http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962כל מה שרצית לכתוב/לצייר/לצלם ולא מצאת מקום מתאים - אפשר לשלוח לי במייל או,לקבל ממני סיסמא ולשים ישירות בבלוג. נא לשמור על 12 שעות מסך לפחות בין הפוסטים, או לקבל אישור מכותב הפוסט הקודם לדחיקתו מהחזיתheCopyright 2019 החירות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/62/89/47/478962/misc/12957810.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=13784473<div align="right" dir="rtl">לא, את לא יכולה בפייסבוק שלי לכתוב "זה קשה" על דברים שכתבתי כאשר התמודדתי לבד עם מה שלא הצלת אותי ממנו. לא את לא יכולה לקחת את הקושי שלי ולקמט אותו למשהו שעכשיו לכאורה את מבינה, שעכשיו לכאורה את רואה. וגם אם פתאום כן, זה עדיין לא. את לא יכולה עכשיו כי איפה היית אז, ולא משנה כמה שנים עברו, זה עדיין נכון.</div>Sat, 18 May 2013 18:01:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=13784473http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=13784473http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=13217898<div align="right" dir="rtl">"זה שאני צריכה כל הזמן לשמוע מה את מרגישה, זה מעיב על החברות בינינו". ותודה לך על שהבהרת כל כך יפה את ההבדל בין המושגים שלנו של חברות.</div>Thu, 19 Apr 2012 11:10:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=13217898http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=13217898http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12863046<div align="right" dir="rtl">תשמעי, אינטרנט, אני בדרך כלל אוהבת אותך, אבל הפעם יצאת מה-זה כלבה. זה היה קרוב. לרגע. ואז הגיעו ההסתייגויות והשאלות הקשות, ועיניים אך תחזקנה רגע, והנה שפלו כבר, נבוכות. ומ"התבואי אלי הלילה", מהניגון הפתוח של הלב, נחבטה הציפיה ונתרוששה ופסה בקול ענות. היה שביב של דבר ואיננו כך עכשיו, איננו דבר. ובמקום להשאיר לו מקום לנשוב, את האין-נושָבות השורקת של איננו-דבר, המבט מביט בה, בריקנות הזאת, וממלא אותה במילים ריקות ריקות ריקות ריקות ריקות כמאמר הקברניט: אין דבר אין דבר עוד מחר תישאני ספינה אל הים אל הים הכחול עוד מחר. בין האין דבר והאיננו-דבר, ובינינו תיחנקי, אינטרנט. כלבה. </div>Thu, 10 Nov 2011 17:06:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12863046http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12863046http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12846198<div align="right" dir="rtl"> באחד השבועונים הידועים במדינה יש מדור בשם: המכתב שלא נכתב... נזכרתי בזה כאשר חברה הראתה לי את המכתב שלה... ********************************* לשאלתך ( שכנראה לא תשאל...) למה לא ספרתי לך שאני אשהה מספר ימים ממש קרוב לביתך ושאולי אני ( ואולי גם אתה) רוצה פגישה על כוס קפה ( ועוגה) והכי חשוב שיחה ! שיחה עם הסבר מדוע החלטת לותר ? ומדוע היה חשוב לי תגובה שם בפינה שלי , כי כך היה לי נדמה שאתה באמת אוהב אותי... אבל כל זה נגמר ושייך כבר לעבר... ובלי קשר {ואולי עם...} השיר שמתנגן אצלי כעת... </spa</div>Wed, 02 Nov 2011 14:03:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12846198http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12846198http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12815748<div align="right" dir="rtl">זה תופס אותם דווקא בשעות הכי טובות של החיים. באמצע חופשה שתכננו חודשים, על פסגת ההר המושלגת, בהכנות לארוע שטרחו עליו, ששפכו עליו כסף, הם כאילו בועטים בגסות בדלי החלב ושופכים ומציפים את הכל בריח של חלב חמוץ ושל החמצה. הוא מעצבן. יש לו צדדים טובים וחן וכוונות טובות, אבל גם בגילו המתקדם הוא מתנהג כמו נער שחזר מהודו ועוד לא התייצב על עצמו. מלא תובנות והארות על העולם, ועיוור ומכחיש כל מה שקורה לו עצמו. בקלי קלות הוא יוצא מאיפוס. מול אורח הכי מקרי, השכן ממול, ההורים של החבר של התנוקת, הזר ברחוב, החברה של הבת הגדולה - הוא מתמלא קשקושי זנה מביכים, שוכח את ילדיו, שוכח הכל. פתאום הוא גוער בבן הצעיר בחוסר סבלנות, עונה בגסות רוח. אתה לא יודע מאיפה זה בא לו. היא מצמצמת עיניים ומסיטה את המבט. ברגעים האלה היא שוכחת כל מה שהיה קודם ויהיה אחר כך. מתה לברוח. ואחר כך שתיקות. ארוכות. ה</div>Wed, 19 Oct 2011 09:49:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12815748http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12815748http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12611368<div align="right" dir="rtl"> בִּשעָרי כבר שזורים חוּטים לבנים שֶהצבע מסתיר מעֵין השכנים, ופתאום ביום אחד שכזה ראיתי אותו הוא הושיט לי פרח וחייך , כך בערך... ואני חוששת מהמשך הדרך...</div>Sun, 10 Jul 2011 00:46:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12611368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12611368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12542014<div align="right" dir="rtl"> ברגע הראשון שראיתי אותו, חשבתי שהוא גדול, אבל עדין. השילוב שאין לעמוד בפניו: בית וסערה... גדול, שזה כאילו זר, כאילו סרט כחול ועדין, שבכלל בכלל לא זר, והעור הבהיר, שגון עור כזה אף פעם לא ראיתי, ואפשר לראות מתחתיו את העורק המתנפח ומסמיק בסגול יפהפה, לראות ולהתבסם מיכולתי לגרום למופע הצבעים המרהיב הזה להתרחש, ללטף צבעים מבעד לשקוף, לנשק את הרכות המוצקה, הענוגה והנענית, לקחת אותו בפה ולהרגיש את הרטיבות, את ההכלה, את הערגה להיכנס עוד ועוד ואת היופי מתפשט בצורת חום בגוף שלי עצמי, בפנים, בלחיים, בכתפיים, בחזה, לחוש את ראש המשי הענוג כשהוא נהיה טעון כל כך ומתאמץ, ועוד לא פרק בתוכי את אוצרותיו היקרים, שרב כל כך ערכם...</div>Tue, 07 Jun 2011 22:15:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12542014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12542014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12267104<div align="right" dir="rtl">דברים שאף אחד לא מודה בהם, אף פעם. גם לא בבלוגים: שהילדים שלך יכולים לא לאהוב אותך. לפגוע בך. להתעלם ממך. במיוחד אחרי שהם גדלים. שלפעמים בעבודה כבר יותר טוב מבבית. שסוף שבוע זה עונש קטן וחופשה זה סיוט גדול. כשכולם סופרים ימים לחופש הבא, אתה סופר ימים לסופו. שאהבות הם לא לנצח. שחברים הולכים ומתמעטים עם הגיל. הולכים ומתרחקים. שלא לומדים שום דבר עם הגיל. ובכלל, שום דבר לא משביח עם הגיל.</div>Fri, 14 Jan 2011 00:54:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12267104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12267104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12250512<div align="right" dir="rtl">נשים נחנקות. תאמינו לי, נשים יושבות ברגע הזה בבתים שלהן, ונחנקות עם הידיעה שהן תקועות עם הבני זוג העצלנים שלהם, ואין להם כח ללכת. אין כח. ואין אפילו עם מי לדבר. חברה? משפחה? פסיכולוג? מה הם יכולים להועיל כל אלה? הדברים ידועים. את תקועה, אשה מסכנה שלי, תקועה ואין מושיע. כל החיים החד פעמיים שלך יהיו לצד מישהו שאת כבר מזמן לא סובלת. הייתי רוצה להציע לך לתפוס אומץ, לבוא לגור איתי, להתחיל מחדש. מה כבר יקרה, מה יכול להיות יותר גרוע, אבל את בוהה בעיניים האפורות העצובות שלך, את חושבת על הילדים ועל החשבונות שכבר מזמן הוא יותר מרוקן ממלא, אבל בעיקר על האין כח שלך. כל מיני סיפורים אני פוגשת. אחת שבעלה חזר בתשובה, אחת שבעלה נהיה מכור לתיאטרון עממי, פלייבק או משהו דומה, כל מיני סיפורים של עייפות ועצלנות. אני רוצה לקרא מכאן לגברים &ndash; תשמעו חברים. אתם קודם כל, לפני ואחרי הכל, צריכים לפרנס. שום חיפוש עצמי לא מצדיק את הבטלנות הזאת. תהיו עבדיי הייטק, וורקוהולים, הכל &ndash; רק לא רכיכות חיפוש עצמי. עם הזמן היאוש והאכזבה הארוכה אוכלת גם את הנשים שלהם. הן נהיות דהויות ובורחות לקצוות &ndash;</div>Tue, 04 Jan 2011 21:05:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12250512http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12250512http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12184082<div align="right" dir="rtl">היא התקשרה אלי ורצתהשנִפגש נפגשנו בבית הקפה לא היו הרבה אנשים היא הזמינה "הפוך" ואני קפוצ'ינו חלקנו ביחד עוגת שוקולד. היא ספרה לי עליו הוא איש טוב, מסייע לכל אחד מנסה לתקן עוולות עולם לא מתייאש חושב שיש בכוחו להזיז הרים להלחם בטחנות רוח... הוא מתוסכל מהתנהלות חייו המקצועיים ושוכח שהוא כבר לא בןעשרים ולכן- לפעמים הוא משנה את עורו מתוח מאוד, חסר סבלנות, טועה בחישוביו מאמין כמו ילד לאנשים ובגלל זה פוגע בעצמו וגם בקרוביו הוא כועס... היא נסתה לתמוך בו אך הגיעה עד כלות כשל כוח סבלה ועיניה לרוב דומעות כעסים מסביבם <span style="fo</div>Mon, 29 Nov 2010 23:05:00 +0200sannoriko@gmail.com (החירות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478962&blogcode=12184082http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478962&blog=12184082