<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>המחברת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385</link><description>&quot;When it feels like living&apos;s harder than dyin&apos;, For me givin&apos; up&apos;s way harder than tryin&apos;&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ליניק. All Rights Reserved.</copyright><image><title>המחברת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385</link><url></url></image><item><title>כן כן אני חיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=9187570</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למרות שאני לא מעדכנת בהתאם..
טוב אז קרו לא מעט דברים לאחרונה:
- יום העצמאות התחיל גרוע ביותר, אני ונועה החלטנו שנלך למופע במושבה ומשם כבר נראה מה נעשה [שזו שיטה ממש גרועה על הנייר, אבל במזכרת בתיה תמיד מוצאים מה לעשות]. דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי ב-על האשאצל יובל, עם עוד מלא אנשים, והיה היום עצמאות הכי טוב בעולם!
- התחלנו [תיאורטית] לעבוד על הערב מגמה בסוף השנה! וגם הושפלתי קשות על ידי אסנת באודישנים של הט&apos;ניקים אבל הכל מאהבה.. אני חושבת.
- היום הלכתי לחפש עבודה.. הגיע הזמן להתחיל להרוויח קצת כסף בעצמי אני מניחה. מי יתן ובקרוב אעבוד בארומה / תפוז/ בורגראנץ&apos;! להגדיל לכם את הקפוצ&apos;ינו?
-בחרתי מגמות לשנה הבאה: תיאטרון וביולוגיה! אמנם התאכזבתי לשמוע שלא מנתחים שום דבר במגמה [חוץ מתפוחי אדמה.. יופי לי], אבל אין לי יותר מדי ברירות אטרקטיביות במקום זה, בהנחה שאני &quot;רוצה מקצוע ריאלי בתעודה&quot;.. בסוף הכל יתברר כבולשיט אחד גדול אם וכאשר נגיע לאוניברסיטה, אה?
- החלטתי שאני רוצה להוריד את הבנייה בציפורניים. זה אמנם נראה אמיתי, אבל זה לא, ואי אפשר לנגן עם זה וזה משגע אותי. בחצי שנה האחרונה ניג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 May 2008 22:39:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=9187570</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=9187570</comments></item><item><title>בוםבמלה 08</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=9077990</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היה כיף, באמת שהיה, מלא ערסים ופרחותוגם סתם מטומטמים [עם משפטי התחלה מאווווד יצירתיים], הופעה מטורפתתתת של מושבן ארי עם מוקי, נראה לי שזה אחד השילובים היותר טובים של אמנים,בחוריםשרוטים מניו-זילנד [ועל זה נאמר- מה אתם קשורים?!]ובאופן כללי די הרבה חול ולכלוך כיאה לאירוע המוני.. בסך הכל אני שמחה שהלכתי, למרות שהארוחת צהריים בסוף ממש קלקלה לי, אתם מכירים את הרגעים שבהם חבל לכם שהחברים האמיתיים [כאלה שאכפת להם ממך ודברים בסגנון] שלכם לא אתכם? אז זה היה אחד כזה. אני משתדלת להסתכל על כל הפסטיבל בלי הסוף כי באמת שהיה טוב רוב הזמן.
נשרפתי אש, כצפוי, אבל יצאתי ברכוש גדול- צמיד לרגל, שמלה [אחת היפות, באמת], מכנס דייגים [שכבר הספקתי לקצר ולשפצר], תיק, תיק לאורצי, וקעקוע של העיניים של בודהה על העורף.

תמונות- בקרוב בפייסבוק:]

אוהבת,
רותם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Apr 2008 21:05:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=9077990</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=9077990</comments></item><item><title>כואב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=9045438</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כואב כשדברים לא קורים כמו שרצית
חשבתי שהשנה הזאת תיגמר כל כך אחרת.. מכל הבחינות.
אולי בסוף אני אסתכל על זה ואגיד שטוב שקרו הדברים כמו שקרו, שטוב שהתאכזבתי לפעמים, ובחרתי במה שבחרתי לפעמים, ושברחתי מתי שברחתי לפעמים..
מצד אחד אתה אומר לעצמך שדברים לא קורים סתם, ושאולי צריך לזרום עם זה ולא להילחם בדברים ולחשוב עליהם כל הזמן,
ומצד שני זה החיים שלך ואם אתה לא תעשה לעצמך- מי יעשה?
ובסוף יש דברים שגם נמאס לחכות להם, ושגם אין איך לשנות.

הגיע הזמן להפסיק לחשוב על הכל כל כך הרבה.
לא ככה?

רותם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Apr 2008 23:54:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=9045438</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=9045438</comments></item><item><title>כאן אחרי הרבה זמן שלא הייתי:]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8913272</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הייתה לי יומולדת.. פשוט סופשבוע מושלם!
בערב חמישי הייתי עם שני ומשי במטרוק -כן, היו המון ערסים- והיה ממש ממש כיף,בשלב מסוים כבר רק צחקנו מכל הערסיםשבאים ונצמדים אלייך מאחורה- כאילו את מינימוםחברה שלהם,וגם איבדתי את הפלאפון.. ההורים קצת כעסו [וגם אני על עצמי] אבל זה עבר.
למחרת ב-8 בבוקר [אחרי שעתיים וחצי שינה] הלכתי לחזרות לקראת הערב מונולוגים דיאלוגים של היא&apos;ניקים וכולם אמרו לי מזלטוב, ובכלל היו מקסימים כהרגלם:] אחר גם הייתי ביום עבודה בקן וגם שם חגגו לי יומולדת, והרימו אותי 17 פעמים! והכבוד על זהמגיעלמיגרנים החסונים שכבר פחות או יותר בבוגרת- דרך אגב..
בערב הבנות [ושחק] עשו לי את המסיבה הכי מגניבה בעולם, כולם חשבו שלא נהניתי [כנראה בגלל פרצוףה&quot;ישנתי שעתיים בלילה&quot; שלי..]אבל ממש נהניתי, החלפנו מלא שמלות עד שכל אחת מצאה משהו [נו סוויט סיקסטין:]], רקדנו והיה כיף בטירוף!
בשבת בבוקר- הפורימון. נהניתי נורא, אבל החניכים שלי לא הגיעו, ואיך לומר.. אני ואלה פחות או יותר ויתרנו על הקבוצה הזאת. הם יכולים הכי להנות בפעולה או בפיקניק או בלאיודעת מה, ואחר כך לא לבוא לאיזה חודש, סתם כי לא בא להם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 31 Mar 2008 15:56:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8913272</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8913272</comments></item><item><title>דורתי? מה? איפה?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8841095</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול היה הערב מגמה של מגמת מוזיקה.. היה מטורף!
אני חייבת לציין שלא כל כך מסתדר לי ערב כזה טוב- עם כל הסיפורים שלא עושים כלום במגמה, אבל בכל מקרה ממש נהניתי.
כמובן שיובל שמילוביץ&apos; גנב את ההצגה בכל שיר שהוא הופיע בו [אבל באופן חיובי!], כי הוא סוג של כוכב המגמה וכישרון בלתי מעורער.. תכלס אפשר רק לפרגן לו. היו גםכמה קטעים קצת פחות טובים, אבל מי זוכר:]
עוד מעט הערב מגמת תיאטרוןשל היא&apos;ניקים [מונולוגים-דיאלוגים], ואני משתתפת בו, בתפקיד קטן-קטן באחד הדיאלוגים. השנה בגלל שאין כמעט מונולוגים [חוץ מאחד, ובניגוד לשנים קודמות] אז אף אחד מהי&apos;ניקים חוץ ממנילא משתתף בו.. אז אני אומרת תודה על התפקיד הקטן שיש לי!
הימים האחרונים היו עמוסים בטירוף- פעולה לחניכים, ערב מגמה, הכנות לתחפושת,ושני מבחנים ברצף [יום שלישי בתנ&quot;ך והיום בפיסיקה]. בפיסיקה בכלל לא ידעתי שום דבר ככה שישבתי עם אבא שלי ופשוט התחלנו מההתחלה.. הלך לי טוב במבחן היום, משהו שלא חשבתי שאי פעם אוכל להגיד על מבחן בפיסיקה, אבל מסתבר שיש הפתעות טובות בחיים!
מחר פורים בבצפר, והולך להיות סופר-מעפן השנה כי אין מסיבה, הולכים למחזמר -משהו שהיה מא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Mar 2008 17:28:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8841095</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8841095</comments></item><item><title>טיול שנתי 2008:]]</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8802926</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קצת באיחור כי הייתי חולה איזה שבוע..:
תמונות מהטיול הכי מדהים בעולם:] 
כדי לדעת מי בתמונה שימו את העכבר עליה [קסם מטורף!]
 

אמיר ממש ניסה לשכנע אותי לתת לו את החולצה הזאת.. לא הלך לו, למי שתהה. 

בוקר היום השני:












קיבלנו תעודת זהות
המסיבה בערב הייתה הדבר הכי כיפי כל הטיול
המאהל היה מגניב ברמות
היה ממש כיף עם הכיתה
ונהניתי מכל שנייה!
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 12 Mar 2008 23:11:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8802926</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8802926</comments></item><item><title>אנשים טובים באמצע הדרך!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8652612</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עושה טוב לפגוש אנשים שלא ראיתי הרבה זמן..
גם אם לחמש דקות בקן [שיחת מוטיבציה בספיד עם שני שנתנה לי הרבה כוח להמשיך בהדרכה],
או בנסיעת אוטובוס מרחובות למזכרת,
או סתם כשאח שלך חוזר מהצבא:]

קיבלתי 100 במבחן חצי בהיסטוריה. אלוהים ישמור.
באמת שלא האמנתי שזה יכול לקרות פעמיים, וזה גם אףפעם לא קרה לי!
זה אשכרה נהיה ה-מקצוע שלי..
טוב, זה היחיד, אבל זה גם משהו.. נראהלי.
בכל מקרה, אם ראיתם אותי מקפצת וצורחת על הדשא בבצפר- עכשיו אתם יודעים למה:]
סוףסוף ביטלו לנו את החלון שהיה תמיד לפני תיאטרון, אז עכשיו חוזרים ב-3 ולא ב-4.. שיפור משמעותי!
מעבר לזה אין לי יותר מדי מה לחדש בענייני בצפר.
אני חושבת שאחרי כמה ציונים שקצת אכזבו אותי, אני מתחילה להתייצב מחדש מבחינת ציונים,
אז זה דבר טוב..

אתמול בפעולה היה הכי מאכזב בעולםםם. הפעולה הראשונה מאז השיחה.
נחשו מה? שום דבר לא השתנה. שוב פעולת מערך, שוב מילים גדולות, שוב טקסטים, שוב הדברים הכי משעממים,
והכי אבל הכי לא קשורים אלינו ולקבוצה ולגיבוש שלנו.
אני חושבת להגיע ביום שלישי לקן איזה שעה לפני הפעולה שלנו [כי לקרוקס לא תהיה פעולה בשלישי ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Feb 2008 17:00:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8652612</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8652612</comments></item><item><title>כלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8596807</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האמת שנמאס לי להתעסק בטוב לי רע לי, זה עושה ככה היא עושה ככה..
כאילו, יש גבול, ודי- מגיע המקום שבו באמת קשה לי כבר שלא להיות אדישה לכל המסביב.
אי אפשר תמיד לרצות את כולם ולנסות שהכל יהיה בסדר. 
אז שלא יהיה בסדר.

&quot;את רעש
ריק אחד גדול
שלא נותן להתקרב,
מבחוץ הרבה יודעת
מבפנים
אין כלום בלב&quot;

ו..יהיה מה שיהיה.
פשוט ככה..

 

רותם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Feb 2008 00:38:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8596807</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8596807</comments></item><item><title>משפחה שנייה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8556816</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נראה שהאווירה הנוראית הזאת שהייתה כמעט מתחילת השנה בקבוצה- מתחילה להשתנות..
מאז השיחה עם איתמר שהייתה -אחרי שפל לא קטן-נקודת מפנה סמויה, לפחות בעיניי, ועד היום בטיול כשהרגשתי ששוב חזרנו, הדברים השתפרו מהקצה אל הקצה.. אני מרגישה שקיבלתי את המשפחה השנייה שלי בחזרה.
כבר לא זכרתי את ההרגשה הזאת של הכוח שהקבוצה נותנת לך, שאתה מוקף בעוד 15 אנשים שכל כך אכפת להם ממך, ומבינים אותך, ובעיקר רואים אותך.. כמו שאתה באמת:] וזה פשוט היה חסר לי כל כך.
לא יאומן איך מהחלק הזה של הטיול היוםכשהייתי עם הקבוצה, פתאום גם היה לי כל כך יותר טוב עם החניכים. פשוט השפעה ישירה, כאילו שכשאתה בתוך קבוצה אמיתית אז אתה גם יודע איך להיות אמיתי ולתת קבוצהלחניכים שלך.

אבל תמיד
יש מישהו ששומע
שומר עליי,
יודע שאני לא אוותר..

אני אוהבת אתכם!
רותם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Feb 2008 20:22:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8556816</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8556816</comments></item><item><title>כשאת נדפקת ברגע הכי לא מתאים!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8544829</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול חזרתי הביתה ברבע לחמש, אחרי שצפינו במתכונת [2 הצגות] של היב&apos;ניקים. הלו&quot;ז כבר הופיע לי בראש- מגיעה הביתה, מפעילה את המזגן על חימום, מדליקה את התנור ומחממת את הרגליים, מכינה אוכל, אוכלת ארוחת צהריים, עושה שיעורים בהיסטוריה וביולוגיה, וברבע לשבע יוצאת מהבית והולכת לעשות בייביסיטר. התוכנית המושלמת- לא ככה? אז זהו ש..
אני מכניסה את היד לתא הקטן בתיק, מפשפשת קצת כדי למצוא את המפתחות ו.. נחשו מה? שכחתי אותם בבית! כמובן שדווקא היום [כלומר, אתמול]נסעתי עם אימא לבצפר והיא נעלה את הדלת אז שכחתי את המפתחות. טוב, לא נורא, מיד נתקשר לאימא ונראה מה עושים. היד מפשפשת בשנית בתא הקטן של התיק כדי להוציא את הפלאפון, אבל רגע, נזכרתי בשעת המעשה- לא לקחתי אותו איתי! קיבלתי ביום רביעי פלאפון חלופי כי שלי מקולקל, ובגלל שהוא הגיע טעון לגמרי, לא טענתי אותו בלילה ליד המיטה והוא היה מונח על השולחן, ככה ששכחתי אותו בבית.
הליכה קצרה לבית הביברים וכמה דפיקות נמרצות הבהירה לי שהם לא בבית. מזל שיש עוד שכנים. התקשרתי מהשכנים לאימא, והיא אמרה שהיא תתקשר לאור [ע&quot;ע אח שלי] ותראה אם יש לו עצות בנוגע לפריצה לבית. אחר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 01 Feb 2008 13:32:00 +0200</pubDate><author>linik_rotem@walla.com (ליניק)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480385&amp;blogcode=8544829</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480385&amp;blog=8544829</comments></item></channel></rss>