http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035מי אמר שלא מתים מאהבה? מתים! זה פשוט קורה ושנים אחרי רשום: סיבת המוות לא ידוע....heCopyright 2026 dr. love. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035http://f.nanafiles.co.il/upload/72004/IsraBlog/48035/misc/381214.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=10311383<div align="right" dir="rtl">אני נכנסת לפה בזמן האחרון וקוראת הרבה בבלוג מסויים של אחת הבנות היותר נפלאות, היא חולה וכשאני מסתכלת על הצרות שלה הצרות שלי באמת נראות מזעריות לעומתה... הכאב הוא כאב שונה ללא ספק, הפגיעה היא פגיעה שונה, אך זה מדהים עד כמה כולנו מרובעים ותקועים בתוך הצרות שלנו... במקום לאהוב ללא תנאים במקום להתפשר אנחנו מבררים ובוררים ובוחרים כשיש כאלה בעולם שאין להם את הזכות ברירה, שגם אני הייתי כזאת פעם, כשהייתי בערך 25 קילו יותר גם לי לא הייתה את הזכות בחירה והיום התלהבתי...עושה מה בראש שלי בוחרת, ומעזה אפילו להיפרד, שפעם פחדתי מהמילה הזאת... יש אנשים שאין להם כסף לכיכר לחם ואני יכולה לזרוק סנדוויץ' שסתם לא בא לי עליו. יש אנשים שאין להם הורים ואני יכולה לריב עם ההורים שלי יום יום ומבלי לעצור ולחשוב על זה ככה... אז נכון לפעמים אין מה לעשות זה הטבע האנושי צרת רבים חצי נחמה... אבל לפעמים אנחנו צריכים לעצור ולחשוב ובעיקר להעריך את מה שיש לנו... אז הנה כמה דברים שאני מעריכה: אני מעריכה את אבא שלי שמאמין בי ללא צל של ספק אני מעריכה את אמא שלי שכל כך חזקה ואמיצה אני מעריכה את אחותי הקטנה שתמיד מחפ</div>Sat, 20 Dec 2008 00:23:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=10311383http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=10311383http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=10297068<div align="right" dir="rtl">היו הייתה בחורה צעירה וטיפשה, התאהבה בבחור מדהים, אהבתם נמשכה במשך 4 שנים תמימות, מדהימות, לאחר פרידה מרה אותה הבחורה הצעירה והטיפשה המשיכה לאוהב אך החליטה להמשיך הלאה, התחילה לצאת עם גברבר מגעיל, שבגד בה ולבסוף חזר לאקסית המגעילה שלו ואז היא התחילה לצאת עם גבר חתיך בטירוף וגם איתו אחרי שבועיים היה כישלון והנה עכשיו היא לבד ורע לה...מגיע לה?</div>Mon, 15 Dec 2008 22:58:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=10297068http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=10297068http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=10252291<div align="right" dir="rtl">4 שנים עם בחור מדהים 4 שנים מלאות באהבה שמחה ואושר, לאחר מכן הגיע שלב שבו הכל נהרס, וכל ה4 שנים של יופי הפכו למספר חודשים של בכי סיוט והרבה שנאה...אך עמוק בלב עדיין נשארו אותם 4 שנים של כיף אושר והמון אהבה...ואז הגיע אותו היום המיוחל, יום ההולדת שלי, כבר היה לי חבר, שחשבתי שאני מתאהבת בו, חודשיים כמעט היינו ביחד, נראה מתוק בהתחלה (רק בהתחלה) הוא התקשר, איחל לי מזל טוב והתחלנו לדבר, דיברנו במשך כמעט 3 וחצי שעות והגענו למסקנה שאין אני בלעדיו ואין הוא בלעדי, אך במקום להרוס את מה שיש לנו את כל האהבה האין סופית בריבים מיותרים של אוהבים החלטנו להישאר ידידים טובים ולדבוק זה בזה לא משנה מה, ואז הגיעה עוד מכה, החבר של החודשיים , נפרדנו בצורה די מכובדת, נשיקה ארוכה ויפה ועוד כמה דברים בדרך, אך אז יומיים לאחר הפרידה שהרגשתי שאני אשמה לגמרי בפרידה הזאת, הוא חזר לאקסית המרשעת שלו, כלבה רצינית חסרת לב,די אומללה אפילו הייתי אומרת, ואז הבנתי, הכל היה מתוכנן, אבל זה בסדר כי מין מצא את מינו, ידידי היקר שהיה חדש בתפקיד הידיד לקח על עצמו את ריפוי הפצעים, שנפערו לא בגלל העצב של הפרידה כי סבבה בכיתי יום ועב</div>Fri, 05 Dec 2008 00:49:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=10252291http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=10252291http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9850173<div align="right" dir="rtl">סיפור קצר שכתבתיהצללית צללית שחורה נראתה לה באמצע רחוב נטוש, היתכן שזה הוא? היתכן שאהובה זה? אותו אחד שליבה חשק בו מזה שנים, אותו אחד שראתה רק את הצללית אך לעולם לא את פניו? התקרבה אל הצללית ליטפה אותה ברכות, באהבה, נשקה לכתם השחור שעל הקיר, אך שוב לקחה לה את רגליה וברחה, לעולם לא תוכל להתמודד, לראות את פני אהובה באמת... למחורת, כאשר לבשה את מדיה, ובדרכה אל הגנת המולדת, כך לפחות טענו מפקדיה, אך היא ידעה שלא מועילה במיוחד בכוח, עברה שוב באותו הרחוב הנטוש בתקווה לפגוש את הצללית ואולי הפעם יהיה בה את האומץ להסתובב, אך הפעם הצללית איננה, הרגישה צביטה הנערה, ליבה פעם הרגישה אבדה, אבדה לה האהבה? האיש היקר לליבה למרות שלעולם לא ראתה את פניו, ולא חשה את שפתיו, ולא הרגישה את כל כולו בתוכה, למרות שחשקה בכך יותר מכל... היתכן שכואב לה על מישהו או על משהו שלעולם לא חשה בו באמת? המשיכה בדרכה החיילת, ופתאום הרגישה דמעה נותחת בזעקה שקטה וידעה,שאכן כואב לה, שאכן התאהבה בצללית... הרהרה לה בלב האישה, איך יתכן שאותם הפנים של הצללית לעולם לא פנו אליה, לעולם לא ביקשו ממנה את פירוש האהבה לכתם השחור ששייך ל</div>Wed, 03 Sep 2008 05:31:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9850173http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=9850173http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9467951<div align="right" dir="rtl">מאוחר בלילה יושבת מול המחשב וכותבת, אין לי מושג על מה ואין לי מושג על מי פשוט כותבת, על זה שהלכתי לאיבוד... מאוהבת, אבל בבחור שלא מאוהב, לפחות לא בי, אפילו לא מרגישה לבחור שמטורף עלי, ומרגישה קצת זנותית על זה שממשיכה להזדיין עם הבחור שרוצה רק לזיין אותי... מין חיים שכאלה</div>Sun, 29 Jun 2008 01:19:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9467951http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=9467951http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9276888<div align="right" dir="rtl">הצללית צללית שחורה נראתה לה באמצע רחוב נטוש, היתכן שזה הוא? היתכן שאהובה זה? אותו אחד שליבה חשק בו מזה שנים, אותו אחד שראתה רק את הצללית אך לעולם לא את פניו? התקרבה אל הצללית ליטפה אותה ברכות, באהבה, נשקה לכתם השחור שעל הקיר, אך שוב לקחה לה את רגליה וברחה, לעולם לא תוכל להתמודד, לראות את פני אהובה באמת... למחורת, כאשר לבשה את מדיה, ובדרכה אל הגנת המולדת, כך לפחות טענו מפקדיה, אך היא ידעה שלא מועילה במיוחד בכוח, עברה שוב באותו הרחוב הנטוש בתקווה לפגוש את הצללית ואולי הפעם יהיה בה את האומץ להסתובב, אך הפעם הצללית איננה, הרגישה צביטה הנערה, ליבה פעם הרגישה אבדה, אבדה לה האהבה? האיש היקר לליבה למרות שלעולם לא ראתה את פניו, ולא חשה את שפתיו, ולא הרגישה את כל כולו בתוכה, למרות שחשקה בכך יותר מכל... היתכן שכואב לה על מישהו או על משהו שלעולם לא חשה בו באמת? המשיכה בדרכה החיילת, ופתאום הרגישה דמעה נותחת בזעקה שקטה וידעה,שאכן כואב לה, שאכן התאהבה בצללית... הרהרה לה בלב האישה, איך יתכן שאותם הפנים של הצללית לעולם לא פנו אליה, לעולם לא ביקשו ממנה את פירוש האהבה לכתם השחור ששייך לו, איך יתכן שבעל</div>Fri, 30 May 2008 14:15:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9276888http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=9276888http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9261347<div align="right" dir="rtl"> אני מתגעגעת... כל הדברים הרגילים, היומיומיים הם כבר לא כמו פעם. אני עדיין אומרת שאתה חבר שלי ולא כי אני רוצה לשקר, אלא כי זה רגיל, אחרי שלוש שנים מתרגלים, הדברים הכי קטנים, הכי רגילים מזכירים לי אותך. אני לא יכולה לשחק סוליטר בלי להזיל דמעה, אבל כמו שאתה אוהב הקשה שאחרי שלוש פעמים יש איקס אדום וכל פעם נשלפים שלושה, זוכר? היית צוחק עלי שאני טיפשה מדי שאצליח לנצח, ופעם אחת שיחקנו במקביל (בטלפון) וניצחתי ואתה לא, חחח צחקתי המון... וזה לא שאהבנו בכלל את המשחק, שנינו, זה סתם הייתה עוד דרך להתערבות... אני כבר לא יכולה לראות ספיידרמן, כי אני ישר נזכרת בנשיקת הספיידרמן שלנו שאיכזבה אותנו לגמרי...חחח זוכר? איך באתי אליך עם פנים כל כך רציניות והכרזתי שיש לי פנטזיה שאתה חייב להגשים לי, בטח כבר הרצת בראש תנוחות מטורפות, ושאלת אותי מה בזמן שהסתכלת לי עמוק אל תוך העישונים ואז חייכתי ואמרתי לך שאני רוצה שנתנשק כמו בספיידרמן, הפוך, וצחקת, אבל זרמת, התנשקנו, וזה בכלל לא היה כזה קסום כמו שקיוייתי...אחרי שעברנו את זה יפה מאוד בלי סיבוכים מיותרים שאלת אותי בפרצוף מיואש אם אני מרוצה... באותו הרגע הייתי</div>Tue, 27 May 2008 18:58:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9261347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=9261347http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9151120<div align="right" dir="rtl">אם היה באפשרותי לבקש משאלה מה'... מכל המשאלות בעולם הייתי מבקשת 5 דקות איתך... דקה ראשונה- להגיד לך שעוד לא השלמתי עם זה שהמוות שלך היה לחינם, על כלום...</div>Fri, 09 May 2008 04:08:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9151120http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=9151120http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9046293<div align="right" dir="rtl">אהבה זו מילה גדולה, ובצדק. הרי היא מתאימה את עצמה לעובדה שכל אחד מגדיר אותה בצורה אחרת, בצורה שהוא רואה, מרגיש וחושב עליה. אז כנראה שרובכם לא יסכימו איתי, אבל בשבילי, ואני מדגישה ב-ש-ב-י-ל-י, זו אהבה: להרגיש- את העקצוץ הזה בחזה בכל בוקר שאני מבינה שאתה לא לידי להקשיב- לשירים, שכבר איבדו את תוכנם כי כולם מזכירים לי אותך להסתכל- על כל התמונות שלי שלך לקרוא- כל מילה שאי פעם כתבת לי להתרגש- בכל פעם שהטלפון מצלצל ולקוות שזה אתה להתגעגע- לחיבוק ולנשיקה, לליטוף ולנגיעה, לחשוב עלייך בכל דקה ובכל שנייה להשתכנע- שהימים לא עוברים והשעון לא זז להיפגע- כי האהבה מעמידה אותך במצב בו אתה הכי פגיע שאפשר לדמיין- את אותה השנייה בה אני אראה אותך, אחרי כל כך הרבה זמן לקוות- שההרגשה הזו תימשך לנצח, ושאתה תהיה זה שיגרום לכך לדעת- שאתה היחידי שיכול לגרום לי להרגיש ככה להבין- את הלב כשהוא מתחיל לפעום בחוזקה שאני רואה אותך מחכה לי בתחנה לכעוס- שאחרי כל אלה וכל הזמן שעבר, הימים שהיו לי איתך עברו כמו שנייה, ושעכשיו אתה שוב הולך ולדרוש- שתשמור על עצמך, בשבילי אם לא בשבילך. אהבה היא המכה ובאותו זמן התרופה-</div>Tue, 22 Apr 2008 03:14:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=9046293http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=9046293http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=8945717<div align="right" dir="rtl">לילה, שניה לפני שעיניי נעצמות אני מתפללת להתעורר לצליל הטלפון שיעיר אותי ואראה את שמו מופיע על הצג בוקר, שניה לפני שאני מזיזה את עצמי מהמיטה אני מתפללת לא להתעורר אלא אם כן אשמע את קולו היום ערב, נפגשת עם החבר הנוכחי, מנשקת אותו, עוצמת את עיניי ומדמיינת שזה לא הוא, נלחמת עם עצמי להתאהב שוב, לשכוח מהעבר אך לא מצליחה, פותחת את עיניי מהנשיקה ומחייכת, הכל בסדר, אני בסדר... אך נשברת מבפנים, מוזר, תמיד יכולתי לאסוף את השברים ולקחת את עצמי בידיים, הפעם, זה לא מלצליח, הדמות החזקה שבי תפסה שליטה, הצגתי את עצמי בתור אחת שהכל מושלם אצלה, בתור אחת שמחה, בתור אחת שאוהבת את החבר הנוכחי שלה..ואז יום אחד הכל פשוט נכשל, התרסק...אחרי לילה ראשון בביתו של החבר, אחרי סקס שהתיימר להיות מדהים חזרתי הביתה, בשניה שהגעתי לכרית שלי הבנתי, אני כואבת, אני עדיין מאוהבת באקס...והוא? הוא לא רוצה אותי יותר, אחרי שלוש שנים מדהימום תוך חודשיים הוא פשוט שכח, הוא לא עונה לי ניסיתי להתקשר.ואני עדיין כואבת. לילה, עיניי דומעות, כנראה ששוב לא אשן... בוקר, בבקשה שלא יגיע לעולם.</div>Sun, 06 Apr 2008 03:25:00 +0200eli641@012.net.il (dr. love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=48035&blogcode=8945717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=48035&blog=8945717