפלה במדרגות שנה שעברה! איךאני אמורה להסתדר עם כל הלחץ הזה?!
ובגלל שאני, מסיבה לא ברורה, החברה הכי טובה שלה (חוץ מג&apos;ניפר, כמובן) על מי כל זה נופל? כמבון, רתנוניתכם היקרה.

או למשל החברה של אליס, ג&apos;ניפר, היא הגאונה של הכיתה, לא מדברת כמעט בכלל ונעלמת ליפעמים בהפסקות במיסתוריות שתבייש את האל מהטירה הנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Oct 2007 21:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הרתנונית*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7726907</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480484&amp;blog=7726907</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7680148</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האם את מגדירה את עצמך בעלת הערכה עצמית גבוהה?
ואתה? כי אני חושבת שאתה לא מאריך את עצמך כמו שצריך.. which is, quite sad :| 

האם לדעתך אנשים רואים בך בעלת ביטחון? 
אולי.אולי לא.

מה הדבר שהכי מערער את הביטחון שלך? 
כשנאט הילד האגוזי מפליץ לידי. זה שובר אותי מביפנים. 

האם את נוטה לתת לאנשים לנסות לשנות אותך?
Am I?

האם את מאמינה שהאופי חשוב יותר מהיופי? 
זה באמת משנה? 

אם היית יכולה לשנות משהו בעצמך, מה היית משנה? 
הייתי רוצה שער כחול. כי זה מגניב.

האם לדעתך את יכולה לערער ביטחון של אנשים אחרים? למה? 
כן.אני פשוט ניגשת לאנשים ואמרת להם ככה, בקשיחות, &quot;את האררי פוטר.. כבר קראתם?&quot;
ובום. נישבר להם הלב. 

האם קרה שהשתנית בגלל אחרים? אם כן - כיצד? 
תודה לאבי ולאמי שהבואוני עד הלום.

רוזי~~~~~~~פוזי

ניראה לי שדומיניק זומם מזימה מרושעת. הוא תמיד ניראה כקצת מוזר במילא. הלוזר של הכיתה (אני הלוזרית) 
בעצם לא עושה כלום חוץ מלעמוד בשקט להביט במבט הזמור שלו על כולם. 
זאת הפעם השנייה השבוע שהוא מבקש מימני את העט. לא מחזיר, ובסופו ש דבר נותן לי עט אחרשכבר היה לו. 
מוזרר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Oct 2007 21:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הרתנונית*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7680148</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480484&amp;blog=7680148</comments></item><item><title>רגלי צפרדעים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7645333</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השחר עולה והרתנונית (החרוצה) כבר בדרך לתחנת האוטובוס, חצי ישנה. 
ואין דרך טובה יותר להיפטר מהחצי הזה מאשר לראות את האוטובוס שלך מגיעה ואוסף את האנשים, ולרוץ אחרו בניפנופי ידיים פרימטיביים.
בוקר טיפוסי למדי.

אני לא יודעת מה איתכם שם בישראל, אבל פה החורף כבר הגיעה.
על הסתו, כנראה האנגלים החליטו לוותר השנה, כי הוא היה חם מידי. 
אז ביגלל שיש לי זמן מיותר ואין לי הרבה תיקווה, כתבתי שיר על החורף.
ובגלל שכבר ניכנסתם, קראתם עד עכשו,ושלא קוראים לכם מולי-פולי, שבו והקשיבו:

החורף בא
החורף בא
לחיים ואפים, אדומים כולם

החורף בא 
החורף בא 
בישראל, מסיבה, אך פה, קינה

מה דעתכם? משוררת או מה? ~קריצה~

ועכשו, שיר בסיגנון ישרא בלוגי. כמחווה לאימואים: 

כולם ממוסכרים
לוכחים סמים

ואני מסתכלת עליך 
ובא לי למועעעעתת

אני שונאת את החיים חייםם
כולם ממוסכרים

ורק המוזיקה אמיתית.

אבל מה איתי?
מאוסטבוסים, עברתי למזג האוויר, וממזג האוויר, עברתי לשירים, ומשירים, לחרא (אופס סליחה, שירים של אימואים)
כנראה שאני מתרגשת כי ההי לי יום כולכך מעניין.. U_U
ובאמת, אין לי על מה לכתוב. א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Oct 2007 18:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הרתנונית*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7645333</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480484&amp;blog=7645333</comments></item><item><title>שלום תושבי כדור הארץ!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7629960</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני הרתנונית. פעם היה לי עוד בלוג שקראו לי הרתנונית אבל הוא היה די דפוק אז הפסקתי לעדכן. 
עכשו פתחתי בלוג חדש ואני מייחלת לו שהוא יסגסג ויצליך (עד כמה שבלוג אשכרה יכולה לסגסג ולהצליח. לאכולכך)

אגב, אנה מיכם, אל תתקנו אותי על שגיאות כתיב. אני גרה בגולה וזה טיבעי זאני אהיה עילגת עמו כיבשה מיוחמת. 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Oct 2007 20:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הרתנונית*)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480484&amp;blogcode=7629960</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480484&amp;blog=7629960</comments></item></channel></rss>