http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862אין שום קשר ישיר או עקיף לסרט "הבועה",אלא לסרט שניקרא "החיים שלי". הקשר היחיד הוא שהוא שובר קופות לא פחות מהסרט הנ"לheCopyright 2026 blossom. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=11268209<div align="right" dir="rtl">לא רציתי שהוא יסמס לי שנה טובה. אני באמת ובתמים מאחלת לו ממעמקי ליבי את כל האושר שבעולם ואת השנה הכי מדהימה שיכולה להיות, אבל אני לא סימסתי לו את זה. כל SMS שהוא שולח מציף בי זכרונות וגעגועים. קשר גמור צריך להיות גמור טוטאלית, מכל הבחינות. אולי הוא רוצה בתמורה שאני אבקש ממנו סליחה ביום כיפור......</div>Fri, 25 Sep 2009 16:39:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=11268209http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=11268209http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10874972<div align="right" dir="rtl">בסוף הוא תמיד חוזר. גם אם אתמול הוא התמזמז עם מישהי בשירותים של הבר. גם אם היום את הלכת יד ביד עם מישהו אחר. גם אם הוא התקשר ושאל אם הוא יכול לבוא ואת אמרת לו "לא, אני עם החבר". התקשרת אליו שבוע שעבר, סתם לשאול מה העניינים, איך בעבודה החדשה...הוא אמר שהכל בסדר.."אני עסוק, אחזור אלייך". חשבת שהוא לא יחזור, אבל הוא חזר ולא ענית לו. ובלימודים....הוא הסתובב עם מישהי אחרת כל הפסקה ואת התעלמת כאילו לא מזיז לך. ואת...ראית את כולם מסביבך אבל רק ממנו את התעלמת. אפילו שהיית שם רק כי גם הוא היה שם...נתת לו להרגיש שהוא כלום. הוא נתן לך להרגיש אוויר. אבל היום זה נגמר. אתה חזרת...אני חזרתי...הרגשתי אותך אחרי הרבה זמן...אחרי הרבה התעלמויות...הרבה אדישויות...הרבה געגועים סמויים. בסוף אנחנו תמיד חוזרים</div>Wed, 20 May 2009 23:56:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10874972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10874972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10510395<div align="right" dir="rtl">- "אוהב אותך"- "אני לא יודעת מה נסגר איתי"- "מה נשמה"?- "כמו ילדה בת 15...פרפרים בבטן"- "למה מלאך ממה"?- "ממך"- "ממני מלאך"?- "כן ממך אז ממי"?- "נשמה, את אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותך"?- "אני אוהבת אותך אפילו יותר" אני לא זוכרת מתי בחיים שלי הייתי כל כך קיטשית. זה פשוט הוא, הוא גורם לי להיות מה שאני בזמן האחרון. פרפרים בבטן??? כל כך לא אופייני לי, זה אפילו מצחיק אותי. אחחח איך ששנאתי אותו בשבועיים הראשונים שהכרתי אותו. עשיתי לו את המוות- הגבול הדק שבין אהבה לשנאה (הוא באמת קיים). אבל אני לא חושבת שצריך לאבד את העשתונות. אפילו שיש פרפרים בבטן וכו', צריך לקחת הכל בפרופורציה. כן, קל מאוד להגיד אבל  זו הדרך הנכונה- לאט ובטוח.פול גז בהתחלה ממצה את עצמו מאוד מהר. אט אט האהבה מתחלפת לתסכול שהופך לשגרה. שגרה זה רע!!!אז מה הפואנטה? (תקופת מבחנים...אני בעצמי מבולבלת).העניין הוא שצריך לאהוב אבל לא לחנוק,צריך לשמור קרוב אבל לא לכבול.מותר לפתח קנאה אבל לא להפוך אותה לאובססיה.לא להגיד "אמן" לכל דבר אבל כן להתפשר. פשוט לאהוב!</div>Sun, 08 Feb 2009 01:37:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10510395http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10510395http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10408534<div align="right" dir="rtl">11 ביולי 2006 נשמעו הדי הפיצוצים הראשונים מעברו השני של הגבול. זה היה באמצע הבגרות האחרונה שלי שהייתה במתמטיקה. זה מקצוע מחריד בפני עצמו והפיצוצים לא הוסיפו בכלל לביטחון העצמי. 11 ביולי 2006 בשעות הערב פיקוד העורף הודיע לרדת למקלטים אבל היינו נורא שאננים. חשבנו שמדובר במקרה בודד. מי תיאר לעצמו שב- 12 ליולי 2006 נתעורר לקול נפץ אדיר בשעה 7:04 בבוקר. מלחמת לבנון ה-2. אני זוכרת את זה כאילו זה היה היום. קפצתי מהמיטה בבהלה עצומה, כמו בסרטי אימה שמתעוררים מסיוט אחוזי אימה. וזה באמת שהיה ב-5 השבועות שלאחר מכן. משהו שדי דומה לאיזשהו סוג של אימה (טרור יותר נכון). גבולהצפון בער, יישובי הצפון הופגזו ללא הכרה.במצטבר הייתי במלחמת לבנון "רק" שבועיים וחצי מתוך ה-5 שבהם הייתי מאוד אדישה למה שהתרחש סביבי. ברור שפחדתי והייתי חרדה. ביום מהקטיושות ובלילות מהסוללות של צה"ל. אבל שהמלחמה הסתיימה רק אז נכנסתי לחרדות האמיתיות. הכל התפרץ החוצה בבת אחת. כל טריקת דלת, משהו נשבר, חזיז שהתפוצץ, זיקוקים וכו'- כל דבר החזיר אותי לבוקר ה- 12 ביולי 2006. המטוסים באוויר לא נחו לרגע. עד היום שאני שומעת מטוס אני נכנ</div>Mon, 12 Jan 2009 13:50:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10408534http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10408534http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10404770<div align="right" dir="rtl"></div>Sun, 11 Jan 2009 14:33:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10404770http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10404770http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10404599<div align="right" dir="rtl">וואלה...הרווחת ביושרכמה שורות. התגובה המזעזעת שלך "אין אלוהים אל תהיי טיפשה.. זה לא יעזורתעשי משהו קצת יותר משמעותי במקוםפור דה סייק אוף אוור חיילים.. חח" העבירה בי כמה שניות של חלחלה. לא בגלל שאתה טוען שאין אלוהים, זכותך כמו שזכותו של כל אחד להאמין במה שהוא רוצה. אבל בשביל החיילים שקורעים את התחת ומקריבים את עצמם כדי שאתה תוכל לשבת בשקט עושים הכל. וכן גם מחליפים כמה מילים עם אלוהים. מעניין אותי לדעת מה אתה עושה פור דה סייק אוף אוור חיילים. בטח שכלום...יצאת קצת יותר טיפש ממני. תכלס..עצוב.</div>Sun, 11 Jan 2009 13:48:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10404599http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10404599http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10404518<div align="right" dir="rtl">ברגעים אלה נלחמים חיילי צה'ל, הקדישו דקה מזמנכם ואמרו פסוק זה מתהילים להצלחה במלחמה...! ‏מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינ&#64309;&#64302;בְרָהָם &#64285;צְחָק וְיַעֲקב ה&#64309;א יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְ&#64285;שְׂרָאֵל, הָעומְדִים עַל מִשְׁמַר &#64302;רְצֵנ&#64309; וְעָרֵי אֱלהֵינ&#64309; מִגְּב&#64309;ל הַלְּבָנון וְעַד מִדְבַּר מִצְרַ&#64285;ם &#64309;מִן הַיָּם הַגָּדול עַד לְבוא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר &#64309;בַיָּם. &#64285;תֵּן ה' אֶת אויְבֵינ&#64309; הַקָּמִים עָלֵינ&#64309; נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. <SPAN style="FON</div>Sun, 11 Jan 2009 13:20:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10404518http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10404518http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10289162<div align="right" dir="rtl">וואלה עד היום לא שלחתי אפילו סמס אחד...סתם כי היו בבית מספיק אנשים לטעמישהחזיקו במושכות. אבל הגמר הגיע וצריך להיעשות צדק. הצדק הוא שהבובלילים לא ייקחו...כלום!!!! בטח לא את המיליון. לא כולם חושבים ככה...אבל למה?! באמת מגיע להם? לא ניראה ליייייייייי</div>Sat, 13 Dec 2008 22:49:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10289162http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10289162http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10287386<div align="right" dir="rtl">למה הוא טוב הגלאי עשן?!20 פעם ביום בערך כל הבניין "עולה באש". לפעמים עדיף שיהיה קצת עשן מאשר להקשיב לאזעקת שווא הזו כל שעה. אולי אלה צרות של עשירים כמו שאומרים אבל להקשיב לזה יומיום במשך תקופה...זה מתחיל להדהד בראש באיזשהו שלב. גם שזה לא פועל...זה עדיין בראש שלך. והבניין הזה....מלא בסטודנטים (למופת דרך אגב) שיוצא להם עשן מהאוזניים אז מה הפלא שהאזעקה עובדת נון סטופ. זה די מזכיר כלא. אנחנו האסירים של הלימודים...גזר דין של 4 שנים. חבר'ה...תמשיכו לעשות שטויות ולשכוח איפה אתם נמצאים ("מעונות הסטודנטים- יש להתנהג בהתאם") כי רק ככה נשרוד את זה.בהצלחה בבחינות ההולכות וקרבות.מואה **הזויה לאחרונה**</div>Sat, 13 Dec 2008 12:03:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=10287386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=10287386http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=9062483<div align="right" dir="rtl">שעתיים של עצבים מרוטים...נצח איסופי...על סף דמעות- והפתק המיוחל לא הגיע.ועוד סטודנט יוצא והוא לא מכניס פתק- אי אפשר לסמוך על אף אחד.היא העבירה לי תשובות מאחורה אבל זה לא הלך.ועוד דקה חולפת...עוד 5 דקות...עוד חצי שעה.סוף המבחן קרב ובא ורק 8 שאלות פתורות.8 מתוך 33.עוד 20 דקות ניגמר המבחן.להתחיל לעשות לוטו?ואז היא נכנסה...ידעתי שאפשר לסמוך עליה.נכנסה וזרקה לי פתק לתיק.מסוכן להעתיק באקדמיה...אתה נתפס ולא זוכה יותר ללמוד בשום מוסד אקדמי.לקחתי את הפתק מהתיק ואבן ירדה לי מהלב.אני לא מעתיקה בדרך כלל אבל כימיה???מה זה כימיה בכלל???זרקתי את הפתק לתיק של מישהי אחרת ויצאתי החוצה.10 דקות לסוף המבחן...אני מקווה שהיא גם מצליחה להעתיק.היא יוצאת החוצה:אני: "נו איך היה? הצלחת? תביאי ת'פתק נשווה תשובות"היא: "אין לי ת'פתק"אני: "איפה הוא"היא: "כמעט נתפסתי אז לא הייתה לי ברירה ואכלתי אותו"</div>Thu, 24 Apr 2008 16:29:00 +0200sarit_2120@walla.com (blossom)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=478862&blogcode=9062483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=478862&blog=9062483